פתגמים של יהודי עירק

 

 

פתגמים עיראקיים עם פירוש – לוקטו ע"י הגולש יוסי נמרודי הי"ו

امثال عراقية

 

 

הפתגם                                     הפירוש

ابرد من طيز السقا ——————– אברד מן טיז אלסקה

                                                    יותר קר מהתחת של מוביל המים

                                                    (כינוי לאדם מאוס וקר)

ابليس——————————— אבליס(כינוי לאדם פיקח ונבון)

ابن اوادم—————————— איבן אואדם (איש טוב וישר)

ابن البارحه————————- איבן אלבארחה(איש האתמול, עבר זמנו)

ابن حلال—————————- איבן חלאל      (איש ישר ונאמן)

ابن الدروب————————–איבן אלדר'וב(פרחח, איש רחוב)

ابن دلال—————————– איבן דלאל    (מפונק)

ابن عائلة———————- איבן עאאילה (בן טובים)

ابن نص الدنيا——————איבן נץ אלדוניה(בן חצי העולם, עשיר מופלג)

ابن نعمة———————–איבן נעמה(אדם הגון. ישר ועשיר)

ابو جاسم———————-אבו ג'אסם  (המתגאה בכוחו)

ابو خليل———————- אבו כ'ליל  (כינוי גנאי לשוטר עיראקי)

ابو غايب——————-  אבו ר'איב   (כינוי למי שאין לו בן זכר)

ابو خميس——————  אבו כ'אמיס( כינוי לגיבור, יש לו כוח האריות)

ابو الدكايك——————–אבו אלדקאיק ( בעל המעשים הרעים)

ابو رأس الحار—————- אבו ר'אאס אלחאר' (מתרגז מהר)

ابو الراهي——————-  אבו אלראהי(סבלני, בטוח בעצמו)

ابو الزمير——————   אבוא לזמיר(עני מרוד שמציג את עצמו כעשיר)

ابو زيد الهلالي—————אבו זידאלהלאלי(פחדן המציג את עצמו כגיבור)

ابو عقلين——————– אבו עקליין(כינוי נוסף למשוגע)

ابو الفليس——————- אבוא לפליס (כינוי לקמצן)

ابو ناجي——————-  אבו נאג'י    (כינוי לחייל אנגלי)

انطي الخبز للخباز               אנטי אלכ'בז ללכ'באז(תן את הלחם לאופה)

 

פתגמים

הפתגם בערבית: ذا كان صابك عسل لا تأكله –

אותיות עבריות  : איד'ה כאן צאחבק עסל לה תאכלו

פירוש :           : אם חברך היה דבש – אל תאכל אותו.

                                     

 

امشي شهر ولا تعبر نهر

אמשי שהר' ולה תעבר נהר'

תלך חודש ימים ואל תעבר נהר

اتعلم الواوي على اكل الدجاج

אתעלם אלואווי עלה אכל אלדג'אג'

השועל התרגל על אכילת העופות

 

احترق الأخضر بسعر اليابس

אחתר'ק אל אכ'צ'ר בסיער אל יאבס

מחיר היבש עלה על מחיר הירוק. הרוע עלה על הטוב. הרע שולט.

  

تحزم الواوي بحزام السبع

תחזם אל וואווי בחזאם אלאסד

השועל התחפש לאריה..הפחדן התחזה לגיבור

 

ثلثين الولد على الخال

ת'לת'ין אלואלד עלה אלכ'אל

שני שלישים מהילד דומים לדוד….הילד תמיד יהיה דומה לדודו.

                                                   

  جت الحزينة تفرح ما لقت لا مطرح

 ג'את אלחזינה תפרח מה לקת לה מטרח

באה העצובה כדי לשמוח אך לא מצאה לה מקום

 

 

 جبنا الاقرع يونسنا كشف قرعتو وخوافنا

 

ג'בנה אל אקרע יואנסנא כשף קרעתו וכ'ואפנא

 

הבאנו את הקרח לבדר אותנו אך הוא הראה לנו את קרחתו והפחיד אותנו

 

 

 حجك مطر صيف ما بتلل الماشين

חאצ'ק מטר ציף מה יבלל אל מאשין

הבטחותיך הם כמו גשם הקיצי – לא מרטיב את ההולכים.

 

 حاميها حراميها

 חאמיהה חראמיהה  

השומר הוא הגנב. גובה דמי חסות ואם לא נענה הוא הופך לגנב

 

 حجارة التي ما تعجبك تفشخك

 חג'ארה אלתי מה תעג'בק תפשכ'ק

אבן שאינך מחשיב עלולה לפצוע אותך. אל תזלזל באויב שלך.

 

 خراعة خضرة

 כ'אראעת כ'צ'רה

דחליל

 

 خيط وخربط

 ח'יאט וח'רבט

תפר ובלבל. תכנן תוכניות והתבלבל עקב תכנון לקוי

 

راح الأكو والماكو

 ר'אח אל אכו ואל מכו

הלך היש והאין. הפסיד את כל הונו. פשט רגל

 

 راح تسعة ؤاسود

ר'אח תסעה באסווד

זכרון לחורבן הבית בתשעה באב שנת 90 . משל למי שהואשם באשמה מאוד חמורה שדינה מאוד חמור.

 

راح دمه هدر

ר'אח דמה הדר

נרצח סתם. איש לא ינקום את דמו.

راحت الصايا والصرمايا

ר'אחת אל צאיא ואל צרמאיה

הלך הכל ההון והרבית. הלך הכל ולא נשאר כלום. פשט רגל

 

 رأسو والحايط

 ר'אסו ואל חאיט,

עקשן. לא ניתן לשכנוע.

 

ربابة عند طيز بعير

 רבאבה ענד טיז בעיר'.

רבאבה היא כלי נגינה בדווי הדומה לכינור. בעיר' זה מה שהכבש מפריש.

משל למי שלא ניתן לתת לו עצות. אינו שומע לעצה.

 

 رجعت حليمة لعادتها القديمة

רג'עת חלימה אלה עאדתהא אלקדימה

אומרים על מי שעזב מנהג מגונה וחזר אליו. כמו: הפסיק לעשן וחזר בו.

 

 الراكب يسلم على الماشي

אל ראכב יסלם עלה אל מאשי

הנוסע ברכב אומר שלום למי שהולך ברגל. אנוכי שאינו מזמינו לנסיעה

 

رحمت الله على من زار وخفف

רחמת אללה עלה מאן זאר וכ'פף

ברכת אלוהים על מי שמיהר לעזוב לאחר ביקור קצר.

 

 رزق الشباب على الباب

רזק אלשבאב עלה אלבאב

פרנסת הצעירים ליד הדלת

משל לצעירים המוצאים מהר מאוד עבודה ומקור פרנסה.

رمانتين لا تنلزم بفد ايد

ר'מאנתיין לה תנלזם בפד איד

לא ניתן להחזיק שני רימונים ביד אחת.

 

נתקבל מהגולש עזרא:

אר'ווינו עין חמרה = אראה לו עין אדומה – אראה לו מי כאן הבעל הבית

ינקי ינקי ובל ח'ר'ה יבקי = מחפש מחפש ונשאר בכ'רה-תר ומחפש ולא מוצא את מבוקשו

אל עג"ל משיטאן =המהירות מהשטן

יום עיד תרוח = כשתלך זה יהיה יום חג

נס תאכל תמר' ואנא נוויי חציתי = האנשים אוכלים ונהנים ואני אוכל את השאריות

 
מאת הגולשת ירדנה כפי ששמעה מהסבא שלה גורג'י שהרבני ע"ה:
נאס תאכל דיג'אג' ונאס תימשי בלעג'אג' והפרוש: אחדים אוכלים עופות (ז.א. דשנים מאוכל) והאחרים הולכים/מדדים אחריהם באבק הדרך שהראשונים עושים.
 
מתוך הספר על נהרות בבל:
אלף צדיק ולא עדו וייחד – אלף ידידים ולא שונא אחד – עדיף הרבה ידידים מאוייב אחד.
צ'ר'ב לחביב זביב – מכות האוהב צימוקים – גם אם האוהב מכה אותך אלו מכות נעימות.
כתיר' לעתאב יפר'ק לחבאב – רבוי דברי תוכחה בין אוהבים גורם לפירודם בסוף.
מחבאת לבלאש טביך בלא חבאש – אהבה מעושה משולה לתבשיל ללא מילוי בשר ותבלינים – על מי שמראה אהבה לא כנה.
 
 
 
נתקבל מאת עובדיה כהן:
איד בלמעון ואיד תפקס לעיון – יד אוכלת בצלחת ויד תוקפת את בעליה.
יאכל מן מאלי ויצ'חך עלה חאלי – אוכל אצלי וצוחק ממני.
טעינו ללכבאז יכבז – תן לאופה לאפות – תן לבעל המקצוע לעשות את העבודה.
כלוהא אד'נבת לכלב סבעין יום בלקצבה ומה עדלת – ניסו ליישר את זנב הכלב אך לא התיישר – אדם שאי אפשר לשנותו.
עינק עלה מאלך דווא – עינך על רכושך רפואה – שמור על רכושך.
אל ווייקף עלה ענזתו יפרכה תניין – מי שמשגיח על העז שלו ימצאה שניים – מי שמשגיח על העבודה משיג תוצאה מקסימלית.
כל מה יעג'בך ולבס מה יעג'בם אל נאס – תאכל מה שאתה אוהב ולבש מה שהאנשים אוהבים (לבש לפי האופנה).
סיתי פוק אלסתין – 6 מעל הששים זה כבר לא משנה כמה יותר. – אם הגעת לגיל ששים מתחילות כבר הבעיות.
סתין ללסכין – 60 לצרות.
תעיש מנו – תחיה יותר ממנו – הוא נפטר כבר.
אנה ג'אניה ותעג'בני אל הדייה – אני עשירה אבל אוהבת מתנה.
תג'דה ותמדה, תעשה ותמשה – תאכל צהרים ותנוח, תאכל ארוחת ערב ותתהלך.
ג'מיע אל בראת קליל אל ארזאק – הרבה עבודות ומעט הכנסות.
למחיב מסאמח – האוהב מוותר.
בעיין אל תראני ארך – באותה דרך שאתה מתייחס אלי, אתייחס אליך.
אל יום יומך – היום יומך (מצליח היום).
 
 
 
נתקבל מאת רונית דוד:
 
עמייה תחף בזונה = עיוורת מורידה שערות לחתולה זאת אומרת בעצמה לא יכולה לטפל ורוצה לטפל באחרים.
ג'א יכחלה אעמהה – בא להוסיף לה יופי ובמקום זאת עיוור אותה. או בא להוסיף ולהדר יצא מקלקל.
מקה חאר'ה מקה ביר'די – כף מרק חמה וכף מרק קרה = עירבוב של דברים בלי הבחנה בעת אכילה מתוק וחמוץ וכו'.
 
נתקבל מהגולש יחזקאל:
 
1.ביתי יסטר' עליי  פירושו ביתי יגן עלי, ביתי הוא מבצרי.

2. שער'איי מן ג'חרית אל כ'נזיר' שערה מעור החזיר – פירושו משהו שקשה להשיג
3. גיר'ו מן ד'ילו פירושו מילולית משוך אותו מזנבו  עשה משהו אסור אולם בדרך שינוי.
4.קאלבו קאצי לבו אטום אכזר.
5. ואחד ת'אקל אל לך. אחד שכל את השני .יעני לעזאזל עם שניהם
 
 
פתגם מאת הגולשת רות::
 
בניאדם מין ר'מזה וחמר מין רפסה = החכם יבין ברמיזה והחמור יבין בבעיטה[[[
 
  מהגולש יחזקאל:
קיימשי בינאת את'נין עובר בין שתי נשים. מי שפרק עול ויצא לתרבות רעה
מאת ליאורה חדד לבית דלאל:
1,   קמת אל כסלאנה וכסר'תה לנג'אנה – קמה העצלנית ושברה את הקערה, כינוי למישהי כבדה ועצלה. 
 
2. טלעט מני קתעלמני – יצאה ממני ומלמדת אותי. אמירה של אמא, שהבת שלה מעט יותר חכמה ממנה.
 
3. טפנול וואבא כיף עייאנאק וכתבאה.
המבין יבין…. מישהו מבין?????
 
4.  לבסתי דר'יי ווסרתי אדמיי – לבשת שמלה ונהיית בן אדם. כינוי לאשה שאינה חכמה במיוחד, אך מנסה להשוויץ.
 

מתוך הספר: צרמאיה (הון אישי) מאת נסים דן-גור.

אבו איד'ן – בעל אוזן – יודע להקשיב.

אבויי מה יקדר' בס עלה אמי – אבי לא יכול רק על אמי – החזק יכול רק על החלש.

אילה בדיין ג'יב מניין! – אם בהקפה תן כפליים – בזבזן שלא עושה חשבון בקניותיו.

אטילעו מנלבאב ידכ'ל מנלשבאך – אוציאו מהדלת נכנס מהחלון – אי אפשר להיפטר ממנו.

אידו כ'ד'ר'ה – ידו ירוקה – יש ברכה בידו.

קתחכו אידו – מגרדת לו היד – עומד לקבל כסף.

אכאלו ושר'בו – אכל אותו ושתה אותו – גער בו חזק מאוד בפרהסיה.

אכ'ד ווצ'ה – לקח את פניה – בעל אותה.

אל דם מה ינקלב מאי – הדם לא יהפך למים – תמיד הקירבה המשפחתית משפיעה.

 

 

 

 

 

 

אדיק עינו בלזבל- התרנגול עינו באשפה – בן אדם רע יחפש רק רע

 

חמאם בלא מיי- אמבטיה בלי מים – מהומה על לא מאומה.

 

 

 

 

שתר'ל בלכ'רה ולא תעתאז על חרה – תעבוד בצואה ולא תצטרך לבריות. – כדאי לעבוד לא משנה במה.

 

יכ'אף יכ'ה לייג'וע – מפחד לעשות צרכיו שלא ירעב –  

מה תשוף כ'ירו למה תג'ר'ב ר'יירו – לא תמצא הטוב שבו עד שתנסה אחר.

ר'דנאנו בלבל טלע בקייע – רצינו אותו זמיר יצא עורב – ציפינו לאדם טוב ויצא רע. 

נתקבל מרותי:
 פילס כרפס תרד אל נפס – מעט כרפס משיב את הנפש – אפשר להינות מדברים זולים.

שלכו בנטילה – זרוק אותו במי נטילה – אל תתיחס אליו.

קטעתונו מנלביסתאן – קטפתי אותו מהמטע – אני לא צריך אותו יותר.

מקטע דייס אימו – תולש שדי אימו – איש רע מעללים.

קטעי איד'נה טרשה – חתכה את אוזנה חרשת. – היא לא מקשיבה.

סר זייד עלייך – נהיה יותר מדי עליך – כל הזמן מתהלל במעשיו ומשוויץ.

חיסן סתייר' – יופי של אסתר – תיאור לבחורה יפה מאוד.

לו דמי לו דמך – או דמי או דמך – שניים שרבים עד הסוף.

ר'וחה בלא רג'עה – הליכה בלי חזרה – קללה למישהו שילך ולא יחזור.

לעיין ג'וענה ולבטן שבענה – העיין רעבה והבטן שבעה – למי שלא שבע משום דבר.

אלקר'עה תתבהה בשער' אכתה – הקרחת משויצה בשיער אחותה – שאין לה בטחון עצמי ומשויצה באחרים.

צכ'ומו לווצ'ו בלגדר לאסוואד – מרח את פניו בשחור של הסיר – איכזב במה שעשה.

ליידרי ידרי ולמאידרי לא ידרי – מי שיודע יודע ומי שלא יודע בעיה שלו.

מנשוך ורדה – מהקוצים ורד – אפשר למצוא טובים גם מחבורת רעים. 

 

 

 
נתקבל מגב' רחל כהן:
ר'חתו לבית הסלטן ומתל ביתי מכאן -הלכתי לבית המלך כמו הבית שלי לא היה.
אלחיאל מיצדקונו -השקרן לא מאמינים לו
בנתי האיי לחכיאת מנין סמעתיה מתסכתיין בקה קומי ,קומי.-בתי,מאין שמעת סיפורים אלו שתקי! קומי, קומי כבר.
 
חַלְק אל שט נְסָד וחלק אל אואדם מה ינסד. – פה הנהר נסתם אבל פה האנשים לעולם לא נסגר. מסכן מי שנופל בפי האנשים.
 
 1. ג'אנה בלה אוודם, מה תיסוואה-

 2. לו תידרי חאלי, מה למיתני-

 3. לו תעראף תידיבירה, חנתיתה תאכל שעירה-

 4. קקה קלמבה וכלב בל מיי-

5. כפרה עלינו, וואקה שילנו, בל צ'רפאיה חילנו-

6. וואן צ'ופוחו לאקה, ייסיר דמו-

 קצת פתגמים, רציתי לשבת עם סבתי על התירגום, אבל המבין כבר יבין…

פרי פראג'אלה 

 

שלום רב! הנה מס' פתגמים ששמעתי בשבוע שעבר מגב' ברטה מוצפי, גרה בנס ציונה.

1. אל ח'אל איל קסכין יקסיר קרבטו-החומץ החזק מאד ישבור את הכלי שבו הוא נמצא פירוש-אדם כעסן מאד מזיק לעצמו.

2. איל דיק אל פסיח מין בייד יסיח-התרנגול שקורא בקול צלול (ברור) מוכר עוד שהיה בביצה. פירוש-מדיבורו של אדם יודעים שהוא נבון עוד מבטן אימו.

 3. לה תישרעה לימה תווסאל לימוודעה-אל תדון חברך, עד שתגיע למקומו.

 4. יקלב איל ג'יל וינעל אבו אל כיל-אדם כפוי טובה, שאינו זוכר את כל הטובות שעשו לו, די בדבר קטן לו בכדי שיבעט ויקלל.

 בברכת עלה והצלח אבי

 

בסוף כל סידור תפילה היו מופיעות הראשי תיבות: תושלב"ע שפירושם: תם ונשלם שבח לאל בורא עולם.

הילדים היו אומרים ר"ת אלו בבדיחותא: תאל ודּי שקאסה לבן בית עמךּ. השבוע שמעתי מפי שאול בר יוסף מבאר שבע בנוסח קצת שונה: תאל ודי שלג'ם לוביה בית עמך.

 

יצום אל רשע יום אלמיקבלו אלהה – עושה דבר שלא בעיתו.

 

חמלונו ומטרוס אל באב – תרימו אותו והדלת סגורה. האם מישהו יודע איך אומרים בדיוק?

 

האי חקיי ווג'ענה – הנושא הוא חולה אין תקנה ולא פתרון.

 

אמא יטעי ג'וז ללי מא ענדו סנאן. ה' נותן אגוזים למי שאין לו שניים.

קאלולה אלבזונה ח'ראכי ינפע – קאמת תח'רא ותטמו (אמרו לחתולה צואתך מועילה – החלה לייצר צואה ולטמון אותה (נאמר על אדם שאוהב לשמור קלאקיל – דברים ישנים). – מאת מנשה עיני הי"ו.

 

משי שאהר' ולא טיטפיר' נהר=לך חודש ואל תקפוץ נהר.כלומר עדיף ללכת לאט ובטוח ולא קצר ומסוכן. (מיוסי כדורי הי"ו).

 

עינו ג'וענה ובטנו שובענה – העין רעבה והבטן שבעה

קלבו ורבו סווא = פיו ולבו שווים

 

כהן בראש – כהן יעלה ראשון לתורה

 

הבדאלה (הבדלה) – רבותי כוונה על הבדאלה (רבותי כוונו לצאת ידי חובה בהבדלה).

 

אמת מה עיינתונו – באמת לא ראיתי אותו.

 

קום על ספר – תעלה לתורה.

 

טולו טול אלנחלה ועאקלו עאקל אל שכלה. הגובה שלו גובה של עץ והשכל שלו שכל של אבן. על משהו יפה וטפש (נתקבל מרונית).

 

שין על השין ומקו שין דבר על דבר ואין דבר.
 
 רכבת עירקית עושה כך: קובה פצה קובה פצה טבית טבית .
 

ליסווי מליח ילקי מליח – העושה טוב ימצא טוב.

 
יטעיק עיפי – יתן לך (ה' ) בריאות.  

 

לא תג'יב תמר' ללבצר'ה.-אל תביא תמרים לבצרה. הכוונה לאדם המשמיע דברים הידועים לכל.

 

טבח'ת-טייבי תטלע ר'יחתה מנ-לעצר'.-התבשיל הטוב ריחו יתפשט עוד לפנות ערב.

 

לא תעתאז על מח'לוק, לילי שלג'ם ולילי שוונדר' מסלוק.- אל תזדקק לבן אדם. יש ערב עם לפת ויש ערב עם סלק שלוק. הסתפק במה שיש.

 

אד'א תמאלח אביתך תר'זר בעינו.- אם יאכל ללחם ומלח בביתך יזכור אותך לטובה.

 

כילמי תצלב וכילמי תנזל מנ-צאלבה-מלה תוביל לעמוד התליה ומלה תוריד ממנו. החיים והמוות ביד הלשון.

 

שלוכו בנטילה – זרוק אותו במי נטילת הידיים. הכוונה: הבעת בוז עמוק.

 
אהבת? נא שתף עם חבריך! בברכה, חיים סלמן
Share on Facebook
Facebook
Tweet about this on Twitter
Twitter
Pin on Pinterest
Pinterest

29 תגובות על הפוסט “פתגמים של יהודי עירק

    • בס"ד
      מצאתי פתגמים אלה:
      אל עג'ל מן אישייטן – המהירות מן השטן.
      אמשי שהר' ולא תעבר נהר – תלך חודש ולא תעבור מהר את הנהר.
      טביך ליתהאדא לסלטן יתוודה – אוכל המבושל לאט מתאים להילקח למלך.
      חיים סלמן
      מנהל האתר

  1. התחברתי לאתר העשיר והמעניין זה .
    חיפשתי פתגמים של יהודי עיראק (בבל) . השפה הולכת ונכחדת , נכדינו כבר לא מבינים מילה בעיראקית וחבל . בימים אלה רכשתי ספר בשם אלף ואחד פתגמים עיראקיים של משה חכם .
    נודע לי שישנו ספר נוסף בשם "עוד אלף ואחד פתגמים עיראקיים " בינתיים לא מצאתי .
    פתגמים אלה , אמירות ומונחים אני מפיץ באתרים של עיראקיים בפייסבוק כדי לרענן ולשמר את השפה , חברים רבים מגיבים ומפרשים , ישנם כמה אלפים וחלקם פעילים , תהיה מבורך אדון חיים סלמן ותעווד אעליק ל-סנין

    • בס"ד
      תודה לך חכם עזרא על מכתבך.
      אשמח מאוד לראות את תגובותיך לכתבות באתר העירקי שלי ובפורום שלנו באתר.
      בברכה
      חיים סלמן
      מנהל האתר

  2. חכם עזרא היקר, קיים ספר של יהושע מאירי "על נהרות בבל" עם כל מאות ואולי אלפים של פתגמי יהודי עירק.

    • בס"ד
      נכון חכם איציק. וכן הוא כתב עוד ספר: הדים מבבל הכולל עוד מאות פתגמים.
      בברכה
      חיים סלמן
      מנהל האתר

  3. שלום, אני כותבת סיפור חיים של משפחה שמוצאה מעיראק. אבי המשפחה הזכיר פתגם שעוסק בנשיקה ואינני מוצאת אותו. ההתייחסות היא שלא היו נשיקות במשפחה ובכלל כבת למשפחה עיראקית גם אני אינני זוכרת נשיקות רבות. בכל אופן הפתגם אומר שמי שמנשק אחרי כן מכה ורב. האם יש פתגם שכזה? אם כן אפשר יהיה לשלוח לי אותו? בתודה, נורית

    • שלום
      אני מחפשת שני פתגמים עבור סיפור חיים שאני כותבת על משפחה עיראקית.
      1. לא שוטר ולא רופא , מהו התעתיק הנכון?
      2. פתגם שאומר שאם אתה מנשק מישהו אחרי כן תכה אותו? תוריד את המכנסים? האם יש פתגם שכזה?
      תודה, נורית אלדר

      • נורית
        קבלתי הרבה תגובות לשאלותיך ולהלן התמצית:
        לא חאכם ולא חכים – לא שופט ולא רופא (ולא שוטר כמו שכתבת).
        אלה לא יוקענה לא ביד חאכם ולא ביד חכים – השם לא יפיל אותנו לא בידי שופט ולא בידי רופא.
        אכלה ולטמה – נותן לו אוכל ואח"כ סטירה.
        בברכה
        חיים סלמן
        מנהל האתר

  4. יש משפט שדודתי ז"ל הייתה נוהגת לומר כשהיינו מביאים משהו וגם אוכלים אותו

    ג'יחי ג'אבו ג'יחי אקלו

    • בס"ד
      אין הקלטה של היגוי הפתגמים.
      אם את המעוניין בפתגם אחד או שניים נא התקשר 0528231771
      בברכה
      חיים סלמן
      מנהל האתר

  5. חמלונו ומטרוס אל באב – תרימו אותו והדלת סגורה. האם מישהו יודע איך אומרים בדיוק?
    אצלנו (בסורית) אומרים:
    חמלוני ושאלוני ת'אסק'ר אל באב-תרימו אותי ותסחבו אותי שאני אסגור את הדלת

  6. שלום.
    חבר יוצא עירק .
    תרגם בשפה חופשית פתגם בערבית שעוסק בקינאה בין אדם לחברו.
    "על תביט בשכן כי תמות מצער"
    האם מיהו יכול לכתוב עבורי את המשפט בערבית?
    והאם יש תרגום שונה לרעיון

  7. שלום נתנו לנו משימה מהבית ספר לרשום פתגם בעירקית שההורים דיברו איתכם בזמנו ולתת פירוש מה הפתגם אומר אתם יכולים לעזור לי

    • בס"ד
      איבין אל ג'ריח מה מצטריח – אפילו בן המנתח הגדול אין לו מנוחה – זאת אומרת אין איש ללא בעיה.
      בברכה
      חיים סלמן
      מנהל האתר

  8. בניב הבגדדי אומרים נשוף…בניב הארבילי אומרים ניקשעע….הכוונה ניסתכל…ניראה..
    הבגדדים אומרים בדאלק…אנחנו אומרים קורבנאק…מילת חיבה.
    עוד כמה ברכות- עאמר ביתו עלאא.
    עלאא קורבנאק דארבק ביל ראסק…
    המנאת עלאא תיקון רבי.
    עלאא יחאליק רבי…

  9. אל ג׳רדי מה ווסע בשיק׳ ג׳ר מקנסי ווייאנו.

    העכבר לא נכנס לחור סחב איתו מטאטא. (בדרך כלל אומרים כאשר רוצים להכניס למקום קטן עוד דברים)

  10. שלום רב,
    לצערי אני לא יודע לכתוב ערבית על אף שנולדתי בעיראק.
    מי יכול לכתוב לי בערבית (לא בתעתיק) את המשפט הבא: ר'חה בלה רג'עה

    תודה,
    אדי

להגיב על נעים ארבילי לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *