פרשת פקודי – חידושי ר' יונתן בן עוזיאל ע"ה

בס"ד

בס"ד

חידושי ר' יונתן בן עוזיאל ע"ה על התורה

פרשת פקודי

פרק ל"ט פסוק י':

וימלאו בו ארבעה טורי אבן – ועליהן חקוק ומפורש שמות שלשה שבטים: ראובן שמעון לוי.

פסוק י"א:

והטור השני – ועליהן חקוק ומפורש שמות שלשה שבטים: יהודה דן ונפתלי.

פסוק י"ב:

והטור השלישי – ועליהן חקוק ומפורש שמות שלשה שבטים גד אשר ויששכר.

פסוק י"ג:

והטור הרביעי – ועליהן חקוק ומפורש שמות שלשה שבטים: זבולון יוסף ובנימין.

פסוק ל"א:

ויתנו עליו פתיל תכלת לתת על המצנפת מלמעלה – לתת על המצנפת למעלה מתפילין של ראש.

פסוק ל"ג:

ויביאו את המשכן אל משה את האהל ואת כל כליו – והביאו את המשכן אל משה לבית מדרשו שהיו שם יושבים משה ואהרון ובניו והיה מפרש להם סדר הכהונה ושם ישבו זקני ישראל והראו לו את המשכן.

פסוק ל"ז:

את המנורה הטהורה את נרותיה – כנגד שבעת הכוכבים הנוהגים בממשלתם ברקיע ביום ובלילה.

פסוק מ"ג:

ויברך אותם משה – אמר להם: תשרי שכינה במעשה ידיכם.

פרק מ' פסוק ד':

והבאת את השולחן – והבאת את השולחן בצד צפון כי משם ניתן העושר שמשם יורדים רסיסי המלקוש (המטר) על עשבים להתפרנס בהם תושבי העולם, ותסדר את סדרו שני סדרי לחמים בפנים, ששה עיגולים בסדר אחד, כנגד שבטי יעקב והבאת את המנורה בצד דרום שמשם שבילים של השמש והירח ומשם שבילי האורות שנמשלים לצדיקים שמאירים לעולם בזכותם.

פסוק ה':

ונתת את מזבח הזהב לקטורת לפני ארון העדות ושמת את מסך הפתח למשכן – לפני ארון העדות משום חכמים שעוסקים בתורה וריחם נודף כמו קטורת הסמים, ושמת את מסך – משום הצדיקים המחפים בזכותם על עם בית ישראל.

פסוק ו':

ונתת את מזבח העולה – משום העשירים המסדרים לחם לפני שעריהם ומפרנסים את העניים ונמחלים להם עוונותיהם כאילו מקריבים עולה על המזבח.

פסוק ז':

ונתת את הכיור – משום הרשעים שחוזרים בתשובה ומשליכים את עקמימות הלב שלהם כמו מים.

פסוק ח':

ושמת את החצר סביב ונתת את מסך שער החצר – כמו זכות אבות העולם שחוזרים סביב סביב לעם בית ישראל, ואת מסך שער החצר כמו זכות אבות העולם שפרוסה בשער הגיהנם כדי שלא יכנסו שם נפשות תינוקות של עם ישראל.

פסוק ט':

ולקחת את שמן המשחה – כמו כתר דמלכות של בית יהודה ומלך המשיח שעתיד להציל את ישראל בסוף הימים.

פסוק י':

ומשחת את מזבח העולה – כמו כתר הכהונה של אהרון ובניו ואליהו הכהן הגדול שעתיד להשלח בסוף הגלות.

פסוק י"א:

ומשחת את הכיור ואת כנו – כמו יהושע משרתך ראש הסנהדרין שעמו שעל-דיו עתידה ארץ ישראל להחלק ומשיח בן אפרים שיצא ממנו שעל-ידיו עתידים בית ישראל לנצח את גוג ועדתו בסוף הימים.

פסוק כ':

ויקח ויתן את העדות – ולקח את שתי האבנים לוחות הברית שנתנו לו בחורב והיו עומדים במקומן בבית המדרש אלו לוחות העדות ושברי הלוחות בארון מלמעלה.

פסוק ל':

ויתן שמה מים לרחצה – מים חיים לקידוש ולא פסקו ולא הסריחו כל הימים.

 

 

     

אהבת? נא שתף עם חבריך! בברכה, חיים סלמן
Share on Facebook
Facebook
Tweet about this on Twitter
Twitter
Pin on Pinterest
Pinterest

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *