חכם דוד עבדאללה סופר ע"ה

 

בס"ד

תולדות חייו של חכם דוד עבדאללה סופר ע"ה. נפטר ביום י"ג באדר א' התרפ"ז. זיע"א.

חכם דוד עבדאללה סופר ע"ה היה חריף ובקי סיני ועוקר הרים. חבר הרבנים הגדולים חכם שמעון אג'סי וחכם יחזקאל עזרא אלייה ע"ה מתלמידי הרב הגדול יצחק מרדכי זצ"ל. שקדן גדול בתורה וממציא המצאות וחילוקים מדעתו הזך והצלול. והתיר כמה עגונות בחריפותו ובקיאותו הגדולה בש"ס ופוסקים. וכשהיה רואה איזה תלמידי חכמים שיש להם איזה דין ודברים בבית דין הצדק, היה בא לב"ד בתור סניגור מבלי לקבל אפילו שכר טרחה עד שהיה גומר את הענין. ולוקח את הפסק דין ונותנו בידו ולא היה נרתע מצד השני כלל. והיה לו קול ערב וכשהיה מתחיל להתפלל בתור שליח צבור היו כל הקהל מתרגשים לשמוע את קולו בכוונה גדולה וממש היה מרעיש עולמות בקולו. ובפרט כשהיה מברך ברכת הלבנה בשמחה וכוונה גדולה וקול ערב היה כל הקהל מתמוגג מרוב שמחה לשמוע את נעימות קולו.

מספר חכם משה יהושע ע"ה: כשחלה את חוליו אשר ימות בו אני הייתי מבקרו בכל יום ויום. והיה מספר לי ממעשה הצדיקים ותוך הספורים ששמעתי ממנו היה מספר לי על כבוד גדולת הרש"ש זיע"א איך בתחילתו היה משמש את הרב חיים עטאר זצ"ל בתור שמש בבית ובית-הכנסת. ובלילה היה עושה לו קפה ותה ופותח את בית-הכנסת שהיתה על ידו לתלמידים הבאים ללמוד אצלו בלילה אחרי חצות. ואירע כי פעם אחת בלילה כשהיה לומד הרב חיים בן עטאר בספר "עץ-חיים" נתקשה באיזה ענין ובינתיים הלך הרב לבית-השמוש ובחזרתו מצא איזה ציון בגליון לעיין בפרק פלוני. וכשפתח את הפרק הנזכר אז נתיישב הענין בטוב. ושאל את הרש"ש אם ראה איזה אדם נכנס לבית והשיב בשלילה. אז שאל אותו ומי כתב את זה? אמר שהוא אינו יודע עד שאיים עליו בשבועה והודה כי הוא אשר כתב בגליון את הדברים האלו. כי דברי-תורה עניים במקום אחד ועשירים במקום אחר. ואמר לו כי מכאן ואילך אסור לו לשמש אותו. ורק עליו לישב וללמוד תורה כי הוא רב גדול בתורה והוציא לו את בגדיו של שבת והלבישו טלית של תלמידי חכמים. ולא הניח אותו לפתוח את בית-הכנסת כמנהגו. והרב חיים בן עטאר בעצמו פתח הבית-כנסת ותלמידיו ראו ונבהלו ושאלו אותו: איפוא שלום השמש? אז השיב להם זה לא שמש אלא הוא רב גדול וראו אותו שהוא לבוש בגדי רב. ומאותו יום נודע כרב גדול למקובלים. והוא הרש"ש זיע"א ירש את מקומו של הרב חיים בן-עטאר אחרי מותו עד כאן שמעתי ממנו קודם פטירתו בשני ימים.

גם סיפר לי המרוחם אברהם-חיים בן הרב יחזקאל עזרא אלייה זצ"ל כי קודם שנפטר הרב דוד סופר – בשני ימים ראה את אביו בחלום ואמר שהם צריכים לח"ר דוד סופר שיגיד להם את הסוגיא כי אין להם מי שיגיד להם השעור. ואחרי פטירתו בעוד שאנחנו היינו עסוקים בהספדו הודיעו לנו מירושלים כי קודם שנקבר כבר עברה נשמתו את נהר דינור והלכה וישבה במקומה הראוי לה עם ישיבת-הצדיקים חבריו ורעיו. אחרי-כמה שנים מפטירתו מת חתנו בלי בנים ובתו נפלה יבמה והיא עודה צעירה בשנים והיבם היה זקן ומיאן לחלוץ לה ורצה ליבמה אז הגישה תביעה בבית דין למנוע בעדו מלנסוע. ולכאורה לא היה בידינו סמך על זה. אז באה והתחננה באמרה כי האבא שלה כשהיה בחיים היה מוצא לכל דבר איזה מוצא לסמוך עליו אני רוצה מהבית-דין שישתדלו בזה למצוא איזה סמך וזכות אבא תעזור לכם. והנה האיר ה' את עינינו ומצאנו לה סמך מדברי הפוסקים שנוכל לעכב אותו מלנסוע עד שיחלוץ. והוא לא רצה בשום-אופן לחלוץ. אז עלתה והשתטחה על קבר אביה ואחרי כך מת היבם ונודע לכל כי זכות הרב היא אשר עמדה לבתו להצילה מכבלי העיגון. נפטר בי"ג באדר-א' התרפ"ז. זכותו תגן בעד כל ישראל אמן. יהי זכרו ברוך!

 

אהבת? נא שתף עם חבריך! בברכה, חיים סלמן
Share on Facebook
Facebook
Tweet about this on Twitter
Twitter
Pin on Pinterest
Pinterest

תגובה אחת על הפוסט “חכם דוד עבדאללה סופר ע"ה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *