הקדמות לכוונות השופר דראש השנה

 

 

בס"ד

הקדמות לכוונות השופר דראש השנה

א. הנה נודע כי בימי ר"ה עומדים הזו"ן של השנה הזאת אב"א, ואנחנו צריכים לנסור אותם בעי"ת ע"י הפלת הדורמיטא בז"א שנעשית ביום ר"ה ע"י או"א שמסלקים את המוחין מהז"א. ואח"כ אנחנו מעלים את פנימיות הזו"ן, שהם המוחין שלו, למ"ן לאימא. ואח"כ אנחנו מעוררים את כל המדרגות להעלות מ"ן ומביאים מוחין דג"ר חדשים לזו"ן מלמעלה, וזה נעשה ע"י היחוד של או"א שמוציאים את המוחין לתת לזו"ן. ותחילה הם נמשכים ע"ג רישא דז"א, ואח"כ הם נכנסים בתוכו ממש. ואז הם מאירים גם לנוק'. והם נקראים מוחין דגבורה. וכ"ז נעשה בעמידה במלת "באהבה".

ב. ודע שיש המשכת מוחין אחרים שהם נמשכים ע"י מצוות תקיעת שופר ביום ר"ה. והם נקראים מוחין מתוקים. וצריך לתקוע ביום זה מאה קולות כנגד שם ס"ג ומילויו שהוא ל"ז. וס"ג ול"ז, ויחד הם בגי' מאה קולות. ונודע ששם ס"ג הוא בחי' אימא, והל"ז הוא בגי' הב"ל שהוא סוד הבל היוצא מתוך השופר לחוץ, שהם סוד המוחין דזו"ן. ואז המוחין של בחי' השופר הם נתנים לז"א. ואח"כ הז"א נותן הארה מהם לנוק', והם נקראים בחי' המוחין הממותקים מפני שהם באים לנוק' ע"י הז"א שהוא בחי' זכר שהוא רחמים.

ג. וכלל זה יהיה בידך, כי כל כפיית וביטול הדינין והתמתקותם, אינם אלא ע"י שורשם ממש, מפני שהגבורות העליונים הם תמיד במקומם ממותקים ומבוסמים, והם עצמם כופים את הדינין הקשים ומבסמים וממתקים אותם במקומם. ולכן, אין הדין נמתק אלא בשורשו כנודע.

ד. ודע שביום ר"ה לפני תקיעת שופר, הז"א עדיין הוא בבחי' ישן, וכוונתינו היא לנסור את הזו"ן כדי להחזירם פב"פ. והנה הזו"ן הם עומדים אב"א, ושמות האחוריים שלהם הם שמות אלקים, והקלי' לא יכולים לינק מהזו"ן בהיותם עומדים אב"א. וכשרוצים אנחנו להחזירם לבחי' פב"פ, ואז היתה הפלת הדורמיטא שהסתלקו ממנו כל המוחין, ואז הדינים שהם המוחין דגבורות שהיו באחורי הז"א ששייכים לנוק', הם ניתנים בנוק' שלא ע"י הז"א, ואז היא נעשית כולה בחי' דין. והז"א נשארים לו בחי' המוחין שהם החסדים והוא נעשה בחי' רחמים. ואחר כך עלו המוחין שבז"א בסוד מ"ן לעורר היחוד העליון, ונתחדשו ונתמתקו המוחין. ואז יורדים המוחין הישנים עם המוחין החדשים דפנים ונכנסים בז"א, ואז הוא מתעורר מתרדמתו. ואחר כך הוא נותן ומאיר לנוק' הארת המוחין החדשים, וזה נקרא בחי' נתינת מוחין דמיתוק לנוק'.

ה. ודע כלל א' שהנ"ר דז"א הוא מתוקן מששת ימי בראשית וכל עסקינו הוא בג"ר. והנה כ"א מהנ"ר הכולל המתוקן, הוא כלול מנה"י וחג"ת וחב"ד. והנה בימים אלו עסקינו הוא בנה"י וחג"ת וחב"ד דחו"ב הכולל דזו"ן. והנה"י וחג"ת דחב"ד הם נקראים הקטנוּת דגדלות, והחב"ד דחב"ד הם נקראים הגדלות דגדלות.

ו. והנה נודע שטרם שבאו המוחין דגדלות, שהם החב"ד דחב"ד, בז"א, לא היה בז"א רק בחי' ו"ק שהם חג"ת ונה"י דחב"ד. וכשבאים המוחין להיכנס בו, אזי אין לו עדיין כלום לחב"ד לכשיכנסו בו המוחין, לכן בחי' הכלים דחג"ת הם נתעלו ונעשו כלים לחב"ד שבו, שהם ג' חללי גולגלתא, כדי שבתוכם יכנסו המוחין דאו"א שמלובשים בנה"י שלהם, ואז יכנסו בכלים דחב"ד שעלו מהחג"ת דז"א.

ז. ודע שכאשר באים המוחין לזו"ן ע"י תקיעת השופר, הנה הם נמשכים מאבא ואמא, ע"י שהם מתייחדים, ואז הם מורידים את המוחין לזו"ן. והנה המוחין שיורדים לזו"ן, הם סוד ב' מנצפ"ך. ומנצפ"ך הא' ניתן מאבא אל אמא בעת הזיווג לצורך נקודת היסוד שבה. והמנצפ"ך הב' הוא ניתן לצורך יסוד המלכות דז"א. והורדת ב' מנצפ"ך אלו הוא נמשך ע"י המוחין דבינה ועיטרא דגבורה, שעל ידי מח הבינה יורד מנצפ"ך א' באימא, ועל ידי עיטרא דגבורה יורד מנצפ"ך ב' במלכות.

ח. ודע שעל ידי התקיעה הא' עולים למ"ן לאו"א המוחין דחו"ח ודבו"ג דז"א, והם מביאים מוחין חדשים דפנים. והם יורדים עד מקום שהז"א עומד שם. ואז המוחין דחב"ד דחב"ד, הם עומדים בסוד או"מ על ראש דז"א בבחי' כיסא של ד' רגלים.

ט. ואחר כך על ידי השברים נכנסים תחילה המוחין דצד שמאל שהם בינה ועיטרא דגבורה שעומדים ע"ג ראשו בתוך רישא דז"א בסוד מוחין. והם נכנסים תחילה בגלל שהיום הוא יום הדין, ולכן נכנס בחי' צד שמאל לפני צד ימין.

י. ואחר כך ע"י התרועה עולה ומסתלק בחי' העיטרא דגבורה דאו"א מיתוק הז"א שנכנס בו בשברים, והם עומדים ע"ג רישא דז"א, כמ"ש: "עלה אלהים בתרועה".

יא. ועל ידי התקיעה האחרונה, חוזרים להיכנס בז"א המוחין דקו ימין שהוא חכמה וקו האמצעי שהוא מח הדעת שכלול מחו"ג, בתוך רישא דז"א. ונמצא עתה שכל המוחין דחב"ד הם בתוך רישא דז"א.

יב. ודע שעל ידי התקיעות דתשר"ת, נכנסים המוחין בחב"ד דחב"ד דז"א. וע"י התקיעות דתש"ת נדחים המוחין דחג"ת דחב"ד לחג"ת דחב"ד דז"א. וע"י התקיעות דתר"ת נדחים המוחין דנה"י דחב"ד לנה"י דחב"ד דז"א.

יג. ודע שהתקיעות דמיושב הם ממשיכים את המוחין בפרצוף הבינה דזו"ן. והם נמשכים לבינה מפר' הישסו"ת. והתקיעות דמעומד הם ממשיכים את המוחין בפר' החכמה דזו"ן. והם נמשכים מפר' או"א ע"י שכל פר' מקבל מוחין שלו מפר' שכנגדו למעלה. וכל בחי' המשכת המוחין לפר' הבינה והחכמה דזו"ן שנמשכים מאו"א עי' ומישסו"ת, הם ימשכו עבור הלו"ח דשחרית ודמוסף כנודע.

יד. בג' תשר"ת, יכוון שהתשר"ת הא' הוא מתקן "בפנימיות דחיצוניות" שהוא אצילות דאבי"ע דבי"ע דאצילות. ובתשר"ת הב' יכוון לתקן "בחיצוניות דפנימיות" שהוא בי"ע דאבי"ע דאצילות דאצילות. ובתשר"ת הג' יכוון שהוא "בפנימיות דפנימיות" והוא באצילות דאבי"ע דאצילות דאצילות.

טו. וגם דע, אעפ"י שמצוות השופר היא מצווה מעשית, ותיקונה הוא בחיצוניות העולמות, אמנם הבל היוצא מן השופר הוא בבחי' הפנימיות. ולכן ההבל של השופר הוא משלים את התיקון שעשינו בתפילה שהוא פנימיות, דהיינו, ש"באהבה", מקבלת הנוק' ע"י אמא את כל הגבורות דאח' דאח' דפנימיות, וזה נקרא בחי' גבורה. וב"זוכרנו" נכנסים הכחב"ד חו"ג וש"ע דת"ת בכתר דנוק'. ובתקיעת השופר מקבלת הנוק' בכתר שלה את הגבורות דכחב"ד חו"ג וש"ע דת"ת דאח' דפנים דפנימיות ע"י הז"א. וזה נקרא בחי' המיתוק.

טז. והנה נודע שהמשכת המוחין מאו"א לזו"ן, הם בסוד צל"ם, דהיינו, הצ' מוחין פנימיים והל"מ מוחין מקיפים. ותיקונם והמשכתם הוא ע"י הברכה ועשיית המצווה, דהיינו, שע"י הברכה של המצווה נמשכים לזון הל"מ דמוחין, ועל ידי מעשה התקיעה עצמה נמשכים המוחין דצ' דצלם לזו"ן. והנה המוחין הפנימיים הם הנה"י דצלם שהוא הצ', והמוחין המקיפים הם הכחב"ד חג"ת שהם הל"מ. וזהו בכללות הצלם. אמנם בפרטות שמות הצלמים דנרנח"י הם שמות אקיה והויה מנוקדות בניקוד הי"ס, אמנם בפרטות יש צלם שלם בי"ס דצ', וגם צלם שלם בי"ס בל' ובמ' כידוע.

יז. והנה הסדר של התקיעות דיום א' ר"ה הוא בפנימיות, ודיום ב' הוא בפנימיות וגם בחיצוניות כנ"ל בנסירה.

יח. וסדר הכוונה בתקיעה הראשונה הוא להעלות הבל השופר, שהוא בגי' ל"ז שהוא מילוי דס"ג (יוד הי ואו הי) בכדי לעורר את הכלים דחב"ד דז"א הישנים שהסתלקו מהם המוחין, ועוד לעורר ע"י ההבל הנ"ל את החוכמות והחסדים שעומדים ע"ג רישא דז"א, וגם להוציא את הצלם דמוחין דאח' דאח' דפנימיות דאמא שהם הבינות וגבורות שנכנסו בנוק' ולהעלותם ע"ג רישא דז"א, וגם להעלות את הז' גבורות דאח' דאח' דפנימיות שניתנו בכתר דנוק' ב"זוכרנו", ולהעלותם ע"ג רישא דז"א, וגם להעלות את הבירורים דרפ"ח שהם ד"פ ע"ב דעסמ"ב דאח' דפנים דפנימיות שביררנו אותם ב"באהבה"בכדי שהם יבואו אחר כך בשופר מתוקנים בבחי' מוחין חדשים דאח' דפנים דפנימיות דכתר ממותקות וימשכו ע"י הז"א לנוק'.

יט. ואח"כ יכוון להעלות למ"ן את כל הבחי' והם: א). צלם דחו"ח ובו"ג דאו"א דאח' דאח' דפנימיות העומדים ע"ג רישא דז"א. ב). ולהעלות הז' גבורות דאח' דאח' דפנימיות. ג). להעלות הרפ"ח דאח' דפנים דפנימיות. ד). להעלותם עם נשמתו ונשמת יסוד דא"א שבבינה דז"א למ"ן ומ"ד לאו"א ומשם לא"א, ומשם לעתיק, ומזה לזה עד ע"ב וס"ג דא"ק. ומתיחדים ע"ב וס"ג דא"ק יחוד חיצון "הוויה עם אקיה" , ויחוד פנימי "אקיה עם הוויה" ומוציאים י"ס דמ"ה ממצח דא"ק , וט"ס עליונות מהעיניים דא"ק עם אור הטעמים ואור א"ס ב"ה בתוכם, ונמשכים המוחין דא"ח דפנים דפנימיות בנה"י דעתיק ומתיחדים יחוד פנימי. ואחר כך יורדים המוחין בחג"ת דא"א ומתיחדים יחוד פנימי. ואח"כ יורדים לב' המזלות שהם ע"ב וקס"א משולבים ומתיחדים ויורדים המוחין הנ"ל לכחב"ד דאו"א, ואז הם מתיחדים יחוד פנימי "אקיה והויה". וגם בפרטות מתייחדים יחוד נ"ר = הויה אקיה = הויה אלקים = הויה אדנות. ואז יורדים כל המוחין דד' צלמים שהם אח' דאח' דפנימיות דאו"א שעלו למ"ן, ואח' דפנים דפנימיות דאו"א חדשים שהם סוד ב' מנצפ"ך, ונמשכים לאו"מ ע"ג רישא דז"א בסוד כסא (והם ד' צלמים: אקיה והויה מנוקדות בניקוד הי"ס הידועות) והם עומדים ע"ג הכלים דחב"ד דז"א.

כ. ובתקיעת השברים = יכוון להכניס את המוחין של בג"ה ודת"י דגבורות, מלובשים בהודות דאו"א דאח' דאח' דפנימיות, לתוך הכלים דבג"ה דז"א דאח' דאח' דפנימיות. ואז מהמח שמתפשט בהוד דז"א יתקן וימשיך מח בינה ומח גבורות דדעת לכלים דבינה ודדעת דנוק' דאח' דאח' דפנימיות (שהם ב' צלמים דבג"ה באקיה והויה מנוקדות בניקוד בג"ה).

כא. ובתקיעת התרועה = יכוון לסלק מהכלים דבג"ה דז"א, רק את הדת"י דגבורות דאו"א שנכנסו בבג"ה דז"א ע"י השברים כנ"ל. ויכוון להעלותם ע"ג רישא דז"א. ואז יחבר את הדת"י דגבורות דאו"א עם הדת"י דחסדים דאו"א שנמצאים מלפני כן מלובשים ביסוד דאימא שעומדים ע"ג רישא דז"א. ונמצא כעת שעומדים ע"ג רישא דז"א, החח"ן ודת"י דחו"ג, דאח' דאח' ודאח' דפנים דפנימיות דאו"א, וגם בג"ה דאח' דפנים דפנימיות דאו"א, ועומדים שם בסוד כסא דד' רגלים.

כב. ובתקיעה האחרונה דתשר"ת, יכוון להמשיך החח"ן והדת"י דד' צלמים דאח' דאח' ודאח' דפנים דפנימיות דאו"א, וכן הבג"ה דב' צלמים דאח' דפנים דפנימיות דאו"א לתוך החח"ן והבג"ה והדת"י דכלים דחב"ד דבינה או דחכמה דז"א במוסף.

כג. ובסוף התשר"ת יש בס"ה ל"ו טרומיטין. ויכוון שהם כנגד ל"ו אותיות דפשוט ומלא ומלא דמלא דשם ב"ן כזה: יהו-ה, יוד הה וו הה, יוד ואו דלת, הה הה, ואו ואו, הה הה. ואח"כ הוידוי שבין תשר"ת לתש"ת.

כד. ובכוונת תקיעות התש"ת יכוון בתקיעה א' לדחות את החסד והנצח דאח' דאח' ודאח' דפנים דפנימיות דאו"א לחח"ן דכלי החסד דאח' דאח' ודאח' דפנים דפנימיות דבינה או דחכמה דז"א במוסף.

כה. ובשברים דתש"ת יכוון לדחות את הגבורה והוד דאח' דפנים דפנימיות דאו"א לבג"ה דגבורה דאח' דפנים דפנימיות דבינה או דחכמה דז"א. ובתקיעה אחרונה דתש"ת יכוון לדחות את הת"ת ויסוד דאח' דאח' ודאח' דפנים דפנימיות דאו"א לדת"י דת"ת דאח' דאח' ודאח' דפנים דפנימיות דבינה או דחכמה דז"א. ובסוף התש"ת יכוון שיש בהם כ"ז טרומיטין, והם כנגד כ"ז אותיות דמלא דמלא דשם קס"א כזה: אלף למד פא, הי יוד, יוד ויו דלת, הי יוד. ואח"כ יאמר הוידוי שבין התש"ת לתר"ת.

כו. ובכוונת תקיעות התר"ת יכוון בתקיעה הא' לדחות את הנצח דאח' דאח' ודאח' דפנים דפנימיות דאו"א, לחח"ן דנצח דאח' דאח' ודאח' דפנים דפנימיות דבינה או דחכמה דז"א, וגם להמשיך ולתקן את מח החכמה דאח' דאח' ודאח' דפנים דפנימיות דבינה או דחכמה דנוק' שעומדת שם. ובתרועה יכוון לדחות את ההוד דאח' דפנים דפנימיות דאו"א, לבג"ה דהוד דאח' דפנים דפנימיות דבינה או דחכמה דז"א, וגם להמשיך ולתקן את מח הבינה דאח' דפנים דפנימיות דבינה או דחכמה דנוק' שעומדת שם. ובתקיעה האחרונה דתר"ת, יכוון לדחות את היסוד דאח' דאח' ודאח' דפנים דפנימיות דאו"א לדת"י דיסוד דאח' דאח' ודאח' דפנים דפנימיות דבינה או דחכמה דז"א, וגם להמשיך ולתקן את מח החו"ג דדעת דאח' דאח' ודאח' דפנים דפנימיות דבינה או דחכמה דנוק'.

כז. ואחרי סיום התר"ת יכוון להחזיר ע"י הז"א את הגבורות דכחב"ד חו"ג וש"ע דת"ת דאח' דאח' דפנימיות שעלו למ"ן להמשיכם לי"ס דכתר דאח' דאח' דפנימיות דנוק', ואין צורך לנוסרו שכבר ננסר ב"זוכרנו". וגם להמשיך מחדש ע"י הז"א, הז' גבורות מתוקות דכחב"ד חו"ג וש"ע דת"ת דאח' דפנים דפנימיות, וגם להמשיך לה מהז"א גבורה מגופא דז"א מבש"ת דת"ת שלו לתוך הכתר דאח' דפנים דפנימיות דנוק' ולנסור את הכתר דאח' דפנים דפנימיות דנוק' מהז"א.

כח. ובסוף התר"ת יכוון שיש בו כ"ז טרומיטין שהם כנגד כז' אותיות דקס"א כמו בתש"ת. ודע שבסוף ג' פעמים תשר"ת יש ח"ק טרומיטין והם כמס' ב' שמות ס"ג ומ"ה יוד הי ואו הי = יוד הא ואו הא כמובא בשה"כ. וכן בסוף ג' פעמים תש"ת יש פ"א טרומיטין והם כמס' ב' שמות יה' = אדני ע"ה וכמס' יה"ו דאלפין ומ"ב אותיות דס"ג כזה = יוד הא ואו, יהוה, יוד הי ואו הי, יוד ויו דלת, הי יוד, ואו אלף ואו, הי יוד. ובסוף ג' פעמים תר"ת יש פ"א טרומיטין והם כמס' שם מ"ה ול"ו אותיות דב"ן כזה = יוד הא ואו הא, יהוה, יוד הה וו הה, יוד ואו דלת, הההה, ואו ואו, הה הה , והם גם כמס' יה"ו דאלפין ומ"ב דמה. כזה = יוד הא ואו, יהוה , יוד הא ואו הא , יוד ואו דלת, הא אלף , ואו אלף ואו, הא אלף. ובכל התקיעות דמיושב יש בס"ה ע"ר טרומיטין. ויכוון שבכתם לבטל היצה"ר דע"ז. וכל אלו הכוונות הם דשופר דיום א'.

כט. ונמצא לסיכום: שביום א' עשינו הנסירה ב"זוכרנו" לבחי' הכתר דאח דאח' דפנימיות דנוק', גם מספירה לספירה וגם מפרק גופא דז"א לספירה דנוק'. וע"י השופר עשינו הנסירה לבחי' הכתר דאח' דפנים דפנימיות דנוק', גם מספירה לספירה וגם מפרק לספירה.

ל. וגם דע שבתפילת שחרית ומנחה וערבית שביום א', הנסירה היא בג' כלים שבכתר דנוק' דאח' דאח' דפנימיות. וע"י התקיעות דמיושב תהיה הנסירה בכתר דנוק' דאח' דפנים דפנימיות. וכ"ז בפרצוף הבינה דזו"ן שנתקן ע"י ערבית וע"י הלו"ח דשחרית וע"י הלו"ח דמנחה. אמנם בתפילת המוסף, התיקון הוא בפרצוף החכמה דזו"ן שב"זוכרנו" ננסר הכתר דנוק' דאח' דאח' דפנימיות דחכמה דזו"ן. וע"י התקיעות דמעומד ננסר הכתר דנוק' דאח' דפנים דפנימיות דחכמה דנוק'. ובמנחה וערבית מכוונים את כוונת השופר ב"לחיים" האחרון ד"זוכרנו". היות ואין תקיעות, לכן אנחנו משלימים את כוונות השופר בסוף "זוכרנו". ונוסרים את הכתר דאח' דפנים דפנימיות, במנחה דכלים אמצעיים דבינה דזו"ן, ובערבית דכלים חיצוניים דבינה דזו"ן.

לא. והנה השמות של הגבורות שהם המוחין שהנוק' מקבלת, הם שמות של ריבוע הויה (י יה יהו יהוה) בכל הי"ס שלה, ועל שמות המוחין יש שמות של הויה ואקיה מנוקדות בניקוד הי"ס. והמוחין והאורות הם נכנסים בתוך הי"ס דנוק' בכל יום מעשי"ת, וזה בהמשכה של מספירה לספירה. וכאשר אנחנו ממשיכין מפרקין דז"א לי"ס דנוק',, אנחנו מחלקים את שמות ההויה ואקיה ואת השמות של המוחין שהם הריבוע, לג' שלישים כך : ש"ע יהיה כך: אה, יה, י יה , שליש אמצעי: י, ו, יהו , ש"ת: ה, ה, יהוה. ובכל יום ויום נמשכים לנוק' חלק מההויה ומהאקיה ומהריבוע של ההויה השייכים לאותה בחי' של היום ההוא מעשי"ת.

 

אהבת? נא שתף עם חבריך! בברכה, חיים סלמן
Share on Facebook
Facebook
Tweet about this on Twitter
Twitter
Pin on Pinterest
Pinterest

2 תגובות על הפוסט “הקדמות לכוונות השופר דראש השנה

להגיב על salman לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *