קבלה – כוונות פסח

בס"ד

ראשי פרקים בכוונות פסח

א. צריך שתדע כי הו"ק דזו"ן דאצילות לאחר שהמאציל תיקנם, הם שלמים מצד עצמם בה"פ בכ"א מהם הן באו"פ והן באו"מ, הן מבחי' הפנימיות והן מבחי' החיצוניות, והם נקראים הנרנח"י דנפש ונרנח"י דרוח, והם נקראים פר' ו"ק והם נקראים נ"ר דנרנח"י בערך כללות עולם האצילות. וידוע שכל פרצוף אעפ"י שהוא שלם מצד עצמו בפרטותו, אומנם לגבי הבחי' שעליו הוא נחשב לחסר, ונקרא זו"ן שחסר לו בחי' הג"ר, וצריך לתת לו מוחין כדי להשלימו. ונמצא שכל פרצוף תחתון נקרא זו"ן לגבי הפרצוף שעליו וכן הפר' העליון נקרא או"א לגבי הפרצוף שתחתיו שהוא נקרא זו"ן בערכו. אמנם בתיקון הפרצופים, אנחנו עם ישראל מתעסקים לתקן רק בזו"ן דאצילות. וכפי התיקון שנעשה אנחנו בזו"ן דאצילות, כך הזו"ן עושים התיקון באו"א, וכן עד"ז נעשה בכל העולמות. ונמצא שכולם נקראים זו"ן והם צריכים תיקון, וכל פרצוף נבררים ועולים בירוריו ע"י הפרצוף שתחתיו כנודע. וכל פרצוף נגמר תיקונו ע"י הפרצוף שעליו.

 

ב. והנה הזו"ן שנאצלו בתחילה ויצאו מהעיניים דא"ק, הם היו חסרים, שיצא מהם הו"ק והיה חסר להם פרצוף הג"ר. והטעם שיצאו חסרים, שאם יחטאו ישראל, אזי הג"ר לא יפגמו, ורק בזמן התפילה ועשית המצוות יבואו הג"ר. והנה הו"ק דזו"ן שיצאו, שהם חג"ת נהי"ם, הנה בפרטות, יש בהם ג"ר וו"ק. ובזמן הנפילה כולם ירדו לבי"ע, והמאציל תיקן הו"ק דו"ק דזו"ן, והתיקון שלנו הוא בג"ר דו"ק דזו"ן, ואנחנו צריכים להשלימם כדי שיהיו פרצוף בי"ס שלמות, וזה נעשה ע"י התורה והמצוות שעושים ישראל, אם ע"י מצוות דאוריתא או מצוות דרבנן, או מצוות מעשיות, או מצוות בדבור ואם במצוות עשה או ל"ת וכו'. וכפי המצווה ההיא שעושים ישראל, כך נשלם בחי' א' פרטית השייכת למצווה ההיא בפרצוף דג"ר דו"ק דזו"ן. ואח"כ יבואו ממילא הג"ר הכולל דז"א שלא יצאו בתחילה.

 

ג. ודע שיש לנו לעשות תיקון לזו"ן בבחי' סדר הימים שהם נקראים חג"ת ונה"י דחג"ת. וכן יש תיקון לזו"ן בסדר הזמנים שהם נקראים נה"י וחג"ת דנה"י. והנה התיקון שנעשה בסדר הזמנים הוא שבפסח נתקנים הזו"ן דא"ק ואבי"ע דחסד דזו"ן הכוללים דכל השנה. ודע שמפסח ועד שבועות, תיקון הזו"ן הוא בכל הכח"ב שלו. והנה יש בזו"ן אלו תיקון גם בבחי' האחור שבו, וגם בבחי' הפנים שבו. וכן יש תיקון לזו"ן מבחי' הפנימיות ומבחי' החיצוניות מפסח ועד שבועות. והתיקון מבחי' האחור הוא למוחין דחו"ב דזו"ן מבחי' הפנימיות, וזה נתקן ע"י תפילת ערבית בליל פסח. ותיקון האחור מבחי' החיצוניות זה נעשה ע"י המצוות המעשיות שבסדר ההגדה. והתיקון מבחי' האחור דכתר דזו"ן זה נעשה תחילתו בסוף כל שבוע מימי העומר וסיומו הוא ע"י טבילת ליל שבועות. והתיקון מבחי' הפנים של כל הכח"ב דזו"ן זה נעשה בחג השבועות ע"י התפילות וע"י האכילה, שע"י התפילות דשחרית ומוסף נתקן בחי' הפנים דפנימיות דכח"ב דזו"ן, וע"י סעודת יום טוב שביום נתקן בחי' הפנים דכח"ב דחיצוניות דזו"ן, וכ"ז בא"ק ואבי"ע דחסד דסדר הזמנים.

 

ד. ודע שכל המוחין שנכנסו לזו"ן בליל פסח בתפילת ערבית ובהגדה של פסח, הם נשארים בזו"ן בכל יום א' דפסח, ובליל ב' הם מסתלקים ממנו, ואח"כ הם חוזרים בזו"ן לאט לאט ע"י ספירת העומר. ונמצא שכל המוחין שנמשכים בעומר, הם אותם המוחין שנכנסו בליל פסח, הן בחי' הפנימיות והן בחי' החיצוניות שנכנסו ע"י התפילה וההגדה, אלא מפני שהם נסתלקו אחר יום א' דפסח עתה אנחנו חוזרים להכניסם לאט לאט עד חג השבועות. והנה בחי' המוחין דפנימיות הם חוזרים להיכנס ע"י הברכה והספירה של העומר, והמוחין דחיצוניות חוזרים להיכנס שלא על ידינו עם המוחין דפנימיות ורק אנחנו רומזים אותם ע"י אמירת הרחמן שהיא בקשה על חזרת עבודת בהמ"ק, שע"י הקרבת הקרבן שהוא מצווה מעשית, היא שמתקנת את בחי' החיצוניות דזו"ן.

 

ה. ודע שכל המוחין הנמשכים לזו"ן בליל פסח בתפילה ובהגדה, הנה בתפילה נמשכים המוחין לפנימיות החו"ב דזו"ן, ובהגדה נמשכים המוחין לחיצוניות דחו"ב דזו"ן. והנה הם נמשכים רק לב"פ חכמה ובינה דזו"ן והם נמשכים ע"י ישסו"ת ואו"א עי', שמה"פ הישסו"ת נמשכים המוחין דבינה שהם קטנות וגדלות א', לה"פ בינה דזו"ן, ומה"פ דאו"א עי' נמשכים המוחין דחכמה שהם קטנות וגדלות ב', לה"פ החכמה דזו"ן דאצילות כנודע.

 

ו. ודע שהמוחין דאבא ויש"ס דבחי' החיצוניות הם נמשכים לה"פ החכמה דזו"ן ע"י אכילת המצה. והנה במוחין אלו יש בפרטות ג' קווים והם: חח"ן, בג"ה, ודת"י שהם כנגד המוחין דחב"ד, וכנגדן יש לנו ג' מצות. ובכל מצה ומצה נמשך לזו"ן מח א' שלם בכל הבחי': בקטנות וגדלות א' ובקטנות וגדלות ב'. והמוחין דאימא ותבונה הם נמשכים לה"פ הבינה דזו"ן ע"י שתיית ד' כוסות היין שהם כנגד ד' מוחין שהם: חח"ן, בג"ה, ודת"י דחסדים ודת"י דגבורות. ובכל שתיית כוס וכוס נמשך מח אחד שלם בקטנות וגדלות א' ובקטנות ובגדלות ב' לחו"ב דזו"ן דאצילות.

 

ז. והנה המשכת המוחין מאו"א עי' וישסו"ת שאמרנו הוא בכללות, אמנם בפרטות או"א עי' וישסו"ת כ"א מהם נחלק בפרטות לה"פ והם חג"ת ונה"י וכח"ב: ב' פרצופים התחתונים שהם נקראים ו"ק, ונקראים גוף, והם פר' חיצון ואמצעי, ונקראים נ"ר דנרנח"י, ונקראים קטנות, ונקראים עיבור ויניקה, שהעיבור זה הנה"י והיניקה זה החג"ת, ולעומתם הג"פ העליונים הם חב"ד, ונקראים גדלות, ונקראים ג"ר, ונקראים ראש או כח"ב, או נח"י, או מוחין או פר' פנימי. וכשם שאו"א וישסו"ת כ"א מהם נחלק לה"פ כך פר' החכמה והבינה דזו"ן שמקבלים את המוחין מהם, גם הם נחלקים כ"א מהם לה"פ פרטיים כדי לקבל בתוכם את כל המוחין דאו"א וישסו"ת.

 

ח. והנה סדר שמות המדרגות שיש במוחין של או"א עי' ושל ישסו"ת כשהם מתתא לעילא הוא כך: א). המוחין דקטנות א' ב). המוחין דגדלות א', והם נמשכים גם מיש"ס וגם מהתבונה, ג). המוחין דקטנות ב' ד). המוחין דגדלות ב', והם נמשכים גם מאבא עי' וגם מאימא עי'. ונמצא שהמוחין דקטנות א', הם נמשכים מהו"ק דישסו"ת, והמוחין דגדלות א', הם נמשכים מהג"ר דישסו"ת, והמוחין דקטנות ב', הם נמשכים מו"ק דאו"א עי', וגדלות ב' דמוחין הם נמשכים מהג"ר דאו"א עי'.

 

ט. ודע שהמוחין שבאים להיכנס בז"א, הנה כל מוח ומוח יש לו הלבוש שלו שאיתו הוא נכנס בכלים דחב"ד דז"א וכן בנוק'. והנה השמות של הלבושין של המוחין שבקטנות א' וקטנות ב' הם יהיו כמו השמות של המוחין עצמם. אמנם שמות הלבושין של המוחין בגדלות א' וב' הם יהיו שונים משמות המוחין עצמם, ולעומת זאת שמות המוחין בגדלות א' וב', הם יהיו שווים זל"ז. ושמות המוחין בקטנות א' וב' יהיו שמות שונים זמ"ז ויתבארו לקמן בע"ה.

ונמצא: שמה שדומה בגדלות הוא שונה בקטנות ומה שדומה בקטנות הוא שונה בגדלות.

 

י. ודע שסדר המוחין והלבושין דאו"א שנכנסים בתוך הזו"ן הם נחלקים לחלוקה שנקראת בשם צל"ם: והנה בחי' ה- צ' דצל"ם הם כנגד המוחין והלבושין והאורות הפנימיים שנכנסים בתוך הכלים דחו"ב דז"א, והם נקראים הנה"י דצל"ם ונקראים מוחין פנימיים. אמנם האורות דנרנח"י דכחב"ד חג"ת הם נקראים ה-ל"מ דצל"ם, ונקראים מוחין מקיפין שהם מקיפין מבחוץ ועומדין ע"ג רישא דז"א. וכולם יחד הם בחי' צל"ם א' שלם. וזה הסדר של כניסת המוחין דצל"ם הוא גם במוחין דקטנות א' וב', ובמוחין דגדלות א' וב' דאו"א כנודע.

 

י"א. ועתה נבאר שמות המוחין דקטנות א' דישסו"ת שהם מתתא לעילא: הנה שמות המוחין והלבושין של קטנות א' דישסו"ת הם: שמות אלהים מלאים, שבאות-ה' שבהם יהיה המלוי באותיות יה"א. שכאשר שם אלקים האות ה' שבו מלא ביודין – הוא יהיה בצד ימין ויהיה כנגד מח החכמה, וכאשר האות ה' מלא בההין – הוא יהיה בצד שמאל כנגד מח הבינה, וכאשר האות ה' מלא באלפין – הוא יהיה בקו האמצעי כנגד מח הדעת. והנה בקו האמצעי שהוא כפול, האות א' שבמלוי הה' דאלקים היא נחלקת לשניים, שאות א שבצד ימין של קו האמצע היא תהיה בציור יו"י ואות א שבצד שמאל של קו האמצע היא תהיה בציור יו"ד. וב' ציורים אלה דאות א' הם בחי' החסדים והגבורות שבמח הדעת. ונמצא שמלוי יודין הוא בימין, ומלוי ההין הוא בשמאל, ומלוי אלפין שנחלק לב' הוא באמצע, שהימין שלו הוא בציור יו"י והשמאל שלו הוא בציור יו"ד. ומקום כניסתם של אלו המוחין והלבושים ואורות הפנימיים דקטנות א' שנמשכים מהו"ק דישסו"ת הם נכנסים בכלים דו"ק דמ"ה וב"ן דבינה דז"א. ואורות המקיפין דל"מ דצל"ם שלהם, הם עומדים ע"ג רישא דו"ק דמ"ה וב"ן דבינה דז"א. ואח"כ הם נמשכים הארתם לפר' הו"ק דמ"ה וב"ן דבינה דנוק'.

 

י"ב. ועתה נבאר שמות המוחין דגדלות א' דישסו"ת. והנה אחר כניסת הקטנות א' דישסו"ת, באים ונכנסים בז"א המוחין דגדלות א' דישסו"ת אלא שהם נכנסים שלא על ידינו אלא בקדושת היום. ושמות המוחין שלהם הם עסמ"ב: והע"ב הוא בימין והס"ג הוא בשמאל וה-מ"ה והב"ן הם באמצע. והלבושין שלהם הם שמות אהי-ה מלאים: ושם קס"א הא' הוא בימין והוא לבוש לשם ע"ב, ושם קס"א הב' הוא בשמאל והוא לבוש לשם ס"ג, ושמות קמ"ג וקנ"א שהם באמצע הם לבושין לשמות מ"ה וב"ן. ועליהם באים האורות הפנימיים דנרנח"י דצ' דצל"ם שהם נמשכים מהג"ר דישסו"ת והם נכנסים בכלים דג"ר דמ"ה וב"ן דבינה דז"א, ואורות המקיפין דל"מ דצל"ם שלהם הם עומדים ע"ג רישא דז"א. ואח"כ נמשכים הארת כל הבחי' הנ"ל לג"ר דמ"ה וב"ן דבינה דנוק'. ועליהם יבואו אורות הל"מ המקיפין כנ"ל בז"א.

 

י"ג. ועתה נבאר סדר השמות דקטנות ב' דאו"א עי'. והנה אחרי הגדלות א' נכנסים בז"א הקטנות ב' דאו"א עי'. ודע קודם כל הקדמה א' והיא, ששמות המוחין והלבושין דקטנות ב' דאבא, כתב המהרח"ו ז"ל בשער הכוונות, שלא קיבל את שמותם מרבנו האר"י ז"ל ולפיכך לא מכוונים בשמות של קטנות ב' דאבא, הן בתפילה והן בהגדה, וכן בעומר וכן בשבועות. לכן אנחנו מכוונים בקטנות ב' דאבא רק באורות דנרנח"י בלבד. ועתה נבאר הקטנות ב' דאימא. הנה שמות המוחין והלבושין דקטנות ב' דאימא הם שמות אכדט"ם שהוא חילוף שם אלהים שהוא אותיות שלפני שם אלהים, אלא שיש בו כמה אופנים. והנה: האופן הא' הוא: ה' אותיות אכדט"ם והם בימין והוא מח חכמה, ושם אם – גל הוא בשמאל והוא מח בינה. ושם אכדט"ם ע"ה שנרמזים בו ע"ה אותיות היוצאים משילוב הוי-ה דמ"ה עם אלהים דאלפין ויש בהם יחד כ"ג אותיות, וג"פ כ"ג הרי ס"ט וע"ה של הו' שמות עצמם בס"ה הם ע"ה אותיות שהם כמנין אכדט"ם ע"ה. והם יהיו בצד הימין של האמצע והם המוחין דחסדים דדעת. ושם אכדט"ם בחשבונו שהוא בגי' ע"ד הוא בשמאל של האמצע והוא במוחין דגבורות דדעת. ושמות הלבושין דמוחין דקטנות הב' דאימא הם כמו שמות המוחין עצמם כנ"ל. ועל המוחין באים האורות הפנימיים דנרנח"י דצ' דצל"ם, והם נכנסים בו"ק דב"ן דחכמה דז"א. ואורות המקיפין שלהם דל"מ דצלם, הם עומדים ע"ג רישא דז"א. וכן עד"ז במוחין ולבושין דקטנות ב' דאבא שאנחנו מכוונים רק באורות דנרנח"י (מפני שלא יודעים את שמות המוחין), הם נכנסים בו"ק דמ"ה דחכמה דז"א, ועליהם באים המקיפים דל"מ דצל"ם. ואח"כ ימשיך את הארת המוחין והלבושין דכל הבחי' הנ"ל דקטנות ב' דאו"א לו"ק דמ"ה וב"ן דחכמה דנוק'. ועליהם יבואו האורות המקיפין דל"מ דצלם ע"ג רישא דנוק' כנ"ל בז"א.

 

י"ד. ועתה נבאר סדר השמות דמוחין דגדלות ב' דאו"א עי'. הנה אחרי הקטנות ב' נכנסים בז"א המוחין דגדלות ב' דאו"א עי'. ושמות המוחין דגדלות ב' הם כמו שמות המוחין דגדלות א' שהם שמות עסמ"ב: ע"ב בימין והוא מח חכמה, וס"ג בשמאל והוא מח בינה, ומ"ה וב"ן באמצע והם מח הדעת. והלבושין שלהם הם יהיו שמות אהי-ה במלוי יה"א. ושם קס"א הא' הוא בימין והוא לבוש לשם ע"ב, ושם קס"א הב' הוא בשמאל והוא לבוש לשם ס"ג, ושמות קמ"ג וקנ"א הם באמצע והם לבושין לשמות המ"ה וב"ן. על המוחין הנ"ל יש את האורות הפנימיים דנרנח"י דצ' דצלם, וכולם הם נכנסים בכלים דג"ר דמ"ה וב"ן דחכמה דז"א. ואורות המקיפין דל"מ דצלם הם עומדים ע"ג רישא דז"א. ואח"כ ימשיך את הארת כל הבחי' הנ"ל לג"ר, דמ"ה וב"ן, דחכמה דנוק'. ועליהם יבואו האורות המקיפין דל"מ דצלם ע"ג רישא דנוק' כנ"ל בז"א.

 

ט"ו. ולסיכום הענין: נמצא שהמוחין דקטנות א' דישסו"ת, שהם שמות אלוקים במלוי יה"א ושמות לבושיהם כמותם, הם נמשכים מו"ק דישסו"ת לחח"ן בג"ה ודת"י דחו"ג דו"ק דמ"ה וב"ן דבינה דזו"ן. והמוחין דגדלות א' דישסו"ת שהם שמות עסמ"ב ולבושיהם שהם קס"א קס"א קמ"ג קנ"א, הם נמשכים מג"ר דישסו"ת לחח"ן בג"ה ודת"י דחו"ג דג"ר דמ"ה וב"ן דבינה דזו"ן. והמוחין דקטנות ב' דאו"א עי' שהם שמות אכדט"ם הם ולבושיהם כמותם, הם נמשכים מו"ק דאו"א עי' לחח"ן בג"ה ודת"י דחו"ג דו"ק דמ"ה וב"ן דחכמה דזו"ן. והמוחין דגדלות ב' דאו"א עי' שהם כמו שמות הגדלות א' הם ולבושיהם, הם נמשכים מג"ר דאו"א עי' לחח"ן בג"ה ודת"י דחו"ג דג"ר דמ"ה וב"ן דחכמה דזו"ן. ונמצא שיש כאן שמונה בחי' מוחין הנמשכים מאו"א עי' וישסו"ת, והם ד' בחי' שהם קטנות א' וגדלות א' דישסו"ת, וד' בחי' שהם קטנות ב' וגדלות ב' דאו"א עי', וכל הח' בחי' של המוחין, הם נמשכים לשמונה מקומות שיש בחו"ב דזו"ן, שהם הג"ר וו"ק, דמ"ה וב"ן, דבינה דזו"ן, ובג"ר וו"ק, דמ"ה וב"ן, דחכמה דזו"ן.

 

ט"ז. ודע שסדר כניסת המוחין בזו"ן הוא בד"כ מתתא לעילא שהם: קטנות א' וגדלות א' ואח"כ נכנסים הקטנות ב' וגדלות ב'. אבל עתה בליל פסח שאנחנו חוששים מאחיזת החיצונים שלא יתאחזו בז"א שעדיין לא באו לו המוחין דגדלות, ואם יכנסו תחילה המוחין דקטנות א' תהיה להם יכולת להתאחז בהם, לכן לא נכנס עתה בתחילה בז"א הקטנות א' אלא רק אחרי כניסת הגדלות ב' שיבוא ע"י הקידוש. ואח"כ באכילת הכרפס אז נכנס הקטנות א'. וכ"ז הסדר הוא בכוס הא'. אמנם מכוס ב' ואילך, שאין חשש מאחיזת הקלי', שכבר התבטלה אחיזתם מהמוחין דאימא מכח האור הגדול דגדלות ב' שנכנס בז"א בכוס הא', לכן עתה בכוס ב' אין פחד, ויכולים המוחין להיכנס כסדרן, תחילה הקטנות א' ואח"כ גדלות א' וקטנות ב' וגדלות ב'. וכעד"ז בכוסות ג' וד'.

 

י"ז. ודע עוד הקדמה א' והיא שגדלות א' של ישסו"ת שניהם נכנסים יחד בזו"ן שלא ע"י מעשנו אלא מכוח קדושת היום. והם נכנסים בזו"ן בכל השלושה קווים שלהם שהם: חח"ן, בג"ה, ודת"י, דג"ר דמ"ה וב"ן, דבינה דזו"ן. אמנם שאר בחי' המוחין של ישסו"ת ואו"א הם באים כ"א בנפרד במקום הראוי לו כפי שיבואר לקמן.

והנה בכל כוס וכוס מד' כוסות, נכנסים בז"א קו א' שלם של המוחין והם: חח"ן, בג"ה, ודת"י דחסדים ודת"י דגבורות, בכל בחי' שהם קטנות א' וב', וגדלות א' וב'. וסדר הכוונה למעשה הוא: שבכוס א' יכוון שהוא כנגד מח החכמה דאימא שנכנס בז"א, ויכוון שכבר נכנס בקדושת היום החח"ן דגדלות א' דישסו"ת לחח"ן דג"ר דמ"ה וב"ן דבינה דזו"ן. ואח"כ ע"י שתיית כוס הקידוש נכנס החח"ן דקטנות ב' דאימא עי' לחח"ן דו"ק דב"ן דחכמה דזו"ן. ונכנס גם החח"ן דגדלות ב' דאימא עי' בחח"ן דג"ר דב"ן דחכמה דזו"ן. ואח"כ ע"י אכילת הכרפס נכנסים כל הג' קווים יחד דקטנות א' דתבונה בחח"ן בג"ה ודת"י דו"ק דב"ן דבינה דזו"ן. ובזה נשלם כניסת כל המוחין דחכמה דאימא שהוא בקו ימין חח"ן דזו"ן.

 

י"ח. והנה בכוס הב' שהוא צד שמאל בג"ה מח בינה, יכוון שכבר נכנס ע" אכילת הכרפס, הבג"ה דקטנות א' דתבונה, בבג"ה, דו"ק, דב"ן, דבינה דזו"ן. וגם יכוון שכבר נכנס בקדושת היום הבג"ה דגדלות א' דישסו"ת, בבג"ה, דג"ר, דמ"ה וב"ן, דבינה דזו"ן. ועתה יכוון שע"י שתיית הכוס הב' נכנס הבג"ה דקטנות ב' דאימא עי', בבג"ה, דו"ק, דב"ן, דחכמה דזו"ן. ונכנס גם הבג"ה דגדלות ב' דאימא עי', בבג"ה, דג"ר, דב"ן, דחכמה, דזו"ן.

 

י"ט. ובכוסות ג'-ד' שהם ימין ושמאל דצד אמצעי דת"י שהם המוחין דחו"ג, יכוון תחילה שכבר נכנסו ע"י הכרפס הדת"י דחו"ג דקטנות א' דתבונה, בדת"י דחו"ג, דו"ק, דב"ן, דבינה דזו"ן. ואח"כ יכוון שכבר נכנסו בקדושת היום, הדת"י דחו"ג, דגדלות א' דישסו"ת, בדת"י דחו"ג, דג"ר, דמ"ה וב"ן, דבינה דזו"ן. ואח"כ יכוון שע"י שתיית הכוסות ג' וד' נכנסים הדת"י דחו"ג דקטנות ב' דאימא עי' בדת"י דחו"ג, דו"ק דב"ן, דחכמה דזו"ן. ויכוון שגם נכנסים הדת"י דחו"ג דגדלות ב' דאימא עי' בדת"י דחו"ג דג"ר דב"ן דחכמה דזו"ן, אלא שבכוס ג' יכוון שהוא בבחי' מח החסדים דדעת דאימא שכלול בו גם מח הגבורות דדעת. ובכוס ד' יכוון שהוא בבחי' מח הגבורות דדעת דאימא שכלול בו גם מח החסדים דדעת. ונמצא שכל כניסת המוחין דאימא בכל בחינותיהם בין בקטנות ובין בגדלות נעשה ע"י שתיית הד' כוסות של היין. שבכל כוס וכוס נכנס מח א' שלם בכל בחינותיו בתוך הזו"ן.

סדר כניסת המוחין דאבא
כ. ודע שסדר כניסת המוחין דחח"ן בג"ה ודת"י דאבא עי' בכל בחי' הקטנות א' וב' והגדלות א' וב' הוא נמשך ע"י הברכות והאכילה דהמוציא מצה והכורך, דהיינו, שע"י האכילה דהמוציא ודאכילת מצה, נכנסים בזו"ן ב' קווי המוחין של קטנות א' וקטנות וגדלות ב' שהם חח"ן ובג"ה דאבא עי' ויש"ס. וע"י אכילת הכורך נכנס בזו"ן קו אמצעי דמוחין הנ"ל שהם הדת"י דאבא עי' ויש"ס. וסדר הכוונה של אכילת המוציא ואכילת מצה הוא: דע שהיה ראוי בתחילה עפ"י הסדר ליכנס בזו"ן הקטנות א' דיש"ס ואח"כ שאר הבחי', אלא שמפני הפחד מהקלי' הוא יכנס לבסוף. והנה דע שבחי' המוחין דגדלות א' דישסו"ת כבר נכנסו בזו"ן מאליהם שהם הב' קווי חח"ן ובג"ה דגדלות א' דישסו"ת בקדושת היום. ושמות המוחין והלבושין שלהם הם: ע"ב וקס"א בימין וס"ג וקס"א בשמאל. ונמשכים איתם גם נרנח"י הפנימיים שהם ה- צ' דצל"ם. ונכנסו לחח"ן ובג"ה, דג"ר, דמ"ה וב"ן, דבינה דזו"ן. ועליהם באים אורות המקיפים דנרנח"י דל"מ דצל"ם שהם הוויות ואהי-ה מנוקדות בניקוד חח"ן ובג"ה. והם עומדים ע"ג רישא דזו"ן וכבר כיוונו בהם בכוס א' וב' שכבר נכנסו בקדושת היום. ואח"כ נכנסים הב' קווים דקטנות ב' דאבא. ודע ששמות המוחין והלבושין דקטנות ב' דאבא, מהרח"ו ז"ל לא קיבל מרבו את שמותם כנ"ל. לכן הם לא נזכרים בסידור הרש"ש. ומה שאנחנו מכוונים בקטנות ב' דאבא הוא רק באורות דנרנח"י. אמנם דעת הרד"ם ז"ל ששמות המוחין והלבושין דקטנות ב' דאבא הם כמו שמות המוחין והלבושין דקטנות ב' דאימא. ודעתו שמה שכתוב שהמהרח"ו ז"ל לא קיבל מרבנו האר"י ז"ל, לא הכוונה על השמות עצמם מה הם אלא איך הם רמוזים במצה ועיין באמל"י.

ואח"כ נכנסים ב' קווים דחח"ן ובג"ה דמוחין דקטנות ב' דאבא עי' והם שמות הנרנח"י דחח"ן ובג"ה שהם אורות פנימיים ועליהם באים האורות דחח"ן ובג"ה דמקיפי ל"מ. ולפי סדר הרד"ם הם ב' שמות אכדטם בימין וב' שמות אם גל בשמאל שהם שמות המוחין והלבושין. ונמשכים איתם נרנח"י הפנימיים שהם צ' דצל"ם ונכנסים בתוך חח"ן ובג"ה, דו"ק, דמ"ה, דחכמה דז"א. ועליהם באים אורות מקיפים דנרנח"י דל"מ דצלם והם הויות ואהי-ה מנוקדות בניקוד חח"ן ובג"ה. ועומדים שם ע"ג רישא דז"א, ומשם ימשיך את הארתם לנוק'.

ואח"כ נכנסים הב' קווים דחח"ן ובג"ה דמוחין דגדלות ב' דאבא עי'. ושמות המוחין שלהם הם: ע"ב בימין וס"ג בשמאל. ושמות הלבושין שלהם הם: קס"א בימין וקס"א בשמאל ונמשכים איתם האורות דנרנח"י הפנימיים דצ' דצל"ם ונכנסים בחח"ן ובג"ה דג"ר דמ"ה דחכמה דז"א. ועליהם באים האורות דחח"ן ובג"ה דמקיפי ל"מ דנרנח"י דצל"ם והם הויות ואהי-ה בניקוד חח"ן ובג"ה . ועומדים שם ע"ג רישא דז"א, ומשם ימשיך את הארתם לנוק'.

ואח"כ נכנסים הב' קווים דחח"ן ובג"ה דמוחין דקטנות א' דיש"ס. ושמות המוחין שלהם הם: אלקים ביודין בימין, ואלקים בההין בשמאל, ושמות הלבושים שלהם הם כמו שמות המוחין כנ"ל. ונמשכים איתם האורות דנרנח"י הפנימיים שהם ה- צ' דצל"ם ונכנסים בחח"ן ובג"ה, דו"ק, דמ"ה דבינה דז"א. ועליהם באים אורות דנרנח"י דחח"ן ובג"ה, דמקיפי ל"מ דצל"ם בניקוד חח"ן ובג"ה ועומדים שם ע"ג רישא דז"א. ואח"כ ימשיך את הארתם לנוק' כנ"ל. ונמצא שכל אלו הבחי' של המוחין דחח"ן ובג"ה הנ"ל, הם נכנסו ע"י אכילת ב' המצות הראשונות של המוציא ואכילת מצה.

 

כ"א. ואח"כ ע"י אכילת הכורך נכנס קו אמצעי דת"י דחו"ג של המוחין דאבא עי' ויש"ס. ותחילה צריך שתדע שכבר נכנס קו אמצעי דדת"י דחו"ג דגדלות א' דישסו"ת בקדושת היום. ושמות המוחין דגדלות א' דקו אמצעי דת"י דחו"ג, הם שמות מ"ה וב"ן. והלבושים שלהם הם שמות קמ"ג וקנ"א ונמשכו איתם אורות דנרנח"י פנימיים ד- צ' דצל"ם ונכנסו בקו אמצעי דדת"י דחו"ג, דג"ר, דמ"ה וב"ן, דבינה דזו"ן. ועליהם באו האורות דנרנח"י דמקיפי ל"מ דדת"י דחו"ג והם הויות ואהי-ה מנוקדות בניקוד דת"י. והם היו עומדים שם ע"ג רישא דז"א, וכן הם נמשכו הארתם לנוק'.

ואח"כ נכנס גם קו אמצעי דדת"י דחו"ג דקטנות ב' דאבא עי' והם שמות הנרנח"י דדת"י דאורות הפנימיים שהם הצ' דצלם מבלי שמות מוחין ולבושין כנ"ל, ועליהם באים האורות דדת"י דמקיפי ל"מ דצל"ם. אמנם לפי שיטת הרד"ם, המוחין דקטנות ב' דאבא הם ג' שמות דהויה דמ"ה משולבות עם ג' שמות אלקים דאלפין שהם ס"ט אותיות ועם כללות הו' שמות שהם ג' הויות וג' שמות אלקים יחד הם בגי' ע"ה כמנין אכדטם ע"ה. והנה שמות הלבושין שלהם הם כמו שמות המוחין כנ"ל. ואלו השמות הם בחסדים דדעת דאבא. וגם נכנס שם אכדטם בגי' ע"ד שהוא בגבורות דדעת דאבא. ושם הלבוש שלו הוא כמו שם המוחין. ונמשכים איתם אורות דנרנח"י פנימיים ד-צ' דצל"ם והם נכנסים בדת"י, דו"ק, דמ"ה, דחכמה דז"א. ועליהם באים אורות דנרנח"י דדת"י דמקיפי ל"מ דצל"ם דדת"י שהם הויות ואהי-ה מנוקדות בניקוד דת"י. והם עומדים שם ע"ג רישא דז"א. ואח"כ ימשיך את הארתם לנוק'.

ואח"כ נכנס הקו האמצעי דדת"י דחו"ג דגדלות ב' דאבא עי'. ושמות המוחין שלו הם: מ"ה וב"ן. והלבושין שלו הם: קמ"ג וקנ"א. ונמשכים איתם אורות דנרנח"י הפנימיים ד- צ' דצל"ם ונכנסים בדת"י דג"ר דמ"ה דחכמה דז"א. ועליהם באים אורות דנרנח"י דדת"י מקיפי ל"מ דצל"ם שהם הויות ואהי-ה מנוקדות בניקוד דת"י. והם עומדים ע"ג רישא דז"א. ואח"כ ימשיך הארתם לנוק'.

ואח"כ נכנס הקו האמצעי דדת"י דחו"ג דקטנות א' דיש"ס. ושמות המוחין שלו הם: אלקים באלפין. וצורת האלפין שלו יהיו בשני אופנים: הא' בציור יו"י בחסדים דדעת, והב' בציור יו"ד בגבורות דדעת. ושמות הלבושין שלהם הם כמו שמות המוחין הנ"ל. ונמשכים איתם האורות דנרנח"י הפנימיים ד- צ' דצל"ם והם נכנסים בדת"י, דו"ק, דמ"ה, דבינה, דז"א. ועליהם באים אורות דנרנח"י דמקיפי דת"י דל"מ דצל"ם שהם הויות ואהי-ה מנוקדות בניקוד דת"י. והם עומדים ע"ג רישא דז"א. ואח"כ ימשיך הארתם לנוק'. ונמצא שכל הסדר הזה של כניסת המוחין דדת"י דאבא ויש"ס בכל בחינותיהם בקטנות וגדלות, הוא נעשה ע"י אכילת המצה של הכורך.

 

כ"ב. לסיכום: כל המשכת המוחין מאו"א עי' ומישסו"ת זה נמשך לחו"ב דזו"ן לפי סדר זה: א) מו"ק דישסו"ת נמשכים המוחין דקטנות א' דישסו"ת, לו"ק דמ"ה וב"ן, דבינה דזו"ן. ב) מג"ר דישסו"ת נמשכים המוחין דגדלות א' דישסו"ת, לג"ר, דמ"ה וב"ן, דבינה דזו"ן. ג) מו"ק דאו"א עי' נמשכים המוחין דקטנות ב' דאו"א עי', לו"ק, דמ"ה וב"ן, דחכמה דזו"ן. ד) מג"ר דאו"א עי' נמשכים המוחין דגדלות ב' דאו"א עי', לג"ר, דמ"ה וב"ן, דחכמה דזו"ן. וצריך שתדע שמב"פ התחתונים של או"א וישסו"ת, שהם הו"ק, ימשך מהם תמיד או קטנות א' או קטנות ב' ומג"פ העליונים של או"א וישסו"ת, שהם הג"ר, ימשך מהם תמיד או גדלות א' או גדלות ב'. שכל קטנות הוא נמשך מו"ק העליון ויבוא לו"ק שתחתיו. וכל גדלות הוא נמשך מג"ר העליון ויבוא לג"ר שתחתיו. וכל בחי' ראשון הוא נמשך מישסו"ת לבינה דזו"ן. וכל בחי' שני הוא נמשך מאו"א עי' לחכמה דזו"ן.

 

כ"ג. וסדר מקום כניסת המוחין דצל"ם הנמשכים מאבא עי' ויש"ס בתוך הכלים דחו"ב דזו"ן הוא כך: שקטנות א' דיש"ס נכנס לצד הימין שנקרא מ"ה דו"ק דבינה דזו"ן. וגדלות א' דיש"ס נכנס לצד הימין שנקרא מ"ה דג"ר דבינה דזו"ן. וקטנות ב' דאבא עי' נכנס לצד הימין שנקרא מ"ה דו"ק דחכמה דזו"ן. וגדלות ב' דאבא עי' נכנס לצד הימין שנקרא מ"ה דג"ר דחכמה דזו"ן. וכל זה נמשך ע"י אכילת המצות של מוציא, מצה, וכורך. וכן המוחין הנמשכים מאימא עי' ותבונה בתוך הכלים דחו"ב דזו"ן הוא כך: שקטנות א' דתבונה נכנס לצד השמאל שנקרא ב"ן, דו"ק דבינה דזו"ן, וזה נמשך ע"י אכילת הכרפס. וגדלות א' דתבונה נכנס לצד השמאל שנקרא ב"ן, דג"ר, דבינה דזו"ן שנכנס בקדושת היום. וקטנות ב' דאימא עי' נכנס לצד השמאל שנקרא ב"ן, דו"ק, דחכמה דזו"ן. וגדלות ב' דאימא עי' נכנס לצד השמאל שנקרא ב"ן, דג"ר, דחכמה דזו"ן – וכ"ז נמשך ע"י שתיית ד' כוסות של היין. ע"כ.

 

כ"ד. ונמצא בקיצור שההמשכה מאו"א לזו"ן היא עד"ז: שמאבא ויש"ס נמשכים המוחין לצד המ"ה דחו"ב דזו"ן ע"י אכילת המצה. ומאימא ותבונה נמשכים המוחין לצד הב"ן דחו"ב דזו"ן ע"י שתיית היין. חוץ מגדלות א' דישסו"ת בג' הקווים שלהם שהם נמשכים לזו"ן בקדושת היום. וכן הקטנות א' דתבונה בג' הקווים שלהם שהם נכנסים לזו"ן ע"י אכילת הכרפס.

 

 

 

 

ההבדלים בין שיטת הרש"ש שעפ"י סידור היר"א לבין שיטת הרד"ם שעפ"י סידור שר-שלום.

א. ההבדל הא' הוא שלדעת מרן הרש"ש ז"ל, יש בכוונת ליל פסח ב' סוגי תיקונים: הא' תיקון פרטי והב' תיקון כללי, דהיינו, שהתיקון הפרטי הוא מה שמתקנת כל מצווה ומצווה בפ"ע או דאורייתא או דרבנן או מצווה מעשית או מצווה בדיבור כפי עניינה ומקומה באבי"ע הפרטי שלה. ותיקון הכללי הוא מה שפועלים יחד כל המצוות והתפילות של ליל פסח ובהגדה הוא לתקן בפרצוף הכולל דא"ק ואבי"ע דחסד דכללות השנה ואין לו קשר עם התיקון הפרטי של המצווה. כגון באכילת המוציא ואכילת המצה, שלפי שיטת הרד"ם אנחנו מכוונים להמשיך המוחין לחח"ן בג"ה דת"י דזו"ן הגדולים מפני שזו מצווה דאורייתא ובמצוות דאורייתא התיקון הוא בזו"ן הגדולים כנודע. ובאכילת הכורך שהוא מדרבנן חוזרים להמשיך את המוחין דחח"ן בג"ה דת"י, ליעו"ר שהם נתקנים ע"י מצוות דרבנן . לא כן דעת הרש"ש ז"ל, שמצוות דאורייתא ודרבנן כולן פועלות בהשוואה א' בתיקון הפרצוף הכללי ואין הבדל ביניהם כעת בליל פסח שיצטרך לכוון בפרטות שבמצוות דאורייתא ההמשכה תהיה לזו"ן הגדולים, ובמצוות דרבנן ההמשכה תהיה ליעו"ר אעפ"י שבמצוות אלו נעשה בהם התיקון הפרטי שלהם כ"א כפי עניינו. כעת בליל פסח אנחנו לא מכוונים בתיקון הפרטי שלהם אלא בתיקון הכללי.

ב. ההבדל הב' הוא שלדעת הרש"ש ז"ל, הקטנות ב' והגדלות ב' דאימא נכנסים בזו"ן יחד ע"י השתייה בכל הד' כוסות של היין. ולדעת הרד"ם ז"ל הקטנות ב' נכנס בז"א ע"י לקיחת הכוס כפי המבואר בשער הכוונות דרוש ו'. וגדלות ב' נכנס בז"א ע"י אמירת הברכות. וע"י השתייה נמשכים לנוק' הארות של המוחין דקטנות ודגדלות ב' שנכנסו בז"א.

ג. ההבדל הג' הוא שלדעת הרש"ש ז"ל, כל הכוונות של ליל פסח שע"י שתיית היין וע"י אכילת המצות, כדי להמשיך המוחין הנ"ל. והנה עם המוחין הנ"ל נמשכים איתם גם בחי' אורות פנימיים וגם בחי' אורות המקיפים שהם הנרנח"י דצל"ם שה- צ' דצלם הם נכנסים עם המוחין והלבושין בתוך הכלים דחו"ב דזו"ן, ועליהם באים הנרנח"י ד-ל"מ מקיפין שעומדים ע"ג רישא דז"א. ולדעת הרד"ם ז"ל יש לחלק הכוונה ולכוון פעמיים: פעם א' כדי להכניס האורות הפנימיים ע"י המעשה של לקיחת הכוס ולחזור ולכוון כל הכוונות כדי להמשיך המוחין דאור מקיף ע"י הדיבור ואמירת הברכות. ואח"כ יש להמשיך לנוק' את המלכויות והמספר ע"י האכילה והשתייה. ונמצא שההמשכה תהיה בז"א ע"י המעשה של לקיחת הכוס, ובנוק' תהיה ההמשכה ע"י האכילה ושתייה אלא שזה התיקון נעשה באור פנימי דזו"ן. ואח"כ לחזור ולכוון להמשיך כל הכוונות יחד בדיבור שהוא התיקון באור מקיף דזו"ן.

ד. ההבדל הד' הוא בין הרש"ש ז"ל להרד"ם ז"ל, בעניין האם לחזור ולכוון במוחין שכבר נכנסו או לא. והנה סדר כניסת המוחין בהגדה להרש"ש ז"ל הוא: שבכוס א' יכוון שהחח"ן דגדלות א' דישסו"ת כבר נכנס בזו"ן בקדושת היום. ואח"כ יכוון להמשיך המוחין דחח"ן דקטנות ב' ודגדלות ב' דאימא עי' ע"י השתייה. ובכרפס יכוון להמשיך המוחין דג' קווי חח"ן בג"ה ודת"י דחו"ג דקטנות א' דתבונה שכולם נכנסים בזו"ן "בעצם". אח"כ בכוס ב' יכוון תחילה במוחין דבג"ה דקטנות א' דתבונה שכבר נכנסו בזו"ן ע"י הכרפס. ואח"כ יכוון במוחין דבג"ה דגדלות א' דישסו"ת שכבר נכנסו בזו"ן בקדושת היום. ואח"כ יכוון להכניס בזו"ן המוחין דבג"ה דקטנות ב' ודגדלות ב' דאימא עי' ע"י השתייה. ואח"כ במוציא ומצה יכוון להמשיך המוחין דחח"ן ובג"ה דקטנות ב' ודגדלות ב' דאבא עי' בזו"ן. ואח"כ יכוון להכניס המוחין דחח"ן ובג"ה דקטנות א' דיש"ס בזו"ן. ובכורך יכוון להמשיך המוחין דדת"י דחו"ג דקטנות ב' ודגדלות ב' דאבא עי' בזו"ן. ואח"כ יכוון להמשיך המוחין דדת"י דחו"ג דקטנות א' דיש"ס בזו"ן. ובכוסות ג-ד יכוון תחילה במוחין דדת"י דחו"ג דקטנות א' דתבונה שכבר נכנסו בזו"ן ע"י הכרפס, ואח"כ יכוון במוחין דדת"י דחו"ג דקטנות א' דיש"ס שכבר נכנסו בזו"ן ע"י המצה, ואח"כ יכוון במוחין דדת"י דחו"ג דגדלות א' דישסו"ת שכבר נכנסו בזו"ן בקדושת היום, ואח"כ יכוון להמשיך המוחין דדת"י דחו"ג דקטנות ב' ודגדלות ב' דאימא עי' בזו"ן ע"י השתייה. וזהו הסדר לפי דעת הרש"ש ז"ל.

ולפי שיטת הרד"ם ז"ל הסדר הוא: שבכוס א' יכוון תחילה במוחין דחח"ן דגדלות א' דישסו"ת שכבר נכנסו בזו"ן. ואח"כ יכוון להמשיך המוחין דחח"ן דקטנות ב' וגדלות ב' דאימא עי' בזו"ן. ובכרפס יכוון להמשיך המוחין דחח"ן דקטנות א' דתבונה בעצם. והמוחין דקווי שמאל ואמצע להכניסם בזו"ן בסוד הארה בלבד. ובכוס ב' יכוון בתחילה להמשיך עתה המוחין דבג"ה דקטנות א' דתבונה בעצם שבכרפס לא נכנס הבג"ה רק בהארה בלבד כנ"ל. ואח"כ יכוון להמשיך המוחין דבג"ה דגדלות א' דישסו"ת שכבר נכנסו בזו"ן בקדושת היום. ואח"כ יכוון להמשיך המוחין דבג"ה דקטנות ב' וגדלות ב' דאימא עי' בזו"ן. ובמוציא ומצה יכוון להמשיך תחילה המוחין כולם דחח"ן ובג"ה ודת"י דקטנות ב' וגדלות ב' דאבא עי' וכן יכוון להמשיך המוחין כולם דחח"ן ובג"ה ודת"י דקטנות א' דיש"ס לזו"ן הגדולים. ואח"כ בכורך לחזור ולכוון כל הכוונות הנ"ל כולם דחח"ן בג"ה ודת"י ליעו"ר. ובכוסות ג-ד יכוון תחילה להמשיך המוחין דדת"י דחו"ג דקטנות א' דתבונה בעצם לזו"ן. ואח"כ יכוון הדת"י דגדלות א' דישסו"ת שכבר נכנסו בזו"ן. אח"כ יכוון להמשיך המוחין דדת"י דקטנות ב' וגדלות ב' דאימא עי' בזו"ן.

ה. ההבדל הה' הוא שלדעת הרש"ש ז"ל, כניסת המוחין דקטנות א' דתבונה בג' קווים דחח"ן בג"ה ודת"י נכנסים כולם בעצם לו"ק דבינה דז"א ולא שנכנסים חלק בסוד הארה וחלק בסוד עצמות. ודעת הרד"ם ז"ל שבכל כוס וכוס נכנס רק הקטנות א' שלו בלבד בעצם ושאר הקווים נכנסים אתו רק בסוד הארה בלבד עד הגיעם למקומם בשאר הכוסות שאז נכנסים המוחין דקטנות למקומם כל קו וקו בעצם.

ו. ההבדל הו' הוא שלדעת הרש"ש ז"ל, שמות המוחין והלבושין דקטנות ב' דאבא עי' לא קיבל המהרח"ו ז"ל מהאר"י ז"ל מה הם ולכן סידר בסידורו לכוון רק באורות דנרנח"י מבלי שמות מוחין ולבושין כמו השמות של קטנות ב' דאימא שהם אכדט"ם בימין ואם-גל בשמאל וס"ט אותיות וכולל בחסדים וחשבון אכדט"ם בגבורות דדעת כמו קטנות ב'. ודעת הרד"ם ז"ל שגם המוחין והלבושין דקטנות ב' דאבא עי' שמותם יהיו כמו שמות המוחין והלבושין דקטנות ב' דאימא עי' וכן סידר בסידורו שר שלום עי"ש. ומה שלא קיבל מהרח"ו ז"ל מהאר"י ז"ל איך המוחין יהיו רמוזין במצה. אמנם, שמות המוחין דקטנות דאבא הם כמו דאימא, וכן סידר בסידורו בליל פסח ובעומר ובשבועות.

 

 

אהבת? נא שתף עם חבריך! בברכה, חיים סלמן
Share on Facebook
Facebook
Tweet about this on Twitter
Twitter
Pin on Pinterest
Pinterest

4 תגובות על הפוסט “קבלה – כוונות פסח

  1. בס"ד

    מאחר ומדובר בנושאים גבוהים מאוד.

    ואין רשות לכל אדם ללמדם. מאוד רצוי לדעת מי עומד מאחורי הדברים.

    אחרת לא כדאי אפילו לעיין בהם.

    בעל המאמר – פרסם בבקשה מי עומד מאחורי סיכום הכוונות הזה.

    • בס"ד
      שמי חיים סלמן ואני לומד בישיבת המקובלים נהר שלום בירושלים תובב"א במשך 26 השנים האחרונות. את נושאי הקבלה למדתי מרבותי בישיבה.
      בשנים האחרונות פנו אלי מספר לומדים בישיבה ובקשו שנלמד יחד נושאים אלה. וזה מה שאנחנו עושים.
      כדי לזכות את הרבים אנחנו מקליטים שיעורים אלה ומפיצים אותם.
      בברכה
      חיים סלמן
      מנהל האתר

      • בס"ד

        היה בדעתי שהמקור הנו ישיבת "נהר שלום". הסגנון מאוד מזכיר את השיעורים שלמדנו אצל הרב אמזלק שליט"א.

        אשרייך שאתה מפיץ תורה ברבים.

        • בס"ד
          אכן למדתי בעיקר אצל ר' יוסף אמזלג שליט"א במשך כשש שנים רצופות כל יום.
          תזכה למצוות וכל טוב
          חיים סלמן
          מנהל האתר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *