יום הכפורים – דרשות וקטעי תפילה של יהודי עירק

 

רבנו יוסף חיים ע"ה בעל הבן איש חי

רבנו יוסף חיים ע"ה בעל הבן איש חי

בס"ד

דרשה ליום הכפורים מאת רבנו יוסף חיים ע"ה זיע"א.

יום הכפורים הוא האחרון משלושה זמני תשובה שניתנו.

יובן הטעם שזמן התשובה שבכל שנה ושנה נחלק לשלושה חלוקות: האחד הוא חודש אלול עד ראש השנה, השני הוא מן יום ראש השנה עד יום הכפורים והשלישי הוא יום הכפורים. כי באמת האדם צריך להתעורר בתשובה בכל יום ויום. אך יש שהוא משתקע בהבליו בימות השנה ואינו שם לב לשוב בתשובה, שסומך על חודש אלול. ויש שגם אחר שיבוא חודש אלול, ישאר נרדם ודוחה תשובתו לראש השנה וימים שבינתיים עד כי ישמע קול השופר ויחרד. ויש אף על פי ששמע קול שופר בר"ה, עודנו לבו אטום ונרדם, ודוחה את בתשובה ליום הכפורים, כי אחר יום זה אין לו עוד זמן אחר לדחות תשובתו אליו, שכל אחד יודע שביום הכפורים תגמר החתימה בשעת הנעילה.

ואמרתי בס"ד משל על זה אשר מצאתיו במדרש רבותינו ז"ל על ענין אחר ואנכי אמשילנו בענין זה. והוא משל לשועל שראה את החיות עומדים בצער גדול בשביל שכעס עליהם האריה מלכם ואמר שרוצה לעשות בהם נקם ומשפט חרוץ. ויאמר להם השועל: אל תיראו ואל תפחדו. אני אלך עמכם אצלו ואפייסנו. אמרו לו: במה תפייסו? אמר להם: יש לי שלוש מאות משלי שועלים. אני אומר אותם לפניו ואצחיק אותו ובשמחתו בהם ינוח מכעסו ויתפייס וימחול לכם. ויאמרו טוב הדבר לכה איתנו. וילכו כולם עמו ביחד והלך עמהם שיעור מהלך אלפיים אמה ועמד באמצע הדרך. אמרו לו: למה עמדת? אמר להם: שכחתי מאה משלים מן אלו השלוש מאות. אמרו לו: תלך מה בכך? הנה יש שיעור פיוס בשתי המאות הנשארות. והלך עמהם עוד מהלך אלפיים אמה ועמד. אמרו לו: למה עמדת? אמר להם: שכחתי עוד מאה אחרים. אמרו לו: מה בכך? יש שיעור פיוס במאה הנשארות. והלך עמהם עד שהגיעו סמוך לאוהל הארי ועמד ולא רצה ללכת. אמרו לו: למה עמדת? אמר להם: שכחתי הכל אין לי במה לפייסו. ותאחזימו פחד ורעדה ולא ידעו מה לעשות. ויאמר להם השועל: עתה כבר באתם סמוך לאוהל הארי ואין מנוס לחזור, שכבר ראה אתכם ואתם קרובים אצלו. לכן אין לכם תקנה אלא רק בעיצה זו: שיתאזרכל אחד ואחד לצעוק ולבכות בכל כוחו לפני הארי ויתמרמר בארץ לפניו לבקש ממנו מחילה וסליחה בבכיה ותחנונים לעורר רחמיו שימחול ויסלח לכם. וכן עשו כולם. ויתמלא הארי רחמים עליהם וימחול להם.

והנמשל הוא הדבר אשר דברנו, שהאדם מקלקל דרכיו כל השנה כולה, הן בביתו הן בחנותו הן בתפילתו הן בביטול עסק התורה. וכאשר יבוא יצר הטוב לעורר לבו בתשובה ואומר לו שובה ישראל כי על כל אלה יביאך האלוקים במשפט, הוא דוחה תשובתו לחודש אלול, שיאמר יבוא חודש אלול ואעשה תשובה בעסק התורה ובסליחות. אחר כך יגיע חודש אלול והוא עודנו הולך בדרכו הרע ואינו עושהתשובה. וכשיבוא יצר הטוב להזכירו ולעורר לבו, דוחה תשובתו לראש השנה וימים שבינתיים. אחר כך יגיעו ימים שבינתיים ואינו עושה תשובה. וכשיבוא יצר הטוב להזכירו ולעורר לבו דוחה את התשובה ליום הכפורים. אבל כאשר הגיע יום הכפורים ובא ערבית לבית הכנסת, כבר ידע שנעשה קרוב לחתימה, ולאיזה זמן ידחה תשובתו? ואותו היום שהוא קצר והמלאכה מרובה מה יוכל לסגל בו? לכך מוכרח לעשות כעצת השועל שיהיה צועק ובוכה בלב נשבר לפני מלכו של עולם בסליחות ותחנונים רבים, והוא קורא בגרון מעומק לבו עד שעת הנעילה. ואלוקינו מרחם לקבל תשובתו ושברון לבבו וחותם אותו בספר מחילה ובספר חיים טובים. (מספר בן איש חיל א' תשובה א'.)

 

 

בס"ד

דרשה ליום הכפורים מאת רבנו יוסף חיים ע"ה זיע"א.

יום הכפורים הוא האחרון משלושה זמני תשובה שניתנו.

יובן הטעם שזמן התשובה שבכל שנה ושנה נחלק לשלושה חלוקות: האחד הוא חודש אלול עד ראש השנה, השני הוא מן יום ראש השנה עד יום הכפורים והשלישי הוא יום הכפורים. כי באמת האדם צריך להתעורר בתשובה בכל יום ויום. אך יש שהוא משתקע בהבליו בימות השנה ואינו שם לב לשוב בתשובה, שסומך על חודש אלול. ויש שגם אחר שיבוא חודש אלול, ישאר נרדם ודוחה תשובתו לראש השנה וימים שבינתיים עד כי ישמע קול השופר ויחרד. ויש אף על פי ששמע קול שופר בר"ה, עודנו לבו אטום ונרדם, ודוחה את בתשובה ליום הכפורים, כי אחר יום זה אין לו עוד זמן אחר לדחות תשובתו אליו, שכל אחד יודע שביום הכפורים תגמר החתימה בשעת הנעילה.

ואמרתי בס"ד משל על זה אשר מצאתיו במדרש רבותינו ז"ל על ענין אחר ואנכי אמשילנו בענין זה. והוא משל לשועל שראה את החיות עומדים בצער גדול בשביל שכעס עליהם האריה מלכם ואמר שרוצה לעשות בהם נקם ומשפט חרוץ. ויאמר להם השועל: אל תיראו ואל תפחדו. אני אלך עמכם אצלו ואפייסנו. אמרו לו: במה תפייסו? אמר להם: יש לי שלוש מאות משלי שועלים. אני אומר אותם לפניו ואצחיק אותו ובשמחתו בהם ינוח מכעסו ויתפייס וימחול לכם. ויאמרו טוב הדבר לכה איתנו. וילכו כולם עמו ביחד והלך עמהם שיעור מהלך אלפיים אמה ועמד באמצע הדרך. אמרו לו: למה עמדת? אמר להם: שכחתי מאה משלים מן אלו השלוש מאות. אמרו לו: תלך מה בכך? הנה יש שיעור פיוס בשתי המאות הנשארות. והלך עמהם עוד מהלך אלפיים אמה ועמד. אמרו לו: למה עמדת? אמר להם: שכחתי עוד מאה אחרים. אמרו לו: מה בכך? יש שיעור פיוס במאה הנשארות. והלך עמהם עד שהגיעו סמוך לאוהל הארי ועמד ולא רצה ללכת. אמרו לו: למה עמדת? אמר להם: שכחתי הכל אין לי במה לפייסו. ותאחזימו פחד ורעדה ולא ידעו מה לעשות. ויאמר להם השועל: עתה כבר באתם סמוך לאוהל הארי ואין מנוס לחזור, שכבר ראה אתכם ואתם קרובים אצלו. לכן אין לכם תקנה אלא רק בעיצה זו: שיתאזרכל אחד ואחד לצעוק ולבכות בכל כוחו לפני הארי ויתמרמר בארץ לפניו לבקש ממנו מחילה וסליחה בבכיה ותחנונים לעורר רחמיו שימחול ויסלח לכם. וכן עשו כולם. ויתמלא הארי רחמים עליהם וימחול להם.

והנמשל הוא הדבר אשר דברנו, שהאדם מקלקל דרכיו כל השנה כולה, הן בביתו הן בחנותו הן בתפילתו הן בביטול עסק התורה. וכאשר יבוא יצר הטוב לעורר לבו בתשובה ואומר לו שובה ישראל כי על כל אלה יביאך האלוקים במשפט, הוא דוחה תשובתו לחודש אלול, שיאמר יבוא חודש אלול ואעשה תשובה בעסק התורה ובסליחות. אחר כך יגיע חודש אלול והוא עודנו הולך בדרכו הרע ואינו עושהתשובה. וכשיבוא יצר הטוב להזכירו ולעורר לבו, דוחה תשובתו לראש השנה וימים שבינתיים. אחר כך יגיעו ימים שבינתיים ואינו עושה תשובה. וכשיבוא יצר הטוב להזכירו ולעורר לבו דוחה את התשובה ליום הכפורים. אבל כאשר הגיע יום הכפורים ובא ערבית לבית הכנסת, כבר ידע שנעשה קרוב לחתימה, ולאיזה זמן ידחה תשובתו? ואותו היום שהוא קצר והמלאכה מרובה מה יוכל לסגל בו? לכך מוכרח לעשות כעצת השועל שיהיה צועק ובוכה בלב נשבר לפני מלכו של עולם בסליחות ותחנונים רבים, והוא קורא בגרון מעומק לבו עד שעת הנעילה. ואלוקינו מרחם לקבל תשובתו ושברון לבבו וחותם אותו בספר מחילה ובספר חיים טובים. (מספר בן איש חיל א' תשובה א'.)

 

בס"ד

ידידי היקר חכם אליהו הלוי הי"ו שלח אלי בקשה לכפרת עוונות מאת רבנו יוסף חיים ע"ה מספרו לשון חכמים.

כנסו ותחי נפשכם.

רבי חיים סלמאן היקר

מצ"ב סגולת לבטל המקטרגים בערב כפור של רבינו יוסף חיים זצוק"ל בספרו לשון חכמים

תחילה יש לכתוב דברים אלו על נייר ואחר כך ללכת אל הים או נהר ולקרוא שם

הדברים בלחש לקשור את הנייר עם אבן ולהשליך אותו לתוך הים במקום העמוק.

ואח"כ תיכף צריך לאמר את הדברים האלה:

ככה יושלכו וישתקעו במצולות ים כל המקטרגים והמשטינים

יפלו ולא יקומו ג"פ

תפול עליהם אימתה ופחד (יכווין לשם תעא"ו) בגדול זרועך ידמו כאבן,

כאבן ידמו זרועך בגדול ופחד אימתה עליהם תפול,

המה כרעו ונפלו ואנחנו קמנו ונתעודד,ה' הושיעה המלך

יעננו ביום קראנו.יהיו לרצון אמרי פי והגיון ליבי לפניך ה' צורי

וגואלי.

בברכת גמר חתימה טובה תיזכו לשנים רבות נעימות וטובות

מאחל ידידך אליהו הלוי יצ"ו

ימחקו,ימחקו,ימחקו כל שטרי חובותינו:

ימחו,ימחו,ימחו ימחו חטאינו ועונותינו ופשעינו:

יתבטלו,יתבטלו,יתבטלו כל המשטינים והמקטרגים שנעשו מחטאינו,ועונותינו ופשעינו:

יהיו כולם בטלים ומבוטלים,בטליםומבוטלים,בטלים ומבוטלים:

יבושו ויכלמו כל הנחרים בנו יהיו כאין ויאבדו אנשי ריבינו:

יהיו כאין וכאפס אנשי מלחמתינו:יהון שביתין ושביקין לא שרירין ולא קיימין:יסתלקו ויאבדו כל אויבינו ושונאינו:תפול עליהם אימתה ופחדבגדול זרועך ידמו כאבן.כאבן ידמו זרועך בגדול ופחד אימתה עליהם תפול.

להלן קטעי תפילה של יום כפור כמנהג יהודי עירק בביצוע מנהל האתר חיים סלמן"

שמע קולי – פתיחה לליל כפור:

אלהים אלי אתה:

ניצוצים לפני ברוך שאמר:

ובכן נקדישך מלך:

ובכן ולך תעלה קדושה:

קדושת שחרית:

קדושת כתר:

עמידה 1:

עמידה 2:

עמידה 3:

עת קרוא אחרי מות:

הפטרת שבת שובה:

הפטרה לכפור:

ארומימך חזקי וחלקי:

סדר העבודה 1:

סדר העבודה 2:

סדר העבודה 3:

סדר העבודה 4:

סדר העבודה 5:

הווידוי של רבנו נסים:

אל מלך יושב על כסא רחמים:

אדיר ונאור:

אדיר ונאור (איטי):

למענך אלהי:

אנא ה' רחמיך יראו:

אנא בקראנו:

אל נורא עלילה:

הנשמה לך והגוף פעולך:

 

אהבת? נא שתף עם חבריך! בברכה, חיים סלמן
Share on Facebook
Facebook
Tweet about this on Twitter
Twitter
Pin on Pinterest
Pinterest

2 תגובות על הפוסט “יום הכפורים – דרשות וקטעי תפילה של יהודי עירק

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *