פרשת אחרי מות

בס"ד
גולשים יקרים!
האזינו כאן לקריאת פרשת אחרי מות ע"י מנהל האתר חיים סלמן בטעמי יהודי עירק:

להלן האזינו לדרשה מפי חכם יחזקאל סעאת ע"ה (חלק א') מאחרוני חכמי עירק:

להלן האזינו לדרשה של חכם יחזקאל סעאת ע"ה מאחרוני חכמי עירק על פרשת השבוע (חלק ב'):

בס"ד

הלכות לפרשת אחרי מות מספר בן איש חי שנה א' לרבנו יוסף חיים ע"ה. זיע"א

פרשת אחרי מות
שאלות ותשובות לשולחן שבת בן איש חי – שנה א'
מלמדנו רבנו, תורה שבכתב נקראת מים מפני שהמים יכולים לקבל כל מיני צבע, וכן מקראות התורה יכולים לקבל כמה מיני פרושים ובאורים. ובאמת הצבעים הם רבים כי בשחור תוכל לעשות כמה מדרגות וכן בירוק, , אך כללות המינים של הצבע המה נחלקים לארבעה חלקים, ולכן גם בתורה תמצא כן, דאף על פי שיש בה שבעים פנים ועוד יותר ויותר, עם כל זה בכללות נחלקת לארבע שהם: פשט, רמז, דרש, סוד. ולכך נמשלה למים, שהם יכולים לקבל כל מן צבע.

1. שאלה: אדם שיש שאריות צבע או דיו על ידיו מה יעשה כשבא ליטול ידיו?

תשובה: שהצבע לח אינו חוצץ, אך אם יתייבש ויש בו ממשות הוא חוצץ, אך אם ניקה ונשאר רושם בלבד אינו מעקב הנטילה.

2. שאלה: אדם שעסקו בצבע וכן סופר סת"ם שבדרך כלל יש כתמים בידיהם מה דינם לנטילת ידיים?

תשובה: צבע או סופר, כיוון שרגילות להיות בידיהם כתמים אינם חוצצים.

3. שאלה: אדם המתפלל באמצע סעודתו האם צריך ליטול את ידיו שוב?

תשובה: יש המחייבים ויש פוטרים ואם יש לו מים יטול בלי ברכה.

4. שאלה: לכלוך שתחת הציפורן מה דינו לנטילה?

תשובה: בצק שתחת הציפורן, אפילו כנגד הבשר – חוצץ. אבל לכלוך חוצץ דווקא במקום שהציפורן עודפת על הבשר. לפיכך לא יגדל אדם צפורניו שלא יבוא לידי מכשול, ובלאו הכי גידול הציפורניים הוא קשה ומר לנפש האדם וגורם תגבורת ויניקה לכוחות הטומאה .

5. שאלה: על מה מזהיר רבינו את האבל בענין נטילת ידיים?

תשובה: האבל אסור בגזירת ציפורניו במשך 30 יום, לכן צריך לבדוק היטב שאין שם לכלוך שלא יהיה בזה חציצה.

6. שאלה: מים שנשארו בכלי זמן מרובה ונשתנה צבעם האם כשרים לנטילת ידיים?

תשובה: חז"ל דימו נטילת ידיים למי חטאת וכן לנטילת ידיים ורגלים של הכהנים במקדש. וכשם ששם שנוי מראה פוסל כך גם כאן.

7. שאלה: מים שנשפך עפר לתוכם ונעכרו, האם כשרים לנטילה?

תשובה: כל עוד אין הכלב שותה מהם פסולים, אבל עכירות מועטת אין בזה בעיה.

8. שאלה: אדם שלקח בקבוק יין מהמקרר ושם אותו בתוך כלי עם מים לשמור על הקור, האם המים נפסלו לנטילה?

תשובה: אין המים נפסלים לנטילה שלא נחשב שעשה בהם מלאכה.

9. שאלה: איזו חיות אם שתו מכלי עם מים נפסלים המים לנטילה ואיזו חיות המים כשרים עדין לנטילה?

תשובה: כלב וחתול ששתו מכלי מים כל המים נפסלו לנטילה, אך כבש או עוף לא פוסלים את המים לנטילה.

שאלה למעיין: מה הדין לנטילת ידיים עם טבעת?

באורי תפילה

למינים ולמלשנים על תהי תקוה … וכל אויביך וכל שונאיך מהרה יכרתו ומלכות הרשעה מהרה תעקר וכו'. הכונה על הסטרא אחרא ( כוחות הטומאה ) שהם אויבי ה', שיכלו. והנה בכל השאלות והבקשות צריך להיכנע מאד, פן יהיו חטאיו מונעים את שאלתו, וכל שכן בברכה זו יחרד האיש וילפת פן יאמר ה' : איך תבקש על אויבי ושונאי שיאבדו האם יד ה' תקצר חס ושלום אלא אתה הוא בעוכרי שאתה מעכב על ידי ואתה נותן כח לעשות חיל לאויבי ושונאי במעשיך הרעים ודרכיך המקלקלים והרי זה דומה למי שבפיו ידבר למלך לשפוך חמתו על אויביו ושונאיו והוא נותן להם בר ולחם ומזון וכלי מלחמה להרים יד במלך ולגזול גנזי המלך על זאת יכנע מאד וישוב אל ה' . (בית תפילה )

אורחות צדיקים

כתב רבינו יוסף חיים בלשון חכמים בימים של ספירת העומר צריך להרבות בהם בתחנונים ולהזהר ,בטבילה למתק הדינים במי החסד והזהר מאד מאד מכעס וקטטה ומחלוקת מבית ומחוץ ויראה אותות אהבה ורעות הן לבני ביתו הן לאנשים מבחוץ

וידוע כי סודות מצוה זו עמקו וגם רבו וירבה האדם בתחינה ובקשה בעת קיום המצוה הזאת .

מדת הניצחון אינה סובלת את האמת .היינו אדם שאינו חפץ לקבל דעת חבירו מחמת ניצחון , כלומר גאוה וכבוד מדומה ולא מחמת שמבין כי אין הצדק עמו , אדם זה אינו יודה על האמת . וגם אם יסבירו לו וישכנעו כמה פעמים לא יקבלנה ולא ישנה דעתו מחמת המידה הרעה שבו– מדת הניצחון . על כן מי שחפץ לדעת את האמת יסיר ממנו מדת הניצחון ואז בודאי יבין מדת האמת כראוי . ( מתלמידי הבעש"ט )

לעילוי נשמת שלום בן בהייה בתיה ז"ל
להערות ולכל המעונין בעלון וכן בהקדשה בטל 02-6522704 אנא לא לקרוא בשעת התפילה דבר בעתו מה טוב .

עצה טובה עקב שאנשים מבקשים פרשיות קודמות ניתן ב"ה לשמור עלון זה ולעשותו קלסר לכל ספר הבן איש חי .

פלא יועץ – בענין הצער אין ראוי להצטער על שום דבר בעולם כי אם על צער השמים כי על הבלי עולם אין מקום להצטער כי הכל הבל . .. והביא משל לאב שרואה את בנו שהוא תינוק , שבונה בית מעצים קטנים וקש ושמח בהם ובא אדם וסתר בנינו והולך אל אביו וצועק מרה וחושב שהיה ראוי לאביו להרוג לאותו האיש , אבל אביו צוחק ואינו חושש כלל וידוע שצער בנו הוא הבל וריק . אלא שלפי דעתו וקוצר השגתו מצטער הרבה , כן הדבר הזה שהצער שמצטער האדם על עניני העולם הזה הכל הבל ורעות רוח . והצער שראוי להצטער על חורבן בית המקדש שנחרב בעוונותינו … וכן על מיתת הצדיקים שגדול צער השמים וכל המצטער על אבדן הצדיקים נמחלים עוונותיו.

הנהגות וסיפורי צדיקים

שם הסיפור : " גם זו לטובה " הריקוד באמצע הלילה – מתוך ספר לחיות אל סף האושר .

ילד כבן שמונה הייתי כאשר אמי ז"ל שלחתני להביא את מעט הכסף ההקצבה השבועית של הישיבה בסך ששים גרושים דאז היה זה ביום חמישי מאומה לא היה עדיין בבית להכנת צרכי שבת אמי ציפתה לכסף המעט ממנו תוכל לקנות את מעט הקמח ללוש חלות לכבוד שבת ולרכוש את שאר צרכי שבת אמרתי שאמי שלחתני לקחת את הכסף אבא מהסס היה בעצמו אם לקחת את הכסף ההקצבה של הישיבה גם משום שלא רצה להנות מכתרה של תורה אולם בידעו את המחסור הנורא ששרר בבית לא התנגד כאשר אמא ציותה עלי באותו יום חמישי ביום סגריר של חורף לגשת למשרד הישיבה ולקחת את הכסף ממנו תוכל להכין את צרכי השבת שעדיין לא היה להם כאמור זכר בבית מילאתי את השליחות ובלכתי בדרכי לחדר בת"ת שבחורבת רבי יהודה החסיד שבעיר העתיקה סרתי בדרכי למשרד הישיבה ושלשלתי לתוך כיסי את ששים הגרושים שאמא עמדה מצפה להם כל היום .

אולם באותו יום קרוב לחנוכה היתה מסיבה בת"ת שבחורבת רבי יהודה החסיד והמסיבה מתמשכת עד לשעות המאוחרות של הלילה בהתלהבות המסיבה התלהבות של ילד שכחתי לחלוטין את הכסף את החלות ואת אמא העומדת מצפה לבואי שתוכל להספיק למצוא חנות פתוחה ולהצטייד בשתי ליטרות הקמח לאפיית החלות ( המשך יבוא בע"ה שבוע הבא )

כי לקח טוב נתתי לכם…
" אלה המצוות אשר יעשה אותם האדם וחי בהם "

פירש הרמב"ן ז"ל- " כפי שהאדם עושה את המצוות כך הוא זוכה לשכר וחיים עבורם "

ופירוש הדבר הרשע אם הוא מקיים איזה מצוה , הוא רוצה את השכר בעולם הזה . כאן מתמקדים כל מושגיו והוא אומנם זוכה לכך רואה את עולמו בחייו וזוכה לרוב עושר בגלל המצווה, ובעולם הבא מחכה לו חושך מוחלט . אדם בינוני יהודי רגיל מבקש לזכות בשתי העולמות חיים טובים בעולם הזה ועושר בעולם הבא, ואומנם כך הוא מקבל את שכרו מעט כאן והרבה שם בחינת " והקרן קיימת לו לעולם הבא" .

ישנם צדיקים שכל מעיינם ומבוקשם לזכות אך ורק לחיי העולם הבא ואינם רוצים לקבל מאומה בעולם הזה ואומנם דחוקים הם כאן ושכרם שלם שם . בחינת " ודע מתן שכרם של צדיקים לעתיד לבוא "

" וחי בהם " פירש רש"י -לעולם הבא . מעשה ברוכל אחד שהגיע לוילנא ונזדמן לביתו של הגאון מוילנא . הגאון קיבלו בסבר פנים יפות והרוכל שהתרגש שאל את הגאון האם יש לי עולם הבא ? שאלו הגאון : עולם הזה יש לך ענה לו הרוכל : כיצד יתכן שיש לי עולם הזה בעוד כל חיי אני עובד קשה לפרנסתי ואפילו מעט זמן לקיים מצוות אין לי ! אמר לו הגאון : ומה עולם הזה שכל כך אתה עמל עליו אין לך אותו ודאי עולם הבא שאינך עמל עליו בכלל כיצד יהיה לך ! ( נזר יוסף )

טעמים רבים נאמרו למיתת נדב ואביהוא ואחד מן הטעמים הוא שנכנסו למקדש שתויי יין (כמבואר בפרשת שמיני),ויש לתמוה מדוע נענשו הרי כתוב 'עבדו את ה' בשמחה' ונאמר 'ויין ישמח לבב אנוש' ובודאי שגם הכהנים שעובדים עבודת ה' צריכים להיות בשמחה ואם כן למה מנעה מהם התורה שתיית יין ? ברם מי ששמח בה' יתברך לא צריך להביע את שמחתו ביין, כי כשהשמחה היא אמיתית כלומר בה' יתברך גם בלעדי היין היא תהיה (רבי בונם מפשיסחה).

מצוותיך שעשועי

למה אין מברכים שהחיינו על ספירת העומר בשבת ?

הרדב"ז -לפי שעצם מצוה זו הכנה היא למצוות העצרת שבסוף ,וכשמגיע לחג השבועות השלים את המצוה ומברך שהחינו על החג והברכה עולה לכאן ולכאן .

מטה משה – וכן כתב האבודרהם : משום שהספירה אינה אלא לצורך הבאת ביכורים בעצרת שמא ישכח לספור יום אחד ונמצאת הברכה לבטלה .

הרשב"א – לפי שאין מברכין שהחיינו אלא על דבר שיש בו הנאה ושמחה כגון נטילת לולב שהוא בא לשמחה ותקיעת שופר לזכרון בין ישראל לאבינו שבשמים מקרא מגילה משום דחס רחמנא עלן ופרקינן ופדיון הבן לפי שיצא בנו מכלל נפל אבל ספירת העומר אין בה שום דבר לשום הנאה אלא לעגמת נפש לבית א- לקינו שיבנה .

עקידה – לפי שימי הספירה דוגמה לשבעת ימי הליבון שסופרת האשה להיטהר לבעלה ואף אנו סופרים שבעה שבועות נקיים שיקרבנו המקום לעבודתו לקבלת התורה וימי הריחוק שבינתיים ימים של צער הם ואיך נברך שהחיינו . ( ספר התודעה )

מצרים הוא בחינת יגיעת וטרדת הפרנסה שזה עיקר המרירות של העולם כמו שכתוב "וימררו את חייהם בעבודה קשה " וכו' שהסטרא אחרא ממררת את חיי האדם בעבודה קשה בכמה מיני יגיעות רבות בחומר ובלבנים ובכל עבודה בשדה הכל בשביל פרנסה והכל בא לאדם ע"י שאינו שומר את עצמו מכעס וחרון אף, שזה בחינת גם אכילת עץ הדעת שע"י זה נתקלקל ונפגם שפע העשירות שלו ונופל לעניות ודחקות וחיסרון פרנסה .והשפע העשירות נמשך הכל להסטרא אחרא דהיינו להעכו"ם והרשעים שהם בעצמם בבחינת כעס בחינת "כעסוני בהבליהם " וזה עיקר גלות מצרים וכן כל הגלויות בפרט הגלות הזה שכל השפע והעשירות הוא אצלם וישראל ניזונים בתמצית . ועל כן עיקר גאולת מצרים היתה על ידי שהוציאו העשירות ממצרים כי זה העשירות של מצרים היה באמת של ישראל כי כל ההשפעות וכל העשירות וכל טוב יורד רק לישראל שבשבילם נברא ונתקיים הכל ,רק על ידי פגם ירדו לגלות מצרים .והראשון היה יוסף שנמכר במצרים על ידי פגם הכעס של שמעון ולוי שזה בחינת " כי באפם הרגו איש" וכו' ועל ידי זה גרמו שירד כל העשירות ממצרים ואח"כ בעת הגאולה חזר ושב העשירות למקומו ולשורשו הינו לישראל וזה בחינת אכילת מרור כי בזה שאוכלים מרור בליל פסח ממתיקין ומבטלים מרירת השעבוד של מצרים שהוא מרירת הפרנסה שנמשך מכעס שהוא בחינת העצבות ומרירות .

~oOoOoOo~

שבת שלום ומבורך

בס"ד

הלכות לפרשיות אחרי מות קדושים מספר בן איש חי שנה א' לרבנו יוסף חיים ע"ה. זיע"א.

בס"ד

גליון מס' 47

פרשיות אחרי מות קדושים
שאלות ותשובות לשולחן שבת בן איש חי – שנה א'
מלמדנו רבנו, תורה נמשלת לאש דכתיב "הלוא כה דברי כאש נאם ה' וכפטיש יפצץ סלע" (ירמיהו כג), לרמוז, כמו שהאש טבעו לנקות כל דבר מעריות וסיגים שבו, כי הבשר יתבשל ויתרכך באש, וכן הדם שהוא הסיגים שבבשר, שיצא מן הבשר על ידי האש כמו שאמרו רבותינו ז"ל אש משאב שאיב את הדם, כן התורה מטהרת הנפש ומושכת ממנה הסיגים שבה, ולכן התורה נקראת אשה כי אשה אותיות האש. לרמוז שהתורה מושכת הסיגים מן הנפש ומזככת חומר הגוף, כטבע האש ששואבת את הדם ומבשלת את הבשר.

1. שאלה: אדם שיש שאריות צבע או דיו על ידיו מה יעשה כשבא ליטול ידיו?

תשובה: שהצבע לח אינו חוצץ, אך אם יתייבש ויש בו ממשות הוא חוצץ, אך אם ניקה ונשאר רושם בלבד אינו מעקב הנטילה.

2. שאלה: אדם שעסקו בצבע וכן סופר סת"ם שבדרך כלל יש כתמים בידיהם מה דינם לנטילת ידיים?

תשובה: צבע או סופר, כיוון שרגילות להיות בידיהם כתמים אינם חוצצים.

3. שאלה: אדם המתפלל באמצע סעודתו האם צריך ליטול את ידיו שוב?

תשובה: יש המחייבים ויש פוטרים ואם יש לו מים יטול בלי ברכה.

4. שאלה: לכלוך שתחת הציפורן מה דינו לנטילה?

תשובה: בצק שתחת הציפורן, אפילו כנגד הבשר – חוצץ. אבל לכלוך חוצץ דווקא במקום שהציפורן עודפת על הבשר. לפיכך לא יגדל אדם צפורניו שלא יבוא לידי מכשול, ובלאו הכי גידול הציפורים הוא קשה ומר לנפש האדם וגורם תגבורת ויניקה לחיצונים.

5. שאלה: על מה מזהיר רבינו את האבל בענין נטילת ידיים?

תשובה: האבל אסור בגזירת ציפורניו במשך 30 יום, לכן צריך לבדוק היטב שאין שם לכלוך שלא יהיה בזה חציצה.

6. שאלה: מים שנשארו בכלי זמן מרובה ונשתנה צבעם האם כשרים לנטילת ידיים?

תשובה: חז"ל דימו נטילת ידיים למי חטאת וכן לנטילת ידיים ורגלים של הכהנים במקדש. וכשם ששם שנוי מראה פוסל כך גם כאן.

7. שאלה: מים שנשפך עפר לתוכם ונעכרו, האם כשרים לנטילה?

תשובה: כל עוד אין הכלב שותה מהם פסולים, אבל עכירות מועטת אין בזה בעיה.

8. שאלה: אדם שלקח בקבוק יין מהמקרר ושם אותו בתוך כלי עם מים לשמור על הקור, האם המים נפסלו לנטילה?

תשובה: אין המים נפסלים לנטילה מכך.

9. שאלה: איזו חיות אם שתו מכלי נפסלים המים לנטילה ואיזו חיות המים כשרים עדין לנטילה?

תשובה: כלב וחתול ששתו מכלי מים כל המים נפסלו לנטילה, אך כבש או עוף לא פוסלים את המים לנטילה.

10. שאלה: אסור ליטול ידיים

תשובה: מותר ליטול ידיים

11. שאלה למעיין: מה הדין לנטילת ידיים עם טבעת?

באורי תפילה

ברכה י' תקע בשופר גדול לחרותנו ושא נס לקבץ גליותנו הלמ"ד של גליותנו צריך לומר בקובוץ ולא בחיריק ועל זה צריך שנשפך כמים לבנו נוכח פני ה' על גאולתנו וידוע שעיקר קבוץ גליות הוא ע"י ברור ניצוצות הקדושה הפזורים בארבע כנפות הארץ ועל זה אנחנו מתפללים וקבצנו יחד מארבע כנפות הארץ לארצנו וצריך שנכוון כי יחד מארבע כנפות אותיות הסמוכות לסוף תיבה יוצא מהם שם קדוש (חב"ו) היוצא מראשי תבות פסוק חיל בלע ויקיאנו שהוא מסוגל לברור ניצוצות הקדושה ולהוציא בלעם של הקליפות מפיהם ברוך אתה ה' – יכוון כניזכר לעיל ושממקור הברכות יושפע שפע גדול לקבץ גלויותנו מקבץ נידחי עמו ישראל – בעניית אמן יציין בגיליון הסידור שלו אמת שאתה מקבץ נידחי עמך ישראל וכן יהי רצון שיהיה מהרה ועל זה אנו מוסרים נפשנו . ( בית תפילה )

אורחות צדיקים

הגאה לעולם יחזיק לעצמו טובה, ומתוך כך לא יטרח על התורה, כי לא יחוש על כבוד שמים, רק שיודו לו העולם שהוא אדם טוב וחכם, ובזה יש לו די, ותמיד הוא שמח במכשול חבריו ובמיעוט ידיעתם, ומתכבד בקלון חבריו. וזה אחד מעשרים וארבע דברים המעכבים את התשובה. אדם שכל מעשיו טובים הם, ומתהלל בהם להתכבד, דומה לתבשיל חשוב מאד בכל אבקת רוכל וראשי בשמים, ועומד אצל האש עד שיהא מקדיח ומסריח, עד שלא יהא שווה לאכול מחמת מרירות שריפת האש – כך האדם המתפאר במעשים, מקדיח ומסריח במהללו מעשיו הטובים. ( שער הגאווה )

ספר המדות : ¶אין משיח בא עד שיכלה גאוה מן העולם .

¶ סגולה לבטל גאוה ליתן צדקה.

לעילוי נשמת שלום בן בהייה בתיה ז"ל
להערות ולכל המעונין בעלון וכן בהקדשה בטל 02-6522704 אנא לא לקרוא בשעת התפילה דבר בעתו מה טוב .

עצה טובה עקב שאנשים מבקשים פרשיות קודמות ניתן ב"ה לשמור עלון זה ולעשותו קלסר לכל ספר הבן איש חי .
ניתן לקבל העלון ישירות לביתך וכן להזמין פרשיות קודמות לטלפן משעה 21:00 לטלפון הנ"ל.

הנהגות וסיפורי צדיקים

מתוך הספר סיפורי אליהו הנביא

&מעשה באדם אחד ששאל את אליהו הנביא: מדוע גלות בית ראשון נתגלה עוונם ונתגלה קיצם ואילו בבית שני לא נתגלה זמנו וקיצו?

אמר לו אליהו הנביא: תדע לך שאף על פי שבית ראשון היו עובדים בו עבודה זרה, אבל היתה שוררת ביניהם אהבה רבה בין אדם לחברו ונהגו בדרך ארץ זה עם זה, ועסקו בצדקה ובגמילות חסדים, לכן הקב"ה ידע שעל ידי צירוף וזיכוך של שבעים שנה יעזבו בני ישראל את עבודת האלילים אשר בידיהם, אשר השתקעו בה ויחזרו לארצם מזוככים ונקיים. אבל בית שני שהיתה ביניהם קנאה ושנאת חינם, תחרות ופירוד לבבות לא נתגלה קודם כי עדיין הם עסוקים בעניינים אלה ולא נראה הקץ, והשטן מרקד ושמח לזה מאוד מאוד ומקפץ בין המחנות להרבות בשנאה ותחרות שהוא יודע, שכל עוד יהא הפרוד הוא ישלוט, לכן אין הדבר תלוי אלא בנו ולא הוקצב הזמן, אלא לפי מה שנתקן ולפי מה שנפעל ואין לנו זמן לעשות, אלא רק להתפלל ולבקש בתחנונים ורחמים לפני אבינו שבשמים שיגלגל רחמיו עלינו ויגאלנו.

&מעשה בעם הארץ אחד שבא אליהו הנביא כנגדו והיה מתלוצץ ומלעיג על דברי תורה ,אמר לו אליהו: "בני מה תשיב לפני בוראך שבשמים ביום הדין? מדוע לא עסקת בתורה ,ולא עוד אלא גם לועג לדברי תורה? אמר לו האיש: רבי, יש הרבה תירוצים לפטור עצמי ,שאומר: לא ניתנה לי בינה ללמוד תורה.

אמר לו אליהו: בני ,מהי מלאכתך? אמר לו :דייג אני. אמר לו :"בני מי נתן לך דעת להביא לארוג מצודות, ולהשליכם לים כדי לשלות בהם דגים?

אמר לו :בזה נתנו לי בינה מן השמים להבין. אמר לו אליהו: אם נתנו לך דעת מן השמים לדברי רשות וטפלות, לדברי תורה שכתוב בהם "כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך לעשותו " על אחת כמה וכמה שנתנו לך בינה לדעת מן השמים .

מיד התחרט בעצמו נתן קולו בבכי וקבל מיד על עצמו ללמוד תורה.

כי לקח טוב נתתי לכם…
"אישה כי תזריע וילדה זכר " ישנם אנשים בורים שאם ילדה אישתו זכר הרי הוא אוהבה ומכבדה כבוד גדול, ואם ילדה בת, הרי הוא מרחיקה ומזניחה, וגורם לעצבות ומתח בבית. ואנשים אלו טועים טעות חמורה, וכי הלכה אישתו לשוק ובחרה לה בת ולא בן ? ועוד שאמרו חכמנו ז"ל שהדבר תלוי באיש ובנוסף לכך ישנם אנשים רבים שזכו לרוות נחת מבנותיהן יותר מבניהם, כוון שבנותיהן נישאו לבעלים בני תורה והקימו בית לתפארת, ולכן צריך האדם לשמוח במתנה שה' יתברך שלח לו, ולא להיות כפוי טובה לבורא יתברך שמו ואיזהו עשיר השמח בחלקו.

"וביום השמיני ימול בשר עורלתו" אמרו רבותנו ז"ל ולמה התינוק נימול לשמונת ימים ? שנתן הקב"ה רחמים עליו להמתין לו עד שיהיה בו כח .נמצא כי ביום השמיני יש כח לתינוק להיות נימול וצריך להבין מדוע דווקא בשמונה ימים ולא פחות יש כח לתינוק להיות נימול ? אבל נראה שהיסוד הוא מדברי הזוהר הקדוש כדי שיעבור עליו שבת ותגיעהו נפש החיונית הנשפעת בעולם ביום השבת כידוע ,ואז יהיה בן קיימא כמו כן אמרו חז"ל שקודם שבאה שבת היה העולם רופף ורועד כיוון שבאה שבת נתחזק ונח ( אור החיים ) טעם נוסף למילה ביום השמיני כי אז נתעכל דם הנדות הטמא אשר ממנו ניזון הוולד במעי אימו וטהר הוולד להכנס בברית הקודש ומאחר ודרשו חז"ל על הפסוק "ושמרתם את חקתי ואת משפטי אשר יעשה אותם האדם וחי בהם " ולא שימות בהם .לאחרונה גילו המדענים שמנגנון הקרישה בדם חלש בשבעת הימים הראשונים של התינוק וביום השמיני הוא הגבוה ביותר בכל ימי חייו ומיום התשיעי חוזר להיות ככל אדם . ( לבוש יוסף )

מצוותיך שעשועי

האדם לא נברא בעולם רק לשבר את הטבע . לכן יזרז את עצמו לתקן מידותיו בשנת י"ח כמו שאבאר כגון מי שנולד בטבע של עקשנות , ישבר את טבעו ארבעים יום רצופים לעשות דוקא להיפך ממה שיעלה במחשבתו . וכן מי שבטבע עצל ירגיל את עצמו ארבעים יום רצופים לעשות כל דבר בזריזות כך … כי הרגל כל דבר נעשה שלטון וכן מי שטבעו אינו מתמיד בלימודו ירגיל את עצמו גם כן ארבעים יום וילמד יותר מהרגל שלו … ומשם ואילך מן השמים יעזרו להיות מוסיף והולך בשבירת מידות הרעות עד תומם .

וכל עת שהוא פנוי מהתורה ומהתפילה ילמד את עצמו בעל פה דברים הצריכים לו כגון תיקון רחל ותיקון לאה , תפילת השב של רבינו יונה וברכת לבנה ובריך שמיה ומודים דרבנן ויהרהר במצוות עשה של ונקדשתי בתוך בני ישראל שמוכן למסור נפשו בשביל קדושת ה' יתברך . ( נועם אלימלך )

פנינת החינוך

*הביטחון העצמי של הילד זה שהילד מאמין ביכולתו העצמית לבצע את התפקיד שה' הועיד לו בחיים כאן בעולם הזה. וככל שהוא יאמין ביכולתו ובכשרונותיו כך הוא יעשה ויפעל יותר במטרות שהוא מציב לעצמו.

הביטחון העצמי של הילד זהו המנוע שמניע אותו וכאשר הביטחון העצמי פגוע מכל מיני סיבות או כאשר הביטחון העצמי לא נבנה אצל הילד בצורה נכונה זה עלול להשפיע על התנהגותו ועל מחשבותיו ועל דיבוריו של הילד במישרין או בעקיפין אם לא בהווה אז בעתיד.

~oOoOoOo~

שבת שלום ומבורך

 

בס"ד

זוהר ודרשה שאומרים יהודי עירק לפני הקריאה בתורה על שני בני אהרון. וכן כתבנו פה את הפיוט "עת קרוא אחרי מות שני בני אהרון" שחיבר החכם המקובל הגדול ששון מרדכי ע"ה זיע"א. כנסו ולמדו נוסח זה ופיוט זה. נא הגיבו על כך בתגובה בתוך הכתבה.

בס"ד

זוהר לדרשה לפני קריאת אחרי מות שני בני אהרון:

ועל דא ביומא דא קרינן אחרי מות שני בני אהרון, בגין דישמעון עמא ויצטערון על אבודיהון דצדיקיא, ואתכפר להו חוביהו. וכל המצטער על אבודיהון דצדיקיא ואחית דמעין עלייהו, קב"ה אכריז עליה: וסר עונך וחטאתך תכופר. ולא עוד אלא דלא ימותון בנוי ביומוי ועליה כתיב: יראה זרע יאריך ימים עכ"ל.

וכל אדם יעורר בבכי עת קריאתה ויתן אל לבו לשוב מעבירות שבידו בתתו אל לבו מיתתן של צדיקים אלו על חטא אחד. ומה יעשה ליום פקודה אדם שהוא ממולא עוונות ופשעים מכף רגל ועד ראש. ובזה יתעורר בבכי על עוונותיו . ועל זה אמרו כל המצטער על מיתתן של צדיקים, מתכפרים לו עוונותיו. כי אם יצטער על מיתתן והוא לא ישוב ויתחרט על מעשיו, מה יוסיף ומה יתן להם צערו? אלא עיקר הדבר והמכוון בזה הוא להנמשך ממנו ולשאת קל וחומר, אם בארזים נפלה שלהבת מה יעשו אזובי קיר? ולבו ירעד ויפחד מפחד ה' ומהדר גאונו ושב ורפא לו אכי"ר.

הפיוט שכתב החכם המקובל הגדול ששון מרדכי ע"ה

 

שעה בא באימות, וצועק בגרון

עת קרוא אחרי מות, שני בני אהרון.

 

ינתקו כל מזימות, במשנה שברון

על נשמות עצומות, נפקדו לפני הארון

עת קרוא אחרי מות, שני בני אהרון.

שים דמעתי בנודיך, הלא בספרתך

להעלות ארוכה, לאשר העוה עבדך

כי יקר בעיניך, המותה לחסידיך

זכותם יעמוד נגדך, עם ישני חברון.

עת קרוא אחרי מות, שני בני אהרון.

 

וכל בית ישראל, יבכו ברוב מגינה

על אשר שרף האל, שני סגני כהונה

הוי אריאל אריאל, מעוז מגן וצנה,

זכותם עד בא גואל, יעמוד לנו לזכרון.

עת קרוא אחרי מות, שני בני אהרון.

נדב ואביהו נשקלו, כמשה ואביהם

אם הם בלבת נפלו, אזובי קיר מה הם

לכן שובו וחלו, יעמדו נא שניהם

עד אשר בחושך יגלו, ותעקר עקרון.

עת קרוא אחרי מות, שני בני אהרון.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

אהבת? נא שתף עם חבריך! בברכה, חיים סלמן
Share on Facebook
Facebook
Tweet about this on Twitter
Twitter
Pin on Pinterest
Pinterest

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *