דרשה לפרשת ויגש מהרב והפייטן הגדול חכם דוד מנחם שליט"א

בס"ד

דרשה לפרשת ויגש מהרב והפייטן הגדול חכם דוד מנחם שליט"א:

זה סֵפֶר תּוֹלְדֹת אָדָם
שלום קוראים לי אָדָם וזה הספר שלי. זה הספר שאני עורך. קוראים לי אָדָם על שם האדמה שממנה לוקחתי. אני מסתכל באדמה. אני יודע שאליה אשוב. לפעמים זה מדכא אותי אפילו מפחיד אותי. ולפעמים זה דווקא מנחם אותי. למדתי לקחת דברים בפרופורציות. מה אני? אני רק בן אדם.
שמתי לב שהמילה אדם דומה למילה דמיון. יש לי כוח שבו אני יכול להידמות לדברים מגוונים ולא רק לאדמה. אם רק ארצה אֶעֱלֶה עַל בָּמֳתֵי עָב, אֶדַּמֶּה לְעֶלְיוֹן. אהיה דומה לזה שיצרני בצלמו. אני אֲדָמָה שיכול
ה להיות שמים. אני סולם מוצב ארצה וראשי יכול להגיע השמימה. הבחירה בידי. אני זוכר שבאדמה שממנה לוקחתי נגעה יד אלוהים. גולמי ראו עיניו. נפיחתו בפי נתנה נשמה בקרבי.
אני שואל את עצמי מי אני? למי אני רוצה להידמות? שמתי לב שהצוואר שלי, בשונה מרוב בעלי החיים, מאפשר לי להפנות ראשי למעלה ולמטה כפי רצוני. אני צריך לבחור להיכן להפנות מבטי לאדמה או לשמיים?
אשתף אתכם במוטו שלי שמלווה אותי הרבה שנים: מי שמביט בשמיים לא מפחד מהארץ!

 
שבת שלום.

 

אהבת? נא שתף עם חבריך! בברכה, חיים סלמן
Share on Facebook
Facebook
Tweet about this on Twitter
Twitter
Pin on Pinterest
Pinterest

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *