פרשת דברים – מאת הרב הגדול והפייטן: דוד מנחם שליט"א.

בס"ד

קטע קצר בשבח ירושלים,
לעת ערב ערכתי קניות בשוק מחנה יהודה. לקחתי תאנים ואפרסקים, ענבים ורימונים, שעועית מלפפונים ופקוּסִים. כיוון שרפו ידיי מכובד ברכת פרות הארץ עמדתי לפוש קמעא על יד חנות דיסקים שהבקיעה את הרחוב כולו בשירים שמחים. לפתע, עברה אישה במרוצה, המבט הזעוף שבעיניה הופנה חליפות כלפי הארץ וכלפי חנות הדיסקים, ומפיה הוציאה זעקה: "בושה וחרפה! עוד מעט תשעה באב ומשמיעים כאן מנגינות?!". רציתי להסביר לה שלא כך מוכיחים וכו' וכו', אך העייפות והחום מנעוני מכך. מה עוד שקול זעמה הגביר צעדיה. מוכר הדיסקים ששמע את דבריה נכנס אל תוך חנותו. חשבתי שמא נכלם הוא מפני שנשאה עליו חטא. והנה ברגע בקע מהרמקולים קול שירו של דוד מלכנו בלחנו של אביהו מדינה "שַׁבְּחִי יְרוּשָׁלַ‍ִם אֶת יְהוָה הַלְלִי אֱלֹהַיִךְ צִיּוֹן". עוברים ושבים שחלפו בשוק המה ענו ואמרו "בֵּרַךְ בָּנַיִךְ בְּקִרְבֵּךְ".

פניתי ואמרתי לה לירושלים אהובת הלב: "תני שבח לבנייך ובנותייך". אמרה לי: "אם אתן שבח אתננו לכולם". אמרתי לה: "עשי כרצונך". הציצה עלי ואמרה: "בני, לא כמו שאתה סבור! כולם היו בני וכולם יהיו בני. אלו וגם אלו -המוכיחים והמוכחים- בני ובנותיי החביבים הם".
היום לעת ערב נשתבחה ירושלים ושיבחה לאלוהיה.

 
אהבת? נא שתף עם חבריך! בברכה, חיים סלמן
Share on Facebook
Facebook
Tweet about this on Twitter
Twitter
Pin on Pinterest
Pinterest

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *