סיפור הפרהוד בשנת 1941 בחג השבועות בעירק

שבועות

ב-1 ביוני 1941 חל חג השבועות. באותו היום התפרצו בריונים ערבים אל שכונות היהודים בבגדד. ההתפרעות נמשכה גם למחרת. הפורעים חדרו לבתים, רצחו, אנסו, עינו, שדדו, בזזו, העלו באש בית כנסת וחנויות. איש אינו יודע בוודאות כמה תושבים יהודים נהרגו; מקובל להעריך את מספרם ביותר מ-150. מאות רבות נפצעו. הפוגרום, הידוע בכינוי פרהוד, הופסק בידי משטרת בגדד. גם ערבים נהרגו ונפצעו.

פחות מ-24 שעות קודם לכן עברה בגדד לשליטת בריטניה. צ'רצ'יל הורה להפיל את משטרו קצר-הימים של רשיד עלי אל-כילאני, שתפס את השלטון בעזרת הנאצים. כניסת הבריטים לעיראק נחשבה לחלק ממלחמת העולם השנייה. הפרהוד של בגדד סימן את ראשית קצה של הקהילה היהודית העתיקה ביותר בעולם ויש המשווים אותו עם "ליל הבדולח" בגרמניה ובאוסטריה, לפני 70 שנה.

ויולט ודוד שמש, זוג צעיר, עשו את החג אצל קרובים; את התינוקת שלהם, מירה, השאירו אצל מטפלת ערבייה. שעות של חרדה איומה עברו עליהם עד שהביאה המטפלת את הילדה. בינתיים התחילו להזיז את הרהיטים, כדי לחסום את הדלתות. מבתי השכנים שמעה ויולט צרחות נשים. אחר כך נודע לה שרבים מהשכנים הערבים נחלצו להגן על היהודים.

זה סיפור יהודי מאוד, לא ציוני. ויולט ודוד שמש הגדירו את עצמם ערבים-יהודים. הפרהוד הניע אותם לעזוב את ארצם. כרבים מיהודי עיראק הם התיישבו תחילה בבומביי, אך הבריטים עמדו לעזוב את הודו; ויולט ודוד שמש באו לירושלים. הבריטים עמדו לעזוב גם את ארץ ישראל, בני הזוג שמש התיישבו בקפריסין. אחרי שהבריטים יצאו גם משם עברו השמשים ללונדון.

היא אהבה לכתוב. כשמתה לפני כשנתיים בת 94 הניחה אוסף גדול של מכתבים וקטעי יומן המתעדים את שגרת היום-יום של הדור האחרון ברציפות קהילתית בת 2,500 שנה: מה אכלו ומה לבשו, איך התאהבו ואיך התאבלו. מודעת לתמורות העתים, היא סיפרה על הופעת הגפרורים הראשונים ושעוני היד הראשונים וגם רשמה בשקדנות מה שקרה ליהודי בגדד כל אימת שבא שליט חדש.

מירה התינוקת בגרה והתחתנה עם טוני רוקה, שהיה כתב "סאנדי טיימס" והשניים ערכו את מכתביה וקטעי יומנה של ויולט שמש לאוטוביוגרפיה שובת לב; זמן קצר לפני מותה הספיקה לראות בטלוויזיה את הפלת פסלו של סדאם חוסיין. הספר שיצא בימים אלה משדר נוסטלגיה; הוא נושא את הכותרת "זיכרונות מגן עדן".

רוקה חקר את אירועי אותו היום ומציע לראשונה תשובה מתועדת מלאה על השאלה מדוע לא פעלו הבריטים כדי למנוע את הפרהוד. תמציתה: השגריר הבריטי, קינהאן קונוואליס שמו, לא ציית להוראות שקיבל מלונדון, אלא עשה מה שרצה. כאחד האנשים שהמציאו את העם העיראקי חשב השגריר שלא צריך להרגיז את תושבי בגדד ואין לתת להם תחושה שהבריטים משליטים עליהם ממשלת בובות. על כן השאיר את הצבא מחוץ למרכז בגדד והרשה לערבים לפגוע ביהודים. הערבים שנאו אותם בין היתר מפני שנחשבו לבעלי בריתם של הבריטים בעיראק ואת הבריטים שנאו בין היתר מפני שנחשבו לבעלי בריתם של היהודים בארץ ישראל.

כולם ידעו מה שעמד לקרות; לשגריר קונוואליס לא היה אכפת. לורנס איש ערב תיאר אותו כאיש שחושל במתכת פלאית, אלפי דרגות של חום לא ימיסוה. את שעות הפרהוד בילה שגריר הוד מלכותו במשחק ברידג'.

אהבת? נא שתף עם חבריך! בברכה, חיים סלמן
Share on Facebook
Facebook
Tweet about this on Twitter
Twitter
Pin on Pinterest
Pinterest

7 תגובות על הפוסט “סיפור הפרהוד בשנת 1941 בחג השבועות בעירק

    • בס"ד
      שלום לך חכם איציק שמש היקר.
      לא ידוע לי על שמותיהם המרוכוזים במקום אחד. אשמח אם תמצא ותאמר לי.
      שבת שלום וחג שמח.
      חיים סלמן
      מנהל האתר

  1. יש רשימה מלאה של הנספים בפרעות בספר שנקרא – שנאת יהודים ופרעות בעיראק שנכתב על ידי שמואל מורה וצבי יהודה בהוצאת המכון למורשת יהודת בבל. אם אתה מחפש שם מסוים תגיד לי אני אבדוק עבורך.

    • בס"ד
      תודה לך אלעד מיכל.
      פשוט חשבנו שאם יש רשימה מרוכזת של כל השמות אז נכניס אותה לכתבה.
      חיים סלמן
      מנהל האתר

  2. כותר תחת הכותרת "אלף לילה ויום" יצא זה עתה לאור בהוצאת צבעונים. הספר מגולל את סיפורה של משפחה יהודית המתגוררת בבגדד, החל בערב חג השבועות בראשון ביוני 1941 ועד לעלייתה ארצה בשנת 1950. בתוך כך מגולל המחבר את סיפורו של יום הפרהוד, כאשר בהיותו בן 5 שנים בלבד, היה עד לשחיטת יהודים לנגד עיניו ובתוך כך את סיפורה של יהדות בגדד. המחבר, אדי מור, הינו הילד השישי של משפחה מרובת ילדים (10 במספר).

    • בס"ד
      חזק וברוך שכתבת לנו.
      בהזדמנות זו רציתי לספר לכם שלטיף ברטוב שהוציא לאור ספר על שירי אום כלתום עם המלים בעברית ובערבית הוציא עתה ספר נוסף על שירי מחמד עבד אל והאב. כל המעוונין יפנה אליו לכתובת: לטיף ברטוב ת.ד. 11378 ירושלים.

      חיים סלמן
      מנהל האתר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *