כמוה"ר חכם עבדאללה סומך ע"ה זיע"א

חכם עבדאללה סומך ע"ה רבו של רבנו יוסף חיים ע"ה

חכם עבדאללה סומך ע"ה רבו של רבנו יוסף חיים ע"ה

 

בס"ד

תולדות חייו של כמוה"ר עבדאללה סומך ע"ה זיע"א

היה רבו של רבנו יוסף חיים ע"ה. זיע"א. ההילולא של רבנו היא ביום ח"י באלול.
מתוך הספר: קץ הימין לרבנו משה יהושע ע"ה:
מורנו ורבינו הגדול חכם עבדאללה אברהם סומך ע"ה. היה נקרא בשם רבינו סתם. בעל המחבר ספר זבחי צדק על יו"ד ובסופו כמה היתרי עגונות וגם שו"ת על ארבעה חלקי השו"ע. היה רבם של כל רבני בבל. והוא היה המפרנס את הרבנים. כי היו לו אחים עשירים בהודו והיו תומכים בידו. והיה דואג לכל רב מהרבנים שתהיה פרנסתו בריווח ואם יהיה לו איזה שמחה מילה או חופה היה עוזר לו. אימתו היתה מוטלת על כל הקהל מרוב קדושתו וענוותנותו. והעמיד תלמידים הרבה כולם רבנים גדולים צדיקים וחסידים. הוא היה חובק בזרועותיו את כל מדינת עיראק מהקם מלכין ומעדי מלכין על פיו יחנו ועל פיו יסעו. והיה מכובד אפילו על הנכרים. וכשהיו הולכים ביחד הוא ורבנו יוסף חיים תלתמידו, היו קמים מלפניהם מהחנויות אפילו הערבים והיו נבהלים מפניהם כי היו אנשי צורה.
אחיו היה ממונה במועצת העירייה בבגדאד. פעם אחת נפטרה לו בת קטנה ביום ר"ה ונקברה על ידי גוים כהלכה ונמנע ולא הלך למועצה בתוך שבעה ימי אבילות, ועד אותם הימים היו נוהגים להחמיר שלא לחשוב את יום שני של ראש השנה לימי האבילות מטעם יומא אריכתא. ויושב ראש העירייה היה מחכה לבואו של אחיו של הרב אחרי גמר שבעה ימי האבילות. וכשראה שלא בא, שאל, ואמרו לו כי עוד לא גמר את השבעה ימי אבילות. אז ביקר אצל רבינו הגדול בבית וסיפר לו כי כמה פעמים קרה דבר כזה בקושטא והם היו חושבים את יום שני של ר"ה לימי האבלות ונשא ונתן עמו ואחרי אשר ראה כמה ספרים שמתירים בזה אז החליט לבטל את המנהג הקודם ומאותו יום ואילך נהגו להורות כדברי המקילין. ולקח את אחי הרב עמו למשרד.
כשהיו ימי החגים ממשמשים ובאים היה שולח לכל רב ורב מענק מיוחד מלבד המשכורת ובפרט בחג הפסח. כי היה מקובל על כל הקהל. וכשהיה דורש מהם איזה נדבה לא היו ממרים את פיו.
הוא הנהיג כמה מנהגים כדת וכהלכה ובפרט בהלכות שחיטה ובדיקת הסכין והריאה וסדר סמיכת השוחט הכל סידר בסדר מופתי על פי הדת וההלכה וכמו שמבואר הכל בספרו זבחי צדק ממש לא היו נוטים מדבריו כמו הלכה למשה מסיני.
כשגדל ונתפרסם בימיו רבנו יוסף חיים ע"ה והתחיל לדרוש בשבת בבית הכנסת, אז היה משתדל לבוא קודם שיבא רבנו יוסף חיים לבית הכנסת. וכשהיה נכנס רבנו יוסף חיים ע"ה לבית הכנסת היה קם מלפניו מלוא קומתו וכל הקהל היו נבהלים לראות כי רבו קם מלפניו ואז ידעו את מעלתו.

פעם שלחו לו שליח על ידי שוטרים לבוא אצל הוואל"י לדבר עמו בעניין העברת דיין. וכשבאו השוטרים להגיד לו נבהלו. ראו אותו שיושב ומלמד רבנים גדולים עטורי זקן והוא יושב בראשם ומלמדם כמלאך ה' צבאות. אז חזרו אל הוואל"י ואמרו לו על מי שלחת אותנו לקרוא? את הנביא מוסא? (משה רבנו). איך אנחנו יכולים להגיד לו קום עמנו. אז שלח לו שרים רבים ונכבדים. ואמר להם תדברו עמו בכבוד. תגידו לו כי הוואל"י מזמינך על כוס קפה. וכששמע הרב אמר שהוא מוכן ללכת. והלכו בדרך צדדית כדי שלא ידעו הקהל. והוואל"י היה ממתין לו לקבל את פניו בכבוד. וקבלו בכבוד גדול וחילה את פניו אולי יוכל לשנות את דעתו בהעברת הדיין. אז השיב לו כי ההחלטה הייתה על פי תורת מש ואי אפשר לשנות אותה וסבר וקיבל והחזירו בכבוד לביתו ובקש ממנו סליחה על זה.

 

הוא נפטר בחודש אלול תרמ"ט בליל מוצאי שבת והיה צו מהממשלה שלא לקבור בתוך העיר כי היו ימי חולי רע. והקהל לא הסכים לקבור את רבינו הגדול מחוץ לעיר. והחליט לקברו על יד יהושע כהן גדול הקבור בצד השני של העיר. וקברו אותו שמה היפך דעת הוואל"י הנקרא מוצטפה עאצ'ם פאשא בהפגנה גדולה וזה היה בליל מוצאי שבת. ואז קמו עליהם הערבים כי לפי החוק שלהם אסור לקבור אצל נביא גדול כיהושע כהן גדול שום בן אדם. ולכן הרגו ביהודים ורדפו אחריהם. וביום א' לקחו כמה רבנים לבית הסוהר והיו כל היהודים בצער ונמשך הדבר הזה עד שלושה חודשים עד שבאה החלטת הממשלה בקושטא להדיח את הוואל"י ממשרתו וגם להוציא את הרב מקברו ולקברו עם שאר מתי ישראל קרוב לעיר. ובאו כל שרי הממשלה לחלוק כבוד להרב בעת הוציאו אותו מקברו וירדו הרבנים לקבר ובקשו ממנו מחילה וראו כל השרים שהרב נשאר כמות שהוא לא הבאיש ורמה לא היתה בו. ואחד הרופאים ניסה לפסוק שערה אחת מזקנו ולא נפסקה אז ידעו הכל מקדושתו וטהרתו ונעשה קידוש ה' גדול בין הנכרים. והרב אלישע דנגור זצ"ל הראה כחו וגבורתו לעיני העמים ועמד על המשמר ומסר עצמו למיתה בשביל כבוד רבו. יהי זכרו ברוך לעד ולעולמי עולמים.

כשהוציאו אותו מקברו וקברו אותו בבית הקברות הספידו רבנו יוסף חיים ע"ה במדרש זלכה ואמר כי הוא היה ניצוץ אחז מלך יהודה. ולפי שאחז סגר את בתי המדרשות, רבינו פתח אותם כדי לתקן עון אחז. ומה שהוציאו אותו מקברו כמו שעשה חזקיהו לאביו שגרר אותו על מטה של חבלים וזהו סוד הדבר. והקהל כשמעם את דברי רבנו יוסף חיים התנחמו והיו שקטים.
עבדאללה סומך
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרב עבדאללה (עובדיה) סומך (בגדאד 1813 – בגדאד ח"י באלול, 1889) רב, פוסק ואיש חינוך. השפיע רבות על העולם התרבותי-דתי בעיראק של המאה ה-19.

הרב סומך למד תורה אצל הרב יעקב בר יוסף הרופא, שהיה אחד מגדולי החכמים בעיראק בדור שלפניו. לאחר מכן החל לעסוק במסחר. באמצע שנות העשרים לחייו, החל לפעול להכשרת תלמידי חכמים כדי שינהיגו את יהדות עיראק בעתיד. הפילנטרופ יחזקאל בן ראובן מנשה תמך ביוזמתו של הרב סומך, והקים ב-1840 בית מדרש ("אבו מנשה") וקרן שתממן את התלמידים. עם הזמן בית המדרש התרחב ונקרא "מדרש בית זלכה". הרב סומך עמד בראש הישיבה עד לפטירתו.

קובצי השו"ת שחיבר מכילים שאלות שנשלחו אליו מרחבי עיראק, מהודו ומפרס. השאלות מעידות על תקופה של שינויים רבים בחייהם של השואלים, שנבעו מתהליכי מודרניזציה אשר היו מלווים בחידושים טכנולוגיים, שיטות חדשות של ארגון חברתי ותרבותי ועוד. מתשובותיו, במיוחד לקהילה הבגדאדית שהיגרה להודו, עולה כי הרב סומך קיבל בצורה לא מאיימת את חידושי המודרנה, ואפשר לשואלים להשתלב בנורמות המקובלות בעולם בו הם חיים, כל זאת מבלי לזנוח את דרך התורה.
מתלמידיו
הרב יוסף חיים (הבן איש חי)
הרב יעקב חיים סופר
הרב אליהו מני
הרב שמעון אגסי.

מחיבוריו
"זבחי צדק" על שולחן ערוך יורה דעה.
חזון למועד.
שו"ת: על ארבעת חלקי השולחן ערוך.

אהבת? נא שתף עם חבריך! בברכה, חיים סלמן
Share on Facebook
Facebook
Tweet about this on Twitter
Twitter
Pin on Pinterest
Pinterest

5 תגובות על הפוסט “כמוה"ר חכם עבדאללה סומך ע"ה זיע"א

  1. יוצא השנה ששני החכמים הגדולים שכיבדו מאוד אחד את השני (חכם עבדלאללה סומך ע"ה, וחכם יוסף חיים ע"ה)- הפטירה שלהם יוצאת באותו שבוע. כמו-כן, שמם של שני החכמים הגדולים גלומים בשמו של הרב עובדיה יוסף. השם הפרטי "עובדיה" ניתן לו על שם חכם עבדאללה סומך ע"ה, ושמו הפרטי השני "יוסף" ניתן לו על שם חכם יוסף חיים. שם המשפחה של הרב עובדיה שובש בטעות ל"יוסף". שם משפחתו המקורי הינו "עובדיה", ויש לו אח ששמו "נעים עובדיה".

    • בס"ד
      תודה לך איציק על הערתך החשובה.
      אכן שני הרבנים הגדולים ביותר שלנו.
      יש לרב עובדיה גם אח ששמו אלי עובדיה.
      שבת שלום
      חיים סלמן
      מנהל האתר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *