עלון לערב ראש השנה

 

שופר

בס"ד

עלון מיוחד לערב ראש השנה

נערך ע"י ידידי היקר איציק שמש הי"ו לכבוד ראש השנה התשע"ג.

ערב ראש השנה:

א. יש הנוהגים לעלות לבית העלמין בערב ראש השנה בבוקר, לבקש מחילה מהנפטרים, ושימליצו בעדם בפני הקב"ה לשנה טובה ומבורכת (בן איש חי, שנה א, נצבים, ב').

ב. נוהגים להסתפר, ומכוונים במהלך התספורת להעביר את הדינים (בן איש חי, שם, ג'). גוזזים את הציפורניים, היות והחיצונים נתפסים בציפורניים העודפים של האדם (בן איש חי, א, דברים, י"ג).

ג. מתפללים תפילת מנחה בכוונה, ונזהרים בה, כי היא התפילה האחרונה של השנה (בן איש חי, א, דברים, ב').

ליל ראש השנה:

א. בלילה הראשון תפילת ערבית מתחילה מ"אחות קטנה", ובלילה השני מ"חון תחון".

ב. אנו נוהגים שאת תפילת העמידה (לחש) החזן עומד בקול (קול מעט נמוך משאר התפילה) כיוון שהתוספות המיוחדות וסדר התפילה לא שגור בפי כל המתפללים (שולחן ערוך אורח חיים סימן תקפ"ב סעיף ט': "אע"פ שכל ימות השנה מתפללים בלחש, בראש השנה ויום הכיפורים נוהגין לומר בקול רם, ולהטעות לא חיישינן כיון שמצויים בידם מחזורים". חכם עבדאללה סומך בשו"ת זבחי צדק, חלק ג', סימן קנ"א: "ואומר הש"ץ העמידה בקול רם").

 

ד. סעודת ליל ראש השנה שנעשית בשתי הלילות (ע"פ בן איש חי, נצבים, א, ד):

1- מקדשים על היין. מברכים "שהחיינו" בקידוש בשתי הלילות, ואין חובה להקפיד להביא פרי חדש בשביל לברך שהחיינו (בן איש חי, שנה א, נצבים, ח'). ויש מקפידים להביא פרי חדש לשולחן בלילה השני.

נוטלים ידיים, ומברכים המוציא. את הלחם טובלים גם בסוכר וגם במלח.
רק לאחר ברכת המוציא ואכילת שיעור מהלחם, אוכלים ומברכים על הפירות ועל הירקות, "כדי שלא יכנס בספק על ברכה אחרונה" (חכם עבדאללה סומך זבחי צדק חלק שלישי סימן ק"נ; וגם חכם עובדיה יוסף, ביחוה דעת, חלק א', סימן נ"א פוסק כך). מי שקשה לו לאכול אחד מהפירות/הירקות הבאים יכול לראותם ולומר יהי רצון.

2- מברכים על תמר (עדיף תמר בצבע בהיר) "בורא פרי העץ", ועל פרי אדמה (אבטיח או מלון) מברכים "בורא פרי האדמה" ובכך פותרים את הפירות.
3- אוכלים עוד תמר ואומרים: "יהי רצון מלפניך ה' אלקינו ואלקי אבותינו שיתמו אויבינו ושונאינו וכל מבקשי רעתנו".

4- אוכלים לוביא ואומרים: "יהי רצון… שירבו זכויותינו ותלבבנו".
5- אוכלים כרתי (בצל ירוק, מכונה "לוף") ואומרים: "יהי רצון… שיכרתו אויבינו ושונאינו וכל מבקשי רעתנו". יכווין להכרית את הכוחות הרעים שנבראו מהעוונות.

6- אוכלים סלקא (עלי סלק ירוק) ואומרים: "יהי רצון… שיסתלקו אויבינו ושונאינו וכל מבקשי רעתנו". מכוונים על המקטרגים וכוחות הדין המקטרגים למעלה.
7- אוכלים קרע (קישוא) ואומרים: "יהי רצון… שתקרע רוע גזר דיננו, ויקראו לפניך זכיותינו". יכווין בשם קר"ע.

8- אוכלים רימון מתוק ואומרים: "יהי רצון… שנהיה מלאים מצוות כרימון".

9-אוכלים תפוח מבושל בסוכר/תפוח בדבש ואומרים:"יהי רצון…שתתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה".
10- אוכלים ראש כבש ואומרים: "יהי רצון… שנהיה לראש ולא לזנב. שנהיה לראש ולא לזנב ותזכור לנו עקידתו ואילו של יצחק אבינו בן אברהם אבינו עליהם השלום".

 

 

 

 

בס"ד

הידעת? ממה עושים שופר?

מאילו חיות אפשר להכין שופר? כל קרן של חיה העשויה כשפופרת עם מילוי, חוץ מקרן של פרה.

מדוע לא משתמשים בקרני בקר לעשיית שופר? משום שקרן הפרה מזכיר את חטא העגל, ואין אנו רוצים להזכיר ביום הקדוש את חטאי אבותינו.

"אמר רבי אבהו: למה תוקעין בשופר של איל? אמר הקדוש ברוך הוא: תקעו לפניי בשופר של איל, כדי שאזכור לכם עקידת יצחק בן אברהם, ומעלה אני עליכם כאילו עקדתם עצמכם לפניי" (ראש השנה טז.)

ואכן מנהגינו לתקוע בשופר של איל, בשופר כפוף, ובצבע חום (ולא שחור). ולפי הרמב"ם רק שופר של איל כשר לתקיעה.

אחד הטעמים לתקיעה בשופר בראש השנה הוא לערבב (=לבלבל) השטן (רש"י, ראש השנה ט"ז). השטן יודע שכאשר יתגלה המשיח, ייתקע בשופר גדול והשטן יישחט (סוכה נ"ב ע"א).

השנה, ראש השנה יוצא בימים שני ושלישי, ותוקעים בשופר בשני הימים. ביום השני לא מברכים שהחיינו.

ראוי להיזהר שלא לענות "ברוך הוא וברוך שמו" על ברכות השופר, וגם לא לדבר מברכות השופר ועד תקיעת השופר האחרונה כדי לצאת ידי חובת תקיעת שופר ושלא יהיה הפסק.

מה עושים ביום ראש השנה?

מתפללים, לומדים תורה, קוראים תהילים. לאחר מנחה (קטנה) עושים תשליך. רצוי שלא לישון ביום, ואם מישהו חש בראשו, יכול לישון לאחר חצות היום. כדאי לא לבזבז את היום בשיחה בטלה, אלא להרבות במצוות כדי לזכות בדין.

הרב עובדיה יוסף: "אחר התפלה יסעד לבו וילך לבית הכנסת ללמוד כפי כוחו, ויש מסיימים ב' פעמים תהלים ואדרא רבה וזוטא בשני ימי ראש השנה". אחת מהסיבות למנהג זה: "ולא יאבד היום הקדוש בשיחה בטלה וכדומה". (ילקוט יוסף מועדים, עמוד 33 הלכה י"א). צדקה חוצין, נכדו של חכם צדקה חוצין כותב: "המקובל…צדקה חוצין תיקן תקנות הרבה ומכללם… מצא שההמון היו עושים את שני הימים של ראש השנה כשאר חגים וימים טובים מרבים בשמחה ובטיולים ופן יבואו עי"ז לשכוח ח"ו את ערך הימים האלה עמד וגדר גדר שיתקבצו לחבורות תכף אחר הקידוש והסעודה וילמדו בכינופיה ספר התהלים ואדרא זוטא או רבא בשני הימים עד זמן מנחה ועד היום נוהגים כן כל אנשי העיר בגדאד וסביבותיה ופשט המנהג גם לערי פרס והודו" (בהקדמה ל"צדקה ומשפט", חלק א, ירושלים). ואכן בשעות הצהריים/אחה"צ קוראים בבית הכנסת תהלים, וגם חלקים מהזוהר. אנשים נוהגים להביא ללימוד זה ברכות לעילוי נשמת קרוביהם בשנה הראשונה. לאחר הלימוד קוראים קדיש גם על נפטרים לאחר השנה הראשונה.

נוהגים לא לאכול חמוץ בראש השנה (בן איש חי, שנה א, נצבים, ה'), ולא מאכלים חריפים (ספר תשובות רב נטרונאי גאון, עמוד ש"ו) ולא מאכלים שחורים (כמו תמרים שחורים). ומרבים באכילת בשר שמן ודברי מתיקה ככתוב: "אכלו משמנים ושתו ממתקים ושלחו מנות לאין נכון לו כי קדוש היום לאדוננו" (נחמיה, ח', י'). סימן טוב לאכול מאכלים מתוקים, שתהיה כל השנה טובה ומתוקה. אמן.

חידה לילדים: באילו מצוות/מנהגים בראש השנה מזכירים את זכות עקידת יצחק? (התשובות בתוך הגיליון).

מדוע תוקעים בשופר במוצאי יום כיפור? (תשובה אי"ה בגיליון הבא)

רמזים וברכות לשנת תשע"ג:

– תהא שנת עת גאולה

– תהא שבירת עול גלויות

– תהא שנת עשירות גדולה

– תהא שנת עונג גדול

– תהא שנה עשירת גשמים

– תהא שנת עלייה גדולה

– תהא שנת עצירת גרעין (איראני)

 

אהבת? נא שתף עם חבריך! בברכה, חיים סלמן
Share on Facebook
Facebook
Tweet about this on Twitter
Twitter
Pin on Pinterest
Pinterest

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *