פרשת האזינו

בס"ד
גולשים יקרים!
האזינו לקריאת הפרשה בטעמי יהודי עירק ע"י מנהל האתר חיים סלמן:

בס"ד

עלון שבועי של הלכות ודרשות בפרשת "האזינו" מאת רבנו יוסף חיים ע"ה. זיע"א.

שאלות ותשובות לשולחן שבת בן איש חי – שנה א'

1. שאלה: מה דין שינה בסוכה? ומה יעשה אדם הרואה את חברו שנרדם בבית הכנסת?

תשובה: אין לישון מחוץ לסוכה אף לא שינת עראי, ואם רואה את חברו מתנמנם בבית הכנסת עליו לעוררו, וכל שכן אם הוא נרדם.

2. שאלה: כיצד ניתן לישון בסוכה תחת המיטה ולצאת ידי חובה?

תשובה: כאשר ישן תחת מיטה שאין עשרה טפחים מגג המיטה לארץ, יוצא ידי חובה.

3. שאלה: על מה צריך לכוון בכזית הראשון בסוכה?

תשובה: יכוון בכזית הראשון שאוכל בסוכה לקיים מצות עשה דאורייתא, וטוב לומר לשם יחוד המופיע במחזורים.

4. שאלה: ממתי אסור לאכול ערב סוכות ולמה?

תשובה: מחצות ואילך אין לאכול ערב סוכות, ואף שבערב פסח הדין הוא משעה עשירית, זה משום שהסעודה מתאחרת עד אחרי ההגדה. אך בסוכה אוכלים מיד אחרי חשיכה, ולא היה מורגש הרעב אם היו אוכלים עד שעה עשירית.

5. שאלה: מה המנהגים בברכה לישב בסוכה ומה מכריע רבינו?

תשובה: יש שמברכים לישב בסוכה אחרי נטילת ידיים ולפני המוציא, ויש שמברכים אחרי המוציא. רבינו מכריע לברך כסברא הראשונה.

6. שאלה: מה יעשה אם שכח ולא בירך לישב בסוכה לפני האכילה?

תשובה: אם שכח לברך לישב בסוכה, יברך כל זמן שלא סיים אכילתו.

7. שאלה: איזה פסוק יש צורך להזכירו כל לילה שנכנס לסוכה?

תשובה: כל לילה שנכנס לסוכה יאמר את הפסוקים: " בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת. לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם" (ויקרא כג' מב'-מג').

8. שאלה: על מה יש לכוון בשעה שמברך לישב בסוכה?

תשובה: בברכת לישב בסוכה יכוון על ישיבתו אכילתו ושינתו בסוכה, עד שעתיד לאכול סעודה נוספת בפת.

9. שאלה: מה אסור להכניס לסוכה, ומה אסור לעשות בה?

תשובה: אין להכניס לסוכה קערות וקדרות גדולות של תבשיל שדרכם להניחם בבית התבשיל, וכן לא יניח בה הכד הגדול של המים. אין לשטוף בה כלים אף לא כלי אחד, אך כלי קטן כספל קפה, אין בכך כלום. ולא ינהג בשחוק וקלות ראש בסוכה.

10. שאלה: מה דין קטן לגבי סוכה?

התשובה: חייב האב לחנך את בנו במצות סוכה מגיל שש או מגיל חמש אם בנו חריף. (ויש עוד דעות).

11. שאלה: מהם דיני חולה לגבי סוכה?

תשובה: חולה החש בראשו או בעיניו פטור ממצות סוכה אם יש לו מנוחה חוץ לסוכה, אך אם אין הפרש בין בסוכה או מחוץ לה, חייב. אך בלילה הראשון חייב בכזית בסוכה. וכן המצטער מריח או מיתושים פטור אם ינצל מכך מחוץ לסוכה. אך אם הוא מפונק ומצטער על דבר מועט אינו פטור.

12. שאלה: האם יעשה הקפות במקום שאין ספר תורה על התיבה?

תשובה: יכול לעשות הקפות סביב התיבה בכל יום החג, אף אם אין עליה ספר תורה, שאין הנחת ספר התורה מעכבת ההקפות, כי העיקר בזה היא התיבה על פי הסוד.

בס"ד
דרשה לפרשת האזינו מספר אדרת אליהו של רבנו יוסף חיים ע"ה

כי חלק ה' עמו יעקב חבל נחלתו – יובן בס"ד ע"ד שכתב הרמ"ע ז"ל, שאבני הקדש של בית המקדש לא שלט בהם נבוכדנצר הרשע אלא נגנזו. גם ידוע שיעקב אבינו ע"ה לקח את אות וא"ו מאליהו הנביא זכור לטוב בתורת ערבון על הגאולה שיבוא לבשר הגאולה העתידה להיות במהרה בימינו אכי"ר. לכן כתוב לפעמים יעקוב מלא וא"ו ואליה בלי וא"ו. ומה שנתעורר יעקב אבינו ע"ה לקחת ערבון דווקא הוא יותר משאר האבות, מפני שבית ראשון הוא כנגד אברהם אבינו ע"ה ובית שני הוא כנגד יצחק אבינו ע"ה, ובית שלישי שיבנה במהרה בימינו אכי"ר צריך להיות כנגד יעקב אבינו ע"ה ולכן הוא צריך לבקש עליו יותר, כי בית שלישי הוא חשוב שלו שבזכותו יהיה עומד וקיים.

ובזה יובן הכתוב כי חלק ה' עמו, תקרא עִמו בחיריק תחת האות עי"ן, והכוונה על השערים ואבני הקדושה של בית המקדש שהם חלק ה' לא שלטה בהם יד צרים אלא הם איתו עימו יתברך, כי גנוזים הם אצלו. ואם תאמר זה טוב כאשר יהיו ישראל ראויים לגאולה העתידה, אבל אם ישראל יהיו משוקעים בגלות חס ושלום לגמרי ולא יהיו ראויים לגאולה, אם כן מה בשורה היא זו? לכן אמר: יעקב חבל נחלתו, זאת אומרת שאין לחוש שיהיו ישראל משוקעים בגלות ותבוטל ח"ו הגאולה . למה? כי יעקב חבל נחלתו, חבל מלשון משכון כמו לא תחבול שלמת רעך, ולכן מובטח לנו איפוא כי הגאולה בוא תבוא בכל מקרה בזכות יעקב אבינו ע"ה שהוא כנגד בית שלישי.
ימצאהו בארץ מדבר ובתוהו ילל ישימון יסובבנהו יבוננהו יצרנהו כאישון עינו. – יובן בס"ד עפ"י מ"ש הרב מטה אהרן ז"ל משם המדרש: שאמר הקב"ה: אם לא אתן להם את המן לאכל, הרי זה עוסק בכרמו וזה עוסק בזיתו ואז ח"ו התורה נשתכחה. אתן להם את המן כדי שתהיה התורה נכללת בגופם. וכתב משם הרב הש"ך שסגולת המן היתה שלא תשתכח התורה. גם ידוע שהטעם שנתן להם השי"ת את המן לחם מן השמים הוא משום שנאמר: כי לי בני ישראל עבדים. וכתוב גם בעבד עברי: כי טוב לו עמך, ופירשו חכמים: עמך במאכל, עמך במשתה. לכן הוריד להם את המן לחם מהשמים. וז"ש: ימצאהו בארץ מדבר ובתהו ילל ישימון, שהוא מקום ארץ ציה ושממה. ואז שמה הוריד להם את המן. וזהו מ"ש: יסובבנהו, שסיבבם במן כמ"ש: ובבקר היתה שכבת הטל סביב למחנה. כי היה המן מסבבם. והנה עי"ז שהוריד להם את המן במנוחה ושלווה, אז יבוננהו בתורה, שהתורה מתקיימת אצלם ונכללת בגופם.
לו חכמו ישכילו זאת יבינו לאחריתם- הנה מן השבת, שנקראה זאת, שנתן לנו ה' ליום מנוחה בסוף ימי השבוע, מזה מוכח שאחרית ישראל יהיה טוב, במנוחה בשלווה ומלכות גדולה. ואם כן, גם נתארכה הגלות אין לנו להתייאש כי בסוף הימים יהיה לנו טוב. מה שאין כן לגבי זרע עשו שיום האד שלהם הוא בתחילת השבוע וזה מורה שרק בהתחלה יהיה להם טוב אבל בסוף הימים יפלו וכל הטוב יהיה לישראל.
כתוב בגמרא שגוי אחד אמר לר"א: בא ונהיה לעם אחד. א"ל: אנחנו נמולים ואי אפשר לנו להיות כמוכם לא נימולים אבל אתם יכולים להיות כמונו ולימול. מכאן הוכחה שסוף ישראל הוא נצחי ולא ישתנה. והברית מילה נקראת זאת כמו שכתוב: זאת בריתי וכו'.
או יובן בס"ד כי ידוע שאם האדם לא ילמד מאחרים, לא יוכל להבין דברי התורה על בוריין ולא יוכל להתחכם בהם כמ"ש חכמינו ז"ל: איזהו חכם? הלומד מכל אדם. וזה נרמז בשם י ש ר א ל כי בסוף שמם יש אות למ"ד לשון לימוד, לרמוז כי העיקר שצריך לישראל הוא הלימוד, שיהיו לומדים תמיד זה מזה. לכן החכם כל ימיו נקרא: תלמיד חכם, כי צריך להיות כל ימיו תלמיד. ואם נוציא את האות למ"ד ישאר אשר"י זאת אומרת אשרי שהוא לומד תמיד. וידוע שהתורה נקראת זאת: וזאת התורה. לו חכמו ישכילו זאת ילמדו את התורה כי יבינו לאחריתם שהיא האות ל' הרומזת ללימוד.

אהבת? נא שתף עם חבריך! בברכה, חיים סלמן
Share on Facebook
Facebook
Tweet about this on Twitter
Twitter
Pin on Pinterest
Pinterest

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *