הלכות סליחות – מאת מרן הראשל"צ מרדכי אליהו ע"ה

 

חכם מרדכי אליהו ע"ה הגאון המקובל הראשל"צ

חכם מרדכי אליהו ע"ה הגאון המקובל הראשל"צ

בס"ד

הלכות סליחות – מאת מרן הראשל"צ הגאון המקובל כמוה"ר מרדכי אליהו ע"ה.
מהלכות הסליחות – מרן הראשלצ" הרב מרדכי אליהו ע"ה

חגיםהרב הגאון מרדכי אליהו ע"ה
מהלכות חודש אלול:
ערב ראש חודש אלול, התרת נדרים, הנהגות חודש אלול

שיעורים נוספים
חודש אלול
סליחות
מהלכות הסליחות

שאלה: האם מותר לומר סליחות ביחיד והאם מותר לומר יג" מידות ביחיד.

תשובה: הטור בסימן תקסה" כתב משם רבי נתן שאין ליחיד לומר יג" מידות בסליחות , וכתב הטור שאינו יודע מה חששו הרי רק דבר שבקדושה כגון קדיש קדושה וברכו נאמרים בעשרה . אבל מרן הבית יוסף כתב שמקורו בתשובת הרשבא" שדייק מדברי הגמרא " נתעטף הקבה" כשליח צבור ". וכן פסק בשוע" תקסה" אין היחיד רשאי לומר יג" מידות דרך תפילה ובקשת רחמים דדבר שבקדושה הם – וכדברי המשנה ברורה ואין נאמר בפחות מעשרה .
וכתב הרמא" " הגה וכן אין ליחיד לומר סליחות או ויעבור, מפרשי השוע" תמהו על הלכה זו של הרמא" שיחיד אינו אומר סליחות ואמרו שרק יג" מידות אינו אומר אבל סליחות אומר. וראה במשנב" שם סק" יג" ובשער הציון . ויש שאמרו שלא להזכיר בסליחות אמירת וזכור לנו היום ברית יג" אך דעת הבח" שאומרים את כל הסליחות חוץ מיג" מידות וכן דעת המשנב" וכהח" אות לא " .
ןמרן הבאח" כי תשא ט כתב והמתפלל יחיד כשיאמר יג" מידות אחר הוידוי יאמר אותם בטעמים כקורא בתורה . ומנהגו היה כך : אמירת יג" מידות ביחיד קורא אחרי הוידוי היה קורא בטעמים. אבל יג " מידות שלאחר נפילת אפיים לא אמר כלל אלא אמר כמו שהודעת לעניו מקדם. והרהר יג" מידות בלבו. ולאחר זמן ראה שטוב לומר יג" מידות בארמית כשאומרם ביחיד ואחר התרגום אמר נוסח בקשה אנא ה" וגם הרהר ביג" מידות עש" .
אך לא נהגו העם לעשות כך והבן איש חי עצמו אמר שכך היה מנהגו. ויסוד ההיתר לקרוא את יג" מידות הוא עפ" מה שהדגיש בשולחן ערוך דרך תפלה ובקשת רחמים אבל כשקורא בטעמים הרי זה כקורא בתורה . וטוב ונכון הוא הדבר להדפיס בסידורים את יג" המדות בטעמיהם למען יוכל הקורא ביחיד לקראם כהלכה . זאת ו עוד , אם התחיל ויעבור עם הציבור והם ממהרים או שהוא קורא לאט , יכול להמשיך ולומר יג" מדות לבדו. אולם אם התחיל וידוי או אל מלך עם הציבור ולפני שהגיע ליג, מידות הם סיימו אותם כבר – יאמר יג" מדות בטעמים. וכן המתפלל ביחיד אומר את כל היג" מידות שבתפלה בטעמי המקרא ללא הבדל. ובעניין אמירת חלקי הארמית שבסליחות, יש הסוברים שאין לאמרם ביחיד משום שנאמר בגמרא שבת יב לעולם אל ישאל אדם את צרכיו בלשון ארמי אך כתב על כך הבאח" ב"שות תורה לשמה סימן מט . מיהו אם אומר סליחות ביחיד אינו צריך לדלג נוסח רחמנא מפני שכל הסליחות היא בלשון הקודש וקודם זה ואחר זה הוא אומר בלשון הקודש הרבה בקשות על כן לא אכפת בזה ולא יתקנאו בו – המלאכים – ורק אותם בקשות שהם בסוף הסליחות ידלגם .ולמעשה, אם לא יכל לומר הסליחות במניין , יאמר את הסליחות ביחיד כולל את החלקים הנאמרים בארמית ובהגיעו ליג" מידות יאמר אותם בטעמי המקרא. וכן יעשו גם אותם האנשים שהגיעו לבית הכנסת ועדיין לא הגיע-מניין אנשים שיכולים להתחיל באמירת הסליחות כנל".
סיכום ההלכות :
א.יש להשתדל מאוד להתפלל במניין ובפרט בימי אלול ולומר את הסליחות במניין.
ב.מי שלא יכל לומר סליחות במניין ינהג כך:
יאמר את הסליחות כולל חלקי הארמית שבתוכם . יאמר יג" מדות בטעמי המקרא.
ג.אם מתפלל או אומר סליחות בצבור והתחיל עמם יג" מדות אומרם כרגיל אף אם הצבור קוראם מהר יותר. ואם לא התחיל עמם את יג" המדות אומרם בטעמים למרות שמתפלל במנין.
ד. אם לא הגיעו מניין אנשים לסליחות יתחילו ויאמרו יג" מדות בטעמים.

בברכה רבה

מרדכי אליהו
הראשון לציון הרב הראשי- לישראל

 

מהלכות הסליחות – מרן הראשון לציון הרב מרדכי אליהו ע"ה

02.09.2005 (14:22)
שאלה: ידוע שבחודש אלול עלה משה רבינו עה" למרום עד שאמר לו ה" סלחתי כדבריך – ועל כן אנו אומרים סליחות בימי אלול , אך שמעתי שאם אין זמן עדיף לומר תיקון חצות – האומנם .
תשובה: אכן כתב רבינו החידא" בספרו שות" ברכי יוסף ( תקפא ג ) " מי שקם באשמורת וכבר הציבור אומרים סליחות ואין פנאי לומר תיקון חצות וסליחות וצריך לבטל אחד מהם טוב שיאמר תיקון חצות כסדר הארי" זצל" והוא עיקר גדול יותר מהסליחות" . וכן כתב גע" ותפארתינו הבאח" וישלח ט והובא בכף החיים ( תקפא אות ד ) . והמעיין בשער הכוונות ענין דרושי הלילה יראה מהי מעלת תיקון החצות . וכתב שם " ותזהר שלא תתבטל מזה אפילו לילה אחד כי הוא ענין רב התועלת " .
והנה , אמירת תיקון חצות היא מחצות הלילה ומסתיימת חצי שעה קודם עלות השחר. ועיין בספרינו ספר הלכה חא" סדר הלילה ותקון חצות עמוד ה הלכה כ – כא .
ואמנם הבאח" וישלח ח כתב כיוון שעלה עמוד השחר לא יאמר תיקון חצות כבר שאלו אותו על משמעות דבריו ובאר בתשובה שכתב בספרו שות" רב פעלים אוח" חלק ג סימן ב שיש לומר תיקון חצות עד חצי שעה לפני עמוד השחר והטעים דבריו לפי ההלכה ולפי הקבלה . וכן אמירת תקון חצות נאמרת לפני הסליחות כדמשמע שם בבאח" וישלח יג שבימי הסליחות אין לומר וידוי בתקון חצות הגם שהתקון נאמר לפניהם וכן פסקנו בספרינו הלכות חגים חלק הסליחות – חודש אלול בעמוד 249 הלכה ו עש" .ועל כן למעשה מי שקם לפני חצי שעה שלפני עלות השחר ( כיום בערך בסביבות השעה 5.05 לפנות בוקר ) יאמר תחילה תקון חצות ואחר כך סליחות ואם אינו יכול לומר את שניהם יאמר רק תקון חצות . ואם התעורר בתוך חצי שעה שלפני עלות השחר לא יכול לומר תקון חצות ורק יאמר סליחות . וכדאי לראות מהי מעלת תקון חצות שהרי הרהג" מרן הרב בן ציון אבא שאול זצוקל" כתב בספרו שות" אור – לציון שמי שיכול להיות ער בתקון חצות ולא יכול לקום לתפילה בנץ עדיף שיאמר תקון חצות . עש" ואמנם יש חולקין עליו . ומכיוון שבתיקון חצות אנו גם מתחננים ומבקשים על בנין הבית וגאולת השכינה הרי יש בו גם תחנונים וגם מעלת תקון חצות , ולכן, כאמור הוא קודם לסליחות

סיכום ההלכות: א. בימי אלול יש להשתדל מאוד לומר תקון חצות ככל השנה וסדר סליחות .
ב. תקון חצות נאמר עד חצי שעה שלפני עמוד השחר.
ג. מי שקם לפני חצי שעה שלפני עמוד השחר ואין לו זמן לומר את שניהם, עדיף שיאמר תקון חצות . ואם קם לאחר חצי שעה שלפני עמוד השחר אינו אומר תקון חצות, אלא אומר סליחות

בברכה רבה

הראשון לציון הרב הראשי – לישראל

מרדכי אליהו

 

מהלכות – הסליחות

שאלה: אדם הלומד בישיבה , האם יקדיש לעצמו חלק מזמן הלימוד ללימוד מוסר וכן יקום לסליחות, או שמא כיוון שיהיה פחות עירני בשיעוריו יש בזה משום גזל
תשובה: כתוב בשולחן ערוך ( יוד" – רמה , יז ) מלמד תינוקות שמניח התינוקות ויוצא או שעושה מלאכה אחרת עימהם או שמתרשל בתלמודו- הרי זה בכלל ארור עושה מלאכת ה" רמיה . לפיכך אין להושיב מלמד אלא בעל יראה מהיר לקרוא ולדקדק.
הגה – ואין למלמד להיות ניעור בלילה יותר מידי שלא יהיה עצל ביום ללמוד וכן לא יתענה או לעצור במאכל ובמשתה או לאכול יותר מידי כי אלו הדברים גורמים שלא יוכל ללמד היטב , וכל המשנה ידו על התחתונה ומסלקין ליה" .
ודין זה שייך בכל מלאכה שאדם עושה וכל שכן במלאכת שמים של לימוד תורה .ועיין בחושן משפט סימן קעו" סעיף י .
וכתב בפתחי תשובה סק" ט . על דברי הרמא" שלא יתענה – שאף למי שמחמיר בתלמיד חכם שחטא שחייב להתענות – אין להחמיר במלמדי תינוקות דחשיבי טובא וגם גוזל את הרבים ואדרבא, לימוד התורה שלו הוא התיקון היותר גדול בשבילו במקום תעניות .
ולכן – אם יכול – יקום לסליחות וישתדל לדקדק בזמנו היטב שלא ילך לאיבוד ובאותן דקות ושעות פנויות יעסוק בלימוד מוסר או שיישן כדי שיוכל לקום לסליחות, ואם אינו יכול לקום – אפשר להקל, ויש להזהר מחילול ה" , שלא יאמרו שהרבנים מתחמקים מאמירת סליחות חו" , ועכ" ישתדל לקום לסליחות חלק מהלילות ובעשרת ימי תשובה .

סיכום ההלכות :
א.מורה בישיבה ( וכן כל בעל מקצוע אחר ) חייב להיזהר בזמנו ובמעשיו כדי שיוכל למלא תפקידו בנאמנות ולא יעבור על גזל הרבים .
ב.מורה בישיבה פטור מתעניות וסיגופים על חטאיו- ותורתו היא כפרתו הגדולה .
ג. גם מורה ורב חייבים בחשבון נפש ועכ" יבטל מעיסוקיו האחרים ויקום לסליחות , ואם בכל זאת אינו יכול לקום – ישתדל עכפ" לקום בחלק מהלילות ובעשרת ימי תשובה כדי לא לפרוש מן הציבור ולמנוע חילול ה" .

אהבת? נא שתף עם חבריך! בברכה, חיים סלמן
Share on Facebook
Facebook
Tweet about this on Twitter
Twitter
Pin on Pinterest
Pinterest

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *