חכם יעקב חיים סופר ע"ה זיע"א בעל ספר "כף החיים".

חכם יעקב חיים סופר ע"ה בעל "כף החיים".

חכם יעקב חיים סופר ע"ה בעל "כף החיים".

בס"ד

תולדות חייו של כמוה"ר חכם יעקב חיים סופר ע"ה זיע"א בעל ספר "כף החיים".

יום ההילולה שלו: ט' בסיון.

 תולדות הרב המחבר

 הרב הגאון המחבר מוהר"ר יעקב חיים סופר זצ"ל נולד בשנת התר"ל בעיר ואם בישראל "בגדאד" אשר במדינת בבל, העיר הנודעת לתהלה עוד מתקופת התלמוד, ונתפרסמה לעיר גדולה של חכמים ושל סופרים. (וראה בפרש"י ברכות נד: רב חנא בגדאתאה "שם עירו בגדד היא העיר התשובה שבבבל". וראה מ"ש הגרי"ח בקונט' "מראות יחזקאל" שבסו"ס "עוד יוסף חי"). ובתקופת הגאונים מלאה עיר בבל את התפקיד הנשגב ביותר בחיי עמנו והשפיעה על כל תפוצות הגולה השפעה כבירה. ועיני כל ישראל הופנו אל רבותינו שבבל וציפו לכל הגה היוצא מפי קדשם. במגדל עופל ובחן. וכל הארץ האירה מכבודם כי מהם יצאה תורה לכל קצוי תבל. ודבריהם נר לרגלינו במשך כל תקופת גלותינו הארוכה. ובכל דור ודור קמו רועים נאמנים ביער תהלה זו לרעות צאן קדשים. ואף בדורות האחרונים זכינו לאנשים גדולים בעלי שיעור קומה, ובראשם הרב הדומה למלאך ה' צבאות אביר הרועים נר ישראל הגאון הצדיק והעניו רבינו עבדאללה סומך זצוק"ל. (מח"ם זבחי צדק ב' חלקים), אשר כל גדולי רבני בגדאד בימים ההם יצקו מים על ידו. ומגדולי תלמידיו ריש גלותא דבבל מרן הגאון המפורסם מוהר"ר יוסף חיים זצ"ל.

 

הרה"ג המחבר היה משיירי כנסת הגדולה ומהשרידים אשר ה' קורא. התחנך ולמד בישיבות אשר בבגדאד, ודמותו הרוחנית עוצבה בתוככי גולת בכל המעטירה אשר פרחה ושגשגה בימים ההם. ובאופיו השקט והמתון והנוח, ובחביבותו וענותו, ובמדותיו התרומיות ממדות רבותיו, וביראתו הקודמת לחכמתו, זכה להתעלות בלימוד תורתינו הקדושה, ולאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא. וברוב התמדתו הנפלאה החל ללמוד בצינעא גם בתורת הח"ן ובחכמת הקבלה, ונתקיים בו ואת צנועים חכמה, והוסיף חכמה ותושיה, ותורת אמת הייתה בפיהו. ונתקיים בו תתן "אמת" ליעקב. גלי עמיקתא ומסתרתא, ונהורא עמיה שרי. וכל רז לא אניס ליה.

 

אהבתו וחיבתו לארצנו הקדושה הייתה עד להפליא, וכבר בר"ח סיוון תרס"ד ארי עלה מבבל, ולמרות קשיי התחבורה שהיו בימים ההם, (וכידוע שהעליה לארץ ישראל בזמן ההוא הייתה כרוכה בקשיים גדולים וארכה כמה חדשים בדרך לא סלולה ומלאה התחתים). ולמרות דוחצק הפרנסה למתיישבים החדשים בארץ, הייתה החלטתו איתנה לעלות ארצה ויהי מה, ולאחר טלטולים ונדודים ותלאות רבות הגיע ארצה בעירום ובחוסר כל, אולם חכמת אלקים אשר בקרבו ומדותיו התרומיות נתנוהו לחן ולחסד בעיני כל רואיו. ורוח נדיבה שפך על שומעיו. ויהי בכל דרכיו משכיל וה' עמו. ומיד בהגיעו ירושלימה אשר אוה לשכון כבוד בתוכה, הצטרף אל חבר הרבנים המקובלים בבית המדרש של החסידים ק"ק "בית אל" אשר בעיר העתיקה, והם ששו לקראתו, ותהלתו בקהל חסידים. וע"י שקידתו העצומה, והצטיינותו במיעוט שיחה ובמיעוט שינה, רכש לו ידיעות נשגבות בתורת הח"ן. והחל להתפלל בקדושה ובטהרה על פי כוונות רבינו האר"י ז"ל, וכאשר הורה רבינו הרש"ש זיע"א בסידורו. ועלה מעלה מעלה במעלות בקדש ונתפרסם לארי במסתרים ושר בית הזהר. ושמו נערץ בקדושה ותהלה.

 

בהוסד הישיבה הקדושה "שושנים לדוד" לעדת הבבלים בירושלים החדשה בשנת התרס"ט, עבר לשכון כבוד בקרבתה, ואוה למושב לו בעליה קטנה הסמוכה לבהמד"ר, וקנה לו שם ספרים חשובים בנסתר ובנגלה, מאשר קימץ מעיסתו ובפרוטותיו האחרונות. ובעליית קיר קטנה זו בילה את רוב ימיו ושנותיו כשהוא מכונס בתוך הספרים הקדושים אשר סביבו. ויעקב איש תם יושב אהלים, אהלה של תורה. ואת הגות לבו העלה על הניר ועל הדפתרא. לדעת מה יעשה ישראל. ומהם חפר אוכל בספרו הנכבד והמפורסם "כף החיים". וימלא כפו הלכות המאוששות, הנצרכות לכל מורה ודאין. ובתבונות כפיו ינחם. טוב מלא כף נחת. וחיבוריו נתקבלו בהערצה בכל תפוצות ישראל. והנחילו לו שם עולם. ובכל זאת נשאר בהתבודדותו נחבא אל הכלים. שייף עייל שייף נפיק ועסיק באורייתא תדירא ולא מחזיק טיבותא לנפשיה. והמשיך בדרכו הקדושה ובמרצו הכביר לדלות מים חיים ונוזלים מן לבנון, כי מן הבאר ההיא ישקו העדרים. וגם בעסקו בחבוריו המלאים זיו ומפיקים נוגה להלכה ולמעשה, לא הרפה ידו מתורת הסוד. והצטרף אל חבר הרבנים המקובלים שהיו אז בשכונת הבוכרים "רחובות הנהר", בראשותו של גאון הקבלה בדור ההוא הגאון הצדיק המפורסם כמוהר"ר שאול דוויך הכהן זצ"ל.

 

ככל אשר השתרש בלימוד סודות תוה"ק הוסיף חסידות יתירה, ושקידה עצומה בנסתר ובנגלה. ומעשים טובים ומדות יקרות. ובמקום שאתה מוצא גדולתו שם אתה מוצא את ענותנותו. ומנהגו היה לקום עוד לפני חצות לילה כדי שיהיה ער בנקודת חצות בדיוק כשהוא שקוד על לימודו, ואחר חצות היה קורא תיקון חצות בבכיה וביללה ומקונן על חורבן בית המקדש ועל גלות ישראל, ושוב היה משכים לפני עלות השחר ועוסק בתורת הקבלה. ואח"כ היה מתעטף בטלית ומניח תפלין והולך לביהכ"נ כשהוא מעוטף ומוכתר בטו"ת, והיה מתפלל ע"פ כוונות האר"י ז"ל, ומראהו כמלאך ה' צבאות בעמדו לפי התיבה ברטט ובקדושה. עין ראתה ותאשרהו. וכשהיה מברך ברכות הנהנין היה זהיר מאוד לברך בכוונה עצומה ובהתלהבות יתירה מתוך דחילו ורחימו, עד שכל מי שזכה להיות במחציתו באותה שעה היה מתפעל ומתרגש מברכותיו הנאמרים בשפה ברורה ובנעימה קדושה ובכוונה עצומה.

 

מימיו לא שח שיחה בטילה וביחוד בביהכ"נ. ובחר במידת השתיקה. כאמרם ז"ל יפה שתיקה לחכמים. וכשסעד על שולחנו לא דיבר ח"ו דברים בטלים אך טוב וחסד יסבבוהו, ושלחנו היה מזבר כפרה בישבו באימה וביראה ועוסק במשניות ובד"ת. וכל ימיו היה נזהר לסיים י"ח פרקי משנה בכל יום. חוק ולא יעבור. ובשבת קודש היה קובע שיעור בתלמוד עם התלמידים הבאים אל ביתו לרוות צמאונם מזיו תורתו וקדושתו. ומה מאוד הצטיין במדת "מודה על האמת". (אחת ממדותיו הנעלות ותכונותיו הנשגבות). ואחר הצהרים היה דורש בביהכ"נ לקהל שומעיו מידי שבת בשבתו כהלכה ואגדה דבר בעתו. כיד ה' הטובה עליו. הן אלה קצות דרכיו של הרה"ג המחבר, אשר שמענו ונדעם.

 

 

 

ענותנותו הגדולה ומדותיו התרומיות סייעו לו בחבוריו הגדולים שזכה לחברם ונתקבלו באהבה בכל תפוצות ישראל. ובסייעתא דשמיא שהייתה לו בכל חבוריו זכה לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא. והמסתכל בחבוריו הגדולים יעמוד משתאה על המחזה המרהיב עין אשר אסף איש טהור הוא לבדו מבלי כל עזר וסיוע מאיש אחר, וקבץ כעמיר גורנה כמעט כל סברות הפוסקים ראשונים ואחרונים. חדשים גם ישנים, ועשה אזנים לתורה להוציא דין אמת לאמתו, הפליא עצה הגדיל תושיה. מומחה ופקיע, כאריה רביע, בכל דיני טרפיות. בנוי לתלפיות. תורתו מכרזת עליו. ע"י חיבוריו הקדושים והטהורים. המצטיינים בבקיאות וסדרנות בהלכה למעשה. אשר כל מורה ודאין צריך לעיין בדבריו להבין ולהורות. לשעה ולדורות. ומימיו מן המקדש יוצאים בענוה טהורה. כדרכן של ת"ח שבא"י המנעימים זה לזה כהלכה. וגאוני אה"ק בימים ההם סמכו את ידיהם עליו. הלא הם הגאון הראש"ל יש"א ברכה זצ"ל. והגאון ר' חיים ברלין זצ"ל. בהסכמותיהם לס' "כף החיים". ובעקבותיהם יצא הגאון רי"ח זוננפלד זצ"ל בעדות רבת המשמעות "שהרב המחבר הוא מהעוסקים בתורה לשמה". פוק חזי מאן גברא רבה דקמסהיד עליה.

 

ואלה שמות הספרים החשובים אשר חיבר הרה"ג המחבר זצ"ל. א) "כף החיים" על או"ח, שמנה חלקים. ו"כף החיים על יו"ד ח"א (הלכות שחיטה וטרפות ודם). ב) "קול יעקב" על הלכות סתו"ם. ג) "יגל יעקב" דרושים על התורה. ד) "חוקי חיים" דרושים לנישואין ומילה ועוד. ה) "חיים עד העולם" דרושים לסיום מסכתא והדרנים. ו) ועוד לו בכתובים שו"ת "באר מים חיים" כת"י, על ד' חלקי הש"ע. ועוד חיבורים. ה' יזכנו להוציאם לאור עולם כלולים בהדרם.

 

אהבת? נא שתף עם חבריך! בברכה, חיים סלמן
Share on Facebook
Facebook
Tweet about this on Twitter
Twitter
Pin on Pinterest
Pinterest

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *