הלכות נישואין

בס"ד

הלכות נישואין לחתן ולכלה.
א. חתן וכלה הנכנסים לחופה, מתענים ביום חופתם. ושני טעמים לכך: 1. לפי שביום זה מתכפרים כל עוונותיהם, וצריכים הם להזדכך ולחזור בתשובה. והתענית הרי היא כפרה במיעוט חלבם ודמם ומעוררתם לתשובה. 2. שיכנסו לחופה בכובד ראש ולא מתוך אכילה ושתיה ושכרות. ולטעם זה אינם צריכים להתענות אלא עד אחר החופה וברכות הנישואין, גם אם נעשתה החופה מבעוד יום. יש שנהגו להתענות ביום שקודם יום החופה ויש שנהגו שרק החתן מתענה. ויש שלא נהגו להתענות כלל. כל אחד ינהג כמנהג אבותיו וכפי כוחותיו בזה, ובלבד שיקפידו להיכנס לחופה בכובד ראש ומתוך חזרה בתשובה.

ב. החתן יטבול במקוה בערב החופה כדי שיכנס לחופה מתוך טהרה.

ג. ברכת האירוסין שהיא: אשר קדשנו במצוותיו וציוונו על העריות – נאמרת בעשרה על כוס יין.

ד. כמו שמברכין ברכות הנהנין על כל דבר הנאה קודם שנהנה, כן מברכים ברכת האירוסין על הנאה של האשה קודם הקידושין. והברכה מוטלת על החתן, אלא שנהגו לברכה ע"י שליח, הוא הרב המסדר את הקידושין. ולכן צריך הרב המקדש לכוון להוציא ידי חובה את החתן, וגם החתן יתן דעתו היטב על הברכה ויכוון לצאת ידי חובה. גם יגיד לכלה שתכוון דעתה. ומטעם זה לא יענו החתן והכלה "ברך הוא וברוך שמו" אלא אמן בלבד.

ה. לאחר הברכה טועם הרב המקדש מהיין (ואין צריך לשתות מלא לוגמיו) ונותן לחתן לטעום מן היין, ואח"כ מחזיר הכוס לרב, והרב נותן לאם הכלה שתתן לכלה לטעום. אבל אסור שהחתן יתן לכלה לשתות מן היין. ולא ידברו החתן והכלה עד גמר נתינת הטבעת באצבע הכלה, ואם דברו, עדיף שלא יטעמו מן היין ויסמכו על טעימת הרב המקדש.

ו. עריכת הקידושין צריכה להעשות ע"י רב מוסמך ובקי בהלכות קדושין ויודע לבטא היטב את התיבות ולא ידלג תיבות ולא יבלע אותיות ושיהיה ראוי לברכה. וטוב שיברכו מתוך סידור או דף ברכות.

ז. הרב מסדר הקידושין צריך לידע טיבם ומהותם של בני הזוג שהם יהודים כשרים להינשא זה לזה. ויברר שלמדו הלכות טהרת המשפחה ושקבלו על עצמם לנהוג בטהרה כדת וכדין. וכן יברר שהאשה טבלה במקוה לפני החתונה. ויבאר לחתן תוכן ענין הקדושין שהוא קונה בזה את אשתו והיא נאסרת לכל העולם, ויבינו שניהם פירוש המלים.

ח. יסדר את הכתובה וידקדק בשמותיהם ובזמן ובמקום החתונה.

ט. הרב המקדש ייחד שני עדים כשרים שאינם קרובי החתן או הכלה ויעורר אותם להרהר בתשובה ולא יהיו השושבינים עדים. והשדכן, אם קבל כל שכרו כשר הוא לעדות. הפועל של החתן פסול לעדות זו. וילמד הרב את העדים שיראו פניה של הכלה פעם אחת ויסתכלו בפריסת הצעיף ויסתכלו וישמעו את הקידושין. ושני העדים יעמדו יחד ויראו זה את זה.

י. החופה תהיה פרוסה על גבי 4 עמודים. וידקדק שהם יהיו על הארץ שלא יהיה חשש אוהל זרוק. ובדיעבד אם אין עמודים יחזיקו את החופה ארבעה אנשים בארבע קצוותיה. ויקנה החתן החופה ומקום החופה.

י"א. יש לקדש את האשה בטבעת הרומזת לאור מקיף. ותהיה הטבעת מכסף רמז לחסד.

י"ב. צריך שהטבעת תהיה חלקה בלי אבן ויהלומים ושייכת לחתן בקנין גמור. וקודם הקידושין, נהגו להראותה לעדים שיעידו שאכן שווה פרוטה. וישאל את העדים אם היא שוה פרוטה וישיבו: כן. ויקח החתן הטבעת בידו הימנית, והכלה מושיטה את אצבעה הסמוכה לאגודל של ידה הימנית, והחתן פונה לכלה ואומר לה בקול רם שישמע לכלה ולשני העדים: הרי את מקודשת לי בטבעת זו כדת משה וישראל, והעדים אומרים מקודשת אחרי ששם החתן את הטבעת על אצבעה, והכלה שותקת.

י"ג. נהגו שהחתן מברך על טלית חדשה ברכת שהחיינו, ויכוון גם על הכלה והבית (אם קנה דירה) ועל כלי הבית החדשים. אם החופה נערכת מבעוד יום, יברך החתן קודם על הטלית ויתעטף בה כראוי, ואם החופה נעשית בלילה, לא יברך להתעטף אלא שהחיינו, ודי שיניחנה על כתפיו בלי עטוף.

י"ד. לאחר מכן פורסים את הטלית על החתן ועל הכלה תחת החופה ויש בזה טעם בסוד להכין חופה לשכינה השורה על הכלה. ונהגו לומר בשעה שפורסים הטלית על שניהם פסוק: ויתן לך האלוקים מטל השמים ומשמני הארץ ורוב דגן ותירוש וכו'.

ט"ו. נהגו לקרוא את הכתובה בין הקידושין לחופה, ואח"כ עושים קנין סודר לחתן והוא מתחייב לקיים את כל התנאים שבכתובה. והמנהג בירושלים להשביעו בשבועה חמורה.

ט"ז. לאחר קריאת הכתובה מוסרים אותה לכלה. ואם היא חופת נדה, לא ימסור החתן את הכתובה לכלה אלא לאביה או לאימה.

י"ז. ממלאים שוב את הכוס ומברכים שבע ברכות בכוונה להוציא ידי חובה את החתן ואת הכלה.

 

 

בס"ד

לעולם ישתדל אדם לישא אשה………
בס"ד

לעולם ישתדל אדם לישא אשה בת טובים, צנועה וכשרה, ממשפחה הגונה, שלא יצא עליה שם מכוער מעולם. וכן לא ישא אשה לשם ממון או שימתין מלישא אשה שתתן לו ממון, שאסור לעשות כך כי הויין לו בנים שאינם מהוגנים ויבוא לידי עוני.

וכן לא ישא לשם יופי שבה כדכתיב: "שקר החן והבל היופי", וכשרון מעשה האשה הוא מהללה ולא יופיה, והיופי המשתבח שבאשה שהיא צנועה ובעלות מדות טובות, שע"י זה יוצאים ממנה בנים הגונים וטובים. (מספר ראשית חוכמה חלק אור עולם פרק י').

 

כשנזדמנה לך אשה מעבר לים אשר לא ידעת אתה ולא ידעו אותה אבותיך אז בודאי היא בת זוגך. (ספר הליקוטים להאר"י ז"ל פר' עקב מדרשת מהרח"ו ז"ל).

 

ימכור אדם כל מה שיש לו וישא בת תלמיד חכם, שאם מת או גולה, בניו יהיו ת"ח. ויבדוק באחי הכלה שרוב בנים דומים לאחי האם, ועל זה רמזו: "אשת חיל מי ימצא" ר"ת אחים. (הגאון חיד"א ז"ל).

 

מנהגנו שסעודת אירוסין שייכת למשפחת הכלה כנודע. (אחרונים).

מה שאמרו: "בת פלוני לפלוני" ולא פלונית לפלוני משום שבנקבה העיקר להקפיד על משפחתה אם היא ממשפחה הגונה ואילו גבי הזכר העיקר הוא יחוס עצמו אם הוא איש הגון. (לקוטי שושנים).

 

 

 

 

אהבת? נא שתף עם חבריך! בברכה, חיים סלמן
Share on Facebook
Facebook
Tweet about this on Twitter
Twitter
Pin on Pinterest
Pinterest

5 תגובות על הפוסט “הלכות נישואין

  1. האם תוכל למצוא לי פתרון שלא לקרוא את הכתובה תחת החופה אלא במעמד
    אחר מאחר והכלה לא רוצה שיקראה תחת החופה ואני צריכה פתרון
    תודה רבה
    גילה מאוסטרליה

    • בס"ד
      גב' גילה דוידסון,
      לפני החופה יושבים עם הרב המקדש וחותמים העדים וכו'. אולי באותו מעמד אפשר לקרוא את הכתובה ואז מתחת לחופה לא צריך לקרוא.
      ליתר בטחון מחר אשאל את ראש הישיבה שלי רבי בניהו יששכר שמואלי שליט"א ונראה מה יגיד.
      בברכה
      חיים סלמן
      מנהל האתר

    • בס"ד
      גב' גילה דוידסון
      ראש הישיבה שלי ר' בניהו יששכר שמואלי שליט"א אומר שאין חובה להקריא את כל הכתובה תחת החופה אולי רק את הקטע ההתחלתי עד "ושריר וקיים".
      או כמו שהצעתי בתשובתי הקודמת.
      אני שמח שבאוסטרליה נכנסים לאתר שלי. אשמח אם תספרי לי על הקהילה שלכם והאם יש לכם קשר ליהודי עירק.
      בברכה
      חיים סלמן
      מנהל האתר

להגיב על salman לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *