מנהגים בתפילה/קידוש/הבדלה

ראשי פורומים הפורום העירקי הכללי מנהגים בתפילה/קידוש/הבדלה

מוצגות 3 תגובות – 1 עד 3 (מתוך 3 סה״כ)
  • מאת
    תגובות
  • #2917 הגב
    salman
    מנהל בפורום

    בס"ד
    תודה לך חכם דביר שכתבת בפורום כמו שהצעתי. אני חוזר אין הבדל בכלל בתפילות בין יהודי בצרה לבין יהודי בגדד. וזה לא עומד בסתירה לענין ימים מיוחדים שבהם ארעו נסים.
    ועתה תשובותי:
    א. מעולם לא אמרנו בשחרית של חול מזמור ט"ז: מכתם לדוד.
    ב. בסוף התפילה אנחנו אמרנו תמיד תפילת רב שמופיעה בגמרא: יהי רצון … שתתן לנו חיים ארוכים חיים של שלום וכו'.
    ג. מעולם לא אמרנו לדוד אחרי התפילה.
    ד. בליל שבת התחלנו תמיד ה' מלך ירגזו עמים.
    ה. בקידוש אמרנו את הקטע מזוהר ויקהל: יומא דא מתעטרא.
    ו. 24 פרקים של המשניות בשבת מחלקים אותם לשלש הסעודות.
    ז. לא אמרנו בהבדלה עצמה אליהו הנביא במהרה …
    ח. לא אמרנו יגדל אלקים חי אחרי התפילה.
    ט. כל חכמי עירק לא נהגו בישראל בימי הנס הללו.

    בברכה
    חיים סלמן
    מנהל האתר

    #2909 הגב
    דביר
    אורח

    חיפשתי תשובות בספרי רבנו הבן איש חי, אבל לא מצאתי.

    #2908 הגב
    דביר
    אורח

    שלום חיים היקר,
    הייתי שמח אם תעזור לי לדעת כיצד נוהגים יהודי בצרה, הריני רוצה להמשיך את המסורת אך לא יודע מהיכן:

    1. בשחרית יש נוהגים לומר מזמור ט"ו – האם יהודי בצרה נהגו כך?
    2. יש נוהגים לומר בסוף תפילת 18 לפני עושה שלום "יהי רצון שלא תעלה קנאת אחרים.." ויהי רצון מהחיד"א – האם יהודי בצרה נהגו כך?
    3. בשחרית בסוף התפילה יש נוהגים לומר אחרי עלינו לשבח מזמור "לדוד ה' אורי וישועי ממי אירא" – מה מנהג בצרה לעניין?
    4. יש נוהגים בקבלת שבת להתחיל בלכו נרננה, ויש המתחילים בה' מלך ירגזו עמים. כיצד נהגו יהודי בצרה?
    5. יש נוהגים לומר קודם קידוש ערב שבת לשון זוהר פרשת ויקהל, כיצד יהודי בצרה נהגו?
    6. בקידוש יום שבת יש נהגו לומר משנה כלים פרק א' – כיצד נהגו יהודי בצרה?
    7. בהבדלה יש נוהגים לומר אליהו הנביא במהרה יבוא אלינו עם משיח בן דוד. – כיצד נהגו יהודי בצרה?

    כמו כן מה לגבי הפיוט יגדל אלוהים חי וישתבח?

    כמו כן, לגבי מה שאמרת על מנהגי בגדד ובצרה שהם זהים, אז כך:
    יהודי בגדאד בלבד נהגו שלא ליפול על פניהם ושלא לומר וידוי בתפילות של הימים י"א באב וי"ז בטבת, משום שאלה נקראים "ימי נס", כי לפני שנים רבות קרה שהפרסים עמדו לכבוש בהם, פעמיים, את בגדאד, ולערוך טבח ביהודים וביתר התושבים. בשני הימים הנ"ל גורשו הפרסים מהעיר ויהודי בגדאד ראו במאורע זה "נס מהשמים" (פרטים על כך כתבתי במאמרי "שלושה ימי נסים ליהודי בגדאד ובצרה", ראה להלן ברשימה הביבליוגרפית).

    ויהודי בצרה בלבד נהגו, שלא ליפול על פניהם ושלא לומר וידוי בתפילות של יום ב' בניסן, משום שאף הוא נקרא "יום נס", על נס שאירע להם בשנת תרל"ט (1879). באותו זמן נמצא בבצרה שד"ר הברון ר' יעקב בן חיים אלישר, שחיבר שירים על מאורעות הימים ההם וקראם בשם "מגילת פרס". עד לפני זמן קצר נהגו יהודי בצרה לקרא מגילה זו בבית-הכנסת ביום ב' בניסן, כמו שקוראים מגילת אסתר, ואף לחוג יום זה כיום הפורים ולשלוח בו מנות איש לרעהו (פרטים על כך ראה במאמרי הנ"ל; ובספר "ר' יעקב אלישר וחיבורו מגילת פרס", מאת מאיר בניהו, ירושלים תש"ך). בשנים האחרונות בטלו מנהגים אלו, וציון מאורע זה מצטמצם בעובדא שאין נופלים על פניהם וקוראים "יהי שם ה' מבורך" וכו'.

מוצגות 3 תגובות – 1 עד 3 (מתוך 3 סה״כ)
מענה ל־מנהגים בתפילה/קידוש/הבדלה
פרטים:




אהבת? נא שתף עם חבריך! בברכה, חיים סלמן
Share on Facebook
Facebook
Tweet about this on Twitter
Twitter
Pin on Pinterest
Pinterest