פרופסור מאיר בניהו נסים ע"ה

 

 

בס"ד

תולדות חייו של פרופסור מאיר בניהו נסים ע"ה בנו של הראשון לציון הרב יצחק נסים ע"ה. פרופסור מאיר נסים נפטר ביום ב' באייר התשס"ט.
לפני שבוע ביום ראשון ב' לחודש אייר הלך לבית עולמו החכם השלם פרופ' מאיר בניהו זצ"ל
בנו של הראשון לציון הגאון הרב יצחק נסים זצ"ל
חכם בניהו גאל עשרות ומאות כתבי יד והוציא ספרים חשובים על גדולי ישראל ובכללם על מרן רבי יוסף קארו זיע"א, על מרן החיד"א זיע"א ועוד.
נקבר בסמיכות לקברי הוריו הראשון לציון הרב נסים זצ"ל הרבנית ויקטוריה נסים נ"ע וליד קברי סבו וסבתו רבי רחמים בן רבי שלמה זצ"ל ומרת עמאם נ"ע וכן סמוך לקבר דודו רבי יחזקאל עזרא רחמים זצ"ל בעל "עצי היער" בחלקה ליד קברו של הרש"ש זיע"א
בהלויה שרו את הפיוט : "לך אל-י תשוקתי" .

פרופ' מאיר בניהו

פרופ' מאיר בניהו נולד בירושלים ב-1926 לאביו הרב יצחק נסים (לימים הראשון לציון, הרב הראשי לישראל).

 

בניהו למד בביה"ס דורש ציון ובסמינר למורים מזרחי. בן 17 החל לחבר מאמרים ומחקרים בהיסטוריה יהודית. באמצע לימודיו בסמינר נתקבל, בהמלצת מורו הפרופ' שמחה אסף, כתלמיד מן המניין באוניברסיטה העברית.

 

מצעירותו נודע כמומחה הגדול בקריאת כתבי-יד עתיקים, בפענוח מכלול ענייניהם ובזיהוי מחבריהם ותקופתם. בקיאותו ברזי הפליאוגרפיה העברית גאלה מנשייה אלפי כתבי-יד עלומים, אגרות ותעודות שהיו מקור בלתי-נדלה לחקר ההיסטוריה היהודית באגן הים התיכון – תחום שהיה זנוח כלשהו.

 

בשנות ה-50 יסד, עם הנשיא יצחק בן-צבי, את המכון לחקר קהילות ישראל במזרח התיכון (מכון בן-צבי). ב-1965 קיבל תואר דוקטור של האוניברסיטה העברית, בציון מעולה, על מחקרו ספר תולדות האר"י. בשנות ה-70 הוזמן להיות פרופסור לתולדות ישראל באוניברסיטת תל-אביב.

משנת 1985 הוא ראש מכון המחקר של יד הרב נסים.

חיבוריו של בניהו משלבים תורת תלמיד-חכם מסורתי עם חכמת חוקר מודרני. ב-32 ספרים שחיבר ובמאות מחקריו, בקבצים מדעיים שערך (ירושלים, ספונות, אסופות), הרחיב את גבולות המחקר ההיסטורי בתחומים שחוקרים לא הגיעו אליהם, פתח אופקים חדשים והעשיר את חקר קהילות ישראל באיטליה, ביוון, תורכיה, בארץ-ישראל, בלונדון, באמשטרדם, במרוקו ובמצרים. יצירותיו הפכו מסד לחקר חכמת ישראל ותולדות ישראל, ואין חוקר מתחומים אלה שאינו נזקק לחיבוריו.

 

פרופ' בניהו מעודד, מדריך ומכשיר חוקרים צעירים לעסוק בחקר תולדות ישראלבתחום שלא נחרש, ומעניק להם ביד רחבה מאגר עשיר של מקורות.

1926
ירושלים

ראש מכון המחקר של יד הרב נסים

עבודתו המחקרית-ציבורית
בעודו תלמיד, החל מפרסם מאמרים בהיסטוריה יהודית. את מאמרו הראשון, על קברו של שמואל הנביא, פרסם בשנת תש"ג, בהיותו בן 17 שנה. ספרו הראשון "זמרת הארץ" לר' יעקב בירב, על פרשת המלחמות בין פחת דמשק ובין מושל טבריה, יצא לאור בהיותו בן 19 שנה. רבים ממאמריו פורסמו בביטאון "סיני" של מוסד הרב קוק, שמייסדו ועורכו, הרב י"ל מימון, קירב את מאיר בניהו הצעיר ועודד אותו לכתוב ולפרסם.

יחד עם יצחק בן-צבי, ייסד את "המכון לחקר קהילות ישראל במזרח התיכון" (לימים "יד בן צבי"). תחת ניהולו התרחב המכון וקשר קשרים נרחבים עם גופים העוסקים בחקר ההיסטוריה היהודית. במסגרת המכון ריכז בניהו אוסף עשיר, ראשון וייחודי של ספרים, כתבי-יד, תעודות וצילומים לאלפים של מקורות היסטוריים נדירים שליקט. תחת ניהולו הפך המוסד גם למכון להכשרה של סטודנטים, שקיבלו זו הפעם הראשונה עידוד להתמחות בחקר תולדות ישראל במזרח התיכון. נוסף על כך יזם וערך את ספר השנה של המכון, "ספונות", העוסק בחקר תולדות ישראל. ט"ו כרכי "ספונות" יצאו לאור בעריכתו (א-ז בשיתוף עם יצחק בן-צבי).
בשנת 1965 קיבל תואר דוקטור לפילוסופיה של האוניברסיטה העברית בירושלים (בציון מעולה) על חיבורו "ספר תולדות האר"י".
בשנות ה-70 הוזמן בניהו לשמש פרופ' לתולדות עם ישראל באוניברסיטת ת"א ושימש גם חוקר ב"מכון לחקר התפוצות" של האוניברסיטה.
החל משנת תשמ"ה משמש ראש מכון המחקר ובית ההוצאה של "יד הרב נסים". במסגרת זו פורסמו והוהדרו 90 ספרים מן המעלה הראשונה, 6 כרכים של ספר הזיכרון לרב נסים, וכן 15 כרכים של קובץ "אסופות", העוסק בתחומי מחקר שונים בתולדות ישראל ונחשב כיום (2009) למוביל בתחומו.
לפרופ' בניהו ספריה גדולה ובה מאות רבות של כתבי-יד, ספרים עתיקים ונדירים, תעודות ומסמכים בעלי ערך היסטורי, שאסף במסעותיו בארץ ובעולם. בניהו מסר אוסף גדול של כתבי-יד לבית הספרים הלאומי לשם צילומם.
[עריכה] יבולו המחקרי
בניהו פרסם עשרות ספרים ומאות מחקרים ומבואות היסטוריים לספרים. מחקריו פורסמו, בין היתר, בבימות חשובות ומובילות בארץ ובעולם, כגון: תרביץ, ציון, קריית ספר, קובץ על יד, מיכאל ועוד. רבים ממחקריו תרם בניהו עבור ספרי יובל וזיכרון שיצאו לכבוד אישי מדע דגולים, בהם הפרופסורים שמחה אסף, גרשום שלום, בער, בארון, ואחרים.
מחקריו של בניהו מתמקדים בעיקר בארצות "אגן הים התיכון", ועוסקים במגוון תחומים: ביבליוגרפיה, תולדות ההלכה וספרות השו"ת, קבלה, פולקלור, תפילה, פיוט, ושאר מחקרים מתחומי תולדות עם ישראל.
עבודה הספרותית כוללת: חיבור ספרים, ההדרה והוצאה לאור בדפוסי צילום של חיבורים קדומים נדירים בצירוף מבואות מקיפים. אין מאמר שבו לא פרסם בניהו תעודה או אגרת חדשה שהייתה ספונה עד אז בכת"י. בידיעותיו הרבות ובכשרונותיו הצליח בניהו במחקריו לשחזר אירועים שונים ונעלמים, תוך העמדת הפרטים הכרונולוגיים על דיוקם והארתן של פינות חבויות בהיסטוריה.
מחקריו שופכים אור על רבים מחכמי ישראל, הן כהרחבה גדולה לשמות שהיו ידועים עד אז והן כחשיפה של חכמים עלומים ו"נדחים" שהובאו לקדמת הבמה הודות למחקרו.
[עריכה] רשימה חלקית של פרסומיו

[עריכה] ספרים שחיבר
מרביץ תורה, מכון בן-צבי, י-ם תשי"ג.
רבי חיים יוסף דוד אזולאי, שני חלקים, מכון בן צבי ומוסד הרב קוק, י-ם תשי"ט.
תולדות האר"י, מכון בן צבי, י-ם תשכ"ו.
הדפוס העברי בקרימונה, מכון בן צבי ומוסד הרב קוק, י-ם תשל"א.
הסכמה ורשות בדפוסי ויניציאה, מכון בן צבי ומוסד הרב קוק, י-ם תשל"א.
התנועה השבתאית ביוון [= ספונות ט"ו], מכון בן-צבי, י-ם תשל"ג.
היחסים שבין יהודי יוון ליהודי איטליה, אוניברסיטת ת"א תש"מ.
רבי אליהו קפשאלי איש קנדיאה: רב, מנהיג והיסטוריון, אוניברסיטת ת"א תשמ"ג.

[עריכה] ההדרת ספרים
זמרת הארץ לר' יעקב בירב, מוסד הרב קוק, י-ם תש"ו.
הקהילה היהודית בעאנה; תשובות לקהילת עאנה לר' יום טוב צהלון, המכון לחקר קהילות ישראל במזרח התיכון, י-ם תשי"א.
מסע בבל לר' דוד סלימאן ששון, י-ם תשט"ו.
ר' יעקב אליישר וחיבורו מגילת פרס, מכון בן-צבי, י-ם תש"ך.
מאמרים ברפואה לר' רפאל מרדכי מלכי, יד הרב נסים, י-ם תשמ"ה.
פסקי הגאון מהרי"ט: תשובות ר' יוסף טאיטצאק בצירוף מבואות מפורטים, יד הרב נסים, י-ם תשמ"ז.
זאבים טורפים את בנימין: תשובת ר' אליהו קפשאלי, הנקראת נועם וחובלים, בעניין הפולמוס על ר' בנימין ב"ר מתתיה, אוניברסיטת ת"א תש"נ.

אהבת? נא שתף עם חבריך! בברכה, חיים סלמן
Share on Facebook
Facebook
Tweet about this on Twitter
Twitter
Pin on Pinterest
Pinterest

2 תגובות על הפוסט “פרופסור מאיר בניהו נסים ע"ה

להגיב על שוש לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *