חג הסוכות

רבנו יוסף חיים ע"ה בעל הבן איש חי

רבנו יוסף חיים ע"ה בעל הבן איש חי

 

 

בס"ד

דרשות לחג הסוכות מאת רבנו יוסף חיים ע"ה זיע"א.

חג הסוכות כנגד ענני הכבוד להורות על זיכוך החומר:

הטור נתעורר בדבר זה שהיה מן הראוי לעשות סוכות בניסן, כי ענני כבוד התחילו מיו ט"ו בניסן שיצאו ממצרים. ותירץ שבניסן לא נכר כל כך שעושים סוכות למצווה זכר לענני כבוד כי ימי הקיץ באים והאדם דרכו לעשות סוכות בגגו לשבת שם מפני החום. אך עתה בתשרי שבאים לפניו ימי החורף, האדם עושה הכנות להכנס בבתי החורף ולצאת מן הסוכות שהן תחת אוויר השמים. ואיך הוא עושה הכנות חדשות למושב הסוכה תחת אוויר השמים? אלא ודאי מפני שהוא עושה כן למצווה וכנזכר בטור והביאו הלבוש ז"ל.

אבל עדיין יש להבין, למה עשה זכר לענני הכבוד במצוות סוכה שבעת ימים? הרי די ביום אחד בלבד! ועוד, הלא כמה חסדים של נסים עשה הקב"ה לאבותינו במדבר בצאתם ממצרים, במן ובאר ושליו ועוד ועוד. ולמה צווה ה' יתברך לעשות זכר לנס חסד זה של ענני כבוד דווקא?

ונראה לי בס"ד עפ"י מה שכתבנו במקום אחר, כיון שזוהמת הנחש באה לאדם ע"י אכילה מעץ הדעת, לכן אין לך דבר שמועיל לנקות זוהמה זו מחומר האדם ולהשרות עליו רוח קדושה כמו סיגוף שעושה לעצמו במיעוט אכילה ושתיה. וכל מה שהוא ממעט תאותו באכילה ושתיה, תתמעט הזוהמא שבו. וכפי מיעוט הזוהמא וזיכוך החומר, כן תרבה רוח הקדושה לשרות עליו. והסימן להשראת קדושה על האדם הוא מה שנראה בו שתאותו מועטת באכילה ושתיה.

וכתב הגאון חיד"א ז"ל בספר "שמחת הרגל" לימוד ג' לחג הפסח וזה לשונו: ואני שמעתי מפי מגידי אמת שבזמן הרב הגדול כמוה"ר יוסף קובו ז"ל בשבתו על כסא מלכותו בסלוניקי, נראה שם אחד צנוע ואמרו עליו שהיה לו מגיד כמו מרן ז"ל שמגלה לו רזים. והלכו אצלו מגדולי ישראל רבני העיר והמה ראו כן תמהו שהיה אומר סודות ונסתרות, והן קודם לא היה בר הכי כלל. והגיעה השמועה להרב הגדול הנזכר מפום רבנן, וכה ענם: צאו וראו כיצד איש זה מתנהג באכילה ושתיה. והשיבוהו ידענו שהוא אוכל הרבה יותר משאר בני אדם. והשיב הרב: אם כן אין צריך בדיקה וחיפוש, פומיה מחכים עלוהי שהוא מהסטרא אחרא, כי הקדושה אינה שורה באדם שאוכל הרבה ואני גוזר ששום אחד לא ילך אצלו. וכן היה שפרשו ממנו ולבסוף נתגלה שהיה מהסטרא אחרא. ע"כ.

ולכן כשהוציא הקב"ה את ישראל ממצרים, רצה ליתן להם התורה, ויהיה להם בעת קבלת התורה במעמד הר סיני נבואה בהקיץ מעין נבואת משה רע"ה כדי שהם ישמעו מהקב"ה על אמיתות נבואת משה רע"ה שכל מה שיאמר להם הוא אמת. וגם רצה שיהיה להם השגה גדולה בתורה. וכל זה אי אפשר להיות להם מחמת חלק הזוהמא שיש בגופים שלהם שבאה מצד האכילה וגסות החומר. על כן תיכף ביום ט"ו בניסן נתן להם ענני כבוד שהם זכים מעין רויר הקדוש של גן עדן. ומחמת ששוכנים ימים ולילות תחת ענני הכבוד, היה הענן רוחץ זוהמתן לאט לאט כי ידוע מה שאמרו רבותינו ז"ל שכל 40 שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היו צריכים לרחוץ בגדיהם אלא היו הבגדים מכובסים ומגוהצים ע"י הענן, וגם בעודם מלובשים בהם, וכל שכן שיפעל לרחוץ הזוהמא שהיא רוחנית. לכן ביום שביעי של פסח זכו לראות מראות עליונות ששרתה עליהם שכינה בעת ששרו השירה, ואח"כ ביום חמשים יום זכו לנבואה בהקיץ. לכן עושים דווקא זכר לענני הכבוד בסוכות. (מתוך ספר: " ידי חיים" של רבנו.

טעמים לאמירת "זמן שמחתנו" בחג הסוכות:

מה שאומרים בברכת הקידוש "זמן שמחתנו", מפני שהוא זמן האסיף שהבריות שמחין בו יותר. ועוד, שכתוב בו שמחה בתורה כמה פעמים: שכתוב: ושמחת בחגיך והיית אך שמח. ואף על גב שגם בשבועות כתוב: ושמחת לפני ה' אלוהיך, משמע דווקא בבית המקדש, כיוון שאמר לפני ה', אבל כאן כתיב ושמחת בחגיך בכל מקום שתהיה.

 

 

 

אהבת? נא שתף עם חבריך! בברכה, חיים סלמן
Share on Facebook
Facebook
Tweet about this on Twitter
Twitter
Pin on Pinterest
Pinterest

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *