עלון לחנוכה

 

חנוכיה עירקית

בס"ד

כנסו כאן וקראו בעלון לחג החנוכה התשע"ג שהכין חכם איציק שמש הי"ו.

 חנוכה תשע"ג

שבת פרשת וישב

 

בפרשת השבוע "וישב" כתוב "ובגפן שלשה שריגים והיא כפורחת עלתה נצה הבשילו אשכלותיה ענבים", הבן איש חי כותב שישראל שנמשלו לגפן. מה מיוחד בגפן שעם ישראל נמשל אליו? עץ הגפן חלש ורך, אך פירותיו טובים מאד שיש בהם גם אכילה וגם שתייה. כך עם ישראל, אף על פי שהם רחמנים ורכים עושים פירות טובים בתורה ובמצוות. וכך למרות שהיינו מעטים מול רבים, עם ישראל ניצח את היוונים בחנוכה, בזכות התורה והמצוות. בנוסף, הגפן אינה מקבלת נטיעה אחרת והיא לא יכולה להתערב בשאר אילנות, כך ישראל כתוב עליהם "הן עם לבדד ישכון". יהודים לא יכולים להתחתן עם גויים, או להתחתן בחתונה אזרחית. כל העמים ההיסטוריים שהתחתנו עם עמים אחרים, נעלמו מהעולם. היכן היום אשור? רומי? בבל העתיקה? מצרים הפרעונית? מי יצליח לאתר את צאצאיהם? כולם נכחדו, ורק העם היהודי נשאר. בימי החשמונאים, היה חשש גדול להתבוללות של יהודים. אולם, היהודים הצדיקים הגנו בכוח על היהדות. גם בימינו, יש כוחות המנסים להביא את עם ישראל להתבוללות, ואילו אנו יודעים שיהודי לא יכול להתבולל בשאר הגויים, ואנו שומרים על ייחודנו, כמו שהגפן לא יכולה להתערב בשאר אילנות, ושומרת על ייחודה.

 

הלכות ימי החנוכה תשע"ג (מסודר לפי ימות השבוע):

שבת פרשת וישב, ערב חנוכה- לא מכינים את החנוכיה, ולא נוגעים בה או בנרות במהלך השבת.

 

מוצאי שבת, נר ראשון של חנוכה- מברכים 3 ברכות: "להדליק נר חנוכה", "שעשה נסים", "שהחיינו" (הברכות מופיעות בעמוד האחורי). מדליקים נר אחד וגם את השמש. אומרים ל"ו תיבות של "הנרות הללו אנחנו מדליקין", "מזמור שיר חנוכת הבית לדוד…", ויש האומרים מזמור "יושב בסתר עליון…" 7 פעמים.

בבית הכנסת קודם מדליקים חנוכיה, ואחר כך- הבדלה (כדי להדליק חנוכיה "ברוב עם הדרת מלך" כשכל המתפללים נמצאים). יש המקדימים את הדלקת החנוכיה לאחר קדיש "תתקבל" של ערבית מטעם זה.

בבית- קודם עורכים הבדלה, ואחר כך- מדליקים חנוכיה (ואסור להשתמש בנרות חנוכה לצורך הבדלה).

 

יום חמישי- בלילה הנשים נוהגות להדליק נר לעילוי נשמת רבי מאיר בעל הנס (ללא קשר לנרות החנוכיה). (בן איש חי, אות כ"ח).

 

יום שישי- א. ראש חודש טבת, נהוג להרבות בסעודת ראש חודש, ומצד שני לא לאכול ארוחת צהריים מאוחרת כדי לאכול סעודת שבת בתיאבון.

ב. מקדימים את תפילת מנחה לצהריים (12.30 ואילך- מנחה גדולה) כדי להדליק חנוכיה בערב שבת בזמן.

ג. למדליקים חנוכיה בנרות שעווה צבעוניים, כדאי להשתמש בנרות ארוכים מהרגיל (בערב שבת מדליקים לפני הזמן, וצריך שנרות החנוכיה יהיו דולקים חצי שעה לאחר הזמן, ונרות השעווה הקטנים/בינוניים לא מספיקים).

ד. קודם מדליקים נרות חנוכה, ואחר כך נר שבת.

ה. בקבלת שבת לא אומרים "במה מדליקין" (רבי טרפון פסל לנרות שבת את כל השמנים חוץ משמן זית, ואילו לחנוכה השמנים מותרים, ויש בכך משום פחיתות כבוד לחנוכה).

 

מוצ"ש- מדליקים את כל נרות החנוכיה, זהו הערב האחרון בו מדליקים.

 

מקום החנוכיה- א. מניחים את החנוכיה בגובה של מעל 24 ס"מ מפני הקרקע ועד 80 ס"מ בלבד (בן איש חי, ה).

ב. לא מזיזים את החנוכיה ממקומה, מדליקים היכן שבירכנו. (בן איש חי, ו).

ג. אם הדליק חנוכיה במקום שיש רוח,והנרות נכבו לפני שעברה חצי שעה מההדלקה, לא יצא ידי חובה, וצריך שוב להדליקה במקום ראוי ללא ברכה. אבל אם הניחה במקום שאינו שולט הרוח וקרה לה מקרה וכבתה אינו זקוק מן הדין להדליקה, ואם החמיר להדליקה ברוך יהיה (בן איש חי, ט).

שכח לברך שהחיינו- שכח לברך שהחיינו בלילה הראשון, ונזכר בלילה אחר- יכול לברך שהחיינו בלילה שנזכר.

 

האם מי שמדליק בבית הכנסת צריך להדליק חנוכיה גם בביתו? כן, המדליק בבית הכנסת צריך שוב להדליק בביתו בברכה (בן איש חי, יא).

 

שינויים והוספות בתפילה בחנוכה:

תפילת עמידה- א. אומרים "על הנסים… בימי מתתיה" בכל תפילות חנוכה, החל מערבית למוצ"ש ועד תפילת מנחה של יום ראשון- זאת חנוכה (כולל).

ב. מנהגנו לומר "על הנסים" (ולא "ועל הנסים"). כמו-כן, נוהגים לומר "בימי מתתיה" (ולא "בימי מתתיהו").

 

ברכת המזון- גם בברכת המזון אומרים "על הניסים".

 

תחנון- א. בכל ימי חנוכה לא אומרים תחנון.

ב. בשבת פרשת "וישב", ובשבת פרשת "מקץ" אומרים "יהי שם" במנחה במקום "צדקתך".

הלל- בכל שמונת ימי חנוכה אומרים "הלל שלם" עם ברכה תחילה וסוף.

 

קריאה בתורה: א. בכל ימי החנוכה מוציאים ספר תורה וקוראים בפרשת נשא.

ב. בימים ראשון (נר ראשון) הכהן מתחיל מברכת כהנים, הלוי מתחיל מ- "ויאמר ה' אל משה לאמר קח מאתם" ועד "לחנוכת המזבח", והשלישי קורא עד "קורבן נחשון בן עמינדב".

ג. בימים שני עד חמישי הכהן קורא את שלושת הפסוקים הראשונים של פרשת הנשיא לאותו יום, הלוי את שלושת הפסוקים האחרונים, והשלישי קורא מהתחלה ועד הסוף (חוזר על הפסוקים).

ד. ביום שישי (ראש חודש) מוציאים שני ספרים. שלושה העולים הראשונים קוראים בפרשת ראש חודש, השלישי מסיים את כל קריאת ראש חודש. הרביעי קורא את פרשת הנשיא של היום השישי.

ה. בשבת קוראים שבעה עולים בפרשת השבוע (מקץ) והמשלים קורא חצי קדיש כבכל שבת. המפטיר קורא את פרשת הנשיא השביעי, ואומר גם קדיש לפני ההפטרה. ההפטרה: "רני ושמחי בת ציון".

ו. ביום ראשון -נר שמיני של חנוכה (זאת חנוכה)- הכהן והלוי קוראים שישה פסוקים ראשונים של הנשיא השמיני, והעולה השלישי קורא עד "כן עשה את המנורה".

הלל: בכל יום מימי החנוכה אומרים הלל שלם, עם ברכה לפני ואחרי. אפילו ברוב חג הפסח לא אומרים הלל עם ברכה, ובחנוכה אומרים משום שחג החנוכה הוא חג של שמחה גדולה (ונשים לא מברכות את ברכות ההלל).

 

 

 

יה הצל יונה מחכה (פיוט לחנוכה)

 

יָהּ הַצֵּל יוֹנָה מְחַכָּה, וְדִמְעָתָהּ לָךְ מְפַכָּה

וְתִשְׂמַח בָּךְ אַתָּה מַלְכָּהּ בִּשְׁמוֹנַת יְמֵי חֲנֻכָּה

 

הוֹדוּ לְגֵאֶה עַל גֵּאִים, וְנוֹרָא עַל כָּל נוֹרָאִים
הִצִּיל אֶת נִין חַשְׁמוֹנָאִים, מִיָּד צָר כִּי בָהֶם הִכָּה

 

וְתִשְׂמַח בָּךְ אַתָּה מַלְכָּהּ בִּשְׁמוֹנַת יְמֵי חֲנֻכָּה

 

וְיָשִׁירוּ עַמָּךְ שִׁירוֹת, וּזְמִירוֹת מִפָּז יְקָרוֹת
בְּהַדְלִיקָם אֶת הַנֵּרוֹת, בִּשְׁמוֹנַת יְמֵי חֲנֻכָּה

 

וְתִשְׂמַח בָּךְ אַתָּה מַלְכָּהּ בִּשְׁמוֹנַת יְמֵי חֲנֻכָּה

 

דִּרְשׁוּ לָאֵל כָּל לְבָבוֹת, כִּי גָמַל עָלֵינוּ טוֹבוֹת
שִׂמְחוּ בָנִים עִם הָאָבוֹת, בְּדָת מִנִּי יָם אֲרֻכָּה

 

וְתִשְׂמַח בָּךְ אַתָּה מַלְכָּהּ בִּשְׁמוֹנַת יְמֵי חֲנֻכָּה

 

הָאֵל יָמֵינוּ יְחַדֵּשׁ, וְצָר לַהֲרִיגָה יְקַדֵּשׁ
יִשְׁלַח עֶזְרְךָ מִקֹּדֶשׁ, וּמִצִּיּוֹן יִסְעָדֶךָּ

 

וְתִשְׂמַח בָּךְ אַתָּה מַלְכָּהּ בִּשְׁמוֹנַת יְמֵי חֲנֻכָּה

 

הפיוט המרכזי לחנוכה בקרב עדות המזרח. שמו של מחבר הפיוט הוא יהודה, אך מעבר לכך לא ידועים עוד פרטים.
מיהי היונה? כנסת ישראל משולה ליונה, שדעמותיה מפכות כמעיין, והיא מחכה לגאולה שלמה, כמו בימי חנוכה, בהם נגאלנו.

 

 

 

יָהּ הַצֵּל יוֹנָה מְחַכָּה, וְדִמְעָתָהּ לָךְ מְפַכָּה

 

 

 

 

 

הדלקת נרות חנוכה:

 

בָּרוּך אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהַדְלִיק נֵר חֲנוּכָּה.

 

בָּרוּך אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם שֶׁעָשָׂה נִסִּים לַאֲבוֹתֵינוּ, בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה.

 

 

בערב הראשון (השנה- במוצאי שבת) מברכים גם את ברכת שהחיינו:

בָּרוּך אַתָּה ה' אֱ-לֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְמָנוּ וְהִגִּעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה.

 

 

לאחר מכן אומרים בכל יום:

 

הַנֵּרוֹת הַלָּלוּ אֲנַחְנוּ מַדְלִיקִין עַל הַנִּסִּים וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת וְעַל הַנִּפְלָאוֹת שֶׁעָשִׂיתָ לַאֲבוֹתֵינוּ עַל-יְדֵי כּהֲנֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים. וְכָל שְׁמֹנַת יְמֵי חֲנֻכָּה הַנֵּרוֹת הַלָּלוּ קֹדֶשׁ הֵם, וְאֵין לָנוּ רְשׁוּת לְהִשְׁתַּמֵשׁ בָּהֶם. אֶלָּא לִרְאוֹתָם בִּלְבָד, כְּדֵי לְהוֹדוֹת לִשְׁמְךָ עַל-נִסֶּיךּ וְנִפְלְאוֹתֶיךָ וִישׁוּעותֶיךָ.

מִזְמוֹר שִׁיר חֲנֻכַּת הַבַּיִת לְדָוִד. אֲרוֹמִמְךָ ה' כִּי דִלִּיתָנִי וְלֹא שִׂמַּחְתָּ אֹיְבַי לִי. ה' אֱלֹהָי שִׁוַּעְתִּי אֵלֶיךָ וַתִּרְפָּאֵנִי. ה' הֶעֱלִיתָ מִן שְׁאוֹל נַפְשִׁי חִיִּיתַנִי מִיָּרְדִי בוֹר. זַמְּרוּ לַה' חֲסִידָיו וְהוֹדוּ לְזֵכֶר קָדְשׁוֹ. כִּי רֶגַע בְּאַפּוֹ חַיִּים בִּרְצוֹנוֹ בָּעֶרֶב יָלִין בֶּכִי וְלַבֹּקֶר רִנָּה. וַאֲנִי אָמַרְתִּי בְשַׁלְוִי בַּל אֶמּוֹט לְעוֹלָם. ה' בִּרְצוֹנְךָ הֶעֱמַדְתָּה לְהַרְרִי עֹז הִסְתַּרְתָּ פָנֶיךָ הָיִיתִי נִבְהָל. אֵלֶיךָ ה' אֶקְרָא וְאֶל אֲדֹנָי אֶתְחַנָּן. מַה בֶּצַע בְּדָמִי בְּרִדְתִּי אֶל שָׁחַת הֲיוֹדְךָ עָפָר הֲיַגִּיד אֲמִתֶּךָ. שְׁמַע ה' וְחָנֵּנִי ה' הֶיֵה עֹזֵר לִי. הָפַכְתָּ מִסְפְּדִי לְמָחוֹל לִי פִּתַּחְתָּ שַׂקִּי וַתְּאַזְּרֵנִי שִׂמְחָה. לְמַעַן יְזַמֶּרְךָ כָבוֹד וְלֹא יִדֹּם ה' אֱלֹהַי לְעוֹלָם אוֹדֶךָּ:

 

 
יש הנוהגים להוסיף מזמור

"יושב בסתר עליון" (תהלים צ"א)

 

 

אהבת? נא שתף עם חבריך! בברכה, חיים סלמן
Share on Facebook
Facebook
Tweet about this on Twitter
Twitter
Pin on Pinterest
Pinterest

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *