חמש תעניות

 

בס"ד

מנהגי יהודי עירק בחמש תעניות לפי אברהם בן יעקב ע"ה כפי שמופיע באתר "דעת" ונתקבל מחכם אליהו הלוי הי"ו.
כ. ארבעת הצומות ובין המצרים:

1. רבים מקפידים לצום בכל ארבעת הצומות.

2. החל בי"ז בתמוז ממעטים בשמחות ומדגישים את האבלות. בשבוע שחל בו תשעה-באב נוהגים שלא לאכול בשר, לא לשתות יין, לא לכבס ולהסתפר ולא ללבוש מלבוש חדש. ויש נוהגים שלא לאכול בשר ולא לשתות יין כבר מליל שני של חודש אב עד ליל עשירי בו.

3. כאשר חל תשעה-באב ביום שבת ונדחה ליום ראשון, נוהגים לכבס בגדים בשבוע שלפניו, שהרי אין בו דין שבוע שחל בו תשעה-באב; וגם לעניין תספורת מקילין במקרה זה ואין גוערים במי שמסתפר לפני אותה שבת.

4. ביום תשעה-באב נהגו לשחוט בבית-המטבחיים בשביל אכילת ליל עשירי. אבל בימים שאין אוכלים בהם בשר כנ"ל, מקפידים על כך אפילו בסעודת מילה.

5. מנהג בגדאד לעשות אירוסין אחרי י"ז בתמוז, אבל מר"ח אב עד ט' בו אין עושין אירוסין ושידוכין.

6. מנהג בגדאד שאין החתן מתענה כאשר חל אחד מארבעת הצומות בתוך שבעת ימי חופתו.

 

כא. תשעה-באב
1. בעמידה של ערבית ושל שחרית אומרים ברכת "שים שלום", כמו בכל יום, ולא בקיצור כפי שמובא בכמה סידורים; רק החזן בעת החזרה אומר כפי הנוסח המקוצר.

2. ביום תשעה-באב בבוקר כל אחד מניח ציצית ותפילין בביתו, קורא קריאת שמע בלבד, ואח"כ הולך לבית-הכנסת ומתפלל שחרית עם הציבור בלי ציצית ותפילין.

3. מנהג בגדאד לומר בתשעה-באב פרשת "האזינו" במקום "שירת הים". ר' יוסף חיים ז"ל נהג לומר שירת הים כרגיל בכל יום ואמר שירת האזינו אחרי העמידה.

4. ההפטרה של תפילת שחרית נקראת יחד עם ה"שרח" המורחב בערבית, כפי שמובא בכל הסידורים כמנהג יהודי בבל. אחרי כל פסוק מההפטרה קוראים בבכיה בערבית דברים הקשורים לאותו פסוק. ההפטרה עם ה"שרח" נדפסה במה פעמים בחוברות מיוחדות.

5. אחרי תפילת שחרית נוהגים לקרוא בציבור "איכה" עם "שרח" ערבי ו"קצת חנה וזכריה" בערבית-בבלית.

6. ר' צדקה חוצין זצ"ל תיקן, שנשים מעוברות לא תצומנה בתשעה-באב, בגלל החום הלוהט שבתקופה זו.

אהבת? נא שתף עם חבריך! בברכה, חיים סלמן
Share on Facebook
Facebook
Tweet about this on Twitter
Twitter
Pin on Pinterest
Pinterest

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *