בית המקדש

 

 

הכותל המערבי

הכותל המערבי

בס"ד

בית המקדש:

איך לקדם את הגאולה ובנין בית המקדש? ופרטים על בתי המקדש שהיו. נתקבל מגולשת שבקשה להישאר בעילום שם. ה' יברך אותה ואת בני ביתה באריכות ימים ובריאות איתנה אמן.
כל העוסק בתורת בית המקדש כאילו עוסק בבניינו

כשהקב"ה מראה ליחזקאל הנביא את צורת הבית, מה הוא אומר?"הגד את בני ישראל את הבית ויכלמו מעוונותיהם ומדדו את תכנית" אמר יחזקאל לפני הקב"ה "עד עכשיו אנו נתונים בגולה בארץ שונאינו ואתה אומר לי לילך ולהודיע לישראל צורת הבית?…וכי יכולין הן לעשות? הנח להם עד שיעלו מן הגולה ואחר-כך אני הולך ואומר להם" אמר לו הקב"ה ליחזקאל:"ובשביל שבני נתונים בגולה יהא בניין ביתי בטל?!". אמר לו הקב"ה: גדולה קריאתה בתורה-כבנייינה. לך אמור להם, ויתעסקו לקרות צורת המקדש בתורה, ובשכר קריאתה שיתעסקו לקרות בה-אני מעלה עליהם כאילו הם עוסקים בבנין הבית".(מתוך מדרש תנחומא פרשת צו,..יד)

בית המקדש

בית המקדש נחלק לארבעה אגפים כלליים: עזרת נשים-היא החצר החיצונה ובחג הסוכות היו מקימים בה יציע לנשים,עזרת ישראל, עזרת כהנים-שבה הקריבו את הקרבנות, האולם-שהוא המבנה הגדול ביותר במקדש וגובהו מאה אמה (כשבע עשרה קומות!)

הקודש וקודש הקודשים- שבהם הכלים המקודשים ביותר , בקודש היו: המנורה ,שולחן הזהב ומזבח הזהב.

בקודש הקודשים -הייתה אבן השתייה ועליה עמד בבית המקדש הראשון ארון הברית. למקום זה היה נכנס הכוהן הגדול אחת בשנה, ביום -הכיפורים .

סיפורם של בתי- המקדש

הבית הראשון

בית המקדש הראשון שהקים שלמה המלך עמד על מכונו ארבע -מאות ועשר שנים,עד שנחרב בידי נבוכדנצר מלך בבל. התלמוד מגלה כי שלמה המלך צפה אפשרות של חורבן הבית, ועל כן הקים בית גנזים מיוחד במעבי האדמה לגניזת כלי -המקדש. ואמנם,תקופה מסויימת לפני החורבן נגנזו כמה מכלי -המקדש העיקריים,ובהם הארון ובו שני לוחות הברית.

הבית השני

לאחר גלות בת שבעים שנה בבל, הכריז כורש מלך פרס על התחלת בניין הבית השני. בעקבות הכרזתו אספו המוני יהודים גולים את מיטלטליהם ועלו לירושלים . חומות ירושלים ובתיה וכן בית-המקדש עצמו היו חרבים. מסופר כי בעת הנחת היסודות לבניין בית- המקדש החדש התערבבו קולות הבכי של הזקנים, שעוד זכרו את כבודו ותפארתו של הבית הראשון, עם תרועות השמחה של יתר העם. כעבור עשרים ושתיים שנה הוקם הבית. בית- המקדש השני התקיים ארבע מאות ועשרים שנה.

החורבן

לאחר מצור שנמשך חודשים ארוכים על ירושלים,הכניעו הלגיונות הרומיים את יהודי העיר, המיתו רבים מהם והעלו באש את בית -המקדש. תיאורי חז"ל של רגע השריפה מעבירים צמרמורת:"כשראה כהן גדול שנשרף בית- המקדש, עלה לראש גגו של היכל ועמו כיתות -כיתות של פרחי כהונה ומפתחות ההיכל בידיהם.אמרו לפני הקב"ה:"ריבונו של עולם! הואיל ולא זכינו להיות גזברים נאמנ ים לפניך-הרי מפתחות ביתך מסורים לך!" וזרקום כלפי מעלה. יצאה כמין פיסת יד וקיבלתם. כשראו הכוהנים והלווים שנשרף בית -המקדש, נטלו את הכינורות ואת החצוצרות ….ונפלו באש ונשרפו"(מתוך פסיקתא רבתי כו,ז )

הגאולה

אמרו חז"ל: אותו היום שנכנסו אויבים לעיר והחריבו את בית- המקדש….נולד משיח"(מדרש זוטא איכה פרשה א,פסקה ב)

דברים שכדאי לדעת על בית המקדש

*בית המקדש הוא המקום הקדוש ביותר בכל העולם.

*השכינה במקום בית המקדש לא זזה משם גם עתה, וכבר נאמר כי "לעולם אין השכינה זזה מכותל המערבי".

*עשרה ניסים גלויים נעשו בבית- המקדש,והם: לא הפילה אשה מריח בשר הקדש, ולא הסריח בשר הקודש מעולם, ולא נראה זבוב בבית- המטבחיים, ולא אירע קרי לכהן גדול ביום- הכיפורים, ולא כיבו גשמים אש של עצי- המערכה, ולא נצחה הרוח את עמוד העשן, ולא נמצא פסול בעומר ובשתי הלחם ובלחם הפנים, עומדים צפופים ומשתחוים רוחים, ולא הזיק נחש ועקרב בירושלים מעולם, ולא אמר אדם לחבירו צר המקום שאלין בירושלים….(מסכת אבות פרק חמישי משנה ה,)

*כל זכר בישראל נצטווה לעלות לרגל שלוש פעמים בשנה לבית- המקדש-בפסח,בשבועות ובסוכות.

*בית המקדש הוא מקום הקרבת הקרבנות. אדם שחטא בשוגג, היה עליו להביא קרבן חטאת. מי שארע לו נס או שמחה – היה חייב להביא קורבן תודה. כמו כן הוקרבו קרבנות תמיד בכל יום וקורבנות מוספים בשבתות ובראשי -חודשים ובחגים..

כמה דברים על כלי המקדש

חום הלחמים שעל שולחן הפנים

השולחן היה עשוי עץ מצופה זהב. על גביו הונחו שתים- עשרה חלות לחם- הפנים שנאפו בצורה מיוחדת. החלות היו על השולחן שבוע שלם, והוחלפו מדי שבת בשבתו. חז"ל מספרים כי כשהיו הכוהנים באים בשבת להחליף הלחמים בחדשים, מצאו אותם עדיין חמים ,כאילו זה עתה הוצאו מן התנור…..גם זה היה מנסי בית- המקדש.

הסוד המקצועי ומזבח הקטורת

כלי שרת נוסף עמד בהיכל היה מזבח הקטורת, שהיה גם הוא מצופה זהב. פעמיים ביום היו מקטירים קטורת בהיכל- בבוקר ובין הערביים.

אחד עשר סממנים שונים הרכיבו את הקטורת ומקצתם הובאו מארצות רחוקות. הכנת הקטורת נחשבה "סוד מקצועי"של בית אבטינס.

*בזך הקטורת הכיל את מנת הקטורת הדרושה בשחרית ובין -הערביים.

הידעת?

תכנית בית- המקדש הראשון שהוקם על- ידי שלמה המלך, ניתנה משמים לאביו דוד המלך. על הבית השלישי וכל פרטיו נתנבא יחזקאל הנביא. הבית השני שהוקם על-ידי עולי בבל ,דמה בחלקו לבית-הראשון ובחלקו לבית המקדש השלישי שיבנה בקרוב ממש

ולכן אנו מתפללים לבניין בית- המקדש אבלים על חורבנו ,ומרבים בימים אלה בלימוד תורת הבית ועבודתו ,כדי להחיש את בניינו במהרה בימינו אמן …….

 

בס"ד

הלכות הרואה את המקדש מאת מרן הראשל"צ הגאון המקובל מרדכי אליהו ע"ה

מרן הראשל"צ הרב מרדכי אליהו
הרואה את מקום המקדש
ל. בידי הישמעאלים צריך לומר: "בית קדשנו ותפארתינו אשר הללוך בו אבותינו היה
לשרפת אש וכל מחמדינו היה לחרבה" וקורע בגדו כמו אבל. ואומר בלי שם ומלכות
"ברוך דיין אמת כי כל משפטיו צדק ואמת וכו'". ומשתחווה ואומר אחר כך "מזמור
לאסף" (תהילים עט עד סופו).
לא. כשרואה את שער הרחמים אומר "טבעו בארץ שעריה". משרואה את כיפת הזהב קורע
ואין צריך שיראה את קרקע העזרה. ואם הזדמן שרואה רק את הכותל ולא ראה כלל את
מקום המקדש – אין צריך לקרוע.

לב. אם עברו שלושים יום שלא ראה המסגדים הבנוים על מקום המקדש שנמצאים בידי
הישמעאלים – חוזר וקורע.

לג. מי שגר בירושלים אינו חייב לקרוע (שו"ע תקסא סע' ב והחונים עליו משנ"ב יז
וכה"ח כז).

לד. הבא בשבת – אינו קורע. אם בא פעם נוספת תוך שלושים יום – אינו קורע. נהגו
שהבא ביום שישי אחר חצות או בר"ח או בחול המועד – אינו קורע, ואפשר להקל בכגון
זה (מנהגי ירושלים. ועיין שו"ע תקסא סע' ב, ה והחונים עליו).

לה. מהדין אם הרואים חסים על בגדיהם ומחליפים חולצות ביניהם אינם צריכים לקרוע.
ואין זו הדרך הראויה, שראוי לאדם להיות מצר על חורבן ירושלים ולהתאבל ולהתאונן
עליה, כי כדאי הוא בית אלוקינו לאבד עליו חולצה אחת, וכל המתאבל על ירושלים
זוכה ורואה בשמחתה.

לו. הרואה ערי יהודה בחורבנן אומר "ערי קדשך היו מדבר" וקורע ואינו חייב לקרוע
אלא כשמגיע סמוך להם כמו מן הצופים לירושלים.

לז. עיר מערי יהודה המיושבת בגויים ושולטים שם ישמעאלים וחיילי צה"ל אינם
יכולים להכנס אליה – נקראת "חרבה", והרואה אותה – קורע (משנ"ב ס"ק ב וכה"ח ס"ק
ד).

 

.

בס"ד

דרשה מאת מרן הראשל"צ הגאון המקובל כמוה"ר מרדכי אליהו ע"ה המשכן – ליבו של ישראל

מדבריו של מרן שנכתבו במקומות אחרים על חשיבותו של המשכן שהוא "הלב של ישראל".
ויהי המאמר הזה למען חיזוק ליבו של רבנו, מרן הראשל'צ הרב מרדכי צמח בן מזל
טוב שליט'א, שהוא כמו הלב של ישראל. והקב"ה יקיים בו בזכות זה את הפסוק "ישלח
דברו וירפאם". אמן.

כשמסתכלים על הצורה שבה עם ישראל היה שוכן במדבר סיני, רואים שכל השבטים היו
עומדים סביב, במרכז – היה חונה שבט לוי ובמרכזם, מרכז המחנה, – היה המשכן.

חכמינו ראו את המשכן כמו הלב של ישראל. לכן כל תרומה וכל עבודת המשכן הייתה
מהלב. "כל נדיב לב", "כל אשה חכמת לב בידיה טוו". החובה של כל אחד מאיתנו, בכל
תפילה ותפילה, היא לכוון את הלב לבית המקדש, לא רק את הפנים. כך אומרת הגמרא
(ברכות דף ל/א) "הָיָה עוֹמֵד בְּחוּץ לָאָרֶץ – יְכַוֵּן לִבּוֹ כְּנֶגֶד
אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר, (שם) 'וְהִתְפַּלְּלוּ אֵלֶיךָ דֶּרֶךְ
אַרְצָם'. הָיָה עוֹמֵד בארץ ישראל – יְכַוֵּן לִבּוֹ כְּנֶגֶד ירושלים,
שֶׁנֶּאֱמַר, 'והתפללו אל ה' דרך העיר אשר בחרת'. הָיָה עוֹמֵד בירושלים –
יְכַוֵּן לִבּוֹ כְּנֶגֶד בית המקדש, שֶׁנֶּאֱמַר, 'והתפללו אל הבית הזה'.
הָיָה עוֹמֵד בבית המקדש – יְכַוֵּן לִבּוֹ כְּנֶגֶד בית קדשי הקדשים
שֶׁנֶּאֱמַר, 'והתפללו אל המקום הזה'. הָיָה עוֹמֵד בבית קדשי הקדשים –
יְכַוֵּן לִבּוֹ כְּנֶגֶד בית הכפורת. הָיָה עוֹמֵד אחורי בית הכפורת יראה עצמו
כאילו לפני הכפורת. נמצא עומד במזרח – מחזיר פניו למערב. במערב – מחזיר פניו
למזרח. בדרום – מחזיר פניו לצפון. בצפון – מחזיר פניו לדרום. נִמְצְאוּ כָּל
יִשְׂרָאֵל מְכַוְּנִים אֶת לִבָּם לְמָקוֹם אֶחָד. אָמַר רַבִּי אַבִּין
וְאִיתֵּימָא רַבִּי אֲבִינָא, מַאי קְרָא, (שיר ד) 'כְּמִגְדַּל דָּוִיד
צַוָּארֵךְ בָּנוּי לְתַלְפִּיּוֹת'. תֵּל, שֶׁכָּל פִּיּוֹת פּוֹנִים בּוֹ".

אם המשכן הוא הלב, כל אחד מהשבטים שעומדים סביב לו – הוא אחד האברים של ישראל.
אבר שונה, תפקיד שונה, כפי שרואים בברכות השונות שברכו יעקב ומשה את השבטים.

לכן לכל אחד ואחד מהשבטים הייתה נחלה שונה בארץ ישראל, ולכל אחד מהשבטים היה
דגל בצבע שונה. לכל אחד היחוד שלו.

כשכל הדגלים השונים הללו עמדו סביב המשכן – הם התחברו יחד על ידו והיו "כאיש
אחד", בגלל ה"לב אחד" – המשכן. ממש כמו במעמד הר סיני שעמדו כל ישראל מול ההר –
ונהיו "כאיש אחד בלב אחד" על ידי ההר שעליו "לוחות הברית".

מכאן נבין, כי אם רוצים לאחד את ישראל להיות אחד, צריך שהלב האחד של כולם יפעל,
דהיינו "בית המקדש". אם רוצים להחיש את האחדות הזו, צריך להתפלל באמת לבניינו
של הבית הזה. ואם רוצים באמת שיבנה בית המקדש – צריך להחיש את האחדות בתוך עם
ישראל.

לכן אנחנו חייבים בכל ליבנו להתפלל לבניין הבית – לב ישראל. על ידי כך נזכה שגם
ליבו ועיניו של ה' יהיו איתנו. שנאמר על ידי הקב"ה על בית המקדש "וְהָיוּ
עֵינַי וְלִבִּי שָׁם כָּל הַיָּמִים" (מלכים א ט).

 

 
בנושא: המשכן – ליבו של ישראל.

 

בס"ד

מי יבנה את בית המקדש השלישי? מאת מרן הראשל"צ הגאון המקובל מרדכי אליהו ע"ה.
הרב מרדכי אליהו ע"ה
מי יבנה את בית המקדש השלישי

לכבוד איש רב הפעלים לתורה ולתעודה,
מגדולי המחנכים בדור,
ר' אברהם רון הי"ו
השלום והברכה.
קיבלתי את מכתבך מיום י"ג באלול התשנ"ג. קראתי בו בעיון, ועתה התפניתי להשיב.
ראשית עליי לציין את דבריך הנאים והיפים ואת היקף תוכנם. נכון, אמת ויציב
שאמרתי שבית המקדש השלישי ירד בנוי ומשוכלל משמים, כדברי רש"י והתוספות בר"ה דף
ל'., ובסוכה מ"א., וכן בשבועות דף ט"ו: תוספות ד"ה אין בנין בית המקדש בלילה
וכו'.
ומה שהכריח את רש"י – וכן הסכימו עמו התוספות – לפרש כן, מפני שכך משמע ממהלך
הגמרא, שרבן יוחנן בן זכאי חשש שמא ייבנה בית המקדש ויאמרו "אשתקד" וכו'. גם אם
נפסוק כחולקים ונאמר שפשט הפסוק לא כדברי רש"י על המשנה יהיה קשה, כי רש"י על
המשנה פירש שבזמן שבית המקדש קיים – "עד הביאכם" (ויקרא כ"ג, יד), ומשחרב בית
המקדש מותר מן התורה משהאיר המזרח. ולמעשה רש"י הסתמך על מסכת מנחות דף ס"ח.,
ששם מפרשת הגמרא כן את הפסוקים, ולא שאסור לאכול כל יום ט"ז בחורבן הבית.
וכן לשון המשנה "התקין ר' יוחנן" משמע תקנה שלו. אף על פי שהגמרא הסבירה אליבא
דרב נחמן בר יצחק, והגמרא מקשה "והא התקין קאמר", היינו תקנה של רבן יוחנן בן
זכאי ולא שאסור מהתורה, והגמרא מתרצת "מאי התקין – דרש והתקין" – היינו שלדעתו
"עד עצם היום הזה" היינו עד סוף היום ולא משהאיר המזרח ו"עד – ועד בכלל", וכל
מה שעשה רבן יוחנן בן זכאי הוא לא התקין תקנות, כמו שהתקין שייטלו לולב כל שבעה
בכל העולם אף על פי שמהתורה אין חיוב רק ביום הראשון, ושבעת ימים רק בבית
המקדש, וכאן הוא לא הוסיף דין או תקנה אלא אמר להם שהוא סובר כסברת ר' יהודה
(עיין רש"י, שהיה מתלמידי תלמידיו) שיום הנף כולו אסור מהתורה, והוא חיזק את
ההלכה ולא תיקן תקנה חדשה, כנראה שלרש"י ולתוספות הוקשה, כי כל התקנות של רבן
יוחנן בן זכאי היו תקנות חדשות, לא מהתורה, ואילו בעניין "יום הנף כולו אסור"
יהא יוצא דופן – לא תקנה אלא חיזוק.
נכון הוא שלפי פשט הרמב"ם פי"א מהלכות מלכים ה"א וה"ד משמע שמלך המשיח יבנה את
בית המקדש השלישי, ולאורו הלך מנחת חינוך, וכן מפרשים אחרים שהזכרת. עם כל זה
ייתכן ואם נדקדק בדברי הרמב"ם פי"ב ה"ב, הוא השאיר כל עניין סדרי ביאת המשיח
וכן הוויות הדברים ודקדוקם עד שיבוא המשיח ונראה כיצד יסודרו הדברים, וכן תירץ
הרדב"ז שם בה"א את קושיית הראב"ד, שכל הפסוקים "בימי המשיח יודע למה הם
רומזים". ואפשר לכלול בזה גם תפקידי המשיח הכוללים בניין בית המקדש מה הוא
כולל, ועיין לפירושיו של האדמו"ר מחב"ד על הלכות בית הבחירה, כיצד הוא מנסה
להלביש את דברי הרמב"ם ופירוש רש"י שלא יהיו חלוקים.
ובאשר לתמיהתך מדוע זה הנחתי את דברי הרמב"ם ואני סובר כדעת רש"י ותוספות.
ראשית משום שיותר נוח לנו לחיות עם סברת רש"י ולא נמתין זמן רב עד שייבנה, כי
לשלמה לבנות בית קטן בזמנו לקח זמן רב, וכן בבית שני, ואנו מצפים שייבנה במהרה,
ואי אפשר שייבנה מהר ממש רק על ידי שירד מוכן.
בנוסף לכך, כבודו הביא מדרשים נוספים שמסבירים כדעת רש"י, וכן עיין לאלשיך
הקדוש שפירש לפי שיטת רש"י את הפסוק "מקדש אדני כוננו ידיך" (שמות ט"ו, יז) –
עיי"ש.
ובזוהר הקדוש כתוב בצורה מפורשת במספר מקומות:
בזוהר בראשית כ"ח ע"א:
ובגין דא בטורא דא אתבני בי מקדשא על ידא דקודשא בריך הוא יהא קיימא לדרי דרין.
ועליה אתמר (חגי ב', ט) 'גדול יהיה כבוד הבית הזה האחרון מן הראשון', דקדמאה
אתבני על ידא דבר נש והאי על ידא דקודשא בריך הוא, ובגין דא (תהילים קכ"ז, א)
'אם ה' לא יבנה בית שוא עמלו בוניו בו'.
[ועל כן בהר הזה, שייבנה בו בית המקדש על ידי הקדוש ברוך הוא, יהיה קיים לדורי
דורות, ועליו נאמר 'גדול יהיה כבוד הבית הזה האחרון מן הראשון', כי בית הראשון
נבנה על ידי בן אדם, ובית זה האחרון נבנה על ידי הקדוש ברוך הוא, ועל כן 'אם ה'
לא יבנה בית שוא עמלו בוניו בו'.]
יוצא אפוא שלדעת הזוהר בניין שלישי, שייבנה על ידי הקדוש ברוך הוא, יהא קיים
לדורי דורות.
וכן מובא בזוהר שמות פרשת בשלח דף נ"ט ע"א משמו של רבי שמעון בר יוחאי:
אמר ר' שמעון: תא חזי: בקדמיתא, כד אתבני בי מקדשא לתתא, לא אתבני אלא בדינא
ורוגזא, כמה דכתיב (ירמיהו ל"ב, לא) 'כי על אפי ועל חמתי' וגו', בגין דבאתר
דדינא שריא. לזמנא דאתי, זמין קודשא בריך הוא למבני ליה, ולאתקנא ליה בדרגא
אחרא עלאה דאקרי צדקה, דכתיב (ישעיהו נ"ד, א) 'בצדקה תכונני'. בגין כך אתקיים…
[אמר רבי שמעון: בוא וראה: בתחילה, כשנבנה בית המקדש למטה, לא נבנה אלא בדין
ורוגז, כמו שכתוב 'כי על אפי ועל חמתי', משום שהוא במקום שהדין שורה. לעתיד
לבוא, עתיד הקדוש ברוך הוא לבנות אותו, ולתקנו במדרגה אחרת עליונה, הנקראת
צדקה, שכתוב 'בצדקה תכונני', משום זה יתקיים…]
הרי שלדעת רבי שמעון בר יוחאי לא ניחא ליה לקדוש ברוך הוא שייבנה בית המקדש
השלישי אלא על ידו, ובחסד וצדקה שעושה עמנו שלא יחרב לעולם.
וכן מובא בפרשת משפטים דף ק"ח ע"א:
(תהילים נ"א, כ) 'היטיבה ברצונך את ציון תבנה חומות ירושלם' – מאי 'היטיבה'?
אתחזי דהא טיבו אית בה, והשתא 'היטיבה' על ההוא טיבו? ודאי הכי הוא, דהא מן
יומא דקודשא בריך הוא אשתדל בבנין בי מקדשא לעילא עד כען, ההוא הטבה דרצון לא
שרייא על ההוא בנין, ועל דא לא אשתכלל. דהא בשעתא דרצון דלעילא יתער, ייטיב
וידליק נהורין דההוא בנין, וההוא עבידתא, דאפילו מלאכין דלעילא לא ייכלון
לאסתכלא בההוא בי מקדשא, ולאו בההוא בנין. וכדין בי מקדשא, וכל עובדא אשתכלל.
'תבנה חומות ירושלם' – וכי מן יומא דאשתדל בבנין בי מקדשא עד כען לא בנה לון?
אי חומות ירושלם עד כען לא בנה, בי מקדשא על אחת כמה וכמה? אלא קודשא בריך
הוא, כל עובדוי לאו כעובדי דבני נשא. בני נשא כד בנו בי מקדשא לתתא, בקדמיתא
עבדו שורי קרתא ולבסוף עבדו בי מקדשא: שורי קרתא בקדמיתא בגין לאגנא עלייהו,
ולבתר בנינא דביתא. קודשא בריך הוא לאו הכי, אלא בני בי מקדשא בקדמיתא, ולבסוף,
כד יחית ליה משמיא ויותיב ליה על אתריה, כדין יבנה חומות ירושלם דאנון שורין
דקרתא. ועל דא אמר דוד עליו השלום: 'היטיבה ברצונך את ציון' – בקדמיתא, ולבתר
'תבנה חומות ירושלם'.
[מהו 'היטיבה'? הלוא נראה שיש בה טוב, ועתה למה צריך להתפלל 'היטיבה' על הטוב
ההוא? ודאי כן הוא, כי מיום שהקב"ה השתדל בבניין בית המקדש למעלה עד עתה, לא
שרתה ההטבה של הרצון על הבניין ההוא, ועל כן לא הושלם. כי בשעה שהרצון של מעלה
יתעורר, ייטיב וידליק האורות של הבניין ההוא ומעשה ההוא, עד שאפילו המלאכים של
מעלה לא יוכלו להסתכל בבית המקדש ההוא ולא בבניין ההוא. ואז יושלם בית המקדש
וכל מלאכתו.
'תבנה חומות ירושלם' – וכי מן היום שהשתדל בבניין בית המקדש ועד עתה לא בנה
אותן? ואם חומות ירושלים לא בנה עד עתה, בית המקדש על אחת כמה וכמה? אלא הקב"ה,
כל מעשיו אינם כמעשה בני אדם. בני אדם, כשבונים בית המקדש למטה, בתחילה עושים
חומות העיר ולבסוף עושים את בית המקדש: חומות העיר בתחילה כדי להגן עליהם, ואחר
כך בניין הבית. הקב"ה אינו כן, אלא בונה בית המקדש בתחילה, ולבסוף, כאשר יורידו
מן השמים ויושיבו על מקומו, אז יבנה חומות ירושלים, שהן חומות העיר. ועל זה אמר
דוד עליו השלום: 'היטיבה ברצונך את ציון' – בתחילה, ואחר כך 'תבנה חומות
ירושלם'.]
וכן מובא בזוהר במדבר פרשת פנחס דף רכ"א ע"א:
דכד נפקו ישראל ממצרים בעא קודשא בריך הוא למעבד לון בארעא כמלאכין קדישין
לעילא, ובעא למבני לון ביתא קדישא, ולנחתא ליה מגו שמי רקיעין, ולנטעא לון
לישראל נציבא קדישא, כגוונא דדיוקנא דלעילא. הדא הוא דכתיב (שמות ט"ו, יז)
'תבִאמו ותטעמו בהר נחלתך'. באן אתר? ב'מכון לשבתך פעלת ה', בההוא דפעלת אנת
ה' ולא אחרא. 'מכון לשבתך פעלת ה' – דא בית ראשון. 'מקדש אדני כוננו ידיך' –
דא בית שני. ותרווייהו אומנותא דקודשא בריך הוא אינון.
ומדארגיזו קמיה במדברא מיתו, ואכנס לון קודשא בריך הוא לבנייהו בארעא. וביתא
אתבני על ידא דבר נש, ובגין כך לא אתקיים. ושלמה הוה ידע דבגין דהאי עובדא דבר
נש לא יתקיים, ועל דא אמר (תהילים קכ"ז, א) 'אם ה' לא יבנה בית שוא עמלו בוניו
בו', דהא לית ליה ביה קיומא. ביומוי דעזרא גרם חטאה, ואצטרכון אינון למבני, ולא
הוה ביה קיומא. ולזמנא דאתי כתיב (שם קמ"ז) 'בונה ירושלם ה' – איהו ולא אחרא.
ובניינא דא אנן מחכאן, ולא בניינא דבר נש, דלית ביה קיומא כלל.
בית ראשון ובית שני יחית לון קודשא בריך הוא כחדא מלעילא, בית ראשון באיתכסיא
ובית שני באתגליא. ההוא בית להוי באתגליא, דאתקרי בית שני, דיתחזי לכל עלמא
אומנותא דקודשא בריך הוא, חדוה שלים, ורעותא דלבא בכל קיומא. ההוא בית ראשון
באתכסיא, אסתלק לעילא על גבוי דההוא דאתגליא. וכל עלמא יחמון ענני יקר דסחרן על
גבי דההוא דאתגלייא, ובגו דאינון עננין הוי בית ראשון בעובדא טמירא דסליק עד
רום יקר שמייא, ובניינא דא אנן מחכאן.
ועד כען לא הוה בעלמא, דאפילו קרתא דירושלם לא ליהוי אומנותא דבר נש, דהא כתיב
(זכריה ב', ט) 'ואני אהיה לה נאֻם ה' חומת אש סביב' וגו'. אי לקרתא כתיב הכי,
כל שכן ביתא, דאיהו דיורא דיליה. ועובדא דא הוי אתחזי למהוי ברישא, כד נפקו
ישראל ממצרים, ואסתלק עד לסוף יומין, בפורקנא בתראה.
[שכשיצאו ישראל ממצרים, רצה הקב"ה לעשותם כמלאכים הקדושים למעלה, ורצה לבנות
להם בית קדוש, ולהורידו משמי השמים, ולנטוע את ישראל נטע קדוש, כעין הצורה
שלמעלה. זהו שכתוב 'תבאמו ותטעמו בהר נחלתך'. באיזה מקום? ב'מכון לשבתך פעלת
ה', באותו מקום שפעלת אותו אתה ה' ולא אחר. 'מכון לשבתך פעלת ה' – זה בית
ראשון. 'מקדש אדני כוננו ידיך' – זה בית שני. ושניהם מעשה הקב"ה הם.
ומשהכעיסו לפניו במדבר מתו, והכניס הקב"ה את בניהם בארץ. והבית נבנה על ידי
אדם, ועל כן לא התקיים. ושלמה היה יודע שמשום שהוא מעשה אדם לא יתקיים, ועל זה
אמר 'אם ה' לא יבנה בית שוא עמלו בוניו בו', שהרי אין לו קיום. בימיו של עזרא
גרם החטא, והצטרכו הם לבנות, ולא היה בו קיום. ועד עתה לא היה בעולם הבניין
הראשון של הקב"ה. ולעתיד לבוא כתוב 'בונה ירושלם ה' – הוא ולא אחר. ולבניין זה
אנו מחכים, ולא לבניין של בן אדם, שאין בו קיום כלל.
בית ראשון ובית שני, יורידם הקב"ה כאחד מן השמים, בית ראשון במכוסה, ובית שני
בגלוי. הבית ההוא – שנקרא בית שני – יהיה בגלוי, כדי שתיראה לכל העולם אומנותו
של הקב"ה. ואז תהיה שמחה שלמה, ורצון הלב בכל קיומו. הבית הראשון ההוא במכוסה,
עולה למעלה על גביו של ההוא שנתגלה. וכל העולם יראו ענני כבוד המקיפים על גבי
ההוא שנתגלה, ובתוך העננים האלו יהיה הבית הראשון בפעולה נסתרת, העולה עד רום
יקר השמים, ולבניין זה אנו מחכים.
ועד עתה לא היה דבר זה בעולם, שאפילו העיר ירושלים לא תהיה אומנותו של בן אדם,
כי כתוב 'ואני אהיה לה נאֻם ה' חומת אש סביב' וגו'. אם לעיר כתוב כך, כל שכן
הבית, שהוא משכן שלו. ופעולה זו הייתה צריכה להיות בתחילה, כשיצאו ישראל
ממצרים, ונתעכבה עד לאחרית הימים, בגאולה האחרונה.]
עד כאן לשון הזוהר הקדוש. ואם כך מובא מפורשות בזוהר הקדוש, במספר מקומות, הרי
שמזה למדו רש"י ותוספות לפרש את הפסוקים כמובא במדרש.
ויהי רצון שיראו עינינו וישמח לבנו במהרה בימינו אמן!

 

 

אהבת? נא שתף עם חבריך! בברכה, חיים סלמן
Share on Facebook
Facebook
Tweet about this on Twitter
Twitter
Pin on Pinterest
Pinterest

6 תגובות על הפוסט “בית המקדש

  1. אני נהנה מכל מילה שאני קורה בכתובים של מאמר זה תודה לאל שיש אתכם בזה על שנתתם לי את האפשרות ללמוד על בית המקדש הראשון השני והשלשי

    • בס"ד
      תודה לך חכם מרדכי שמש הי"ו על מכתבך המחמיא,
      אני שמח שנהנית מהמאמר על בית המקדש ומזמין אותך להיכנס למאמרים האחרים ולהגיב עליהם.
      בברכת התורה
      חיים סלמן
      מנהל האתר

  2. שלום לחכם חיים סלמן הנכבד יש לי בקשה קטנה ממך אם תומר איך אוכל לכנס לאתר הישן כי שם יכולתי לחזן את התפילות במגינה עירקית כמוך תודה מראש מרדכי שמש

    • בס"ד
      שלום חכם מרדכי שמש היקר
      לאתר הישן אי אפשר אבל הכל נמצא באתר הזה החדש.
      התקשר אלי לנייד 0528231771 ונדבר.
      בברכה
      חיים סלמן
      מנהל האתר

  3. אני מעוניין להשתמש באתר הזה לשמוע את התפילות שהיו באתר הקודם אני צריך רק לקבל הוראות בכתב איך להגיע לכל התפילות היפות מפי הרב חיים סלמן ה"יו

    • בס"ד
      שלום לך חכם מרדכי שמש היקר
      בקטיגוריה "חגים" אתה נכנס לחג המעניין אותך ושם בכתבות של החג יש הפיוטים של החג.
      אתה יכול להתקשר אלי: 0528231771
      שבת שלום
      חיים סלמן
      מנהל האתר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *