חכם מרדכי שרעבי ע"ה

 

חכם מרדכי שרעבי ע"ה מייסד ישיבת המקובלים נהר שלום תכב"ץ

בס"ד

תולדות חייו של חכם מרדכי שרעבי ע"ה. זיע"א.

ההילולא שלו ביום כ' בחשון. (הועתק מאתר ויקיפדיה).

הרב מרדכי שרעבי (1908 לערך, שרעב, תימן – 27 באוקטובר 1983, ירושלים, ישראל; ה'תרס"ח – כ' בחשוון ה'תשמ"ד), רב, מקובל, מייסד וראש ישיבת המקובלים "נהר שלום", על שם גדול המקובלים מאז האר"י, הרש"ש הקדוש. בחייו כונה "זקן המקובלים" ו"ראש עדת המכוונים". פעל בתימן ובישראל במאה העשרים.

תוכן עניינים:
1 חייו
2 פעולתו הרוחנית

חייו
אביו נפטר עוד קודם לידתו ובגיל שנתיים התייתם גם מאמו. יחד עם אחותו גדל בבית סבו הרב יפת תעיזי שלימדו תורה. לאחר פטירת סבו בעודו ילד דאג הרב חיים סינואני לגדלו וללמדו תורה. בבחרותו נסמך לרבנות והיה תל פיות לבני קהילתו. לאחר מכן, עבר לעיר עדן שם למד בישיבתו של הרב משומר נסים. כבר כשהיה צעיר בימים הוא עבר בהצלחה מבחנים בגמרא, רמב"ם, טור ושלחן ערוך.

בשנת 1932 עלה לארץ ישראל, הגיע תחילה ליפו ומשם המשיך למחוז חפצו – ירושלים. נמנה עם רבני ישיבת המקובלים בית אל. למד גם בישיבת "שערי ציון" של הראשון לציון הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל ע"ה. לימים, יסד ישיבה בשם נהר שלום על שמו של גדול המקובלים ר' שלום שרעבי, בה הרביץ תורה הן בנגלה והן בנסתר במשך עשרות שנים.

שרעבי התפרסם כאיש קדוש ובעל מופתים. רבים השכימו לביתו שהיה פתוח לרווחה לכל מבקש עצה וברכה. את הכספים שקיבל מציבור המבקרים הקדיש להחזקת הישיבה ובעיקר לתמיכה בנצרכים כאשר הוא עצמו הקפיד שלא להנות מכספים אלה וחי בפשטות ובצניעות רבה עם אשתו הרבנית לאה שרעבי ע"ה. בני הזוג היו חשוכי ילדים. לאורך כל חייהם היו ידועים הרב והרבנית כאנשי חסד וגומלי חסדים. הרבנית נפטרה בשנת ה'תשל"ט (1979).

שרעבי היה חלש מאוד פיזית ובשנים האחרונות היו רגילים תלמידיו לקחתו ממקום למקום כשהוא יושב על כסאו.

פעולתו הרוחנית
גדולתו בקבלה הייתה לשם דבר, וגדולי המקובלים היו מציעים לפניו את ספיקותיהם על מנת שהוא יפתור להם אותם, ביניהם ראש ישיבת בית אל הרב הדיין עובדיה הדאיה[1].

שרעבי העמיד תלמידים רבים, ביניהם הרב מאיר יהודה גץ, הרב יששכר דב רוקח והרב בניהו שמואלי שממלא את מקום הרב שרעבי בראשות ישיבת נהר שלום. בירושלים חי בן אחותו, שלמה שרעבי, מקובל גדול אך אינו מפרסם עצמו.

מעשה היה (ויש עדויות מפורשות לכך) בזוג שגרו בבאר שבע ובמשך שבע עשרה שנות נשואיהם לא זכו לילדים. הם הלכו לרופאים ולא נענו. פעם אחת סיפרו להם אודות המקובל שרעבי שעקרות רבות נפקדו בזכות תפילתו, וחולים רבים העלו ארוכה למכתם על ידי ברכותיו, הציעו להם שינסו גם הם את מזלם אצל הרב. שרעבי ביקש מהזוג את שמותיהם ושמות הוריהם ואחר כך התבונן בזוג הניצב מולו. הם הרגישו כי הרב בוחן אותם במבטו מבפנים וכי זאת שעת המבחן שלהם ועל כן הרהרו בתשובה. לאחר מכן אמר להם הרב: נעשה לכם תיקון ובעזרת ה` אני מבטיחכם כי בעוד עשרה חודשים תהיו הורים לתאומים, אך תנאי אחד קודם לכל והוא ששניכם תקפידו על טהרת המשפחה וצניעות האישה. הם פנו לצאת אך שרעבי עכבם ואמר להם שלא ישכחו להודיע לו על הולדת ילדיהם. במלאות עשרה חודשים מיום בואם אל הרב, ילדה האישה בלידה רגילה וקלה תאומים, וזאת לתמהונם ופליאתם של הרופאים שאצלם טיפלו וביקרו במשך שנים. הבעל המאושר התקשר מיד טלפונית לצדיק בירושלים ובשרו כי אשתו ילדה זה עתה תאומים בריאים ושלמים. בהגיע יום השמיני ללידה, הגיעה קבוצה נכבדה מבאר שבע לירושלים, הם ביקשו לערוך את הברית בישיבה של הרב ולכבד את שרעבי בסנדקאות.

אהבת? נא שתף עם חבריך! בברכה, חיים סלמן
Share on Facebook
Facebook
Tweet about this on Twitter
Twitter
Pin on Pinterest
Pinterest

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *