חכם מנשה חורש (אבו שומל) ע"ה

חכם אבו שומל חורש ע"ה

חכם אבו שומל חורש ע"ה

בס"ד

תולדות חייו של חכם מנשה חורש (אבו שומל) בן שמחה  ע"ה.

נולד בשנת 1872 ונלב"ע כ"ד במנחם אב התשל"ט.

את חכם אבו שומל הכרתי בבית הכנסת שערי רחמים בירושלים. הוא היה זקן מופלג אבל כשהיה קורא בתורה במנחה של שבת ועושה טעם של אזלא גריש הייתי מרגיש שהתקרה נקרעת מעוצמת קולו.

ולהלן הדברים שקבלתי מבנו חכם יהודה חורש הי"ו הלומד עמנו בשיעור דף היומי של כמוה"ר בניהו יששכר שמואלי שליט"א ראש ישיבת נהר שלום תכב"ץ:

בגיל 11 שנה נתייתם מאמו ואביו יחזקאל גידלו והכניסו לישיבה של רבנו יוסף חיים ע"ה בעל הבן איש חי. בישיבה זו למדו גם חכם יצחק כדורי ע"ה והחכם הגדול והמקובל יהודה פתיה ע"ה וחכם עזרא ראובן דנגור ע"ה.

בגיל 20 גוייס לצבא הטורקי ולפני שגוייס ספר זאת לרבנו בעל הבן איש חי שאמר לו אל תדאג כי תחזור תוך 3 ימים ואכן אצבעותיו קפאו והוא אושפז בבית חולים באנקרה בטורקיה למשך שלושה חודשים.

לאחר שחזר לעירק, התחתן עם לולו שהביאה לו בת וקראו לה כ'תון.  לאחר שנפטרה התחתן עם אחותה חנה וגם היא נפטרה בלידה ביום שבת 1919. ועשה לה ספר תורה והספר נמצא בבית הכנסת של חכם יהודה פתיה ע"ה ברחוב נבון בירושלים. אז עשה חכם פתיה קמיע ונתן לאחות השלישית מזל שהתחתן עמה והיא אמנו. ואמר לו שתביא לו 6 בנים ושתי בנות והילד השישי תקרא אותו יהודה על שם חכם פתיה.

כל המשפחה עלתה ארצה בשנת 1951 וגרו בירושלים במעברה. והיה לנו  צריף והחלון היה פתוח ואז נכנס נחש צפע. אמרתי לאבא: נחש! והוא עצם את עיניו ומלמל משהו והנחש הסתובב ויצא החוצה.

אבי היה מלמד תלמידים הרבה והיום חלקם רבנים. למשל חכם דוד אחד. בכל שבת היה מלמד תהילים לילדים והיו שם 70-80 ילדים.

מור אבי ע"ה היה קורא בתורה והיה לו קול מיוחד. וגם אביו קרה בתורה בבית הכנסת זילכה בעירק והיה איש חסד ענו וישר והיתה בו יראת ה' גדולה. היה תמיד מתקן את הקוראים בתורה. לא אהב לשמוע טעויות בקריאה.

חכם סלמאן חוגי עבודי ע"ה היה בן דודתו של מור אבי, וחכם משה וחכם יצחק מחלב היו קרובים שלו.

כל יום היה הולך ברגל לישיבה של חכם פתיה ברחוב נבון ללמוד עם חבריו המקובלים. הוא לא היה נוסע באוטובוס כי לא רצה לראות נשים. כשהיה קונה בשוק היה קונה מסוחרים שמכרו סחורה לא הכי טובה וכששאלתי אותו למה אתה קונה מהם ענה שהוא צריך להתפרנס למרות שזרק אח"כ את הסחורה לפח.

הוא היה רזה מאוד אך הולך כמו איילה ואפילו שהיה בן 90 שנה הלך לישיבה ברגל למחנה יהודה.

לרבנו בעל הבן איש חי היה בן בשם יעקב ואבי כשהיה חוזר מן הישיבה היתה בדרך חנות ירקות של גויים והיה המוכר זורק על אבי עגבניות וכל מיני ירקות. מור אבי פנה לחכם יעקב וספר לו על כך. אז הוא עשה לו קמיע ואמר לו: תקנה שמה ותשים את הקמיע בתוך החנות ואז לא יזרוק עליך. ומאז ששם את הקמיע בחנות הערבי היה רואה כאילו זורקים עליו עגבניות והיו נעלמים וכמעט השתגע בעל החנות. לכן הלך לשיך שלהם והוא אמר לו אתה עשית משהו ליהודי? ואמר לו כן. ואז אמר לו לך בקש ממנו סליחה ואז אבי הוציא את הקמיע מחנותו ומאז לא זרק עליו. ורבנו בעל הבן איש חי צעק על בנו ואמר לו אל תעשה זאת שוב.

למור אבי ע"ה היתה קופה של רבי מאיר בעל הנס וכל בוקר היה אומר לנו לשים שם כסף, והיה אומר צדקה תציל ממוות. זה היה מאור עיניו של אבי. הוא אהב מאוד את רבי מאיר, אהב את הבריות וקרבם לתורה.

בזמן שהאמריקאים ניסו לעלות לירח ספרתי לאבי על כך. הוא רצה להרביץ לי כי אמר שאם יעלו אז ישרפו שם אמן.

למור אבי ע"ה היתה חנות של תכשיטים ופעם אחת אחד הפועלים גנב לו כף של יד מזהב. ואחי הגדול שמואל ע"ה אמר לאבא על הגנב. ואבי נתן לו סטירה מפני שפחד שהפועל ימות כי סבל ממחלת לב. למרות שגנבו לו היה מביא אותם לבית לאכול וביתו היה פתוח לכל אחד.

לפני פטירתו, ביום חמישי בלילה, קרא לנו כל הלילה ואמר שהוא רוצה להקבר ליד המקובל האלקי חכם יהודה פתיה ע"ה זכותו יגן עלינו אמן בהר הזיתים.

 

מור אבי ע"ה נפטר בכ"ד במנחם אב בשנת 1979. יהי זכרו ברוך.

אהבת? נא שתף עם חבריך! בברכה, חיים סלמן
Share on Facebook
Facebook
Tweet about this on Twitter
Twitter
Pin on Pinterest
Pinterest

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *