חכם מאיר חורש ע"ה.

 

חכם מאיר חורש ע"ה

חכם מאיר חורש ע"ה

בס"ד

תולדות חייו של חכם מאיר חורש ע"ה.

נפטר ביום ש"ק כ"ב בתשרי התשנ"ז חג שמיני עצרת ושמחת תורה. זיע"א.

חכם מאיר חורש ע"ה היה מהאברכים אשר למדו אצל חכם משה יהושע ע"ה ואצל חכם יעקב מצפי ע"ה. היה שקדן ולמדן גדול. היה חזן בבית הכנסת ועלה לארץ, ונתמנה מטעם הרבנות של רמת גן לסדר חתונות. היה עניו ושפל ברך, שייף עייל שייף נפיק. זכה והיתה לו ישיבה בבית הכנסת המרכזי של רמת גן "ישרים" והוא למד אותם בכל יום וגם נתן שיעור דרשה על פרשת השבוע בכל ש"ק בבית הכנסת הנ"ל.

נפטר ביום ש"ק כ"ב בתשרי התשנ"ז, חג שמיני עצרת שמחת תורה.

יהי זכרו ברוך.

פרטים נוספים שנתקבלו מיוסף חורש הי"ו בנו של החכם:

בליל שמחת תורה ערב שב"ק כ"ב בתשרי התשנ"ז, הלך לעולמו חכם מאיר חורש ע"ה, רבה של שכונת הגפן ברמת גן ומזקני רבני בבל. הוא נפטר בשיבה טובה בגיל פ"ה (85) שנים לאחר שסבל יסורים קשים.

חכם חורש ע"ה נולד בבגדד בשנת התרע"א (1911 ) לאביו חכם חי מועלם ע"ה ולאמו מרת חביבה ע"ה. הוא גדל בבית של תורה ובו ספג את מידותיוהנעלות ואהבתו לתורה וללומדיה. בצעירותו למד בישיבת "בית זילכה" המפורסמת והיה מתלמידיהם של חכם יהושע משה ע"ה וחכם יעקב מוצפי ע"ה אשר ראו בו שקדן ולמדן גדול.

עקב פרנסתם הדחוקה של הרבנים באותה תקופה, לא יכול היה לעסוק רק בתפקיד רוחני והחליט להמשיך בדרכו של אביו ע"ה שהיה מורה ומחנך וזכה להרביץ תורה ברבים. חכם חורש ע"ה הקדיש את חייו בהוראה והחדיר את התודעה היחודית ומסורת ישראל סבא בקרב הנוער היהודי בבגדד ובישראל.

חכם חורש ע"ה הורה בחו"ל בבתי הכנסת ובבתי הספר ובעיקר במדרש "תלמוד תורה"בו שימש מורה הוראה בשעות שלפני הצהרים. בשעות אחה"צ למד ולימד עד שעות הערב המאוחרות בישיבת "בית זילכה". התמחותו העיקרית היתה בלימוד התנ"ך בקרב בני הנוער, פירושו ותרגומו לערבית יהודית. הוא היה ידוע כקפדן בטעמי המקרא ובהיגוי המדוייק של המלים. הוא שימש במשך שנים רבות כחזן ראשי בבית הכנסת מאיר אליהו בבגדד. קולו הערב וקפדנותו בתפילה משכה קהל רב של מתפללים.

בשנת התש"ב (1942) כשהוקמה ע"י אברהם תווינה ע"ה ואחרים, ועדה בניהולו של חכם יצחק צאלח מכמל ע"ה ליסוד שיעורי דת אחה"צ בבתי הספר היהודיים, הצטרף חכם חורש ע"ה למחנכים יהודים אחרים שהתנדבו ללמד את הנוער מתוך כוונה לנטוע בהם את התרבות והמסורת היהודיים שלימודם הוגבל ע"י משרד החינוך העירקי. הוא המשיך בהוראה בשיעורים אלה עד להפסקתם בשנת התש"ח (1948).

בשל געגועיו לארץ הקודש ורצונו העז לעלות אליה, הזדרז ועלה עם משפחתו בשנת התשי"א (1951) במטוס השני שטס לישראל וזאת מיד לאחר שהשלטונות התירו ליהודי עירק לעלות לישראל.

מיד לאחר עלותו ארצה התיישב במעברת תלפיות בירושלים, למד כתיבת סת"ם ועסק בה לפרנסתו במשך כעשר שנים. לאחר כשנתיים במעברת תלפיות, עבר להתגורר בשיכון בנס ציונה. משם נקרא ע"י רבני העדה וידידיו לרמת גן ובה קבל על עצמו איצטלא דרבנן. כאן הוא המשיך את פעילותו הרוחנית בהחזרת התודעה היהודית ומסורת ישראל בקרב הנוער והצבור הדתי ברמת גן. ענוותנותו, צניעותו ויחסו להם משכו רבים לשיעורי התנ"ך. התלמוד וההלכות בשעות הערב ובחופשות של בתי הספר. הוא הקים ישיבה בבית הכנסת "ישרים" לעדה הבבלית אשר בה הרביץ תורה בצאן מרעיתו וענה לשאלות בענייני הלכה. כמו כן נהג לתת דרשות על פרשת השבוע בכל שבת בבית הכנסת "אוהל רחל". בתפקידו ברבנות שימש כרב שכונת הגפן ועסק בין היתר בסידור חופות וקידושין.

בשנת התשמ"ג, קיבל את התואר "יקיר רמת גן" על פעלו הרוחני בהחדרת התודעה היהודית ומסורת ישראל בקרב הציבור ברמת גן.

חכם חורש ע"ה היה ידוע במידותיו הנעלות ובצניעותו. היה ענו ושפל ברך, שייף עייל שייף נפיק. וגריס באורייתא תדירא ולא מחזיק טיבותא לנפשיה. בהעלותינו את דמותו הנפלאה, אי אפשר שלא לציין מקצת מדרכיו. הוא קיים בהקפדה את "הדברים שאדם עושה אותם אוכל מפירותיהם בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא ואלו הן: כבוד אב ואם וגמילות חסדים וביקור חולים והכנסת אורחים והשכמת בית הכנסת והבאת שלום בין אדם לחברו ובין איש לאשתו ותלמוד תורה כנגד כולם".

לא בכדי נכתב על מצבתו הפסוק: "מה אהבתי תורתיך כל היום היא שיחתי". מרבית שעות היום עסק בתלמוד תורה ותורתו הייתה אומנותו. הוא השכים מוקדם בבוקר לבית הכנסת לתפילת שחרית בכל מזג אויר. גם כשמצב בריאותו לא היה תקין, ועיניו כהו מלראות, תמיד היה בין הראשונים במנין. ענותנותו וצניעותו התבטאה בין היתר במקום מושבו בפינת בית הכנסת ונכנס תמיד בדלת האחורית כדי לא להטריח את הציבור לקום מפניו. על אף חולשתו בשנותיו האחרונות הקפיד לבקר חולים בביתם או בשהותם בבתי חולים והשתדל לחזק אותם ולעודדם. פעל גם לא מעט בהבאת שלום בית בין איש לאשתו ובין אדם לחברו.

חכם חורש ע"ה הרבה לעשות בגמילות חסדים ועשה מאמצים רבים כדי לתרום מהונו ואונו כדי לעזור לנזקקים כגון: הכנסת כלה, תמיכה בת"ח וישיבות, והיה שותף ליסוד קרן למטרה נעלה זו.

אנשים רבים פנו אליו בעיתות מצוקה לבקש ברכה או תפילה או להצלחתם בזיווג הגון או בעניינים אחרים, והוא גילה סבלנות והקשבה לכל בעיה ועשה כמיטב יכולתו לעזור להם ולחזקם.

בהיותו מאושפז בחודש האחרון לחייו בבית החולים, באו לבקרו הרבה מתלמידיו וללמוד איתו תורה. על אף מצב בריאותו הקשה, הוא הקשיב להם ותיקן כל טעות ששמע מפיהם. אחד התלמידים שהיה רווק ועשה מאמץ מיוחד והתמיד לבוא יום יום ללמוד איתו, ביקש ממנו בערב ראש השנה שיברך אותו בזיווג הגון ומוצלח בהקדם. ארבעה חודשים לאחר מכן מצא שידוך בע"ה והתחתן.

חכם חורש ע"ה היה אחד מאחרוני שארית "הכנסת הגדולה" אשר הקימו דור מפואר של תלמידי חכמים אוהבי התורה ולומדיה בבגדד ובישראל וראו בכך עבודת קודש.

הלוויתו שיצאה מביתו ועברה דרך בית הכנסת "ישרים" שבו נהג להתפלל בקביעות, לוותה בקהל רב של תלמידיו ומוקירו זכרו. הוא נטמן בבית מועד לכל חי של "נציבי פוניביץ" בבני ברק, סמוך לקבר חכם דוד ב"ר יעקב ב"ר יוסף חיים ע"ה.

חבל על דאבדין ולא משתכחין. יהי זכרו ברוך. זיע"א.

 

 

 

אהבת? נא שתף עם חבריך! בברכה, חיים סלמן
Share on Facebook
Facebook
Tweet about this on Twitter
Twitter
Pin on Pinterest
Pinterest

7 תגובות על הפוסט “חכם מאיר חורש ע"ה.

  1. בנו של הרה"ג מאיר חורש זצ"ל ר' דוד חורש הי"ו גר ברמת גן הוא ובניו מתפללים בבית כנסת "ישרים" ברמת גן.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *