יהודי בגדאד במאה העשרים

בס"ד

דברים שאולי לא ידעתם על יהדות בגדד בתחילת המאה ה-20
# בראשית המאה ה-20 חיו בבגדד כ-35,000 יהודים, כ-35% מהאוכלוסייה הכללית של העיר. בבגדד פעלו שמונה מערכות עיתונים יהודים ולא פחות מ-30 בתי כנסת.
# בכל בתי הכנסת בעיר התנוסס קלסתר פניו של החכם הרב יוסף חיים, הידוע בכינויו "הבן איש חי". האגדה מספרת כי כשהיה יוסף חיים בן 7 הוא נפל לבאר עמוקה וניצל בנס. כשהיה בבור נדר שאם ייצא ממנו חי, יקדיש את חייו ללימוד תורה. לימים היה יוסף חיים לאחד מענקי הדור בבגדד בפרט ובעולם היהודי בכלל.
# הרב יוסף חיים מעולם לא פספס את דרשת השבת שלו, שנמשכה כשלוש שעות בכל פעם ונישאה מול קהל של אלפי אנשים. דרשותיו של הרב יוסף היו לאגדה והן תובלו במשלים, סיפורי מעשיות וחידות. הרב יוסף חיים נפטר בשנת 1909, כשהיה בדרכו להשתטח על קברו של הנביא יחזקאל בכפר כפיל שבעיראק – מקום קבורתו על-פי המסורת.
# ב-1917 השתלטו הבריטים על ארץ הפרת והחידקל והעניקו את השלטון למלך פייסל הראשון. תקופתו נחשבה לתור הזהב של יהודי עיראק. הקהילה היהודית זכתה לייצוג בפרלמנט העיראקי, וקשריה המסחריים עם הבריטים התהדקו. אחד הסוחרים היהודים הגדולים בבגדד היה ששון יחזקאל, לימים שר האוצר היהודי הראשון בעיראק, ואחד ממובילי התנועה הלאומית העיראקית.
# למשפחת ששון, שכונו "הרוטשילדים של המזרח" היתה השפעה עצומה לא רק בעיראק, אלא גם בבריטניה, הודו, הונג קונג, סינגפור ועוד מקומות במזרח הרחוק, בעשורים הראשונים של המאה העשרים. המשפחה יצרה רשת עסקית מסועפת עם סניפים של בתי העסק המקוריים בבגדד, והפכה את עיראק לגורם חשוב בעולם העסקים הבין-לאומי. בין הצאצאים המפורסמים של משפחת ששון אפשר למצוא את ויקטור ששון, הבעלים של רשת הקפה העולמית "קופי בין", ואת רחל ששון, העורכת הראשית של ה-"סאנדיי טיימס" הבריטי, ואחת העיתונאיות המרכזיות שלחמו ללא ליאות להוכחת חפותו של אלפרד דרייפוס.
# בשנת 1924 הקימה אישה בשם רחל חכם את בית הספר המקצועי לעיוורים בבגדד, שנחשב לראשון מסוגו בכל העולם היהודי. כחלק מתכנית הלימודים המודרנית למדו התלמידים לנגן בכלים מוזיקליים שונים וכמה מהם התקבלו מאוחר יותר לעבודה בתזמורת של תחנת השידור העיראקית הבגדדית. הם הכירו לרחל חכם תודה כל חייהם.
# בשנת 2003 גילו חיילים אמריקאיים במרתף מוצף מים של ה"מוחבראת" – מטה המודיעין בבגדד – אוסף של אלפי ספרים, תצלומים ומסמכים על יהודי עיראק. האוסף יקר הערך נשלח לייבוש, ניקוי עובש, שיחזור ושימור בארצות הברית, ונקרא IJA – Iraqi Jewish Archive. כמו כן נמצאו עשרות עותקים של ספר לימוד עברי לבית ספר יסודי ששמו "אלפא ביתא". כמעט מכל העותקים נתלשו עמודים 73-74, משום שהכילו שיר הכרזת נאמנות למלך פייסל השני, שנתלה על ידי מורדים בהפיכה הצבאית של 1958.
# בבגדד פעלה רשת החינוך "אליאנס" ששילבה לימודי עברית עם מקצועות מודרניים ותרמה תרומה מכרעת לחיבור בין מסורת וחילון בקרב יהדות עיראק. באקלים נאור זה נולדו מי שיהפכו לימים לאליטה האינטלקטואלית היהודית של יוצאי בגדד, ובהם הסופרים סמיר נקאש וסמי מיכאל, פרופ' ששון סומך ואחרים, שהגדירו את עצמם "יהודים-ערבים" ושילבו ביצירותיהם את התרבות הערבית-מוסלמית לצד התרבות היהודית.
# בשנת 1933 עלה לשלטון המלך פייסל הראשון. באותם ימים החל בעיראק גל פרו-נאצי, שהתחזק עם ביקורו של המופתי של ירושלים, חאג' אמין אל-חוסייני, שניהל קשרים הדוקים עם המפלגה הנאצית, וכן בעקבות תרגומו לערבית של "מיין קאמפ", חיבורו האנטישמי של אדולף היטלר.
# פרעות הפרהוד שפרצו בחג שבועות, יוני 1941, נחשבים עד היום לפצע פתוח בקרב יהדות בגדד שמנתה באותו זמן כ-150,000 יהודים בקירוב. במהלך הפרעות בוצעו מעשי אונס ורצח מזוויעים של תינוקות, נשים וזקנים, חנויות נבזזו ונשרפו, וילדים הושלכו למי החידקל לעיני הוריהם. יותר מ-180 יהודים נרצחו וכ-1,000 נפצעו. "מבעד לחלון ראינו עשרות אנשים חמושים בסכינים, גרזינים וכלי ירי, כמה מהם סחבו חפצים ורהיטים שבזזו מבתי היהודים "העיד יהודי בגדדי בשם יוסף נמרודי, "ראיתי אשה הנושאת בידה רגל של תינוק". הנרצחים היהודים נקברו בקבר אחים.
כל הצילומים ממאגרי המידע המקוונים של בית התפוצות https://dbs.bh.org.il/he

אהבת? נא שתף עם חבריך! בברכה, חיים סלמן
Share on Facebook
Facebook
Tweet about this on Twitter
Twitter
Pin on Pinterest
Pinterest

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *