תשעה באב

 

הכותל המערבי

הכותל המערבי

  בס"ד ענייני תשעת הימים שבת חזון וצום תשעה באב. שבת חזון השבת שלפני תשעה באב נקראת "שבת -חזון",על שם ההפטרה שמפטרין בה "חזון ישעיהו בן אמוץ אשר חזה על יהודה וירושלים"(ישעיה -א ) הפטרה זו, היא האחרונה משלוש ההפטרות של פורענות ,שקוראים בשלוש השבתות,של ימי בין -המיצרים,ואילו בשבע השבתות שאחרי תשעה באב ,קוראים "שבע דנחמתא",היינו שבע הפטרות של נחמה בשבע שבתות,זו אחר זו. המנהג הוא שקורין לגדול בית הכנסת למפטיר "חזון" ובשבת זו משתררת אווירת אבלות ,המשתלבת בהווי הימים שלפני תשעה באב. בעת קריאתהתורה קוראים את הפסוק"איכה אשא לבדי טרחכם ומשאכם וריבכם"בניגון של "איכה". נמנעים מעריכת מסיבות והתכנסויות של שמחה בשבת זו,אך מותר לאכול בשבת בשר ולשתות יין . ראוי לכל ירא שמים להיות מצר ודואג על חורבן בית המקדש וחורבן ירושלים כי "כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה "(תענית-ל.) תשעה באב תשעה באב הוא "הצום- החמישי",על פי החודש החמישי במנין החדשים המתחילים בניסן. אמרו ח"זל חמישה דברים אירעו את אבותינובתשעה באב,ואלו הם:*נגזר על אבותינו (דור המדבר)שלא ייכנסו לארץ ישראל.*חרב בית- המקדש הראשון.*חרב בית -המקדש השני.*נלכדה העיר ביתר.*ונחרשה ירושלים לאחר החורבן, ככתוב"ציון שדה תחרש".(מיכה ג.פסוק יב.)אך עיקר האבל והתענית נקבעו על עצם חורבן בית- המקדש ועל גלותישראל מארצו . תשעה באב יום של תקווה לגאולה תשעה באב הוא יום של תקווה גדולה לגאולה העתידה ,כדברי ח"זל -ביום שחרב בית- המקדש נולד משיח, כמו כן חכמי ישראל מתלבטים בענין שמו של המשיח -שילה ,ינון,חנינה,מנחם בן חזקיה,ואגב אם נתבונן ,נראה כי ארבעת השמות הללו- מנחם, שילה, ינון, חנינה,-הם ראשי תבות משי"ח…… לכן אומרים חז"ל : שכל האגדות על החורבן ועל הגאולה הנמצאות בדברי חכמים ,נאמרו בלשון הסוואה , מפני עינא בישא (עין- רעה)של השלטון הזר,וכשרצו חכמינו למסור את מאורעות זמניהם לדורות הבאים ,לא נמנעו מלהשתמש בדיבריהם על שיחות ישמעאלים וערביים וכל זאת למה? היות והערבים היו נודדים בארץ שמו חכמינו ז"לאת דבריהם בפיהם של אלה שכן בצורה כזאת היו יותר בטוחים,מאשר למסור את הדברים בשם רבן גמליאל או בשם רבי יושוע בן חנניה ואחרים.שהיו חשודים ופסולים בעיני השלטון העוין ודבריהם היו עלולים להיות מצונזרים ונמחקים ,מבלי להגיע ליעודם. מדיני הצום תשעה באב ,לילו כיומו לכל דבר. ואין אוכלין בערב אלא מבעוד יום *הכל חייבין לצום בתשעה באב אפילו עוברות ומיניקות *חולה אע"פ שאין בו סכנה ,יש להקל שלא ישלים התענית רק יתענה איזה שעות ולא יאכל אלא כדי ההכרח לבריאות הגוף *רחיצה אסורה בין בחמין בין בצונן *חמישה עינויים בתשעה באב -אסור באכילה ובשתיה , ובסיכה, וברחיצה, ובנעילת הסנדל,ובתשמיש המיטה. ליל תשעה באב ברדת היום מתכנסים בבתי- הכנסת לאמירת "קינות",ולקריאת מגילת "איכה" בבית הכנסת מסירים את הפרוכת מארון הקודש זכר לכבוד שגלה מעם- ישראל עם חורבן בית- המקדש. נוהגים להפוך את השולחנות ואת הספסלים , והמתפללים יושבים על הארץ אין מדליקין את האורות בבית- הכנסת ומסתפקים בנרות או בפנסים קטנים קריאת הקינות נאמרת בקול דווי ובבכי מגילת איכה מגילת איכה נכללת בין חמש המגילות שבתנך .והיא נקראת כך, על שם הפסוק הפותח אותה:"איכה ישבה בדד העיר רבתי עם" קריאת "איכה" תופסת מקום מרכזי בליל תשעה באב ,הן משום תכנה ,משום שנאסר לעסוק בלילה זה בדבר אחר. אסור לקרוא בתשעה באב- בתורה, בנביאים ובכתובים,ולשנות במשנה בששה סדרים, ובמדרש ובהלכות ובאגדות.אבל קוראים-ב-"קינות" ב"איוב",ובדברים הרעים שב"ירמיהו". מי ייתן והקב"ה ישמע את זעקתינו ויגאלנו ויבנה את בית מקדשנו במהרה בימינו כמו שנאמר,"חדש ימינו כקדם"ויום תענית זה יהיה לנו יום של חג ושמחה …..אכ"יר……… בס"ד הלכות תשעה באב שחל בשבת או ביום א' מאת מרן הראשל"צ הגאון המקובל מרדכי אליהו ע"ה. תשעה באב שחל בשבת או באחד בשבת 30.07.2008 (10:51) תשעה באב שחל בשבת או באחד בשבת ממרן הראשל"צ הרב מרדכי אליהו ע"ה   תשעה באב שחל בשבת או באחד בשבת מב. מתפללים כל תפילות שבת כרגיל, ואין משנים בסדרי התפילה כלום. כמו כן אין משנים מניגוני התפילה או קריאת התורה והפטרה כלום. ובמקומות שנהגו להתפלל במנגינות של צער – יש לבטל מנהגם אם לא שיצא מזה מחלוקת. ואם יש חשש למחלוקת שרוצים להחזיק במנהגם – יחזיקו. ואין נמנעים משירי שבת הנהוגים כל שבת. (עיין כה"ח תקנא ס"ק יג, יד). מג. לימוד תורה- כשחל תשעה באב ביום ראשון או שחל בשבת ונדחה ליום ראשון, יש מחמירים שלא ללמוד תורה ביום שבת אחרי חצות היום. ומתירים רק את הדברים המותרים ללמוד בתשעה באב. ויש חולקים ומתירים ללמוד עד השקיעה. וכך נוהגים. (בא"ח דברים יח. כה"ח תקנג ס"ק חי משנ"ב ס"ק ט). מד. ליל שבת שחל בו תשעה באב ונדחה ליום ראשון, לדעת שו"ע – מותר בתשמיש המטה, לדעת רמ"א – אסור. לדעת לכולם טוב להחמיר אם האשה מוחלת. אמנם אם חל ליל טבילה בשבת – אין להחמיר. וכן יעשו זוגות חשוכי ילדים או שיש חשש לשז"ל (עיין שו"ע תקנד סע' יט והחונים עליו ועיין משנ"ב ס"ק מ). מנחה מה. טוב להקדים תפילת מנחה של שבת כדי שיאכל סעודה שלישית במתינות. מו. סדר תפילת מנחה של שבת הוא כמו כל שבת אך אין אומרים "צדקתך" אחרי החזרה. מז. סעודה שלישית- כשתשעה באב חל ביום ראשון, או שחל בשבת ונדחה ליום ראשון מותר בשבת לאכול בשר ולשתות יין, ולא ימנע מכבוד שבת בגלל ערב תשעה באב. ואפילו בסעודה שלישית שלאחר מנחה מותר בכל. ויכול לשבת לאכול עם בני ביתו ויכול לברך בזימון. אך צריך להפסיק מבעוד יום לפני בין השמשות עם השקיעה (עיין שם תקנב ס"ע י). מח. בין השמשות- אחרי השקיעה אסור לאכול, לשתות, לרחוץ או ללמוד תורה וכל דבר שהוא ב"שב ואל תעשה". אך דברים שהם ב"קום ועשה" – אסורים. ולכן לא יחליף בגדי שבת ולא ינעל נעלי גומי עד אחרי צאת הכוכבים. מט. מאחר ואסור להכין משבת לחול. יש נוהגים להביא מערב שבת לבית הכנסת את ספר קינות ונעלי גומי של תשעה באב. באים לבית הכנסת לפני צאת שבת עם נעלי עור, אחרי בין השמשות לפני שהחזן אומר "ברכו" הם אומרים "ברוך המבדיל בין קודש לחול" וחולצים ומחליפים לנעלי תשעה באב. (עיין שו"ע תקנג ס"ע ב ומשנ"ב ה ו) אבל המנהג הטוב הוא להכריז עוד מערב שבת שזמן תפילת ערבית במוצאי שבת יהיה כעשר דקות אחרי זמן צאת הכוכבים הרשום בלוח. ולפיכך במוצאי שבת ימתינו המתפללים בביתם עד שלושים או ארבעים דקות אחרי השקיעה ויאמרו "ברוך המבדיל בין קודש לחול", חולצים נעלי עור ונועלים נעלי גומי, מחליפים בגדי שבת ולובשים את הבגדים שלבשו ביום שישי, והולכים לבית הכנסת עם ספר של "חמש תעניות" (עיין שו"ע, רמ"א תקנג סע' ב ואחרונים). נ. יש אוסרים להביא לביהכנ"ס את ספר הקינות לפני צאת השבת משום הכנה משבת לחול ויש מתירים. ואם הוא מתכוון לעיין בו בשבת- לדעת כולם מותר. ערבית של מוצאי שבת נא. לאחר צאת הכוכבים מתפללים ערבית בישיבה על הרצפה כרגיל, ואומרים קינות כרגיל בכל תשעה באב רק מוסיפים "אתה חוננתנו" בתפילה. נב. אם שכח לומר "אתה חוננתנו", אינו צריך לחזור אלא גומר תפילתו כרגיל ואחר התפילה יאמר "ברוך המבדיל בין קדש לחול". אם לא אמר בבית הכנסת – יאמר בבית כנ"ל. נג. אם לא אמר במוצאי שבת "ברוך המבדיל בין קודש לחול" ושכח לומר בתפילה "אתה חוננתנו" – אם צריך לעשות בתשעה באב דבר האסור בשבת כגון: לנסוע ברכב או להדליק חשמל וכדו', יאמר קודם לכן בלי שם ומלכות אפילו ביום ראשון: "ברוך המבדיל בין קודש לחול" (עיין שו"ע רצט סע' י. בא"ח ש"ש ויצא ג). נד. נשים שלא התפללו ערבית או שלא אמרו "אתה חוננתנו" – אסור להם לעשות שום מלאכה עד שיאמרו: "ברוך המבדיל בין קודש לחול" (משנ"ב תקנו ס"ק ב). נה. מברכים "בורא מאורי האש" אחרי קדיש "תתקבל" שאחרי ערבית ואחר כך מתחילים איכה. ואין מברכים על הבשמים. ובמוצאי יום ראשון עושים הבדלה על הכוס בלבד ומברכים "בורא פרי הגפן" ו"המבדיל" בלבד. ואין מברכים על נר ובשמים. (עיין שו"ע תקנו סע' א והחונים עליו). נו. הפוסקים כרמ"א מברכים בורא מאורי האש לפני "איכה" (עיין משנ"ב ס"ק א ) ולא אומרים קדיש תתקבל (תקנט ס"ע ד). נז. אם שכח לברך ברכת "בורא מאורי האש" מיד במוצאי שבת – יברך ברכה זו על נר מתי שנזכר כל עוד לא עלה עמוד השחר (כה"ח שם ס"ק ג ומשנ"ב שם"ק א). נח. מי שצריך לאכול בתשעה באב ביום ראשון לא יבדיל מיד במוצאי שבת אלא בעת שירצה לאכול. אם צריך רק לשתות מים – יכול לשתות קודם שיבדיל. נט. האוכל בתשעה באב שחל ביום ראשון חייב להבדיל על הכוס. וכיון שגם איש זה צריך להזהר מלשתות יין שמשמח בתשעה באב, לכן הטוב ביותר בשבילו שיסחט ענבים או יבדיל על כוס בירה. ואם אין לו – יבדיל על כוס מיץ ענבים. ואם אין לו אלא יין – יבדיל על יין. ס. כשמבדיל על יין לא ישתה ממנו אלא מעט ויתן לילד קטן שלא צם לשתות רוב רביעית. אם הוא צריך לשתות יין לרפואתו- מותר, ויכול להוציא אחרים ידי חובת הבדלה אף שאינם אוכלים (כה"ח תקנו ס"ק ט). סא. גם נשים שנהגו בכל השנה לשמוע הבדלה ולא לעשות הבדלה לעצמם – אם הן צריכות לאכול בתשעה באב – יעשו הבדלה לעצמן. סב. מי שצריך לאכול בתשעה באב ומבדיל בלילה במוצאי שבת ועדין לא בירך על הנר – מברך על הכוס שלוש ברכות: "הגפן", "בורא מאורי האש" ו"המבדיל" ולא יברך על "בשמים". סג. אם מבדיל אחרי שבירך על הנר או אם מבדיל ביום ראשון יברך שתי ברכות בלבד – "הגפן" ו"המבדיל". סד. ברית ופדיון בת"ב- אם היום השמיני ללידה הוא יום ראשון עשרה באב וצמים בו צום ת"ב שנדחה משבת – מותר מהדין למוהל לסנדק ולאבי הבן להחליף בגדיהם אחרי חצות היום, להתפלל מנחה, להתרחץ ולאכול הם לבדם בברית המילה. אחר כך אין הם חייבים להמשיך בצום. ויש אומרים שמותר כן רק לאבי הבן. אמנם נוהגים כיום כסברת הכנה"ג שלא מפסיקים לצום, ורק מחליפים בגדיהם ועושים את הברית סמוך לשקיעה ואוכלים אחרי צאת הכוכבים. כנ"ל הדין גם אם חל "פדיון הבן" ביום זה. (עיין שו"ע תקנט סע' ט. כה"ח שם ס"ק עא, עב, עד. משנ"ב ס"ק לח). סה. מוצאי הצום- תשעה באב שחל בשבת ונדחה ליום ראשון, בלילה שלאחר התענית אסורין בבשר ויין כמו בתשעה באב מפני אבלות היום, אבל למחר בבוקר מותרין בכל. ושאר החומרות המוזכרות לעיל – מותרות במוצאי תשעה באב (רמ"א תקנח. כה"ח שם ס"ק טוב).                 בס"ד עלון לתשעה באב שנערך ע"י החזן העירקי איציק שמש הי"ו.  על נהרות בבל עלון לתשעה באב תשע"ב לפי הלכותיו של חכם יוסף חיים ע"ה בעל הבן איש חי  כניסת הצום: 19.38 (בשבת), צאת הצום: 20.08 בירושלים  ימים אלה מועדים לפורענות ולכן נזהרים לא ללכת למקומות של סכנה ובילוי כגון ים, בריכה. בימים אלה אירעו אסונות לעם ישראל במהלך הדורות השונים, ואפילו בדורות האחרונים כגון מלחמת לבנון השנייה, הגירוש מגוש קטיף, אסון פסטיבל ערד, גירוש ספרד, גירוש יהודי גטו ורשה להשמדה וגירוש יהודי אנגליה. אנו צמים ומתענים בתשעה באב בהוראת רבנן, בעקבות חורבן בית המקדש הראשון, חורבן בית המקדש השני, כיבוש ביתר, חרישת ירושלים ע"י הרומאים והגזירה שלא להיכנס לארץ לאחר חטא המרגלים. הלכות שבת (ערב תשעה באב):  השנה תשעה באב דחוי משבת ליום ראשון (לא צמים בשבת משום "וקראת לשבת עונג"). בשבת ערב תשעה באב מתנהגים רגיל כמו בכל שבת. מתפללים את כל התפילות כרגיל, לא משנים מהמנגינות, ושרים שירי שבת כרגיל.  מנחה של שבת- טוב להקדים ולהתפלל מנחה גדולה בשבת. אין אומרים "צדקתך" במנחה אלא "יהי שם", שכן בתשעה באב אין תחנון שנאמר "קרא עליי מועד" (איכה א', ט"ו).  סעודה שלישית- אוכלים כרגיל, מותר לאכול בשר ולשתות יין. הצום מתחיל בשקיעה (19.40). יש להפסיק את הסעודה השלישית לפני השקיעה. אם אוכל סעודה שלישית מוקדם, יכול לאכול גם אחריה בלי הגבלה, ובלבד שיפסיק בשקיעה. ההבדלה נעשית רק על הנר ולא על היין ולא על בשמים.  דיני תשעה באב:  נעילת הסנדל- אסור לנעול נעלי עור אלא ינעלו נעלי בד או גומי (ולא יברכו בבוקר "שעשה לי כל צרכי").  רחיצה- בתשעה באב אסור לרחוץ את הגוף ואפילו את הידיים במים קרים או חמים.כשמתעורר מהשינה בבוקר או יוצא מבית הכסא, יטול ידיו עד קשרי האצבעות. בבוקר יכול להעביר ידיו הרטובות על עיניו ולהוציא הלכלוך. אולם, אם ידיו/פניו התלכלכו מותר לרוחצם. וגם המבשלות מדיחות האוכל כדרכן.  אי אמירת שלום- בתשעה באב לא יאמר שלום לחברו.  בשמים- לא מברכים על בשמים בתשעה באב (וגם לא מבדילים על בשמים).  לימוד תורה- דברי תורה משמחים את הלב שנאמר "פקודי ה' ישרים משמחי לב" (תהלים י"ט), ובתשעה באב אסור לשמוח, לכן אין ללמוד תורה בתשעה באב חוץ מהספרים הבאים. הספרים המותרים ללמוד בתשעה באב: איכה (ושרח איכה), איוב (ללא הסוף), נבואות החורבן בספר ירמיהו, (ודברי החורבן במלכים, בדברי הימים, בישעיהו, בתרי עשר), אגדות החורבן ממסכת גיטין, פרק שלישי ממסכת מועד קטן, הלכות תשעה באב, הלכות אבלות, קצת חנה (סיפור חנה ושבעת בניה בלשון ערבית), קצת זכריה (ויש נוהגים שלא לקוראו) ומדרש איכה. יש המקילים לקרוא תהלים לאחר חצות היום (12.45) ויש להם על מי לסמוך (מגן אברהם תקנד,ו) (ועדיף שיקראו תהלים מאשר שיעשו דברים שאינם לרוח היום). האומרים כל יום חלק מ"חק לישראל" או הקוראים סדר תהלים קבוע כל השנה או במשך 40 יום (ותשעה באב נופל באמצע) יש האומרים שלא יקראו בכלל תהלים בתשעה באב, וישלימו למחרת פעמיים (רבי יוסף קארו, הרב מרדכי אליהו), ויש המקילים לקרוא לאחר חצות היום בתשעה באב (ר' לעיל, וגם הט"ז). השכבות ומי שברך- לא עורכים השכבות ו"מי שברך לעולים" וכן לא מעלים אותם לתורה בנוסח "הכבוד פלוני בן פלוני בכבוד".  ערבית ליל תשעה באב והבדלה: יושבים בתפילה על הארץ (ולפי הקבלה טוב שיישב על כרית או על מדרגה ולא ישירות על הריצפה). בתפילת העמידה אומרים "אתה חוננתנו", "עננו". לא אומרים "נחם" בערבית.  מנהגנו הוא לא לכבות את אורות בית הכנסת בשום שלב בתפילה (ויש הסוברים שכיבוי/עמעום האורות הוא מנהג טעות של הקראים).  הבדלה- לאחר חצי הקדיש שאחרי העמידה מברכים "בורא מאורי האש" על הנר ובכך מבדילים. מי שלא אמר "אתה חוננתנו" צריך להגיד "ברוך המבדיל בין קודש לחול" כדי להדליק חשמל, לנסוע באוטו וכו'.  מי שלא צם מפאת חולי וכדומה יבדיל בביתו גם על כוס של יין מפני שצריך לאכול (ועדיף שישתה מיץ ענבים ולא יין מובחר, וגם עדיף אם יש אפשרות שישתה מעט מהכוס בלבד, וייתן לילד לשתות רביעית מהכוס). תשעה באב בבוקר ותפילת שחרית: לאחר שקם משנתו נוטל ידיו עד קשרי האצבעות (ר' פירוט לעיל). מברכים ברכות השחר כרגיל, אך לא אומרים ברכת "שעשה לי כל צרכי" (רמב"ם,האר"י,החיד"א,חכם יוסף חיים,הרב מרדכי אליהו).  תפילין- מתעטף בציצית ומניח תפילין בבוקר בביתו, קורא קריאת שמע (ויכול לקרוא גם "קדש לי", "והיה כי יביאך"), יסיר התפילין ויילך לתפילת שחרית לבית הכנסת ללא תפילין, וכפי שכתב חכם יוסף חיים ע"ה: "ביום ט"ב יניח ציצית ותפילין רש"י ור"ת בבוקר בביתו ויקרא ק"ש בלבד, ואח"כ ילך לבית הכנסת להתפלל עם הציבור (בן איש חי, שנה א', דברים כ"ה). בתפילת העמידה אומרים "עננו", אך לא אומרים "נחם". בחזרת הש"ץ בלבד החזן אומר את הנוסח הקצר של ברכת "שים שלום". מכסים את ספר התורה בבד כהה, מסירים רימונים, ומוליכים אותו לתיבה בכיוון ההפוך. העולה השלישי קורא חצי קדיש לפני ההפטרה. אבֵל יכול לעלות לתורה בתשעה באב (שהרי כולם אבלים) (שו"ע תקנט סע' ו. כה"ח שם ס"ק ו).  בית עלמין- יש הנוהגים לעלות לבית העלמין בתשעה באב ולא יקראו תהלים או משניות בבית העלמין (ואפשר לקרוא איכה, איוב וכו').  תפילת מנחה: לא מניחים תפילין או טלית גדול. *יושבים כרגיל על הספסל, ומוליכים את ס"ת כרגיל. *העולה השלישי לא קורא חצי קדיש. *בתפילת העמידה אומרים גם "עננו" בברכת "שומע תפלה" וגם "נחם" בברכת "תשכון".*הכהנים (שצמים) נושאים את כפיהם בתפילת המנחה.  ערבית למוצאי תשעה באב: *מתפללים ערבית מוקדם שלא להקשות על הציבור. *קוראים ברכת הלבנה (ויש המהדרים לנטול את הידיים לפני ברכת הלבנה). מדוע את מגילת אסתר קוראים בפורים מתוך מגילה העשויה מקלף, ואילו את מגילת איכה קוראים בתשעה באב מתוך הסידור בלבד? משום שאנו מצפים יום יום לישועה, ואם היינו כותבים את איכה על קלף, היה נראה שאנו מתייאשים מהגאולה חס ושלום (לבוש, תקנ"ט, א').  יום תשעה באב היה אמור להיות יום גדול מאוד, יום כפרה, כמו יום הכיפורים. אלא שמתוך 365 המלאכים הקדושים שברקיע, מלאך אחד נפל מקדושתו, נעשה טמא, קינא ליעקב ונהיה מלאכו של עשו. המלאך נאבק עם יעקב שנאמר "ותקע כף ירך יעקב בהאבקו עמו… על כן לא יאכלו בני ישראל את גיד הנשה". יש 365 מלאכים כנגד ימות השנה, ואותו מלאך לקח מיעקב אבינו ומעם ישראל את יום תשעה באב. ובפסוק הזה נרמזו הצרות והתעניות שיהיו לעם ישראל. "את גיד הנשה": א"ת- ראשי תיבות תשעה אב, גיד- הג' מרמזת על ג' בתשרי (צום גדליה), י"ג שבתוך גיד מרמזים על י"ג באדר (תענית אסתר), הי' שבתוך גיד מרמזת על י' בטבת, גי"ד בגימטריא- 17, כנגד י"ז בתמוז.  לכן, השל"ה הקדוש אומר שמי שמתענה באמת בתשעה באב מוציא ממנו את כל החיצונים והמקטרגים שביום זה לכל השנה, ומי שלא מתענה ביום הזה חס וחלילה… העינוי בתשעה באב הוא לא רק איסורי אכילה ושתיה, אלא גם האיסור לנעול מנעלי עור, איסור רחיצה, סיכה, תשמיש המיטה, ואיסורי בילויים והנאות שאינם לרוח היום.        האזינו להלן לקינות של תשעה באב כמנהג יהודי עירק בביצוע מנהל האתר חיים סלמן:  

אהבת? נא שתף עם חבריך! בברכה, חיים סלמן
Share on Facebook
Facebook
Tweet about this on Twitter
Twitter
Pin on Pinterest
Pinterest

8 תגובות על הפוסט “תשעה באב

  1. תודה על כל הפיוטים שמלמדים ומחכימים אותנו!! הניגונים האלה של תשעה באב באמת גורמים להיכנס להרגשה של עצב וחורבן.
    ותראו עד כמה מי שמשנה מנהגים ידו על התחתונה וגוערים בו. עירקים נהגו להתפלל מוקדם מנחה וערבית, ולהגיד לאחר ערבית (שיוצאת לפני השקיעה) על נהרות בבל. ואז באו אנשים ושינו, אבל גרמו לטעות שהשאירו את "על נהרות בבל" לאחר ערבית (שיוצאת כיום לאחר השקיעה).

    • בס"ד
      אכן איציק היקר
      חבל שמשנים ולא שומרים בדייקנות על מסורת אבותינו ממש כמו עדות אחירות.
      נשתדל אנחנו להביא לידיעת המעוניינים את כל מנהגינו ואולי ימשיכו הם אותם.
      שבת שלום ומבורך
      חיים סלמן

    • בס"ד
      תזכה למצוות חכם נתנאל היקר.
      אכן שכחתי להכניס לאתר את דוגמאות הקריאה של התנ"ך כמנהג יהודי עירק.
      לכן הוספתי עכשיו נושא: טעמי התנ"ך כמנהג יהודי עירק והכנסתי את דוגמאות הקריאה בספר איוב ועוד טעמי הנביאים הכתובים וכו'. מידי פעם אוסיף את כולם.
      שבת שלום וחזק ואמץ
      חיים סלמן
      מנהל האתר

    • בס"ד
      אין הבדל בין עוף לבשר ונהגו לא לאכול מאחרי ר"ח אב עד אחרי תשעה באב.
      שמחות רבות
      חיים סלמן
      מנהל האתר

  2. אם יש לכם את הקינות בנוסח בבל? יש לחזן ר' עזרא מצרי הי"ו הייתי עמו בקשר והוא אומר שאין לו עותק כזה בדיסק אלא רק בקלטת מה שלא רלוונטי כ"כ להיום מי שיש לו ויוכל לשלוח לי במייל או מי שיודע היכן ניתן להשיג אשמח מאוד תודה רבה

להגיב על salman לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *