חכם יצחק יאיר ע"ה

חכם יצחק יאיר ע"ה

חכם יצחק יאיר ע"ה

 

בס"ד

תולדות חייו של חכם יצחק יאיר ע"ה בן מסעודה ע"ה.

נפטר כ"ה באלול התשס"ח. זיע"א.

 
בס"ד

חכם יצחק יאיר ע"ה בן מסעודה נלקח מאיתנו בפתאומיות ללא עת בשבוע שלפני ראש השנה התשס"ט לאחר שפגע בו רכב כאשר היה בדרכו לסליחות בבית הכנסת שערי רחמים שבצומת פת בירושלים.

המקרה הטראגי הזה הכה בהלם את כל בני משפחתו, קרוביו וכל מי שהכיר את החכם. חכם יצחק היה חזן ותיק עוד בבגדאד, ממשפחת חזנים, וקולו הנעים והצלול הנעים לכל מי ששמע אותו מתפלל או קורא בתורה. למרות גילו המופלג לא כהתה עינו ולא נס ליחו. והיה מכתת את רגליו משכונת הקטמונים לשכונת גבעת מרדכי, מרחק של כמה קילומטרים, כדי לזכות את הרבים בתפילות ובקריאה בתורה.

חכם יצחק ע"ה היה חזן עוד בימיו של חכם עזרא ראובן דנגור ע"ה שהיה הרב הראשי של בגדאד לפני העליה הגדולה של יהודי עירק לארץ.

כל יום ויום היה מתפלל בנץ החמה בבית הכנסת המרכזי של הקטמונים "שערי רחמים" שבו היה לפני שנים רב וחזן מורי ורבי חכם יצחק מחלב ע"ה בן שמחה זיע"א. הוא נהג ללמוד בישיבת בית הכנסת מנחת יהודה שליד שוק מחנה יהודה. ובשעות הערב הוא למד קביעות תורה בבבית הכנסת "יוסף חיים" שבקטמון ח' שם לימד חכם יחזקאל עזרא דורי ע"ה שכינויו היה "אבו מעתוק".

חכם יצחק ע"ה גידל את בניו כולם בדרך השם והתורה וכולם יצאו תלמידי חכמים מעולים.

בכל פעם שהיה צריך אותו שיקרא בתורה אם מחמת חסרון חזנים או שהחזן לא הכין את הפרשה, הוא הסכים מיד לעלות לתיבה ולקרוא את הפרשה. היה אהוב על כל הקהל והיה אוהב כל אחד מישראל כאילו היה בנו.

יהי זכרו ברוך. זכותו תגן עלינו ועל כל עם ישראל ותהי נשמתו צרורה בצרור החיים אמן.

 

תגובה שקבלנו מיוסף דורי יבדל לחיים ארוכים בנו של חכם יחזקאל עזרא דורי ע"ה (אבו מעתוק):

נדהמתי לקרוא שהוא נפטר. היה אדם ירא שמיים וצנוע. חזן עם קול נעים. היכרתיו לראשונה בבית כנסת מנשה צאלח בבגדד . הוא היה כבר אז חזן ליד אחיו חכם גורג'י יאיר. ידידות אמת שררה בינו לבין אבי ז"ל (אבו מעתוק).הם גרו בקרבת מקום וכל יום ששי הביא לנו אהרן, בנו ,ייבדל לחיים ארוכים, הדס לברכת בורא עצי בשמים.

להלן תוכן מכתבו של הנכד אברהם יאיר הי"ו של חכם יצחק יאיר על הסבא ז"ל:

 

 

 

 

 

 

 

 
בס"ד

למר סלמן

ראשית אני מודה לך שכתבת על סבא חכם יצחק יאיר זצ"ל במס' מילים והכול למען ידעו הדורות הבאים.

את דמותו קשה לתאר במעט מילים, ולכן אוסיף כמה היבטים שלי כנכד .

סבא נולד בשנת 1920 בזמן שהאנגלים היו בבגדאד. היהודים באותה התקופה ניצלו את ההזדמנות להשכלה ללמוד וכן למנהגי נימוסים מהמערב. לא אחת סבא היה מזכיר לגבי צורות הנהגה שונות בחיי היום יום "את זה למדנו מהאנגלים" וכך גם סבא בצורת ההנהגה שלו וההופעה היומיומית שלו הייתה תמיד מופתית. בכל דבר שראה, תמיד חיפש את הצד הטוב הוא ניסה להרבות שלום ואהבה בעולם. מעולם לא הראה קושי בכל פעולה שעשה בגשמיות ובמיוחד ברוחניות .

היום שאנו נמצאים למעלה מחודש להסתלקותו וחסרונו, אנו נפעמים מול האישיות שלו ואביא מספר דוגמאות :

א. בכל שנה הוא דאג לבנות סוכה. אציין שסבא התגורר בבניין בקומה העליונה והיה צריך לעלות ולרדת הרבה מדרגות ולא הראה שום קושי. להפך, הוא היה דואג להכין את השלד של הסוכה ע"י אחד מהמתפללים בביהכ"נ ואחר כך היו באים הנכדים לעזור לו בבניה. הוא שמח על הזכות הזו בכל פעם מחדש והיה עולה ויורד ומביא את כל הנדרש כמו נער צעיר. ומהצד ההלכתי ידע את ההלכה שצריך כל שלושה טפחים לקשור חוט מדין "לבוד" והקפיד על כךץ בנוסף היו שנים בעבר שהיו שם שכנים שלא איפשרו לו בקלות לבנות בחצר אבל הוא לא נרתע, להיפך, הוא היה מקרב אותם ומכניס אותם לסוכה .

ב. בחיי היום יום שלו היה לו סדר יום קבוע, ולי כנכד היה קשה לדבר אתו בכל עת. הוא היה משכים קום עוד הרבה לפני עלות השחר ולומד ואומר את הפיוטים שרגיל, אחר כך היה הולך למניין ותיקין ומתפלל בנץ החמה. במשך היום היה לומד מידי יום בביהכ"נ "יד מרדכי" ואחר כך הולך לשמוע שיעור בבית הכנסת "מנחת יהודה", ורק בשעות הצהריים היה מגיע לביתו. כמעט ולא היה לו זמן לנוח. ואז היה הולך ללמוד ולתפילה בבית הכנסת ע"ש רבנו יוסף חיים וכך מידי יום.

ג. במשך עשרות שנים היה חזן בבית הכנסת "נווה יוסף" בגבעת מרדכי בימי שבת, ולמרות המרחק, הוא היה הולך, וראה בזה שליחות של מצווה, ולא לפני הרבה שנים הוא הפסיק. אחד המתפללים הזכיר לי שסבא היה מקרב אנשים רבים בתפלתו ומסביר להם פנים .

ד. היה לו ידע עצום בקריאת התנ"ך, כל ספר והניגון שלו, אינם דומים טעמי המקרא בתורה לאלה שבנביאים וכן בכתובים. בכל חג וחג היה מלמד את כל הסובבים אותו, אם בנים נכדים או שאר המכרים, את הפיוטים השייכים לאותו החג. לפעמים היה מתפלל באיזה בית כנסת ולא היה דרשן בין מנחה לערבית, היה מקיים "במקום שאין אנשים השתדל להיות איש", והיה דורש וכל הקהל היה מרותק אחריו. אני זוכר שפעם סבא התארח באיזה מקום בשכונה אחרת ודרש, ואח"כ בקשו ממנו שיבוא שוב כי נהנו לשמוע את דבריו. זאת ועוד, היה יודע את קריאת הזוהר בנגינה מיוחדת ומתוך אותה הנעימה השומע היה מבין את דברי הזוהר.

ה. הצדיקים שאיתם גדל היו נר לרגליו. עד ימים מספר לפני מותו, סיפר לי על הרב יחזקאל עזרא דורי זצ"ל שהיו מכנים אותו "אבו מעתוק", על גדולתו בתורה ועל צניעותו וכן על כך שזכה כילד לשמוע את הבן איש חי בדרשותיו. הוא גם הזכיר את חכם שוע שדאג לילדים הקטנים בעלותם ארצה בלימוד וידיעת התורה. כ"כ הוא היה הולך לפעמים בצעירותו לעיר ללמוד אצל הרב מרדכי שרעבי זצ"ל בישיבת נהר שלום בנחלאות .

 

היה לנו סבא בכל המובנים כזקן שקנה חכמה, וכן היה דואג לכל הנכדים, טיפל ועזר הרבה לסבתא ג'ולייט ע"ה שהייתה חולה, והיה בודד שנים רבות ומעולם לא אמר שקשה לו. תמיד היה אומר מלה טובה ועידוד. כשהיינו באים לבקר אותו, היה מכין שולחן מלכים ממש, והיה מבקש שנברך על כל דבר. היה מקבל כל פני אדם בשמחה. וכשהיה נפרד היה אומר "כי מלאכיו יצווה לך לשמורך בכל דרכך".

 

 

 

אנו נפרדנו מסבא בדרך לסליחות. כל המלאכים לוו אותו, מלאכים של מצוות, מלאכים של תפילות, מלאכים של מעשים טובים .

סבא נלקח ביום בריאת העולם כ"ה באלול והיה בבחינת עולם ומלואו שהכל יש בו .

אנו מקווים שנמשיך ונלך לאורו והוא יעמוד בתפילה כחזן לפני בורא עולם ונזכה בקרוב לגאולה שלמה ולתחיית המתים .

הכותב בדמע

הנכד : אברהם יאיר .

אהבת? נא שתף עם חבריך! בברכה, חיים סלמן
Share on Facebook
Facebook
Tweet about this on Twitter
Twitter
Pin on Pinterest
Pinterest

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *