פרשת כי תצא

בס"ד
גולשים יקרים!
האזינו להלן לקריאת הפרשה (חלק א') בטעמי יהודי עירק ע"י מנהל האתר חיים סלמן:

ולהלן האזינו לחלק ב' של הפרשה:

בס"ד

עלון שבועי של הלכות ודרשות מספר בן איש חי שנה א' לרבנו יוסף חיים ע"ה זיע"א.

זמן תפילה לחוד וזמן תורה לחוד. אנא מכם לא לקרוא את העלון בזמן התפילה והקריאה בתורה.

פרשת כי תצא: גליון מורחב לרגל הילולת הצדיק בעל ה"בן איש חי".
שאלות ותשובות לשולחן שבת
בחטא אדם הראשון נעשה ל"ט קללות, וישראל ע"י תיקון שעושין בג' פעמים אהבה שהם: אהבה במעשה, אהבה בדיבור, אהבה במחשבה, שהם מספר ט"ל ( 3 פעמים אהבה = ט"ל) וגם עוד ג' פעמים אהבה הכתובה בפ' ואהבת את ה' אלקיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך שהם אהבה בשני יצריך ובנפש ובממון הרי ג' פעמים אהבה, גימטרייה ט"ל. בזה מהפכים ל"ט שהוא לשון ארירה (קללה) לצירוף ט"ל, ובזה ממשיכים חיים ושפע (הפך הקללה).

1. מדוע קשה עונשו של המרמה במדות ובמשקלות ועל כל פנים מה תקנה חלקית יש לאדם כזה?

2. "כי תועבת ה' אלקיך כל עושה אלה כל עושה עול" מה בא הפסוק לרבות?

3. מנין לומדים שצריך לשקול בעין יפה?

4. מתי צריך להכריע טפח ומאיזה כמות חייב להכריע?

5. על מה נאמר "כולי עלמא ידעי הכי וסבירו וקבילו"? (כל העולם יודעים ומקבלים)

6. האם מותר להשהות בבית משקל חסר או מידה חסרה?

7. מדוע גזל הגוי חמור מגזל ישראל?

8. א. באיזה מקרה נקרא גם גנב וגם "גונב דעת הבריות"? ב. מי נקרא "מכנה שם רע לחברו" .

9. הבונה בית, ולפי מנהג המדינה מותר להניח העפר והאבנים ברה"ר צריך להזהר בכל זאת ש…?

10. על מה מציין רבנו שנחשב גם בגדר "צרכי רבים" וגדול שכרו?

שאלה למעיין: מדוע חמוּר כל כך זריקת נבלה, או כל דבר מאוס וכדו' לרה"ר?

תשובות
1. מפני שגוזל את הרבים ואינו יודע למי להחזיר. ועל כל פנים תקנה חלקית לעוונו שיעשה בכסף שגזל צרכי רבים.

2. הפסוק בא לרבות שאפילו שוקל ומודד לגוי במרמה עובר ב"לא תעשה" וחייב להחזיר.

3. מהפסוק "אבן שלמה וצדק יהיה לך" –צדק משלך ותן לו (= תן לו מעט מחלקך).

4. במקום שנהגו להכריע. ודוקא כשקונה יותר מליטרא. ומדובר רק בצרכי מאכל ומשתה.

5. על משקלות של מתכת שעושים אותם על פי חוקי ממשלה, ואע"פ שברוב הימים הם נחסרים מעט והיה צריך להיות אסור. אבל בגלל שהדבר מפורסם שכך נוהגים – מותר הדבר.

6. אסור, אפילו אינו מודד בהם כלל, ועובר בלאו "לא יהיה בכיסך אבן ואבן".

7. מכיון שהגוי לא ימחל לו. ועוד, שגורם שהשר של הגוי גונב מהשפע שנשפע לישראל מלמעלה (מידה כנגד מידה). וצריך להזהר בזה מאד.

8. א. כגון שטועם מחנות פיצוחים ואין בדעתו כלל לקנות (וגונב דעת לבד: כשמפציר בחברו שיאכל אצלו ויודע שלא יאכל). ב. כגון האומר לחברו "ג'ינג'י" אף שרגיל בכינוי זה, אם כוונתו לביישו אסור אפילו אם אינו מתבייש. אבל אם אין כוונתו לבייש וגם חברו לא מתבייש – מותר.

9. שלא ישאיר העפר והאבנים לאחר שסיים בנין ביתו.

10. על אדם שראה נבלה ברשות הרבים ונותן שכר לאחר לקחתה אל מחוץ לעיר.

תשובה למעיין מפרשת שופטים: מותר לבן לקחת בת אשת אביו שיש לה מאיש אחר, ולא חוששים למראית עין כי מפורסם לכל שאין היא אחותו.

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

באורי תפלה

ברכת עוטר ישראל בתפארה: ענין ברכה זו על חובתנו לכסות הראש כדי שיהא מורא שמים עלינו. ועוד יש לכוין שכביכול הקב"ה מתעטר עם ישראל ומתפאר בהם. ועל כן יתבונן האדם להיטיב מעשיו ומפעליו שיהא ראוי להיות עטרת תפארת ביד ה', ויתקיים בו הפסוק [ישעיה מט, ג]: "וַיֹּאמֶר לִי עַבְדִּי אָתָּה יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר" [ע"פ ספר עולת תמיד].

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

אמרות צדיקים
× ר' שלמה אבן גבירול: אויבו של האדם – תאוותו.

× ר' לוי יצחק מברדיצ'וב: איזהו צדיק? המצדיק את כולם לפני ה'.

ר' שמחה בונם מפשיסחא: יצר הרע, יש לראותו כרוצח העומד מולך ובידו גרזן. והוא מוכן תמיד להתיז ראשך מעליך ואם קשה לך לציירו כך סימן שכבר התיז את ראשך…

לעילוי נשמת הזקן הכשר מזכה הרבים בנימין בן פרידה ע"ה תהה נשמתו צרורה בצרור החיים

הנהגות וסיפורי צדיקים

שופט צדק ואמת

מדתו של רבי יוסף חיים מבגדד להתקרב אל ההמונים, לרדת אל העם ולהתחבר אל הפשוטים ביותר, למדתהו לדעת את תכונתם של כל בשר-ודם ולהכיר מעשה איש ואיש – דבר שהביא לרבנו סיוע רב בפסקיו בין אדם לחברו. בכל דין תורה שבא לפניו הצליח להכיר מיד מי מבין הצדדים הוא הישר והצודק, והוציא את משפטו ברור כצהרים.

באחד מימי הקיץ הלוהטים, כאשר החמה עמדה בעצומה וכל תושבי בגדד חשו למצא להם מחסה מן החֹם הכבד, הסתובב לו רוכל עני בחוצות העיר.

כפוף, עייף ומזיע מן המשא שעל כתפיו התהלך הרוכל לצדי הדרכים, ולפתע עיניו רואות מטבע זהב המונחת לה בתוך חריץ שבמרצפות הרחוב.

תחילה לא האמין הרוכל למראה עיניו, וחשב כי ברק השמש הוא המטעה אותו, אך כאשר הוריד תרמילו מעל כתפו והתכופף להרים את המטבע נוכח כי לא טעה – אכן מציאה כשרה אִנה ה' לידו.

הרוכל נבוך קמעה, ובלב נפעם התחיל מיד לחשב מה יוכל לקנות במטבע זו כדי לשמח מעט את נפשו העיפה ואת נפשות בני-ביתו.

עודו ניצב על עמדו נתון במחשבותיו, נגש אליו אדם חמור-סבר – שכנראה הבחין מרחוק במציאתו של הרוכל – והחל צועק בקול: "החזר לי מהר את המטבע שמצאת, אני הוא שאבדתי אותה כאן!…

הרוכל, שהבין כי הלה הוא נוכל ונטפל אליו לחִנם, סרב למסור לו את מציאתו.

האיש נסה להוציאה ממנו בכח, תוך שהוא צועק לעברו: "רוכל גנב"! – אך הרוכל המסכן החזיק במטבע בכל כוחותיו ונאבק עם הנוכל, שחמדת הממון בערה בלבו.

בינתיים התלקטו מסביב לנצים אנשים רבים, אשר התפלגו לשני מחנות: האחד מצדיק את זה, והשני מצדיק את רעהו, עד שלבסוף הציע אחד העוברים לשנים שנצו על המטבע להגיש את טענותיהם לפני רבנו – אשר בתקופה ההיא עברו רק שבועות בודדים מיום שהוכתר לממלא-מקום אביו.

השניים הסכימו להצעה, כל אחד מתוך מחשבה משלו: העני – מתוך צדקתו בטח כי על-פי דין תורה בודאי תוודע האמת, והשני בטח כי בנוכלותו יצליח להערים על הרב החדש והבלתי מנוסה, וכך צעדו יחדיו לעבר ביתו של הרב הצעיר.

שמע הרב החכם את טענותיהם, וכיון שעל אתר הכיר מי מביניהם הוא הצודק נענה להם: דינכם חמור מאד, והנני זקוק למעט שלוה ומחשבה כדי לפסוק בו, לכן אבקשכם לצאת את חדרי לשעה קלה עד שאקראכם שנית להכנס פנימה.

כאשר יצאו השניים התחיל רבנו להסתובב בחדרו הלוך ושוב, כשהוא הוגה את מחשבותיו וספקותיו בדין זה בקול רם וצלול, שנשמע היטב בחוץ: "דין קשה לפני…שניהם טוענים כי המטבע שייכת להם…מה אעשה? מה אעשה?…

הו! מצאתי פתרון!…אנסה לבדוק שמא יש סימן כלשהו במטבע…"

הרב נשקט לרגע ושוב הכריז: "אכן, יגעת ומצאת תאמין! הנה כאן בצד ימין אני רואה נקב קטן… עתה כבר אדע לשפוט משפט צדק…"

רבנו נגש לדלת, פתח אותה לרווחה והזמין שוב את השניים להכנס לחדרו.

"ובכן" – בִשר להם רבנו – "מצאתי סימן הכר על המטבע, סימן מצוין, ועתה מי מכם אשר ידע להגיד את הסימן, בודאי המטבע שלו היא".

"ודאי, ודאי, רבי!" קפץ האיש, אשר שמע את הרהוריו הקולניים של הרב מאחורי הדלת, וקרא בחֹסר סבלנות – "סימן מובהק יש לי במטבע, אשר נקבתי בה נקב בצדה הימני, זוהי המטבע שלי, ובודאי יפסוק הרב שרוכל גנב זה יחזירנה לי מיד!"

"וסימן נוסף אין לך בה?" –חקרו רבנו.

"לא, כל סימן אחר בין בה!" – ענה האיש.

"אם כך הוא" – חייך רבנו – מסתבר אפוא שאין זו המטבע שלך, מאחר ובמטבע זו אין נקב כלל. את מטבעך אִבדת כנראה במקום אחר…"

האיש נדהם כלו מחכמתו של הרב הצעיר, אשר השכיל לטמון פח לערמתו, ויצא את הבית במהירות ובעינים מושפלות…

ואילו הרוכל העני, אשר שש על מציאתו הכשרה ברחוב העיר, יצא מן הבית שמח, כשהוא מנשק את גלימתו של הרב ומהלל את החכמה האלוקית אשר שוכנת ברבה החדש של בבל.

[בעקבות רבותינו]

מדברי תורתו:
ישראל, אע"פ שפרנסתם בדוחק בגלות המר הזה, עם כל זאת אין ראוי לבכות על צמצום הפרנסה, אלא צריך לבכות על אשר נצטרכו לסבול על שכמם עול הפרנסה, שע"י כך מכלים הזמן בכך בלא עסק התורה. מה שאין כן כשהיו על אדמתם שהיתה זבת חלב ודבש ואין צריכים לעסק ועבודה, אז היו פנויים בתורה כל הימים, ואז כשרואה הקב"ה שהם בוכים על כך – מחזיר עטרה ליושנה, ונותן להם ארצם ועושרם שהיה להם, ופרנסתם שהיתה בנחת ורווח.

[ספר ידי חיים]

"כי יהיה באיש חטא משפט מוות…". ידוע שהחוטא בורא כח טומאה מן העוון והוא משחית לחבל, ואם אדם ישתדל לעשות תשובה בוידוי וחרטה על אותו עוון, בו ביום ימחה בנקל אותו משחית. אבל אם יעבור אותו היום כולו ולא יתקן בתשובה תהיה קשה מחייתו, וגם החוטא יכבד העונש עליו . ולכן כתבו המקובלים: אם עושה אדם עוון ביום צריך להתוודות ולהתחרט עליו בו ביום. ולא ימתין עד הלילה בוידוי שאומר קודם שינה, כי היום שולט בו החסד ותהיה תשובתו של האדם רצויה על פי מידת החסד. אבל בלילה יש שליטת הדינים וכששולטים הדינים קשה לעשות עם האדם במידת החסד שהוא לפנים משורת הדין, וזהו ענין "דרשו ה' בהמצאו", והכוונה שם הוי"ה הוא חסד ושליטתו מצויה ביום.

[עוד יוסף חי פרשת כי תצא]

ר' יוסף חיים מבגדד: תולדות חייו

כינוים: בן איש חי, מהרי"ח, הרי"ח הטוב.

מאור בבל, מגדולי הפוסקים והדרשנים בדורות האחרונים. נולד בבגדד בשנת תקצ"ב לאביו ר' אליהו (שהיה מרבני בבל).

בהיותו בן שבע שנים נפל לבאר עמוקה. כפסע היה בינו ובין המות, ובדרך נס ניצל. או אז קיבל על עצמו בנדר להקדיש את כל ימיו לתורה.

רבותיו המובהקים: ר' עבדאללה סומך, ר' אליהו מני.

בהיותו בן 14 שנה השיב על מכתב שאלה שנשלח לאביו מירושלים. חכמי ירושלים נדהמו לראות באיזו בקיאות והעמקה השיב, ומה מאד התפלאו כשנודע להם כי בנו של ר' אליהו הוא כותב המכתב.

עוד בהיותו בן כ"ב שנה התכתב עם ר' חיים פלאג'י, שהיה אז מופלג בשנים. ור' חיים פלאג'י היה פונה אליו בתארים נכבדים מאד.

טרם מלאו לו 30 שנה נפטר אביו, וכל גדולי בבל נתנו בו עיניהם והחשיבוהו כרב רבנן וכריש גלותא לכל יהודי בבל. אף שלא נשא בשום משרה רבנית מוכרת, ולא שימש כדיין או אב בית דין, עם כל זאת שימש רבנו כראש חכמי בבל – תל תלפיות שהכל צריכים לו. רבנו המשיך לתרום ולסייע בידי רבו ר' אליהו מני להוציא לפועל את מפעליו הרוחניים בארץ ישראל.

רבנו עלה לבקר בארץ, והתכבד בכבוד גדול. ביקר גם בחברון, וביקש לגאול את אדמת מערת המכפלה מידי הערבים אך למרות מאמצים רבים נכשלה התוכנית. בהיותו בגליל נתעכב ליד ציון בניהו בן יהוידע משום שגילה כי יש בו ניצוץ מנשמתו. בשל כך קרא לכל ספריו על שם הפסוק העוסק באותו צדיק: "ובניהו בן יהוידע בן איש חי רב פעלים מקבצאל".

היה דרשן מופלא, לדרשותיו נהרו אלפי בני אדם, ומספרים כי את קולו שמעו אלפי בני אדם. גם פוסק גדול היה, מצודתו פרוסה על פני תבל, והכל שואלים את פיו. בסוף ימיו הוצע לו להיות 'ראשון לציון', אך הרב סרב מטעמים השמורים עמו.

לחם בגבורה נגד הקמת בתי הספר כי"ח (אליאנס), שאיימו להסית את ילדי ישראל מדרך התורה.

מתלמידיו המובהקים: בנו היחיד ר' יעקב חיים, ר' אפרים הכהן, ר' יחזקאל עזרא רחמים (אחיו של האשון לציון ר' יצחק נסים), ר' צדקה חוצ'ין, ר' יהושע שרבאני.

חיבר ספרים רבים בכל מקצועות התורה, ומהם: שו"ת רב פעלים, שו"ת רב ברכות, שו"ת תורה לשמה פורסם בשם בדוי, בן איש חי ועוד יוסף חי פסקי דינים ודרושים, בן יהוידע ובניהו על הש"ס, בן איש חיל דרשות. לרבים מיהודי המזרח נחשב כפוסק האחרון.

נפטר בי"ג אלול בשנת תרס"ט ומנוחתו כבוד בבגדד.

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

כי לקח טוב נתתי לכם…
? ספר חסידים: יסוד היראה הוא הניסיון, כי עיקר היראה ניכרת בעת הניסיון. וכמו שניכרת היראה ביצר נשים (עריות), כך ניכרת בכל מיני יצרים. והקב"ה אינו מביא הכל בניסיון, אלא כשמדבר לעשות טובה לאדם, בא השטן שהוא מדת הדין לפני הקב"ה, ואומר, רבש"ע לא יתכן לעשות לו טובה עד שיעמוד בניסיון. לכך צדיקים נשבעים ליצרן לכובשו.

? דגל מחנה אפרים על הפסוקים: "כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֶיךָ וּנְתָנוֹ ה' אֱלֹקֶיךָ בְּיָדֶך… וְרָאִיתָ בַּשִּׁבְיָה אֵשֶׁת יְפַת תֹּאַר וְחָשַׁקְתָּ בָהּ וְלָקַחְתָּ לְךָ לְאִשָּׁה". יש לפרש בדרך רמז כי תצא למלחמה על אויביך היינו תכף כשיהיה איתערותא דלתתא ותצא למלחמה נגד היצר הרע אז בודאי ונתנו ה' אלקיך בידך כמאמרם ז"ל (שיר השירים רבה ה' ב') פתחו לי כחודה של מחט ואני אפתח לכם ארובות ארובות. וראית בשביה אשת יפת תואר זהו גם כן הבטחה כשיתן ה' אלקיך בידך את היצר הרע אז וראית איך שהשכינה שהיא אשת יפת תואר היא בשביה כביכול, וחשקת בה לפדותה מן השביה ולקחת לך לאשה.

ן איש חי [הלכות שנה ראשונה פרשת וישלח – פתיחה]: ולכן ארז"ל הבא להרגך השכם להרגו, וכתבו חכמי המוסר דקאי על יצה"ר שצריך האדם לקום באשמורת להרגו בעסק התורה שבחצות הנקרא לילה, שהוא מעולה יותר מעסק התורה בחצות הראשון הנקרא ליל, ואמרתי בזה ליל"ה למפרע הוא ר"ת הבא להרוג ישכימו להרגו, ואשרי אנוש יעשה זאת ובן אדם יחזיק בה שיהיה ניעור באשמורת בכל לילה בחצות לעסוק בתורה, כי מועיל לימוד תורה בעת זה לכמה דברים צא ולמד בזוה"ק כמה הפליג בשבח ותועלת לימוד זה.

ענייני עבודת ה' יתברך הרמוזים בשופר

וידוע דרמ"ח עשה ושס"ה לא תעשה הם מכוונים כנגד רמ"ח איברים ושס"ה גידים שכל אבר וגיד של האדם אחוז במצוה אחת ודבוק בה, אך מקשים והלא אי אפשר לאדם אחד לקיים כל תרי"ג מצות ונמצא שהוא חסר באיבריו ומתרצים דנשלם בתרי"ג מצות ע"י הדיבור דקורא בהם כאלו קיים וגם במחשבה שמחשב אימתי תבא לידי מצוה פ' ואקיימנה, וז"ש כי קרוב אליך הדבר הם תרי"ג מצות כי המצוה מכונית בשם דבר ואף על פי שאי אפשר שתבא לידי מעשה בהם, והיינו כי בפיך בדיבור ובלבבך במחשבה נחשב לך לעשותו ר"ל כאלו עשיתו או יובן בס"ד דאיתא באותיות דרבי עקיבא אין דבר אלא רפואה שנאמר ישלח דברו וירפאם, וידוע דהתשובה היא רפואה לעולם שנאמר ארפא משובתם, ועיקר התשובה שתרפא את האדם היא אשר תהיה בפה ובלב יחדיו וז"ש כי קרוב אליך הדבר הוא רפואת התשובה ע"י שבפיך ובלבבך לעשותו או יובן בס"ד פה לב במילואם כזה פ"ה ה"י למ"ד בי"ת עולים מספר תוקף לרמוז תוקף האדם, ע"י התחברות הפה והלב ביחד, ולכן מספר הנז' עולה מספר קדושה העליונה שע"י שלימות פה ולב יחדיו יזכה האדם לקדושה עליונה:

גם פה לב במילואם הוא מספר שופר לרמוז דהתעוררות התשובה הרמוזה בשופר כמ"ש רז"ל שופר שפרו מעשיכם צריכה להיות שלימה בפה ובלב ביחד ולא תהיה בפה דוקא והנה ידוע דכל ענייני השופר רומזים לתשובה לכן ארז"ל מצותו בשל איל ופירשו בו לרמוז שצריך לעשות תשובה בעודו בתוקף החומר, ולכך שופר מספר תוק"ף, גם צריך שיהיה השופר כפוף רמז לבעל תשובה שיהיה לבו כפוף ונכנע, וכאשר האריך הגאון השל"ה ז"ל ברמזי השופר על עניני התשובה:

והנה תמונת השופר הרומז בו התעוררות התשובה הוא צד אחד רחב וצד אחד קצר והאדם צריך לתקוע בצד הקצר ונמצא שמקום תפיסתו בשופר מתרחב והולך, לרמוז כי בעל תשובה צריך להיות מוסיף והולך בעבודת השם, על דרך שארז"ל תלמידי חכמים כל זמן שמזקינין דעתם מתוספת עליהם, גם רמוז בזה התמונה שצידו אחד קצר וצידו אחד רחב ותוקע בצד הקצר לרמוז כי אות של התשובה שהיא אות ה' יש לה שני פתחים א' רחב ואחד קצר ובעל תשובה ליעול בקצר דבזה מסתייעא מלתא וכנז' בגמרא, או יובן נרמז בתמונה זו שהקצר למטה והרחב למעלה דבעל תשובה בדברים של מטה דהם שייכים להנאת עוה"ז יקצר ויקמץ בהם, אבל דברים השייכים למעלה שהם ענינים הנפשיים יתנהג בהרחבה ורבוי:

ובאופן אחר נ"ל בס"ד בדין שיעור השופר ההנז' שיאחזנו בידו ויראה לכאן ולכאן, רמזו כאן חז"ל בזה שגם בתשובה צריך שילך אדם במידת המצוע כי זה כלל גדול הן בענייני הגשמיות וגופניות הן בענייני הרוחניות והנפשיות, וכמ"ש בספר בן המלך והנזיר מלך אחד היה עומד לפני רבו בשעת מותו ויאמר לו הריני וצווני, א"ל השמר שלא תהיה לח ותתעצר לא יבש ותשבר, לא מתוק וותמצץ, לא מר ותמאס ע"כ ע"ש, ופרשתי הכוונה שעשה לו שני חלוקות הא' כנגד עניינים הנפשיים באומרו לא תהיה לח ותתעצר שאם האדם ירצה לעשות תשובה באון שירבה בתעניות וסגופים יותר ממה שמזגו סובל אז זה ודאי מריק כל כוחו מגופו וימות ואין חפץ לה' בזה, ולז"א לא תהיה לח ותתעצר שיעצרו התעניות וסגופים כל כח וליחות שבגופך שאז יתרוקן גופך ותמות, וגם לא תהיה יבש ותשבר רצה לומר שלא תקשה לבך כעץ יבש לא תכנע ולא תשוב שאז תשבר בעונותיך כמ"ש ומקשה לבו יפול ברעה, וחזר ואמר לו חלוקה הב' כנגד עניינים הגופניים שלא תהיה מתוק להרבות מתנות ולהנות בני אדם יותר מדאי ואז תמצץ שיקפצו עליך בני אדם ויכלו ממונך ותשאר ריקם ובזה לא חפץ ה', וגם לא מר ותמאס שלא תהיה קמצן וכילי מאד שאז תמאס בשמים ובארץ, ומאחר שגם דרך התשובה צריך האדם ללכת בו באופן המיצוע לכן אמרו השופר הרומז לתשובה יאחזו באחיזת המיצוע שיהיה נראה לכאן ולכאן באחיזתו בו:

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

~oOoOoOo~

שבת שלום ומבורך

כמו כן ניתן לרשום שמות לרפואה שלמה או להבדיל לעילוי נשמה.

 

אהבת? נא שתף עם חבריך! בברכה, חיים סלמן
Share on Facebook
Facebook
Tweet about this on Twitter
Twitter
Pin on Pinterest
Pinterest

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *