פרשת ואתחנן

בס"ד
גולשים יקרים!
האזינו לקריאת הפרשה (חלק א') בטעמי יהודי עירק ע"י מנהל האתר חיים סלמן:

ולהלן האזינו לחלק ב' של הפרשה:

בס"ד

עלון שבועי "יוסף חיים" – הלכות ודרשות בפרשת ואתחנן מספר בן איש חי שנה א' לרבנו יוסף חיים ע"ה זיע"א.

לזכר אמנו וסבתנו ולעילוי נשמתה של מרת לינדה מאיו בת לונה ז"ל, שנפטרה בשבת קודש נחמו בט"ז מנחם אב .

וכן ברכה והצלחה לכל משפחת מאיו על עזרתם ותרומתם להפצת העלון.

בס"ד

גליון מס62

פרשת ואתחנן – בן איש חי שנה א' וכן דעת הרב עובדיה יוסף שליט"א
בחסדי ה' יתברך רבים מעונינים שיהיו בידם גיליונות שנה ראשונה של רבינו יוסף חיים ואנו מעונינים לערוך זאת כחוברת עם עוד דברים נוספים כל המעונין לעזור בדבר זה תבוא עליו הברכה ( ניתן להקדיש לעילוי נשמת וכדו' ) טלפון- 02-6522704 .

כותב רבנו – " הטעם שנוהגים שיורשי הנפטר מביאים בשמים ועומדים בפתח בית הכנסת כדי שיברכו עליהם ומשתדלים לזכות את הרבים מפני שהנפטר כשנפשו בגן עדן התחתון נהנה וניזון מן הריח לכך תועיל לו ברכת הריח למנוחת נפשו יותר משאר כל הברכות … ואדם צריך להיזהר בעולם הזה בפגם המגיע לעיניו יותר מכל האיברים . יען כי כל אבר שחוטא פוגם כנגדו באיבר של נשמתו והרי נאמר צדיקים יושבים ונהנים מזיו השכינה בגן עדן העליון ע"י איבר הראיה … "ואשרי הזוכה לשמור עיניו וטוב לו בעולם הזה ובעולם הבא .

הנושא : דיני ברכת הריח .

1. שאלה: מנין למדו חז"ל שצריך לברך על הריח, ומדוע אין מברכים עליו ברכה אחרונה ? תשובה : סמכו רבותינו זאת על הפסוק: " כל הנשמה תהלל י'ה הללוי-ה, איזהו דבר שהנשמה נהנית בו זה הריח. ואין מברכים ברכה אחרונה שהנאת הגוף מסתלקת תכף ומיד. אבל הנשמה נהנית מהריח זמן רב .

2. שאלה: מתי צריך אדם להריח לפני ברכה, ומה ראוי לומר לאחר שמריח הבשמים ? תשובה : אם אדם מסופק אם ירגיש בריח כגון שהוא מצונן או שהבשמים חלשים, חייב לבדוק תחלה שמריח ואח"כ יברך. והוסיף הרב עובדיה יוסף שאף בברכת הנהנין אם מסופק אם הפרי מר או חמוץ ביותר צריך קודם שיטעם אותו שלא יהיה ברכה לבטלה . לאחר שבירך על בשמים טוב שירגיל עצמו אחר הברכה לומר " ריח ניחוח אישה לה' " מפני שבפסוק זה נרמזו כל כוונות הריח ויאמר כך בין בחול בין בשבת .

3. שאלה: מה קודם לברכה כאשר לפניו מזונות וברכת הריח ? תשובה :ברכת אכילה ושתייה קודמת לברכת הריח .

4. שאלה: כיצד מבחינים בין עצי בשמים לעשבי בשמים ? תשובה : כל שהגזע שלו קשה ונשאר הקלח משנה לשנה ואין עליו יוצאים משורשיו אלא מגזעו וכל שכן מעצו הרי זה עץ לכולי עלמא וכל שהקלח שלו אינו נשאר משנה לשנה בין שקלחו רך בין קשה יברך עליו עשבי בשמים . ומין בשמים שמסתפק מה הוא יברך עליו מיני בשמים .

5. שאלה: מה מברכים על ציפורן, ניצני פרחי אתרוגים, ורדים ננסים ? ומה ברכת הריחן ? ! תשובה : כל מינים אלו ברכתם עצי בשמים . בעניין הריחן התימני כתב וסיכם העניין הרב עובדיה יוסף שדעת רבנו יוסף חיים לברך עליו עשבי לפי שבאזורי בגדאד הריחן בחורף העז השורר שם מתיבש ואינו מתקיים משנה לשנה אולם במדינתנו כשמתקיים משנה לשנה ויש לו גזע קשה ברכתו עצי בשמים. וכן הורו ונוהגים כל רבני תימן לברך על הריחן עצי בשמים .

6. שאלה : האם יצא אם טעה בין ברכת עצי לעשבי או להיפך ? תשובה : בירך על צמח שברכתו ודאי עצי ברכת עשבי או להיפך לא יצא וצריך לחזור ולברך .בסוג בשמים שיש מחלוקת מה לברך עליו מה שבירך יצא בדיעבד על וכל פנים יברך בהרהור הברכה העיקרית שנוהגים לברך עליו . ואם אדם טעה ובירך שהכל על בשמים יצא .

7. שאלה : מה מברכים על שמן בשמים ? תשובה : שמן בשמים הבא מסוג עצי יברך עליו עצי ואם נעשה מדבר שהוא עשבי יברך עשבי .

8. שאלה : מה נקרא ריח שאין בו עיקר והאם מברכים עליו ? תשובה : בשמים שהיו מונחים בכלי, וקלט הכלי את ריחם זה נקרא ריח שאין לו עיקר ואין מברך עליו .

9. שאלה : האם צריך לתפוס את הבשמים בימין בשעה שמברך ? תשובה : יטול הבשמים ביד ימין ויברך כמו באכילה ושתייה שצריך לאחוז בימין . ודעת הרב עובדיה יוסף שאין מעכב לתפוס הבשמים ביד כלל ומכל מקום נכון לעשות כן .

10. שאלה : אדם הנכנס לחנות בשמים האם צריך לברך בכניסתו ? תשובה : אם היתה כוונתו להריח יברך מיני בשמים . שהבשמים העומדים בחנות נחשבים כעומדים להריח בהם שנוח לבעל החנות שיריחו בני אדם ויקנו ממנו .

שאלה למעיין : חבילה שיש בה גם עצי וגם עשבי מה יברך ?

השאלה למעיין מפרשת דברים : מה ראוי לאמר בשמחה במוצאי ט' באב ?

התשובה למעיין מפרשת דברים : במוצאי ט' באב יאמר בשמחה ובקול נעים ברכת הלבנה ויאמר דויד מלך ישראל חי וקיים .

סיפורי צדיקים

חמשה תלמידים היו לו לר"י בן זכאי וכו' ר"א בן הורקנוס בור סוד שאינו מאבד טפה וכו'. ולכאורה אין מעלת הזכרון מן המעלות הנקנות לאדם ביגיעה אלא כח זכרון נפלא שחונן מאת הבורא, ובמס' אבות הלא שנו חכמינו פרק במעלות ומדות שעל האדם לקנותן, אם בדבוק חברים מקשיבים או בדרך אחרת לנטוע בלבנו המדות הטובות ע"י הרגל של "עשה טוב".

אולם אחרי התבוננות, גם כח הזכרון שבאדם הוא מעלה הנקנית ע"י יגיעה ועמל. זכורני שבעירתנו היה זקן אחד שספר בזקנותו מה שראה בילדותו, איך שקיסר רוסיה עבר דרך העירה לפני שבעים שנה. והנה תיאר הזקן הזה את התמונה המרהיבה עין, שהעגלה היתה רתומה לשני סוסים לבנים והנהג היה לבוש מדי צבא עם כובע מרובע חבוש לראשו, אף תיאר מראה הנהג עם לחייו האדומות איך שישב על דוכנו עם המושכות בידו ועוד סימנים מובהקים כאלה וכה עמד לו לזקן כח זכרונו זמן רב של שבעים שנה. ולהיפך יש שמי שהוא שואל אותך אם פגשת את בנו ברחוב ואשר באמת ראית אותו הרבה פעמים, אבל לא שמת לבך לו ולכן אינך זוכר אותו.

הרי שהזקן הזה שזכר בזקנותו כל הפרטים של החגיגה ההיא, עת עבר הקיסר דרך העירה הוא רק מפני שילדות היתה בו אז והשתוקק בשעת מעשה לראות את הקיסר והדבר נחרת בלבו בילדותו עד שלא שכחו אפילו בזקנתו. כן הוא בר"א בן הורקנוס שנתן דברי תורה על לבו בהשתוקקות נפרזה עד שאפילו דבר אחד מדברי התורה לא שכח, ממש בור סוד, וזה אות על חביבות התורה, שכ"כ נתאהבה התורה עליו עד שנעשית חרותה על לבו, וזוהי מן המדות הטובות שעל האדם להדבק בהן ושאינן נקנות אלא ביגיעה. ( חפץ חיים על התורה )

מוסר השכל מן הסיפור – כאשר חשוב הדבר לאדם והוא חפץ בזה מאד הוא יזכה לזכור הדבר לאורך ימים ושנים וכך צריך להיות בנו אהבת התורה בשעה שאנו יושבים ולומדים אותה .

כי לקח טוב נתתי לכם…

" והיו הדברים האלה אשר אנכי מצווה היום על לבבך " כתב החפץ חיים
בכדי לעבוד את הבורא יתברך צריך האדם לשער בנפשו ג' דברים : א'. שאין לו אלא יום אחד לחיות .

ב'. שאין לו אלא פרק משניות אחד או גמרא אחת מה שהוא עוסק בו עתה.

ג'. עליו להביט כאילו הוא ישראל יחיד שהקב"ה מצוהו על קיום התורה ובו תלוי קיום העולם .

שלשה דברים הללו יועילו לאדם הרבה, משום כשיחשוב שיש לו רק יום אחד לחיות יעשה כל מה שביכולתו לעשות תשובה ומעשים טובים ולא יניח הדבר למחר שיחשוב שאין לו אלא מעט ללמוד ממילא לא יתעצל בלימוד התורה, משום שיצר הרע לא יאמר לו : כיצד תוכל לעמוד זמן רב עד שתגמור המסכת ? וכשיחשוב בתנאי השלישי שעליו לבדו תלוי קיום העולם אז יזדרז ביותר וימלט מיצר הרע שאומר לו : בודאי נמצאים אנשים אחרים מקיימים אותה כראוי ויתקיים העולם על ידי לימודם גם בשבילך.

כל זה רמוז בפסוקים הללו " ואהבת את ה' א-לוקך בכל לבבך " כיצד תעשה בכדי להגיע לזה " והיו הדברים האלה " היינו אותו המעט שאתה לומד כעת בזה תתמיד ותצליח " אשר אנוכי מצווך " זהו כנגד שיחשוב בליבו שאין בעולם אלא רק הקב"ה והוא ." היום" היינו שאין רק יום אחד לבדו ואז כתוב על לבבך היינו שלשת הדברים האלו יהיו על לב האדם תמיד

ואתחנן – עולה בגימטריא תקט"ו שכידוע שמשה התפלל תקט"ו תפילות שיזכה להיכנס לארץ, והטעם שיתפלל מנין זה שכך מתפללים המלאכים בכל יום תקט"ו תפילות וזה רמוז בפסוק : "ורגליהם רגל ישרה" "ישרה" בגימטריא תקט"ו. ( ילקוט ראובני)

מצוותיך שעשועי

" ואתחנן אל ה' בעת ההיא לאמר " אמר ר' יוחנן : עשרה לשונות התפילה נקראת ואלו הן: צעקה, נאקה, רינה, פגיעה, ביצור, קריאה, ניפול, פילול, תחנונים, שועה,

צעקה- שנאמר: " ויאנחו בני ישראל מין העבודה ויצעקו "

נאקה- שנאמר : " וישמע א-לוקים את נאקתם "

רינה ופגיעה- שנאמר : " אל תתפלל בעד העם הזה ואל תשא בעדם רינה ותפלה ואל תפגע בו "

ביצור וקריאה- שנאמר : " בצר לי אקרא ה' "

ניפול – שנאמר : " ואתנפל לפני ה' וכו'

פילול – שנאמר : " ויעמוד פנחס ויפלל "

תחנונים- שנאמר : " ואתחנן אל ה' "

שוועה – שנאמר : " מבטן שאול שועתי "

"ואתחנן אל ה' בעת ההיא לאמר" היה עומד משה ומתחנן כל כך לפני הקב"ה עד שהתחילו השמים והארץ להזדעזע אמרו שמא הגיע הזמן שהקב"ה רוצה לחדש את עולמו ? יצאה בת קול ואמרה עדיין לא הגיע הזמן לחדש העולם אלא משה רבנו עומד ומתחנן שינתן לו רשות להכנס לארץ באתה שעה הכריז הקב"ה בכל שערי רקיע שלא תתקבל תפילתו של משה שכבר נחתם גזר הדין ושינעלו שערי תפלה שלא תכנס תפילתו של משה רבנו שתפלת משה רבנו היתה חדה כחרב פיפיות ההולכת וחותכת ואין דבר יכול לעמוד בפניה ולא יכול שום מלאך להתקרב ולסגור השערים . מכוין שראו המלאכים וכל צבא השמים שצוה הקב"ה שלא תתקבל תפילתו של משה כדי שלא יכנס לארץ אמרו כולם " ברוך כבוד ה' ממקומו " שאין לפניו משוא פנים לא לקטן ולא לגדול . ( ילקוט מעם לועז )
oOoOo

שבת שלום ומבורך

דרשה לפרשת ואתחנן מאת אליהו בן מאיר נקר הי"ו .

מוקדשת לעילוי נר"ן של המרוחם היקר והנכבד מאיר בן שאול נקר ז"ל
ת.נ.צ.ב.ה

בס"ד יח' אב תש"ע

בְּפָרָשַׁת השבוע פרשת" ואתחנן" אַנו קוראים את עשרת הדיברות. אחת הדיברות החשובות והעיקריות שהתורה חוזרת עליה מספר פעמים היא "זכור את יום השבת לקודשו" .

עם ישראל נצטווה: "ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך וביום השביעי שבת לה' אלוקיך". במקום אחר מצינו שכתוב ששת ימים תֶעַשֵׁה מלאכה וביום השביעי שבת לה', ונשאלת השאלה אם נכתבה המילה תֶעָשֵׁה אז אנו אמורים להבין שאנו לא צריכים לעבוד כלל וכל השפע יגיע אלינו כמובן מאליו. אבל לא כך הם פני הדברים, הקב"ה מצווה אותנו לעבוד שישה ימים ובזכות זה שאנו שובתים ביום השביעי ושליכאורה אנו מפסידים ממון של יום שלם ואנו מוטרדים מכך שלו היינו עובדים שבעה ימים בשבוע אז היינו מרוויחים יותר כסף אבל הקב"ה מבהיר לנו שעלינו לעסוק איש איש במלאכתו, ולא לישכוח את הזמנים שבהם צריכים להודות לה' על על כל הטוב והשפע שהוא נותן לנו. ואז במשך שישה ימים שאנו עובדים ומצפים להרוויח שכר שיספיק למחייתנו הקב"ה ישלח ברכה בכל מעשה ידנו וידאג לקיים את הפסוק: "אם לא אפתח לכם את ארובות השמיים והריקותי לכם ברכה עד בלי-די.

בקידוש של יום שבת בבוקר אנו קוראים

אם תשיב משבת רגליך עשות חפציך ביום קודשי וקראת לשבת עונג לקדוש ה' מכובד וכיבדתו מעשות דרכיך ממצוא חפציך וְדַבֵּר דָבָר

ומה יקרה אז? "אז תתענג על ה' והרכבתיך על במותי ארץ והאכלתיך נחלת יעקוב אביך כי פי ה' דיבר" ומהי נחלת יעקוב? הרי זוהי ברכתו של יצחק:

וייתן לך האלוקים מטל השמיים ומשמני הארץ ורוב דגן ותירוש יעבדוך עמים וישתחוו לך לאומים הווה גביר לאחיך וישתחוו לך בני אימך אורריך ארור ומברכיך ברוך

מאחר וכבר כלו כל הקיצין ואנו בצפייה דרוכה למשיח צִדְקֵינו שיבוא במהרה ויגאלנו וישיב אחריתנו כראשיתנו ואז נוכל לקיים את הפסוק "בנבל וכינור זמרו לו" נחמו נחמו עמי יאמר אלוקיכם הנה אנוכי אומר די לסבלותיכם ותיכף ומיד אפתח את קברותיכם ונגיל ונשמח יחד אני ואתם אכי"ר.

בס"ד פרשת ואתחנן תשע"ג גיליון מספר 11
וְ עָ שִׂ יתָ הַ יָשָ ר וְ הַ ּטוֹב
בפרשת השבוע התורה מצווה על קיום חוקיה ומשפטיה
ואוסרת על האדם להוסיף משלו על דבריה; וְ עַ תָ ה
יִׂשְ רָ אֵ ל שְ מַ ע אֶ ל הַ חֻקִׂ ים וְ אֶ ל הַ מִׂ שְ פָ טִׂ ים אֲשֶ ר ָאנֹ כִׂ י מְ לַמֵ ד
אֶ תְ כֶם לַעֲשוֹת לְ מַ עַ ן תִׂ חְ יּו ּובָ אתֶ ם וִׂ ירִׂ שְ תֶ ם אֶ ת הָ ָארֶ ץ
אֲשֶ ר ה' א -ֹלהֵ י אֲבֹתֵ יכֶם נֹתֵ ן לָכֶם: ֹלא תֹ סִׂ פּו עַ ל הַ דָ בָ ר
אֲשֶ ר ָאנֹ כִׂ י מְ צַ ּוֶה אֶ תְ כֶם וְ ֹלא תִׂ גְ רְ עּו מִׂ מֶ ּנּו לִׂ שְ מֹר אֶ ת מִׂ צְ וֹת
ה' א -ֹלהֵ יכֶם אֲשֶ ר ָאנֹ כִׂ י מְ צַ ּוֶה אֶ תְ כֶם. האיסור להוסיף על
דברי התורה נובע מחשש לטעות בערכה ומהותה של
התורה, המוסיף על ציווי התורה מביא לידי גריעה
בערכה. יש במעשהו אמירה בעקיפין שהתורה יכולה
להיות חלילה יצירה אנושית ולא אלוהית. ועל כן אמרו
חכמים: המוסיף – גורע.
בהמשך הפרשה התורה שוב מחזקת את ציוויה בדבר
שמירת דבר ה' וקיום מצוותיו; שָ מוֹר תִׂ שְ מְ רּון אֶ ת מִׂ צְ וֹת
ה' א -ֹלהֵ יכֶם וְ עֵ דֹתָ יו וְ חֻקָ יו אֲשֶ ר צִׂ ּוָ ְך. וְ עָ שִׂ יתָ הַ יָשָ ר
וְ הַ ּטוֹב בְ עֵ ינֵי ה' לְ מַ עַ ן יִׂיטַ ב לְָך ּובָ אתָ וְ יָרַ שְ תָ אֶ ת הָ ָארֶ ץ
הַ ּטֹבָ ה אֲשֶ ר נִׂשְ בַ ע ה' לַאֲבֹתֶ יָך. באמרה "ועשית הישר
והטוב" התירה לנו התורה לפעול על פי שיקול דעתנו
העמוק להוסיף מעשים טובים וישרים; "כי מתחילה
אמר שתשמור חוקותיו ועדותיו אשר צווך, ועתה יאמר
גם באשר לא צווך תן דעתך לעשות הטוב והישר בעיניו
כי הוא אוהב הטוב והישר" )רמב"ן(. מצוות ועשית הישר
והטוב היא דוגמא למצוות שהאדם הפרטי מקבל על
עצמו וקיומם של מצוות אלו תלוי על כל אחד ואחד ועל
כן נמנעה התורה לפרט את הגבול והמידה להנהגה זו
לפי שהיא אינדיבידואלית ומשתנה מאדם לאדם וכל
אחד מקיימה לפי מדרגתו כך שמדרגות ההוספה הן לפי
מדרגת האדם.
הישר והטוב כהוראה בחוק
עשיית היושר והטוב אינם רק יוזמה פרטית אישית. יש
פעמים שחכמים עגנו זאת בחוק. לדוגמא דין "בר
מצרא" המוזכר בתלמוד )בבא מציעא קח:( אומר: אדם
שחלקת אדמתו גובלת עם חלקת אדמה אחרת העומדת
למכירה, יש לו זכות קדימה לקניית אותה חלקת אדמה.
ואם קנאה אחר, רשאי מי שחלקת אדמתו גובלת עם
החלקה שנמכרה לשלם את דמיה לקונה ולסלקו ממנה,
משום שנאמר: "ועשית הישר והטוב", שכן הקונה שאין
חלקת אדמתו גובלת עם החלקה הנמכרת, אינו נחסר כל
כך, שהרי יכול הוא למצוא קרקעות במקום אחר, ואל לו
להטריח על בן המיצר, שיהיו שדותיו מרוחקים זה מזה.
רוח הספר
בתורה אמנם יש תרי"ג מצוות רשומות וספורות, אך יש
בה עוד הרבה ציווים שלא נכנסו למניין התרי"ג.
לדוגמא; הציווי על צער בעלי חיים נלמד מכמה הנהגות
בתורה ויש לו מעמד של איסור דאורייתא. ובכל זאת
אינו נמנה בפני עצמו בתוך התרי"ג מצוות. ללמדנו
שבתורה יש ציווים רבים שנוכל לקרוא בהם כיוון דרך
לישרות וטובה. פרטי ההלכות והמצוות מלמדות על
הכלל הגדול ליישר את המעשים כולם. כך שמקיים
התורה צריך "להיות רודף אחר כוונת התורה" )תשובות
הרמב"ם( לא להביט רק במה שכתוב מפורשות באותיות
הספר אלא גם במה שכתוב ברוח הספר.
מדרגות הישר והטוב
ניתן לבאר את הפסוק על פי מבנה ספר מסילת ישרים.
הרמח"ל בנה את הספר כמסילה בה עולה הישר דרך
מידות הזהירות הזריזות והנקיות לדרגת צדיק. והצדיק
עולה דרך פרישות וטהרה למידת חסיד. והחסיד עולה
דרך ענוה ויראת חטא עד לדרגת קדוש. )בראשי תיבות
יצח"ק; ישר צדיק חסיד קדוש(. כל בני האדם מעצם בריאתם
נולדו ישרים, הישר הוא האדם שחפץ לעשות את הטוב
ולהימנע מעשיית הרע, אם הצליח בעשיית הטוב עלה
לדרגת צדיק. ומעתה אחרי שקיים כבר את הישר והטוב
המדרגה הבאה אליה הוא שואף היא מידת החסיד.
הישר והטוב כהקדמה לחסידות
האתגר של החסידות נמצא במשולש היחסים שבין
האדם- לעצמו, לחברו, ולבוראו. )מהר"ל בהקדמתו לפרקי
מאת הרב דוד דְ בָ רִ ים מנחם רב קהילת משכן יוסף
אֹמֶ ר ואבות ועוד(. כך נוכל למצוא דוגמאות רבות בדברי חז"ל
לעשיית הישר והטוב בקטגוריות אלו. רש"י על הפסוק
קדושים תהיו משליך זאת על פרישה מן העריות. עריות
הן מהדברים שבין האדם לעצמו, החוטא בהן מטמא את
עצמו. הרמב"ן פירש את עשיית הישר והטוב על מצוות
שבן אדם לחברו, כל הדוגמאות שהוא מביא מקורן
בפרשת קדושים והן מהדברים שבין אדם לחברו. ואילו
הרמח"ל משליך זאת על כל חלקי המוסר והמצוות,
שבהן האדם עושה נחת רוח לבוראו. בספרו מסילת
ישרים הוא מתאר את החסיד כבן האוהב את אביו אהבה
עזה, שאם יגלה אביו את דעתו שרצונו בדבר מה הבן
ירחיב במעשה כמה שיוכל בכדי לעשות נחת רוח
לאביו. )לדוגמא: האב מגלה דעתו שחם לו והוא רוצה
מים קרים. הבן האוהב רץ להביא מים ועומד על יד אביו
ומנופף לו במניפה להשיב רוחו ולהנעים לו(. "כמקרה
הזה יקרה למי שאוהב את בוראו גם כן אהבה נאמנת, כי
גם הוא מסוג האוהבים. ותהיינה לו המצות אשר ציוויים
גלוי ומפורסם לגילוי דעת לבד לדעת שאל העניין ההוא
נוטה רצונו וחפצו יתברך שמו, ואז לא יאמר די לי במה
שאמור בפירוש, או אפטור עצמי במה שמוטל עלי על
כל פנים, אלא אדרבא יאמר כיון שכבר מצאתי ראיתי
שחפצו יתברך שמו נוטה לזה, יהיה לי לעיניים להרבות
בזה העניין ולהרחיב אותו בכל הצדדים שאוכל לדון
שרצונו יתברך חפץ בו, וזהו הנקרא עושה נחת רוח
ליוצרו". כך שהחסיד רואה במצוות קריאת כיוון לדעת
מה רצון ה' וכשמתברר לו רצון ה' הוא מרחיב את
מעשיו עד קצה גבול היכולת כדי לעשות נחת רוח
לפניו. "נמצא כלל החסידות הרחבת קיום כל המצות
בכל הצדדים והתנאים שראוי ושאפשר" )מוקדש לכבוד
משתתפות שיעור הנשים בשבת קודש לרגל סיום ספר מסילת ישרים
בשבת זו. יהי רצון שזכות תורתו הזכה של רמח"ל תאיר אור גדול
בתוכנו(.
ֵמ ִ שיב ד שאלות ותשובות ְ ָבִרים
שאלה: נהגנו להוסיף לפני הברכות שאחר קריאת
ההפטרה פסוקים כמו "גואלינו ה' צבאות שמו קדוש
ישראל" או "ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה".
לאחרונה בא חכם אחד )שאינו מבני עדתנו( ואמר בשם
רבי חיים פלאג'י זצ"ל שפסוקים אלו מהווים הפסק
ואסור לאמרם. אך כך היה מנהג אבותינו )בני בבל(.
מה הדין?

תשובה: אכן כך כתב רבי חיים פלאג'י זצ"ל )ספר החיים
כח כה. ושו"ת לב חיים סימן קסז( אך כבר השיבו על דבריו
כמה פוסקים ואין להאריך. ומנהגכם מיוסד הוא מכמה
טעמים ועל כן אין לכם לחשוש משום הפסק שהרי
אפילו בקריאת התורה היה מנהג בימי הראשונים שהרב
דורש לפני הברכה שאחר הקריאה ומכיוון שעיסוקו
בתורה לא נחשבה דרשתו להפסק. גם כל מטרת הפסוק
הנוסף הוא לסיים בכי טוב בפסוק מן הנביאים. "וכן
מצינו לנביאים ראשונים שסיימו דבריהם בשבח ונחמה"
)ברכות לא.(. ואין לחשוש משום מה שאמרו חז"ל אין
מדלגין מנביא לנביא )מגילה כד.( כי דבריהם היו על זמנם
שהיו הנביאים כתובים אצלם מגילות וגלילתם לוקחת
זמן מה שאין כן כיום שיש לנו ספרים ואפשר לסמנם אין
חוששים לזה כלל )תרומת הדשן סימן כ(. ובפרט שאתם
אומרים פסוקים אלו בעל פה וכזמר בעלמא. וראיתי
בספר שיבת ציון )חלק ב עמוד קעו( שהביא עדות שכך נהג
מרן הבן איש חי זצ"ל. גם ראיתי שכך נהג זקני חכם
גורג'י יאיר נ"ע מגדולי חזני בבל. ואין אחר המנהג
כלום. יתר על כן הנני להזכירכם שמנהג יהודי בבל היה
להקדים לפני קריאת ההפטרה את הפסוק בית יעקב לכו
ונלכה באור ה'. ונראה לי הטעם כי עניינם של הנביאים
הוא להשיב את ישראל למוטב לכך לפני קריאת דבריהם
יש לעורר את העם לשמוע בקולם וללכת באור ה'.
שאלה: מה עושים בקריאת שתיים מקרא פרשת ואתחנן
עם פסוק שמע ישראל? הרי האומר שמע שמע משתקין
אותו?
תשובה: הסיבה שמשתקין אותו היא מפני הטעות
התיאולוגית המשתמעת מדבריו שחלילה הוא פונה
בשעת קבלת עול מלכות שמים לשתי רשויות. אך
הקורא לפי סדר את פרשת השבוע וכופל כל פסוק
ופסוק בקריאתו אין חשש בכפילתו את פסוק שמע
שהדבר ברור שלפי דרכו הוא כופלו ולא לעניין אחר.
)מאמר מרדכי סימן סא ס"ק ה. שו"ת הים הגדול סימן ג ועוד(
שאלה: קומקום חשמלי טעון טבילה ? מה אם הוא
יצוק ולא נתן לפרק בו חלקים, האם שותפות שלי בו
עם גוי תפטור מטבילה )כמו בפטר חמור(
תשובה: שותפות עם הגוי זהו פיתרון טוב לכתחילה.
אך, יש פוסקים רבים שפטרוהו מטבילה מכיוון שעיקר
תשמיש הקומקום הוא בהיותו מחובר לחשמל והחשמל
מחובר לקיר כך שהקומקום נדון ככלי שתשמישו עם
הקרקע ופטור מטבילה. )דעת הרב אוירבך שו"ת מנחת שלמה
חלק ב סימן סו ועוד(
יוצא לאור באדיבות: תיווך נדל"ן ע.ל.מ.ה
2727676050 אליהו.
לזכות ידידנו משפחת ג'מאל הי"ו
לזכות ידידנו דן ויפית רוזנברג הי"ו
davidm@mail.snunit.k12.il העלון לק

אהבת? נא שתף עם חבריך! בברכה, חיים סלמן
Share on Facebook
Facebook
Tweet about this on Twitter
Twitter
Pin on Pinterest
Pinterest

2 תגובות על הפוסט “פרשת ואתחנן

  1. לגבי המנהג של הבשמים לעילוי נשמת הנפטר- עושים זאת רק בשנה הראשונה, או שזה גם מועיל ביום הפטירה שבכל שנה (גם אז בגן עדן התחתון?)

    • בס"ד
      חכם איציק היקר
      מנהג יפה הוא של הבשמים ונהוג לעשות אותו בכל שנה ביום הפטירה. הריח הוא הדבר שהנשמה נהנית ממנו….
      שבת שלום
      חיים סלמן
      מנהל האתר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *