פרשת וזאת הברכה

בס"ד
גולשים יקרים!
האזינו לקריאת הפרשה בטעמי יהודי עירק ע"י מנהל האתר חיים סלמן:

בס"ד

עלון שבועי של הלכות ודרשות לפרשת "וזאת הברכה" מאת כמוה"ר חכם יוסף חיים ע"ה זיע"א.

מי ימלל שבח התורה כי טוב סחרה מסחר כסף. ונאמר במס' קידושין "ר' נהוראי אומר מניח אני כל אומניות שבעולם ואיני מלמד את בני אלא תורה " וידוע שכל הצרות ורעות הבאות לעולם על הכלל ועל הפרט הכל הוא בעוון ביטולה של תורה וכן עיכובו של ביאת משיח צדקנו… לכן חזק ונתחזק בעד א-לקינו ונחוס על כבוד קוננו ועל נפשנו ונשמתנו ולא נאבד הזמן היקר לבטלה רק בשוכבנו ובקומנו נשיח בתורה ונשמח ונעלוז בה ומצוותיה.
[פלא יועץ]

1. שאלה: מדוע מרבים בתפילות ותחנונים בהושענא רבא?

תשובה: יום זה הוא סיום חמישים ואחד יום שנתנו לישראל לעשות בהם תשובה ולכן מרבים בו בתחנונים.

2. שאלה: מה מרמזים לנו המילים "הושענא רבא?

תשובה: מחלקים את המילה הושע – נא תושיע את יום 51 ( שעולה בגימטרייא "נא" ) שהוא רבא שהוא גדול וחשוב. שיש חמישים ואחד יום מראש חודש אלול עד עתה.

3. שאלה: מתי נמסרים הפתקים שנגזרו על האדם בימי הדין?

תשובה: הפתקים נמסרים בהושענא רבא ויש עוד זמן הצלה עד שמיני עצרת.

4. שאלה: מה יש לזכור לומר לפני חצות ואחר חצות?

תשובה: יאמרו קריאת שמע שעל המיטה עם הפסוקים בלי ברכה ואחר חצות יאמרו ברכות השחר בלי ברכות התורה שאומרים אותם רק אחר עלות השחר ( וכך ראוי לעשות בכל לילה שלא ישנים בו ).

5. שאלה: איזה ערבות ראוי לקחת למצוות חבטת הערבה?

תשובה: יש לקחת חמשה בדים של ערבה כשרים ויקשור אותם ביחד ויחבוט על קרקע לא מרוצפת.

6. שאלה: האם צריך להכות בחזקה עד שיתלשו עלי הערבה?

תשובה: לדעת רבנו ראוי שיהיו בדי הערבה כשרים בכל החבטות ולכן לא יכה יותר מדי בחזקה.

7. שאלה: מה נהגו לעשות בעלי הערבה של החבטה?

תשובה: נהגו לשמור בדי הערבה עד פסח ולשרוף בה את החמץ והלולב ישמר להסיק בו התנור למצת מצווה.

8. שאלה: האם מותר לאכול את האתרוג ביום השביעי של החג בצהרים?

תשובה: האתרוג אסור באכילה עד שמיני עצרת לבני ארץ ישראל .

9. שאלה: חולה המתפלל יחיד בביתו ממתי מותר לו לבקש על הגשם?

תשובה: יחיד לא יזכיר עד שידע בברור שהכריז השליח ציבור באיזו שהיא בית כנסת שבאותה העיר.

10. שאלה: מתי קוראים את השנים מקרא ואחד תרגום של פרשת וזאת הברכה?

תשובה: יקרא הפרשה ביום הושענא רבא.

שאלה למעיין: מה נלמד מהפסוק " ודוד מכרכר בכל עוז לפני ה' " ?

שאלה למעיין מפרשת האזינו: כיצד יתפוש את האתרוג בשעה שעושה את ההקפות?

תשובה למעיין מפרשת האזינו: האתרוג צריך להיות מחובר ללולב בשעת ההקפה ויקפיד בדבר זה .

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

באוהלי צדיקים

q החתם סופר: באחת השנים הביאו לרב הקדוש בעל החתם סופר זצ"ל אתרוג מהודר במיוחד עיין לא ראתה כמוהו .השמועה אודות האתרוג הנפלא של הרב נפוצה בעיר והמונים הגיעו אל ביתו של החתם סופר זיע"א לברך על אתרוגו. למחרת בתפילת שחרית הוציא החתם סופר את אתרוגו והנה לא תואר לו ולא הדר ! זהרו הועם וכולו מושחר מרוב ידים שמשמשו בו ביום אתמול התבוננו המתפללים בחרדה ליראות מה יגיב הרב בודאי מצטער הוא מאד על כך… להפתעתם התבונן החתם סופר באתרוג סובבו מצד לצד עיניו אורו הוא אמר : אתרוג שברכו עליו יהודים כה רבים אתרוג שמשמשו בו ידים אוהבות רבות זהו הדר !!!

רבי לו יצחק מברדיצ'וב :ידוע שהיה עובד ה' בכל נפשו ותמיד היה נוהג בליל הראשון של חג הסוכות היה נעור כל הלילה והוא עומד ומצפה מתי יאיר היום שיוכל לקים מצוות נטילת ארבעת המינים . במוצאי יוה"כ לא היה נח ולא שקט כי אם נעור כל הלילה ולמד מסכת סוכה עד גמירה בעמידה ובהתלהבות גדולה , את האתרוג והלולב והסוכה היה מנשק בנשיקות גדולות ובלהבת אש קדש כשרף ממש !!! [מרווה לצמא]

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

אמרות צדיקים
× ;רבי מנחם מנדל מקוצק.: פלוני לומד תורה, אך מה לימדה התורה את פלוני ?

× רבי משה חיים מסדי לקוב : התורה נמסרה בלי נקודות כד שיאכלו לדרוש אותה באיזה נקודות שצריכים .

× רבי חיים יוסף דוד אזולאי : יש המתלהב באמירת " ובהם נהגה ימם ולילה ואחר התפילה שוכח שיש תורה בעולם

× עצות מבוארות : עיקר השמחה היא מהמצוות וכל שמחה אחרת הן בחכמה גבורה ועושר של העולם הזה זוהי שמחה כוזבת שהרי מסתימת ובטלה ביום מותו.

אין מזרזין אלא למזורזים בשמחת התורה נזכור את דברי הרמב"ם בהלכות תלמוד תורה פרק ג:

"אין דברי תורה מתקיימים במי שמרפה עצמו עליהן ולא באלו שלומדין מתוך עידון ומתוך אכילה ושתיה אלא במי שממית עצמו עליהן "ועל כן ינצל כל יהודי כל רגע מחייו ויקיים והוי שקוד ללמוד תורה".

מצוותך שעשועי
"הַקְהֵל אֶת הָעָם הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים וְהַטַּף וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ לְמַעַן יִשְׁמְעוּ וּלְמַעַן יִלְמְדוּ וְיָרְאוּ אֶת ה' אֱ-לֹקֵיכֶם וְשָׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת." (דברים לא' יב')

כידוע זמן הקהל הוא בחג הסוכות במוצאי חג ראשון

אמרו רבותינו בתלמוד (חגיגה ג.) אם האנשים באים ללמוד, והנשים לשמוע, הטף למה באים לתת שכר למביאיהן.

והביאור הוא כי הטף הוא בסך הכל מבלבל את דעתם של המבוגרים שלא יוכלו לשמוע היטב, אם כן מדוע הם באים ? על כן בא התירוץ, לתת שכר למביאיהן, מוטב שיפריעו במקצת להורים, ובלבד שיהיה הטף נמשך לעבודת ה' ויהיו אוזניהם קולטות את דברי התורה הקדושה (שפת אמת).

וכתב רבינו יוסף חיים מבבל, שמנשים וטף וגרים ניתן ללמוד מוסר השכל. מן הנשים נלמד מוסר שאף על פי שיש להם צער של הריון ולידה עד מות, בכל זאת אין קצים בבנים ולא שבעים מהם, אלא רוצים להתעבר ולהוליד שוב. כן כל אדם ילמד, קל וחומר ללימוד התורה, שניתן להוליד ממנה תולדות רבות, חידושים רבים ושפע של טובה וברכה, שאין ראוי לקוץ בה אף על פי שהלימוד הוא מתוך צער ודוחק.

ומן הטף יש ללמוד מוסר גדול שאין להם בושה מאף אדם, כי כשהם רוצים להשיג איזה דבר ויש להם הנאה ממנו, אפילו עבור ממתק פעוט מתבזים, רצים ומדלגים כאיילות וצביים כדי להשיג, וגם כשצריכים להתפנות עושים זאת לפני בני אדם ללא בושה. כן האדם צריך להתנהג במצוות התורה, ולא יבוש ויחדל מלעשותם בשביל בושה אפילו אם רואים שמלעגים עליו. ולזה אמר התנא באבות, הוי עז כנמר וגו' לעשות רצון אביך שבשמים. וזהו שאמר דוד המלך "א-לקים למדני מנעורי ועד הנה אגיד נפלאותיך", כי גם עכשיו שאני גדול למדתני להתנהג כזמן נעורי בעבור כבודך. ולכן "עד הנה אגיד נפלאותיך" ולא אחוש על המלגלגים עלי. שלמרות שהיה מלך, היה יושב ושונה לתלמידיו על הקרקע ולא על כסאות. כמו כן היו ידיו מלוכלכות בדם שפיר ודם שליה לטהר אישה לבעלה, וגם היה מפזז ומכרכר לפני ארון ה' ואינו חושש על כבודו, כך כל אדם יבטל את כבודו בפני כבוד ה' יתברך שמלא כל הארץ כבודו ולא יבוש מן המלעיגים עליו.

ומן הגרים נלמד מוסר השכל ומה זה שנולד מטפה פסולה ונתגדל בין טמאים, עזב אותם, ובא לחסות תחת כנפי השכינה, אנו זרע קודש ישישים על אחת כמה וכמה צריכים להסתופף בצל השכינה על ידי התורה הקדושה. ובחשיבות הגרים אמרו במדרש, משל לצבי שהיה נכנס ויוצא עם הצאן של המלך ולן עימהם. והיה המלך מצוה לכולם לשמור על צבי זה ולחבבו תמיד מפני שאין דרכו ומנהגו של צבי לדור בבתי הישוב, כך הגר חביב הוא לפני הקדוש ברוך הוא על אשר עזב את עמו ובא לגור עמנו ולהסתופף בצל כנפי השכינה (בן איש חי דרושים).

התעוררות על אמירת תהלים

כתב בעל ספר שני לוחות הברית רבנו ישעיה הורביץ זכותו יגן עלינו מי שחשקה נפשו להידבק בה' יתברך ידבק עצמו בספר התהלים ודוד המלך יתפלל שיאמרו תפלותיו בבתי כנסיות ובתי מדרשות ואין לנו דבר טוב יותר מספר התהלים שכלול מהכל… שבחים וזמירות לה' יתברך זמירות של בקשת מחילה וסליחה והכל נכתב ברוח הקדש ואשרי האיש שאומר תהלים בשירה וזמרה ובכוונת הלב ולא במרוצה.

כתב הלבוש בסימן א' כיון שעיקר הטעם של אמירת תהלים הוא להכרית המקטרגים כדי שתעלה התפילה בשלום

כתב רבנו נחמן ע"י אמירת תהלים זוכה האדם וסוללים לו דרך תשובה .

כתוב במדרש שוחר טוב שהתפלל דוד המלך עליו השלום שכל העוסקים בתהלים ייטלו עליהם שכר כאילו עוסק בנגעים ואהלות וכל האומר תהילים בכל יום כאילו קיים כל התורה כולה .

רבנו אפרים: כל האומר תהילים בכל יום זוכה להיות תחת כסא הכבוד .

כתב רבנו החיד"א עניין גדול לקרוא כל התהלים באשמורת וידוע שמי שהוא חולה מקבץ 10 אנשים ולומד כל פסוקי תהלים המתחילים בכל אות מאותיות שמו תהלים מועיל לתיקון הברית

תקון הברית לומר יוד' מזמורים.

שבת שלום ומבורך וחג שמח

אהבת? נא שתף עם חבריך! בברכה, חיים סלמן
Share on Facebook
Facebook
Tweet about this on Twitter
Twitter
Pin on Pinterest
Pinterest

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *