חכם שאול דווייק הכהן ע"ה (השד"ה).

 
בס"ד

תולדות חייו של הרב המקובל הגדול חכם שאול דווייק הכהן ע"ה (השד"ה).

ההילולה שלו ביום ד' בטבת. זיע"א
חיים שאול הכהן דוויק
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הרב חיים שאול הכהן דוויק, מכונה גם ה"שד"ה"‏‏[1] י"ד בחשוון ה'תרי"ח – ד' בטבת ה'תרצ"ג היה רב, דיין וראש ישיבה, רבה הראשי של ארם צובא שבסוריה, ומגדולי המקובלים בדורו.

תוכן עניינים
[הסתרה]
1 תולדותיו
2 מהנהגותיו ואמרותיו
3 ספריו
4 תלמידיו ומקורביו
5 לקריאה נוספת
6 קישורים חיצוניים
7 הערות שוליים

[עריכה] תולדותיו
נולד לרבי אליהו בן רבי שאול הכהן, רבה הראשי של ארם צובא ומחבר הספר "אמת מאר"ץ" ולרבנית אסתר. בילדותו בלט דוויק בכשרונותיו ובזכרונו הפנומנאלי וכבר בגיל צעיר נמנה עם תלמידיו של המקובל רבי מרדכי עבאדי מחבר הספר "מעין מים", מגדולי המקובלים בדורו ומדייניה החשובים של ארם צובא.

בשנת ה'תרמ"ז, עוד בטרם מלאו לו שלושים, התמנה דוויק הצעיר למרא דאתרא של חלאב, למרות שהיו בעיר תלמידי חכמים קשישים ממנו, קבלו הם עליהם את מרותו. אולם רבי חיים שאול לא חפץ במשרה, באגרות שנותרו בכתב ידו מאותה התקופה כותב הוא בסגנונות שונים: "…באשר נכספה וגם כלתה נפשי לישב בחצרות ה' ולילך בדרך העולה ישיבת בית אל תכב"ץ, מיסודו של מרנא ורבנא הרש"ש זיע"א, בעיר עוז לנו תבנה ותקומם".

בשנת ה'תר"ן, הוציא הרב את מחשבתו מן הכח אל הפועל, ועלה לירושלים עם עוד קבוצה נכבדה של חכמי חאלב, ביניהם רבי יום טוב ידיד הלוי, רבי אברהם קצין ובנו רבי שאול, זאת בסיועו של תלמידו הרב עזרא הררי רפול, שהגיע לעיר כשנתיים קודם לכן. במשך שש שנים נמנה עם ראשי חכמי ישיבת המקובלים בית אל שבעיר העתיקה ובה אף כתב את רוב ספריו. אך עם הקמתה של ישיבת רחובות הנהר בשכונת הבוכרים בשנת ה'תרנ"ו על ידי הנגיד רבי ניסים נחום מטריפולי, נקרא הוא לעמוד בראשות הישיבה.

[עריכה] מהנהגותיו ואמרותיו
גדלותו התורנית הייתה לשם דבר, גדולי דורו העידו עליו כי יודע הוא את כל כתבי האר"י וכוונות הרש"ש בעל פה. גדולי האדמו"רים והמקובלים מכל רחבי העולם הריצו אליו שאלות בתורת הנסתר, אך עם זאת היה הרב דוויק צנוע ונחבא אל הכלים. בהסכמתו לספרו של הרב יהודה לייב אשלג כותב הוא בענוות רוח אופיינית: "וכשאני לעצמי, אין בי לא דעת ולא תבונה וקל וחומר בדברים העומדים ברומו של עולם…". כאשר הגיע לבקרו האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר, וביקש את ברכתו, נוצרה בין השניים אי הבנה, עקב ההבדל בין ההגייה האשכנזית לבין זו הספרדית, ורבי חיים שאול חשב כי ברצונו של רבי יואל לברכו, ומיד כפף את ראשו והכניסו בין שתי ידיו של האדמו"ר מסאטמר. רבי יואל בירכו, ולאחר מכן כופף הוא את ראשו אל בין ידיו של רבי חיים שאול. משיצאו את המקום, נענה רבי יואל למקורביו: "מאדם שמתייחס לקבלת ברכה, והענקת ברכה באותו האופן, היה כדאי להתברך!" ואכן ידועה האימרה השגורה בפיו של רבי חיים שאול; כי חכם המתגאה ונהנה מכך שמנשקים את גב ידו, הרי זו "מיתת נשיקה".

תלמידיו הקרובים ספרו כי בכל עת מצוא שגורה הייתה על לשונו האימרה; "אין עוד מלבדו", עליה היה חוזר אף תוך כדי שנתו. מצבתו נעלמה לאחר כיבוש הירדנים והרס הקברות בהר הזיתים בשנת תש"ח, ושוב נמצאה בשנת תש"ע ימים ספורים טרם יום השנה לפטירתו יום ד' טבת.

[עריכה] ספריו

כריכת הספר "אוצרות חיים" עם פירוש "איפה שלימה".
איפה שלימה – ביאור על הספר "אוצרות חיים" לרבי חיים ויטאל.
ספר ייחודים – הובא לדפוס על ידי רבי יוסף חיים מבגדד בספרו "בניהו בן יהוידע".
הערות הרב השד"ה – ביאור דברי הרש"ש בספר "נהר שלום".
הערות הרב השד"ה – בגוף הספר "עלי נהר" לרבי ניסים הררי רפול.
חידושי הרב השד"ה – בספר הקבלה "שפת אמת" לרבי אליהו משען.
[עריכה] תלמידיו ומקורביו
הרב יום טוב ידיד הלוי.
הרב סלמאן אליהו ממלא מקומו בראשות הישיבה.
הרב יעקב חיים סופר, מחבר הספר "כף החיים".
הרב יוסף חיים זוננפלד רבה של העדה החרדית בירושלים.
הרב חיים אלעזר שפירא רבה של מונקאטש.
הרב ישעיהו אשר זעליג מרגליות ממקובלי ירושלים.
הרב עזרא הררי רפול.

אהבת? נא שתף עם חבריך! בברכה, חיים סלמן
Share on Facebook
Facebook
Tweet about this on Twitter
Twitter
Pin on Pinterest
Pinterest

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *