אהרון קלה הי"ו – מאמרים להסברת המקאמים בתפילות שבת וחגים של בני עדות המזרח

 

בס"ד

עוד

קנון

קנון

המוזיקה בפיוט וחזנות בשבתות וחגים

מאת:אהרן קלה

בבתי כנסת רבים של בני עדות המזרח, נהוג בדרך כלל, שמכבדים איש זה או אחר מציבור המתפללים לשמש כשליח ציבור. ויש גם מקומות בהם  מכבדים אחד מהקהל לשמש כחזן בדרך כלל  ועל כל אלה תבוא הברכה.

בתפילתם הם משתמשים במנגינות הלקוחות ממקומות שונים כגון שירים ישנים או חדשים. אולם בתום לב מכניסים מנגינות הנהוגות בקטעים הידועים כפי העולה על רוחם.

ברשותכם הנני מעלה כאן כמה דברים על מנת לסייע בע"ה יתברך לכל מי שיחפוץ בכך מהציבור הרחב להבין ולשפר את ביצועיו המוזיקליים. דבר חשוב אציין שחלק נכבד מכלל הציבור יכולים ללמוד לבצע מוזיקה בצורה נכונה וכאן המקום לציין שקול יפה אומנם זה יתרון אך בכלל לא חובה כפי שהמון סוברים.

אדם שילמד לפייט בצורה נכונה, גם אם לדעתו לא התברך בקול נעים, הוא יכול להישמע יפה מאוד. וישנן דוגמאות רבות של פייטנים/זמרים מפורסמים שהם מוזיקאים גדולים בעלי קול סדוק  צרוד. אך  הם שרים במקצועיות ונעים מאוד לשומעם.

ככל מקצוע גם המוזיקה הינה מקצוע בפני עצמו.

המוזיקה הינה שפה בינלאומית וכתובה כך שכל מוזיקאי יכול דרך שפה זאת להבין מוזיקאי אחר בקצה אחר של העולם ואף להשתתף עימו ביצירה. ראיה לכך הינה בקיבוץ גלויות של נגנים שמוצאם מארצות שונות ברחבי תבל המנגנים יחד בתזמורות מפארות ביותר הקיימות כאן בארצנו.

במוזיקה ישנם סולמות שונים אשר נקראים מקאמים במוזיקה המזרחית וישנם חוקים וכללים. וברגע שלא מכבדים או מקיימים אותם, נוצר  מה שנקרא זיוף. הדבר דומה לדוגמה למכשיר  כלשהו בו הרכיבו חלק בצורה הפוכה, יתכן ויפעל המכשיר אבל יזייף, והתוצאה תהיה לא טובה.

לפני שנים, נקבעה ע"י חכמי הקהילה היהודית בדמשק רשימה בה הם התאימו מקאם לכל שבת,וזאת לפי הדרמה שבפרשה של כל שבת ושבת, ובהתחשב גם במשמעות השם של המקאם. נהוונד, ראסט, ביאת, חוסייני, סיגא, עג'אם וחיז'אז הינם שמות של חלק מהמקאמים בהם נוהגים להשתמש. מהם יש מקאמים עצובים או  שמחים יותר, ובהתחשב  בכך הם גם חולקו לפרשיות.

לכל מקאם (סולם) יש משפחת שירים משלו, הכוונה שהולחנו במקאם זה. וכאשר מבצעים מקאם מסוים בתפילה, צריך לבצע את כל קטעי המוזיקה והשירים אך ורק ממשפחת אותו  המקאם, ולא מכניסים לפתע שיר ממקאם אחר. לכן יש ללמוד קטעי מוזיקה ושירים של המקאם אותו מבצעים ולהשתמש בהם באותה התפילה,  היות ובמידה ונכניס לפתע שיר ממקאם אחר, נרגיש פתאום כמו מחנק בקול או שהטון הופך  לפתע להיות גבוה או נמוך מידי, ומתחילים להיווצר לנו קשיים בהמשך הביצוע, ואנו לא מבינים מדוע, דבר השכיח מאוד בקרב שליחי ציבור הלא מיומנים.

לכן למתחילים מומלץ ללמוד מקאם מסוים אחד עם כל קטעי המוזיקה והשירים ממשפחת אותו המקאם ולבצע אותו במשך תקופה עד לקבלת שליטה טובה במקאם ורק אז לעבור וללמוד מקאם נוסף. עם זאת, לחזנים ולפייטנים מוזיקאים מקצועיים בעלי ניסיון יש את האפשרות לעבור ממקאם למקאם ולערבבם באותה התפילה, היות והם יודעים להשתמש בכלים המתאמים לכך, דבר הדומה לצנרת מים שהורכבו בה מעברים כגון מעבר חצי צול לרבע צול וכדומה והמים ממשיכים לזרום כרגיל וללא הפרעות.

קוראים יקרים, היות ותורת המוזיקה הינה ארוכה מאוד, אסתפק בדברי אלה בעלון זה, ואם יזכני  השם ותינתן לי הזכות להסביר הלאה, אמשיך זאת  בעלונים הבאים  בשמחה בלי נדר.

המוזיקה בפיוט וחזנות בשבתות וחגים

מאת : אהרן קלה

בגיליון זה נעסוק בנושא: פיתוח קול.
קריאה של טקסט פשוט או ביצוע שיר יהיו הרבה יותר נוחים ומהנים למבצע במידה וישתמש בכלים שניתנו לנו מבורא עולם ישתבח שמו.

קריאה ושירה מחייבים שימוש נכון בעיקר במיתרי הקול ובנשימות נכונות, לעוסקים בשירה, חזנות וקריינות. עם זאת, לעיתים קרובות עליהם להשגיח על מספר כללים והם: בכל בוקר עם מעט מים יש לגרגר בגרון מספר פעמים ולהוציא. לפני תפילה/שירה  לא לשתות משקה מוגז  ולהימנע משתיית משקה עם  אלכוהול דבר המזיק למיתרי הקול. ניתן לשתות מים ומשקה קל לא מוגז.  אין לאכול מאכלים מלוחים כגון פיצוחים וכו' אכילה בכלל רצוי לדחות עד לאחר ביצוע החזנות והשירה.

טעות נפוצה היא אצל  מי שניגש לחזֶן לשיר או להקריא בקול מבלי להרגיש בכך,  הוא נדרך לפני שהוא מתחיל לבצע  ומשום מה מרים מעט  את ראשו מעלה לאחור על מנת להוציא את הצליל מפיו ואין הוא יודע שבכך הוא מועך ונועל את מיתרי הקול דבר הדומה לצינור גומי רך שזורמים מתוכו מים. ישנם כאלה שחושבים שבזה שהם מגבירים את הזרם ומועכים את הצינור בקצהו, זה עוזר, אך  לא נכון לעשות כך.

העומד לחזן, לשיר או להקריא בקול, עליו להתרכז לפני כן במשך מספר שניות להעמיד ראש זקוף ישר עם הגוף ולא מתוח, ואין להטות את הראש לאחור ועליו להיות נינוח ורק לאחר מכן יתחיל בתפילה.

לעניין הנשימות הנכונות  לעוסקים בשירה חזנות וקריינות. בכל זמן גם לפני שהם עומדים  לחזן, לשיר או להקריא, אף אם הם במצבי מנוחה, שכיבה, עמידה, ישיבה,  הליכה, טוב יעשו אם ימשיכו לתרגל ולנשום עמוק דרך האף ולשחרר את האוויר החוצה דרך הפה בקצב נכון.

על מנת ללמוד את הקצב הנכון של הוצאת האוויר מהפה, מחזיקים נר דולק  ביד סמוך לפה ( לא מיועד לילדים ), ולאחר שנושמים עמוק מהאף, מוציאים דרך הפה  את האוויר סמוך ללהבה הבוערת מבלי לכבות את הלהבה, וכך מתרגלים ולומדים את הקצב הנכון בו צריך להשתמש בחזנות, שירה וקריינות.

כעת ניגש לביצוע לדוגמה בקריאה רגילה של קדיש: נושמים עמוק דרך האף עם פה סגור, ומיד עם  הוצאת האוויר מהפה בקצב שלמדנו, אומרים יתגדל ויתקדש שמיה רבא, ומיד חוזרים על הפעולה, נושמים שוב מהאף ומיד עם הוצאת האוויר מהפה אומרים בעלמא די ברא כרעותיה וימליך מלכותיה ויצמח פורקניה, ויקרב משיחיה, וכך הלאה נושמים דרך האף ומשחררים מהפה בקצב בקריאה הלאה, וכך גם כאשר מחזנים, שרים, או בקריינות רגילה, ובכלל נוהגים בדיוק באותה השיטה זה אולי נשמע מורכב אולם זה כל כך פשוט, נסו לתרגל ותווכחו ואז תגלו הנאה רבה בביצוע שלכם. ולאחר שתצברו ניסיון  תבינו מה הסוד להצלחתם של חזנים ופייטנים לבצע ביצועים שנשמעו לכם מורכבים ללא מאמץ ובקלות. היה זה  פרק בסיסי ושטחי לפניכם  בפיתוח קול. בהצלחה.

המוזיקה בפיוט וחזנות בשבתות וחגים.

מאת: אהרן קלה

ביצוע קטע מוזיקאלי המכונה בשפה הערבית "מוואל"

יש המכנים אותו סלסול, המבוצע על ידי חזנים ופייטנים.

ראשית, חובה שידע המבצע לבצע ולשיר קטע מוזיקלי "מאוול" של כל מקאם שהוא מבצע בו את התפילה, ולא, לא יעלה  בידו לבצע את התפילה מבחינה מוזיקאלית כנדרש. ניתן לשמוע וללמוד זאת מפי פייטנים זמרים וגם נגנים אשר נגנו קטע סולו  מוזיקאלי בעוד /כינור / קנון /חליל נאי  וכו'. במקרים רבים נוהגים לבצע קטע מוזיקלי בפתיח לשירים.

אמנם זה לא הכי פשוט, אבל בהחלט ניתן לביצוע כמו כל דבר במידה ורוצים ללמוד לדעת, לאחר שלומדים זאת, שלד התפילה יתבסס עליו ובן לבן עושים בתפילה כמין נגיעות בשירים ידועים מסוימים. כמובן באותו המקאם ומרכיבים תפילה שתשמע נעימה. טעות גדולה בידם של אלה שאינם יודעים לבצע מוואל ובמקום זאת שרים את כל התפילה בלחנים של כל מיני שירים.

לא אוהבי ושוחרי המוזיקה יחפצו לשמוע זאת, וכמובן לא אלה שבכלל אינם מעוניינים לשמוע מזיקה בתפילה. לכן המעוניין לשמש כחזן, עליו ללמוד זאת.

זה הבסיס לחזנות הנכונה.

המוזיקה בפיוט וחזנות בשבתות וחגים

מאת: אהרן קלה

התאמת הטון לחזנות פיוט ושירה.

העוסק בחזנות ופיוט, תחילה עליו לגשת לנגן מקצועי, רצוי נגן קלידים/אורגן או נגן עוד או גיטרה, ולבקש ממנו שיערוך לו בדיקה באיזה טון  (גובה הקול )  יש לו את היכולות   לחזן.

לשם כך הוא יידרש לשיר לפני אותו נגן, והנגן בעזרת כלי הנגינה יבצע את הבדיקה ויאמר לאותו הנבדק באיזה טון הוא מסוגל  לבצע את התפילה. יש כאלה שמבצעים שיר מסוים בטון גבוה ואחרים יכולים לבצע את אותו השיר אולם בטון נמוך יותר. ישנם גם יחידי סגולה שהשם חנן אותם ויש להם את היכולות לבצע את אותו השיר הן  בטון גבוה והן בטון נמוך.

לכל אדם יש אפשרות גם לפתח את היכולות שקיבל מבורא עולם  במידה מסוימת. ובמקרים מסוימים לאחר הבדיקה וקבלת תוצאותיה, יבחר לעצמו פיוט מסוים  לדוגמה, וישיר אתו בטון בו אמר  לו הנגן שעליו לשיר. וגם את זה יש לעשות בנוכחות הנגן. ולאחר קבלת אישורו של הנגן שזה הטון המתאים לו, יעשה בכל זמן חזרות  וישיר את השיר לעצמו על מנת לזכור תמיד את גובה הטון בו הוא שר את השיר. אומנם זה דבר לא קל, אבל ישתדל לזכור את הטון לפני שייגש לֶחזן כפי שציינו כבר במאמר בעלון מספר 2.

החזן לא יחל מיד להתפלל, אלא ימתין מספר שניות ויתרכז, ובאותו זמן גם יכנס לטון בשקט ויזמזם לעצמו לפני שיתחיל בתפילה. וכאשר ירגיש שהוא מוכן לשיר באותו טון יתחיל את התפילה. לכן רצוי לגשת לתיבה לפני הזמן שעליו להתחיל בתפילה. וכמובן עוד לפני שבכלל ייגש לתיבה, מומלץ שיחל בשקט לזמזם לעצמו על מנת להיכנס לטון המתאים שלו, דבר שיסייע בידו המון לבצע את התפילה בנחת וכנדרש מבחינה מוזיקאלית. לכן מומלץ מאוד ואף חובה לא להפריע לחזן הפועל באופן מקצועי לפני שהוא מתחיל בתפילה ולא לדבר עימו ולהימנע מלבקש בקשות ממנו ולא להעיר לו הערות אותן אפשר לבקש ולהעיר לו מבעוד מועד,  היות ועליו להיות מאוד מרוכז עתה.

שיטה זאת של כניסה או הכנה לטון הנכון ידועה בקרב אנשי המקצוע, וכל החזנים, פייטנים וזמרים פועלים לפי שיטה זאת. זאת למעשה אומנות לא פשוטה. יתרה מכך, עבודת החזן בשבתות וחגים הרבה יותר קשה מלפייט לשיר עם נגן או הרכב נגנים, היות וכאשר עולה לשיר פייטן או זמר עם נגן או עם מספר נגנים, הם מנגנים לו ברקע את הטון בו הוא מבקש מהם לשיר לאחר שהוא מעדכן אתם באיזה טון הוא רוצה  לשיר, וכך מיד הוא מתאים את עצמו אליהם ונכנס מיד לטון המתאים, דבר המקל עליו מאוד וחוסך ממנו את המאמץ למצוא את הטון כפי שנדרש מחזן לפני שהוא מתחיל את התפילה בשבתות וחגים זאת מבלי שנגענו כאן גם  בנושא ההגברה שכה מקילה ועוזרת וממנה נהנה הזמר בהופעה בימי חול, ואשר אותה מטעמים מובנים לא מקבל החזן. וכן ראוי לציין לשבח את החזנים על עבודתם הקשה בריכוז ובמאמץ שהם משקיעים בכל האלמנטים שצוינו כאן ללא שימוש בשום עזרים טקטיים אלו ואחרים שיש לפייטנים וזמרים.

זאת הסיבה גם שלא ראוי ולא רצוי פתאום להפתיע בשבתות וחגים חזן העובד לפי הכללים המקצועיים שלמדנו ולכבדו שיעלה להתפלל מספר שניות לפני התפילה אלא להודיע לו מבעוד מועד על כך .

המוזיקה בפיוט וחזנות בשבתות וחגים

מאת אהרן קלה

הקצב

ישנם חזנים המגישים תפילה בצורה מדהימה מכל הבחינות במישור המוזיקאלי, עובדים על מקאם, יודעים אפילו לבצע מעברים למקאמים אחרים ולחזור למקאם הבסיסי של אותה התפילה, מכבדים ומקיימים את חוקי המוזיקה, ומה שמפתיע, כאשר הם מנסים לשיר בקצב עם נגן או נגנים, מתגלית אצלם תופעה מעניינת אך עצובה, מסתבר שאין להם מה שנקרא קצב, הכוונה שאינם יכולים לשיר לפי קצב.

זאת כבר בעיה לא פשוטה. אולם באופן טבעי ישנם אנשים שאין להם יכולת לשיר בקצב, אך כאשר הם שרים או מנגנים לבד,הם נשמעים די יפה. נקווה שכמה שפחות אנשים יתקלו בבעיה הזאת.

יודעי דבר סבורים כי קצב נולדים עימו או שלא, או כפי שמגדרים זאת כיום ואומרים, יש לו את זה. ואם לא, מתחילה בעיה לא קלה. אדם שאין לו קצב לא יכול להיות נגן ולעבוד עם הרכב נגנים. זאת בעיה קשה.

עם זאת ישנה שיטה ללמידה של קצב וללמוד לשיר ולנגן בקצב אשר פותחה  מזה שנים בעזרת מכשיר קטן הנקרא מטרונום, המכונה בעברית פעמן,  אותו מניחים על השולחן.המכשיר מורכב משתי משקולות, אחת כבדה מהשנייה, המחוברות ביניהן במוט מתכת דומה למחוג של שעוני קיר קוקיה של פעם שזז ימין או שמאל ומשמיע קול טוק טוק בכל פעם שהוא זז לצד ימין או שמאל. יש אפשרות להגברת או האטת הקצב. מפעילים את המכשיר ולפי הקצב טוק טוק שהוא משמיע, מתחילים לשיר. מלמדים גם להקריא טקסט על פי קצב של מכשיר זה.

שימו לב גם בבתי כנסת שקוראים לדוגמה קדיש בקבוצה, חלק מהקוראים לא מצליחים לקרוא עם הקבוצה ובורחים מהקצב או שנשארים מאחור, ולפי הבעת פניהם הם לא מבינים מה הבעיה בכלל, או שהם ממשיכים ולא יודעים כלל שנוצרה בכלל בעיה. מי שיש לו קצב  לא תהיה לו בעיה כזאת.

המוזיקה בפיוט וחזנות בשבתות וחגים

מאת : אהרן קלה

מקאם סיגא המוכר והידוע כמקאם בו קוראים את פרשיות התורה.

בדרך כלל ילדי בר המצווה, נוהגים ללמוד לקרא את הפרשה בתורה עם טעמי המקרא, ולשם כך משקיעים לא מעט זמן ואף נעזרים במורים. אולם מבחינת המקאם המוזיקאלי פוסחים עליו כמעט לגמרי. אותם ילדים גדלים ומתבגרים, ומחלקם לעיתים  צומחים חזנים הקוראים בתורה והם ממשיכים את הקריאה  בתורה כפי שלמדו תחילה מבלי להתייחס כלל לעניין המוזיקאלי של המקאם.

הסיבות העיקריות לכך הינן, כי הקוראים משתוקקים לקרוא בתורה, וזה לכשעצמו דבר יפה, אך אינם מעיזים ללמוד את הקריאה עם דגש גם על המוזיקה של המקאם, היות וזה נראה להם דבר מאוד קשה, וחוששים הם שמא לא יעמדו בכך, לכן מדלגים על הפאן המוזקאלי בעניין זה, ולחשוב כך זאת טעות גדולה.

אדם הולך לעסוק בתחום מסוים ואף נהנה מכך, אז מדוע שלא יתמחה ויהנה וייהנו ממנו כלל הציבור.

 מעטים הם החזנים שקוראים בתורה עם דגש על המקאם, ולעיתים רחוקות אנחנו זוכים לשומעם.

מקאם סיגא מתאפיין במתיקות וברוגע  שבו לרוב מי שקורא בתורה מאותם אלה שלא שמים דגש על המקאם  נוגע בחלק זעיר מהמקאם  בלי שידע כלל שמדובר במקאם סיגא. הוא רק שמע מאחרים את נגינת  קריאת התורה וכך הוא מבצע, ואיך זה נשמע מבחינה מוזיקאלית בדיוק. כמו לדוגמה, אם נלמד משפט אחד בלבד משיר מסוים, וכל הזמן נחזור עליו, כמו למשל הפיוט הידוע נגילה הללויה. במקום לבצע את כל הפיוט אנחנו חוזרים על אותה שורה למשל כמו נגילה הללויה נגילה כמה פעמים וכך נחזור רק על משפט זה כל הזמן מבלי להמשיך ולהתקדם ולשיר את המשך הפיוט. לידיעתכם, כך עושים הם בקריאת התורה נו, מה דעתכם ? איך זה נשמע לכם ?

כעת למי שמעוניין לדעת כיצד נטפל בבעיה ולשפרה:

ישנו שיר ישן נושן שהולחן לפני שנים רבות במצריים במקאם סיגא וכאן בארץ נכתבו ללחן זה מילים בעברית לפיוט הנקרא "בבית נאווה". את הפיוט הזה מבצע בדיסק הפייטן הידוע ר' משה חבושה הי"ו.

לחנו של שיר זה מלא ומורכב מקטעים שונים נאים ונעימים, לכן על כל מי שרוצה ללמוד את קריאת הפרשות בתורה וגם ללמוד ולשפר את ביצועיו ברמה המוזיקאלית, חובה עליו לשמוע תחילה  פיוט זה מספר רב של פעמים ולנסות ללמוד ככל  שיצליח  לשיר  את מנגינת הלחן של שיר זה או חלקים ממנו, ולנסות להלביש את המנגינה בזמן קריאת הפרשה. ולאחר שיצליח בכך בע"ה יתברך, אז ירגיש במשך הזמן שהוא לפתע קורא את הפרשה ברמה גבוהה מאוד מבחינה מוזיקאלית, ולא חוזר כל הזמן על קטע אחד, ביצוע נכון כזה, מרתק את הציבור ליתר הקשבה,  ריכוז והתעניינות במהלך קריאת הפרשה.

 

 

המוזיקה בפיוט וחזנות בשבתות וחגים

מאת: אהרן קלה

מקאם חוסייני הוא המקאם  המוזיקאלי הרוחני המרכזי בו מבוצעים רוב השירים במסורת השירה הכורדית. חזנים רבים מבני העדה הכורדית מגישים תפילה שלימה במקאם חוסייני, שהוא מקאם יחסית יחודי, יפהפה ואיכותי. הוא מבטא רגש במידה רבה ויש בו כמין עצב. עם זאת, אין בו אפשרויות רבות לביצוע מבחינה מוזיקאלית. על כן, כדי שיהיה מעניין ונוח לביצוע ונעים לאוזן, מומלץ מאוד להשתמש במקאם זה בתפילה שבה נרכיב ממקאם ביאת וממקאם כורד, וכקישוט נשלב גם את מקאם חוסייני. על מנת להמחיש את כוונתי, נמשיל זאת למאכל גלידת קצפת שעליה דובדבנים ממותקים, ולצורך העניין נקרא לדובדבנים אלה מקאם חוסייני. כמה דובדבנים כבר נוכל לאכול? אחד, אולי שניים שיהיה טעים ונעים. מיותר לציין כיצד נרגיש אם נגזים ונאכל כמות גדולה של הדובדבנים, בלשון המעטה זה לא יהיה טעים.

ישנם חזנים מבני העדה שיחיו, אשר חלקם אינם בקיאים במוזיקה ואינם מכירים את המקאמים, ולכן הם מבצעים את התפילה כולה במנגינה כורדית, דהיינו, במקאם חוסייני, שאותה למדו או שמעו בדרך זו או אחרת. בשנים האחרונות יאמר לשבחם של בני העדה הכורדית, שבחלקם טרחו לברר ולדעת שמקאם זה נקרא חוסייני, ועל כך יבורכו אך זה אינו מספיק. הבעיה עולה כשחזן מקצועי מגיע לקהילות אלו ומוזמן לשמש כשליח צבור. הוא לעולם לא יגיש את כל התפילה במקאם חוסייני, היות והוא מבין וידען ויש לו את הכלים להגיש את התפילה באופן מקצועי ויפה. ומטבע הדברים, יבחר להשתמש במקאמים נוספים, כגון ביאת (שבו שרים לדוגמה את הפיוטים "בתי צאי מבית כלא", "אל מאוד נעלה",  "ישמח חתני", "שמח בני בחלקך" ) וכורד ( שבו שרים לדוגמה את הפיוטים "שלום לבן דודי", "חביבי יא חביבי", "אשורר שירה", "שבחי ירושלים") , ומידי פעם ישלב בתפילה את מקאם חוסייני, ואפילו ירבה לשלב מקאם זה על מנת לרצות את הקהל, אך כאמור הוא לא יבצע את כל התפילה במקאם זה בלבד.

בנסיבות אלו, תשמע חזנות זו לחלק מן הקהל כמשהו שונה ממה שהם רגילים לשמוע והתפילה לא תערב להם, ובתום לב אף יעירו לחזן הערות שונות כגון, מדוע הוא לא ביצע את החזנות במקאם חוסייני, למרות שהוא הרבה לשלב בתפילה מקאם זה, או במקרה הטוב, יאמרו שזיהו את המקאם הזה בתפילה אך זה לא היה מספיק, ולא יבינו מדוע לא שמעו את המנגינה המוכרת להם ברצף. בעיה זו מוכרת לי ואף שמעתי עליה מחזנים מקצוענים מומחים ובעלי שם מהשורה הראשונה שנתקלו בבעיה זו למרות שברור להם שהדבר נובע מאי הבנת הקהל במוזיקה.

בעיה כאובה זו ובעיות דומות אחרות קיימות לצערנו לא רק אצל בני העדה הכורדית אלא גם אצל עדות אחרות מקרב עדות בני המזרח ושורשה הוא לפני שנים רבות, כשהידע המוזיקלי היה מועט, ולא היו כלים כמו היום, תודות לאל, שאפשר ללמוד ולשמוע המון מוזיקה ושירים, ולהתעמק בידע, ולכן אז בצעו בתפילה מנגינות מסויימות וחלקן ביצעו בצורה מוטעית, כי זה מה שהיה וזה מה שידעו אז והשתרש בהם. אך כעת השם יתברך פתח לנו כלים רבים עד אין סוף לשמוע, ללמוד, לדעת, לשפר ולשדרג את הידע המוזיקלי שלנו כמו בכל תחום. וכאשר נגשים לעשות שדרוג, הקהל מתקשה לקבל זאת, ויתרה מזאת, אף טוען שהביצוע היה לא מדוייק, ומחוסר ידע ממציאים עילה לומר שזהו הסגנון שלהםוזאת טענה מגוחכת. ומדוע? לדוגמא יש רבים מבני עדות המזרח המבצעים פיוט זה או אחר בצורה מוטעיתהיות וכך שמעו ולמדו אותו מאנשים מבוגרים בצעירותם לפני שנים רבות, כאשר מבוגרים אלה לא היה להם ידע מספיק במוזיקה זו. היום כבר יודעים ללמוד ולנתח ולדעת את המקור של כל לחן ולחן ומהיכן הגיע ויודעים מאין נובעת הטעות שהשתרשה בימים עברו.

במשך שנים, מתוך סקרנות, נגשתי ללמוד ולשמוע ולהבין, מהיכן נלקחו הלחנים המקוריים הידועים לכולנו ושבהם אנחנו משתמשים באופן קבוע בתפילה בשבתות וחגים. שאלתי, עקבתי ובדקתי רבות עד אשר הגעתי לשירים המקוריים במקאם זה או אחר, וכך רכשתי ואספתי אותם. מספר הלחנים בהם כולנו מבצעים את "ראו בנים את גבורתו" ששרים בערב שבת הוא רב.  לדוגמא: לחן אחד מהם הידוע ואהוב בקרב הצבור הרחב, נלקח משיר מצרי מדהים ועתיק ביותר. וכן לחנים אחרים עתיקים מחלב שבסוריה, כגון לחנים של הקדושה, אשר כולנו מכירים ומשתמשים בהם, וכגון לחן של "נשמת כל חי" בלחן טורקי הצעיר יחסית, מנגינת "שוועת עניים" בלחן טורקי די ישן, וכן לחנים של "אל ההודאות", חלקם עתיקים וחלקם פחות, שבהם משתמשים החזנים לקדישים, כולם מבוצעים במקאמים שונים. מאוד ריגש אותי לשמוע את הביצועים המקוריים האמיתיים של הלחנים האלה. וזה מדהים רבותי הנכבדים, כמו שבכל תחום שבעבר היו מעבדים ויוצרים בצורה שונה מהיום.

כיום אנחנו מקבלים ביתר קלות תוצאה יותר נכונה, מדוייקת ומקצועית, נאה ויפה, ואין להתכחש לכך. האם קיים בעל מקצוע טוב שיהיה מוכן לבצע עבודה בצורה לא נכונה היות ובתום לב כך דורש הלקוח? התשובה היא כמובן – לא!. בעל המקצוע יסביר ללקוח שלא טוב לעשות כך.

משה חבושה הי"ו מבצע את השיר: בתי צאי מבית כלא במקאם ביאת:

משה חבושה הי"ו מבצע את השיר חביבי יא חביבי במקאם כורד:

המוזיקה בפיוט וחזנות בשבתות וחגים
מאת: אהרן קלה
התאמת לחנים של מנגינות שונות בקטעי תפילה מצריך מיומנות וידע רב במוזיקה.חזנים מוזיקאים הינם מטבע הדברים יצירתיים. הם בוחרים לחנים של שירים ומלבישים אותם במקומות שונים בתפילה, וכך בקלות הם מחדשים ומגוונים מידי פעם את המנגינות בתפילה. כאן גם המקום לציין כי גם אם נתפלל בכל שבת במקאם אחר כפי שנקבע, המנגינות בתפילה יהיו שונת היות ולכל מקאם יש את השירים שלו. לכן תארו לעצמכם כיצד יהיה יפה ומעניין לשמוע בכל שבת את התפילה במנגינות אחרות ולא כל שבת חוזרים על אותן המנגינות שוב ושוב.
ונחזור לענייננו, הלבשת הלחנים בתפילה. יש לציין שגם במוזיקה זה הולך לפי משקל. ישנם לחנים המתלבשים ככפפה על כף יד בקלות. בדרך כלל מוצאים ומבצעים אותם תחילה החזנים המקצועיים העוסקים בכך ומיד זה מתפרסם, וכל שליחי הציבור, גם הלא מוזיקאים, שומעים ומבצעים אותם, וגם זה לכשעצמו דבר חיובי ויפה מאוד.
חזנים מוזיקאים מקצועיים יהיו מסוגלים גם להתאים בצורה יפה מאוד לחנים שלא יתאימו בהלבשה פשוטה למילות של קטע התפילה, ולשם כך צריך ידע ומיומנות. לכן נלמד כאן ברשותכם כיצד לבצע זאת
כאשר אנו לוקחים לחן של שיר כל שהוא ומנסים להלבישו לקטע שאותו נוהגים לשיר בתפילה, אנו מבחינים תחילה שהלחן בשפה פשוטה לא מתאים, כלומר לא מתלבש יפה וצורם. לכן ניקח את האות הראשונה של המילה הראשונה בקטע של התפילה ונמרח עליה יותר את תחילת הלחן. הכוונה שנתעכב יותר בתחילת השיר על האות הראשונה, כלומר נשיר יותר את האות הראשונה בקטע התפילה ולאחר מכן ננסה לאט להמשיך לשיר את הלחן על המשך קטע התפילה, ואז נבחין בדבר מעניין, שפתאום הלחן מתחיל ונהיה מתאים יותר ויותר לאותו קטע בתפילה, שתחילה כאשר בצענו באופן רגיל את הלחן של השיר על אתו קטע כלל לא התאים. קחו לכם לדוגמה כל לחן של שיר ונסו להלבישו בשיטה שהוסברה כאן על קטע שאותו נוהגים לשיר בתפילה. תחילה על מנת להתאמן בביצוע בצעו זאת לאט ובסבלנות. ובכל קטע שתרגישו שיש שוב קושי בהתאמה/הלבשה של הלחן, חזרו על השיטה של מריחה / התעכבות על האות של המילה בקטע עד אשר תבחינו שהלחן אכן מתלבש טוב על קטע התפילה. נדגיש כאן שבאימון זה אנו למעשה בודקים גם כיצד אנו עורכים את החלוקה של הלחן על קטע התפילה וזה למעשה הפירוש של להלביש. להלביש הכוונה לחלק את הלחן על קטע התפילה עד אשר הלחן יתאים לקטע התפילה
פרקי אבות:
בתקופה זאת אנו קוראים ולומדים את מסכת פרקי אבות משבת שאחרי חג הפסח ובמשך שש שבתות, וכך גם נוהגים בבית הכנסת בהר ציון בירושלים בניהולו של איש מבוגר יקר וצדיק, ר" אברהם כספי השם יאריך ימיו בטוב ושנותיו בנעימים, שהוא מוזיקאי גאון מופלג מאין כמוהו במוזיקה, ואשר יסד את בית הכנסת ונתן שם מקום נכבד ביותר למוזיקה. המניין שם מורכב מתשעים וחמשה אחוזים של מתפללים שהם חזנים מצויינים שמבינים ביותר במוזיקה, וכל השאר גם ידענים ומבינים גדולים במוזיקה. בשבתות אלה מגיע לשם החזן הגאון העולמי ר' משה חבושה הי"ו שהיה החזן של מר"ן הרב עובדיה יוסף זיע"א. ר' משה חבושה הי"ו משמש בשבתות אלה כשליח ציבור במקום כשתפילתו כמובן מתבצעת על פי המקאם של אותה שבת, ומיד בתום התפילה קוראים את פרקי אבות במנגינה כמנהג אנשי ירושלים. האווירה שם מדהימה ובלתי רגילה הרבה יותר ממה שנתן לתאר. ר' משה חבושה פותח וקורא תחילה מספר פסוקים ברצף, כאשר כל פעם לפני שהוא מגיע למילה אומר הוא מסיים את הפסוק תוך כדי מנגינה וכל הקהל עונה במקהלה או..או..אומר והוא חוזר במאוול ומסלסל על המילה אומר וממשיך הלאה. לאחר מספר פסוקים מישהו אחר מהציבור ממשיך עוד פסוק. זה מדהים לראות איזו הערכת כבוד רבה וחשיבות רוחשים שם למוזיקה, ולכבד את השם מגרונך זה עונג שבת ברמות עליונות ביותר. אם יורשה לי לומר, לפני כשבועיים פורסם כי גם רופאים בבית חולים גדול וידוע בירושלים קבעו על פי מחקר כי שמיעת מוזיקה ממש משמשת כתרופה לגוף האדם. לכן נאמר כי מתנה היא מהקדוש ברוך הוא לאדם שקיבל את המתנה היקרה הזאת של הבנת המוזיקה. החזנים שמגיעים למקום בשש שבתות אלה, עושים כעין מפגש של אנשי מקצוע אשר כל אחד שומע את רעהו ולומדים איש מרעהו, איש איש והחידושים שהוא מביא לשם באמתחתו כפי שנאמר, מכל מלמדי השכלתי. וכמובן מסיים בקריאת הפסוקים האחרונים בכל שבת בכיר החזנים ר' משה חבושה הי"ו. וכן בשירת כשני פיוטים נוספים במקאם של אותה שבת. וכל מי שמגיע לשם מתקבל בסבר פנים יפות.
כדאי מאוד לחוות חוויה זאת ולו בשבת אחת לפחות, היות ואין בנמצא בשגרה בתי כנסת עם הרכב מעין זה של חזנים ושוחרי מוזיקה במקום אחד. מי יתן והקדוש ברוך הוא ירבה אותם ותשרור השמחה ועונג השבת בכל עם ישראל, ונדע כולנו יחד לכבד, להבין ולקבל בסבלנות ובאהבה איש מרעהו את אשר ביכולתו לתרום ולזכות את הרבים.

 

 המוזיקה בפיוט וחזנות בשבתות וחגים

מאת אהרן קלה

הקדוש ברוך הוא נטע עמוק בתוכנו דברים רבים שאותם אנו מגלים כאשר אנו נגשים לעסוק  בנושא שהם קשורים אליו. במאמר זה נחשוף דבר מעניין וחשוב ביותר שאף יהווה בע"ה  קרש קפיצה אדיר למי שיהיה מעוניין להיות שליח ציבור המבצע את התפילה כנדרש גם מבחינה מוזיקלית.

שימו לב, עולה איש יקר מהציבור לשמש כחזן, אם זה בגין חיוב שיש לו  או שהתנדב לעלות היות ולא היה מי שישמש כשליח ציבור ואיש זה הוא  ללא שום רקע מוזיקלי.  בכוונה אני נותן דוגמאות כאלה, היות וזאת  המציאות בדרך כלל, ובמיוחד על מנת להמחיש מה שנלמד כעת. אותו איש יקר מתחיל את התפילה במנגינה שצצה לו בראשו באתו רגע ומגיע לקטע בתפילה כגון נשמת כל חי  שנהוג לבצעו בלחן של שיר מסוים. אתו איש מתחיל  לשיר את נשמת כל חי  בלחן שיר שהוא מכיר. לדוגמה, יצא שאותו לחן הוא במקאם ביאת, (שהרי למדנו במאמרים שנכתבו בעלונים הקודמים שאין לחן שאינו שייך למקאם מסוים) למרות שאין הוא יודע שמדובר בכלל במקאם ביאת. מה שמעניין וחשוב מאוד לציין כאן, שכאילו מהשמים, אותו שליח ציבור מבלי שידע על כך, ממשיך לבצע את התפילה גם אחרי שסיים לפייט את נשמת כל חי כמו באופן אוטומט במקאם ביאת, וזה דבר מדהים. וכל מי שמבין במוזיקה מבחין בתופעה זו. וכך אותו חזן ממשיך לבצע את התפילה. לאחר זמן מה או שהוא מאבד  את המקאם בדרך ומתערבבים לו כל מיני לחנים, או שבמקרה הטוב  הוא מגיע באותו המקאם  עד לקטע בתפילה שגם אותו יש לפייט כגון שוועת עניים  ואז מכניס לחן מסוים,  או שהקהל פותח בשירה של לחן כל שהוא, ולרוב זה לא יהיה  באותו מקאם ביאת אלא במקאם שונה,  לדוגמה במקאם חיגא'ז.   בשלב זה, כאמור, השליח ציבור בדרך כלל  מאבד את המקאם, במקרה זה מקאם ביאת  בו בצע עד כה את התפילה. אבל שימו לב לדבר חשוב מאוד, לאחר שיסיימו לפייט את שוועת עניים, אותו שליח ציבור ימשיך את התפילה גם מבלי שידע על כך  במקאם חיגאז, במקרה הטוב גם עד הקטע הבא בתפילה שאותו נוהגים לפייט. תופעה זאת, למרות שיוצאת ספונטנית, הינה קרש קפיצה, עדות, ראיה והוכחה שאותו שליח ציבור הזה אם וכאשר יודרך כנדרש ויתאמן הרבה בזמנו החופשי לפני שיהיה שליח ציבור, יש לו את הסיכויים הגדולים ביותר ללמוד לבצע את התפילה במקאם מסודר וללא שום זיוף, שהרי בלי שלמד בכלל, ומהשמיים באופן ספונטני  הוא המשיך לחזן בכל מיני מנגינות  שעלו לו  אבל נשאר באותו מקאם, וזה לכשעצמו דבר יפהפה.  מוריי ורבותי, נדגיש שוב, שלתופעה זאת אנו עדים ממש בכל תפילה המתבצעת על ידי חזן שאינו מוזיקאי, וכל מי שיש לו רקע מוזיקלי ויושב בקהל, מיד מבחין בתופעה זאת וצורם לו מאוד כאשר הוא שומע איך שהחזן מאבד את המקאם. אבל אל לנו להתייאש חלילה.  בואו ניגש לעניין החיובי ולקרש הקפיצה  שבדבר שציינו ושממנו נלמד כעת, אומנם על קצה המזלג, כיצד נצא לבצע את התפילה גם מבחינה מוזיקאלית כנדרש ולשמור על המקאם ולא לאבדו.

בכל מה שהעלנו כאן, ראשית יש בידינו כבר הוכחה שכל אחד מאיתנו יכול לבצע את התפילה במקאם. אמנם מה עלינו לעשות  לשם כך? לפני שאנו מתחילים להיות שליחי ציבור, נשב בבית וניקח ספר פיוטים, וכיום ברוך השם יש המון כאלה כמו אביעה רננות או שיר ושבחה או כל ספר שירים אחר. בספרים אלה, כל הפיוטים מסודרים לפי מקאמים. נעיין בו, ואני מדגיש בנחת, וכמה שאפשר יותר ויותר נראה, אלו פיוטים אנו מכירים, ונראה כל פיוט לאיזה מקאם הוא שייך ותחילה נזמזם ונשיר לעצמנו . לאחר מספר עיונים בספר, כבר בשלב ראשון נעשיר את הידע שלנו בזיכרון ונדע כל פיוט לאיזה מקאם הוא שייך, וזאת תהיה התקדמות רצינית  וחשובה ביותר עבורנו. למעשה זאת השיטה הנפוצה ביותר ללמוד את המקאמים לפי שירים קיימים. כעת עלינו לבחור מקאם, ולדוגמה בחרנו במקאם ביאת אשר  בו יש המון אפשרויות, ומבחר רב ומוכר מאוד של שירים ופיוטים ידועים המבוצעים במקאם זה, והרבה חזנים מבצעים את התפילה במקאם זה מקאם ביאת. ולאחר שבחרנו את מקאם ביאת, אנו עושים בבית חזרות ואימונים ובונים את התפילה ובוחרים מהספר פיוט במקאם ביאת  בו נבצע את נשמת כל חי. לאחר מכן נבחר עוד פיוט במקאם ביאת לבצוע שוועת עניים. ועוד פיוט במקאם ביאת בו נבצע את אל ההודאות, ועוד פיוט לביצוע הקדיש, כולם במקאם ביאת. וכך הלאה נבצע את כל התפילה. עלינו לדעת שאם אנו מבצעים תפילה במקאם ביאת, נבצע את כל קטעי התפילה כמו אלה שציינו לעיל שאותם שרים אך ורק במקאם ביאת, כולל הקדישים והקדושה ואם נבצע כך את התפילה, נגיע למצב שלא נאבד את המקאם ונוביל את התפילה באותו מקאם. מתי בכל זאת תהיה לנו בעיה? בשלב שנגיע לקריאת שמע, אותה נהוג לבצע במנגינה הידועה לכולם שהינה במקאם סיגא, כמו קריאת התורה. אנו עוברים למקאם סיגא עד השם אלהיכם אמת. זאת דוגמה יפה כמו הדוגמאות שציינו לעיל. מי שאינו יודע, ממשיך את ויציב ונכון מבלי שידע על כך באיזה מקאםוהוא למעשה מקאם סיגא.  לכן צריך להתאמן בבית כיצד לחזור באמת ויציב למקאם ביאת המקורי. ואפשר גם כבר כאשר השליח ציבור חוזר על השם אלהיכם אמת יאמר השם אלהיכם בלחן קליל שיבחר במקאם ביאת. כמובן שזה מצריך אימון וחזרות בבית כמה שיותר. לידיעתכם, בשלב החזרות מותר לנסות, מותר גם לזייף, ואין ממה  לחשוש, עד שנלמד היטב, ואין ספק שנצליח. פתאום תבחינו לאחר אימונים שהכל זורם יפה ואף תתלהבו מהיכולות שלכם. יש לזכור שכל מורה למוזיקה יבהיר לכם ששיעור במוזיקה מקנה לתלמיד חמישה אחוז בלבד, ואילו תשעים וחמישה אחוז זה בא מהאימונים והחזרות לבד בבית על מה שנלמד בשיעור. כך לומדים מוזיקה. ולאחר שבחרנו ובנינו תפילה, תמיד כשנעלה להיות חזנים, בדרך כלל נזייף פה ושם, אבל בשלב זה יש לתת לכם קרדיט גם מהמוזיקאים שבקהל,  ויהיה לכם מותר לזייף. וכל מוזיקאי ייקח אתכם לקו זכות, יעודד וישמח לשמוע אתכם ולראות כיצד אתם מתקדמים וייהנה מכם, גם אם לא תדייקו, כי הוא ידע שאתם בדרך הנכונה, ויעניין אותו וייהנה  לשמוע אתכם הלאה כיצד אתם מתקדמים. זה ממש כמו שיעור נהיגה בכביש שכל הנהגים סביב מתחשבים באותו תלמיד, לא צופרים ולא מעירים, יודעים שזה לומד נהיגה ונהיגה חייבים ללמוד בכבישים על מנת שאחרי שיקבל את הרישיון ינהג בכבישים. כך בדיוק גם אחד שלומד מוזיקה על מנת להיות חזן או פייטן. כל החזנים והפיטנים החלו את דרכם כך  כולל הבכירים. מוזיקאי שיושב ושומע מוזיקה, חזנות, פיוט, אף בלי שיאמרו לו הוא יבחין בכך שאותו חזן בונה את עצמו ולומד להיות חזן מוזיקאי. כאשר הוא שומע מוזיקה שמתבצעת בתפילה או בשירה ופיוט, תוך כדי השמיעה הוא מנתח במוחו מה שהוא שומע באותו רגע. כמו כן הוא גם ידע בשומעו אתכם מה אתם הולכים ומתכוונים לעשות לפני שבכלל תבצעו, ומתי אתם נכנסים לקטע מאתגר קשה, ומתי אתם עלולים ללכת לקראת זיוף ועוד. וכל זאת  הוא ידע וירגיש מבעוד מועד.

נחזור למקאם שבחרנו בדוגמה כאן מקאם ביאת. מומלץ בשלב ראשון לבצע במשך לפחות שנה את אותה התפילה שבנינו במקאם ביאת ולא לבצע שום מקאם אחרבתפילה אלא להגיש את אותה התפילה בדיוק אפילו בצורה שטחית מבחינה מוזיקאלית, וכך נתחשל עוד ועוד, וגם נלמד לבצע תפילה מסודרת, נעימה לאוזן ורגועה ועם מינימום אפשרויות לסיבוכים.

כאן מוריי ורבותי, אל תשכחו לעיין בעלונים הקודמים בעניין הקצב, פיתוח קול, בחירת הטון, ולהיעזר בכל  האלמנטים שלמדנו בעלונים הקודמים. כל מה שלמדנו עד כה הוא רק מבוא לשם התחלה ויש לנו ללמוד עוד המון ולהתפתח. אנו רק בתחילת הדרך שהינה ארוכה עד אין סוף אך מעניינת ומהנה ביותר. אינני מעוניין להעמיס עליכם יותר אך דבר נוסף אני מרגיש חובה לציין. ישנה אפשרות לשלב  יחד עם מקאם ביאת גם את מקאם כּוּרד (ולא הכוונה למקאם של הכורדים שלמדנו כבר ששמו חוסייני) ואת מקאם חוסייני. הכוונה שלאט לאט ובעדינות הנכם יכולים לעיין בבית בחזרות בספר השירים  בשירים של מקאם כורד  וחוסייני, ולשם התחלה לנסות ולשלבם עם המנגינות שתבצעו במקאם ביאת. הדבר הטוב ביותר בהעדר מורה מלווה, הינו שלאחר שננסה, נתאמן בלשלב בין המקאמים, בכל פעם שתהיה לנו תוצאה כל שהיא ונרגיש בה לדעתנו נוח בביצוע ותשמע לנו סבירה מספיק לפי הידע שיש לנו, רצוי שנפנה מידי פעם  לחזן פייטן  המבין במוזיקה, וברוך השם יש לא מעט כאלה, ולהשמיע לו מה שלמד וישמיע את דעתו, וכך יעשה מידי פעם. זאת שיטה שהמון מהחזנים הלכו לפיה בתחילת דרכם.

בהזדמנות זו ברצוני להביא לידיעתכם כי כל המאמרים הללו ואלו שיבואו בעתיד בעזרת ה', ניתן לראות באתרהמרכז את כל מסורת יהודי עירק ושמו: "האתר העירקי" וכתובתו היא:

http://iraqijews.info

 המוזיקה בפיוט וחזנות בשבתות וחגים

מאת : אהרן קלה

האקוסטיקה במקום בו מתבצעת התפילה מהווה גורם חשוב מאוד לתוצאת איכות הקול אותו נקבל בבואנו לחזן/לפייט ולשיר, והיא בעלת השפעה רבה  ביותר על איכות הקול  שבה נשמע כאשר נבוא לשמש כחזנים  או לשיר.  נושא האקוסטיקה של מבנה המקום בו נחזן כגון מבנה בית הכנסת ,חדר ,אולם אירועים וגן אירועים בחוץ.

לאחר שלמדנו כיצד לשיר ולהפיק קול, עלינו לדעת כי יש גורם נוסף והוא האקוסטיקה המשפיע מאוד על התוצאה שתתקבל כאשר נחזן או נשיר. גורם זה תלוי במבנה המקום בו נשיר או נחזן כגון מבני בית הכנסת או כל מקום אחר בו נשמש כשליחי ציבור, כמו בחדר, בדירה או במרפסת, או חצר חיצונית בחוץ. בכל אחד ממקומות אלה, אם נחזן או נשיר, נִשָּמָע אחרת. כמו כן בכל מבנה סגור נִשָּמָע אחרת, הכוונה שגם לא בכל מבנה סגור נִשָּמָע אותו הדבר היות וזה תלוי במספר דברים במבנה כמו לדוגמה, גובה התקרה, גודל המבנה, ממה בנוי המבנה, האם המבנה מלא או ריק מתכולה, המקום בו נשב או נעמוד בזמן שנחזן או נשיר כמו לדוגמה, אם נעמוד (מיקום התיבה ) במרכז המבנה או שנעמוד צמודים לאחד הקירות בחדר. יכול להיות לדוגמה שנִשָּמָע הרבה יותר טוב במבנה קטן מאשר באולם ענק ומרווח או ההפך, אולם כל מבנה לגופו. דוגמה נוספת, אם נחזן  או נשיר באולם כמו אולם ספורט גדול עם תקרה גבוהה, ייתכן מאוד שלא נִשָּמָע טוב ואף יהיו באולם הספורט מקומות שלא ישמעו אותנו כלל. בעיה יותר קשה לדוגמה היא, לשיר או לחזן בחוץ בחצר חיצונית פתוחה, או במרפסת פתוחה  לגמרי. במקום פתוח לא נִשָּמָע טוב, ודרושה עוצמה גבוהה מאוד בקולו של החזן,  וגם החזן לא ישמע את עצמו בזמן שהוא יחזן, דבר אשר יפריע לו מאוד לבצע את החזנות או את השירה, עד כידי כך  שיהיה לו קשה  להמשיך וזה דבר מתיש מאוד. גם אם ישנו אירוע  כל שהוא בחוץ כמו לדוגמה שבת חתן ורוצים לשיר, ישנה בעיה קשה מאוד לשיר במקום פתוח, זה לא נשמע טוב בכלל, דבר אשר יקשה מאוד על הפיטן ויעייף אותו במהירות.

גם  ביום חול כאשר מארגנים תפילה או מופע בחוץ ומביאים לשם כך ציוד הגברה, בדרך כלל גם תהיה בעיה וגם לא ישמע טוב. אם שמתם לב, כמה פעמים הייתם  באירועים שנערכו במועדים שונים בחוץ לציבור הרחב עם ציוד הגברה, וכאשר דיברו או שרו או השמיעו שירים  ברמקולים, נשמע רעש רב מהרמקולים ולא הבנתם מה אומרים ומה שרים, ושמעתם רק כמו אום אום אום, כלומר שגם עם הגברה בחוץ יהיו מקרים  שלא ישמע טוב. אנשים מוזיקאים היודעים לשמוע מוזיקה, כאשר הם שומעים לדוגמה תזמורת שלמה שכל הנגנים מנגנים יחד בעת ובעונה אחת, אותם מוזיקאים מסוגלים לשמוע כל נגן מה הוא מנגן ברגע מסוים ובמקרה והסאונד לא מכוון כנדרש, אותו מוזיקאי יבחין מיד שנגן מסוים מהקבוצה או שלא נשמע די טוב או  שכלל לא נשמע, וזאת בעיה מאוד שכיחה. על מנת להתגבר על בעיה זאת ישנן חברות גדולות ומקצועיות ביותר שיכולות לתת שירותי הגברה מקצועיים ביותר ע"י טכנאים מיומנים  הנקראים אנשי קול, אולם בגלל עלות גבוהה מרשים לעצמם להביא חברות אלו רק עם  זמרים מקצועיים ביותר מהשורה הראשונה היות והם מקפידים על מה שנקרא סאונד טוב וכמובן שיש להם הכנסות גדולות במופעים אלו בגלל הענות הקהל. יש לציין גם שאת ההגברה המקצועית הזאת מכינים ומכוונים יחד עם הזמר/ים עוד משעות הבוקר של יום המופע שמתקיים בערב של אותו היום. הם דואגים להגברה מקצועית וגם שישמע טוב ברמקולים לכוון הקהל וגם ברמקולים שיהוו כמוניטורים לכוון הזמרים. אנשי קול אלה גם מיומנים בין השאר לשמוע כל נגן ונגן בנפרד גם בזמן שכל קבוצת הנגנים מנגנים יחד בצוותה בעת ובעונה אחת, ולשמוע ולהבחין אם נגן מסוים לא נשמע טוב כנדרש ולתקן זאת, וזאת בפני עצמה  מיומנות  ומקצועיות גבוהה ביותר.

ונחזור לענייננו: בחזנות בשבת וחג יש להקפיד שמיקום התיבה יהיה במרכז המבנה ולא צמוד לקיר. גם במקרה שאין תיבה ישתדל החזן לא לעמוד צמוד לקיר. היום כשבונים בית כנסת, מי שמבינים דואגים גם שמבנה בית הכנסת יענה גם על דרישות אלו של אקוסטיקה, ומהנדסים רבים שעוסקים בבניית מבנים כאלה מודעים לעניין זה ולוקחים עניין זה בחשבון ככל שניתן לגבי מיקום התיבה היות וגם מבחינות אחרות ממקמים את התיבה במרכז. אז עניין זה עונה גם לנושא שלנו.

 נסכם בשפה פשוטה ועל קצה המזלג ככל שניתן להסביר במידה והמבנה בו נשיר או נחזן לא יהיה בנוי כהלכה מבחינה אקוסטית כאשר נבצע חזנות או שירה, המאזינים לא ישמעו ברור את החזנות/שירה שנבצע, כלומר ישמעו אותנו במעורפל ולא בצליל נקי.

המוזיקה בפיוט וחזנות בשבתות וחגים
מאת אהרן קלה
היום לאחר שלמדנו אומנם על קצה המזלג נושאים שונים המרכיבים יחד את המוזיקה של החזנות, אני מקווה ואשמח לדעת שהיו מכם קוראים יקרים כאלה שעיינו, קראו ואולי אף למדו ממה שלמדנו עד כה. בעלונים הקודמים השתדלתי מאוד להשתמש בשפה פשוטה ולא להשתמש בשפה מוזיקלית מקצועית. אני גם מודה שמאוד התרגשתי מהאנשים היקרים שאף נגשו אלי, שאלו, שוחחו והעירו את הערותיהם. זה מאוד נתן לי חשק, רצון וכח להמשיך לכתוב. כעת ניגש למלאכה והנושא שלנו בעלון זה יהיה: תפילת ערב שבת קודש.
בהרבה בתי כנסת נוהגים לשיר את התפילה בערב שבת במקאם נהוונד, או יותר נכון בנאווה נהוונד, היות ומקאם נהוונד הוא יותר נגיש. אז תרשו לי לומר שהרוב מתפללים במקאם נהוונד. מקאם נהוונד מורכב בצורה כזאת המאפשרת לבצע אותו בין השאר יחד עם מקאם ראסט ומקאם סיגא.
דוגמה לפיוט ידוע במקאם נהוונד : יפרח וירבה (שיר מצרי עתיק הנקרא איפרח יא אלבי ).
דוגמה לפיוט ידוע במקאם ראסט לך אלי אגישה שי (שיר מצרי עתיק הנקרא רני לי שוויה שוויה).
דוגמה לפיוט ידוע במקאם סיגא זהו אלי וגואלי (שיר עתיק בערבית הנקרא ג'יי גולי ).
כמובן כפי שלמדנו בעלונים קודמים למתחילים טוב שיבצעו את כל התפילה בתחילת דרכם רק במקאם אחד. אך כעת אנו מסבירים מבחינה מקצועית מה ניתן לביצוע ע"י חזנים מיומנים במוזיקה ובמקאמים ויבורכו אלה גם הלא מקצועיים שינסו לבצע ואף נמחל להם אם יזייפו בתחילה (שהרי למדנו כבר כי לתלמידים חדשים על מנת שילמדו מותר לזייף מתוך רצון ואמונה שילמדו ), העיקר שינסו לבצע ובע"ה יצליחו בסופו של דבר לבצע במדויק. אין לאיש ספק בכך שהם יצליחו
נחזור לתפילת ערב שבת. אם אנו מתחילים לדוגמה מעדותיך נאמנו מאוד, אז מבצעים את עדותיך במוואל (מה שכבר למדנו שהוא קטע מוזיקלי /סלסול )קליל. קדיש עושים במקאם נהוונד. לכן בוחרים פיוט במקאם נהוונד. יש גם הרבה שירים כפי שמכנים אותם היום שירים ישראלים בעברית המוכרים וידועים לכולנו והם למעשה גם במקאם נהוונד, כגון הזמן את השנים יניס, וכן שירים שנוהגים לשיר בני עדות אשכנז כמו ידיד נפש אב הרחמן והשיר נעים זמירות ועוד שירים רבים. כל השירים האלה הם במקאם נהוונד. עליכם לדעת כלל חשוב שבמידה ומחליטים לדוגמה לחזן במקאם נהוונד, הכלל אומר שכל המנגינות שעושים בתפילה זאת יהיו במקאם נהוונד ואת שאר התפילה במוואלים קלילים. כאן נזכיר שוב מה שלמדנו בעבר. אנא לימדו לעשות מוואל. אין אפשרות לחזן בלי הכלי החשוב הזה שנקרא מוואל. וכי מה אתם רוצים ? לשיר בלית ברירה את כל התפילה? זה מאוד מכעיס את הציבור, הן מי שלא מבין והן מי שמבין, כי זה ממש לא נעים. ואני מתאר לעצמי שבגלל עניין זה, כל עניין שילוב המוזיקה בתפילה הופך להיות בלתי רצוי, ואפילו כשמגיע חזן מוזיקאי מקצועי, הציבור כבר בטראומה ואפילו חזן מקצועי לא מעניין אותם ולא רצוי.
נמשיך בתפילה. עושים את ראו בנים בפיוט במקאם נהוונד ואז נגיע לקטע של ושמרו בני ישראל. כאן רבותי, מרבית האנשים שמשמשים כשליחי ציבור טועים בגדול. מדוע כל כך להתעצל וסתם להמציא מנגינות? אנא מכם! זה לא נכון סתם לצעוק כך ולהפוך פתאום למלחינים ולשיר את ושמרו בני ישראל במנגינה שכולם מנסים לבצע. מרבית החזנים טועים בזה כי מנגינה זו קיבלנו מאחד מגדולי החזנים החשובים שהיו רבי דוד ריאחי זצ"ל. אנא שימו לב לחלוקה והלחן הנכון, היינו, שמבצעים כך כל הקהל במנגינה המוכרת שאתם מבצעים תמיד (ולידיעתכם הינה במקאם נהוונד ).
הקהל :ושמרו בני ישראל את השבת, לעשות את השבת לדרתם ברית עולם (במקאם נהוונד ).
בשלב זה עוברים למקאם הנקרא חיג'אז (כמו לדוגמה השירים הפרח בגני, עץ הרימון ,מול אלי בגודלו ) ובמקאם זה מקאם חיג'אז מבצע החזן : לא לצעוק סתם בניייייייייי אלא עליו לעשות לפי החלוקה הבאה: חלק א' במקשה אחת מבצע בני ובין בני ישראלללללל, וחלק ב' מבצע החזן במקשה אחת: אות היייייא לעולם .
הקהל: כי ששת ימים עשה השם את השמים ואת הארץ.
החזן : חוזר למקאם נהוונד ומבצע וביום השביעי שבת וינפש.
אנא! אל תיבהלו כשאנו מסבירים ומדברים כאן על מקאמים וכו'. האמינו לי, כולם מבצעים מבלי שידעו כללים אלה, רק הכוונה שצריך לעשות סדר קטן בלבד. אז מה הבעיה כאן? ראויים לציון האשכנזים בתפילתם. כשהם שרים, משום מה הם שרים יותר מסודר ויותר ברוגע. יש דברים קטנים לסדר, ועם מעט מאמץ, גם אנו יכולים להישמע הרבה יותר יפה. אנא! לפעמים נראה שמי שהמוזיקה לא מעניינת אותו, וזאת זכותו המלאה, נדמה לו שהמוזיקה היא בסך הכל משהו כמו צעקות וצרחות. ולכן אם פעם אותו איש יקר נקלע למצב שהוא צריך פתאום להיות חזן או לקרוא קטע כל שהוא בתפילה, הוא בדרך כלל מתחיל לצעוק ולעיתים גם לצרוח כשהוא שר את הקטע. והמסקנה הפשוטה היא שכך כל החזנים נשמעים. ומיותר לציין שהוא איננו יודע להבחין בין מי שיודע ומי שצורח.

המוזיקה בפיוט וחזנות בשבתות וחגים

מאת אהרן קלה

בגיליון זה נמשיך להסביר על תפלת ערב שבת בה התחלנו לעסוק  בעלון הקודם.

ישנן קהילות חשובות אשר שליחי הציבור שם הינם אנשי מקצוע ומוזיקאים והם נוהגים לבצע את התפילה באופן הבא:

את במה מדליקין הם מבצעים בכל שבת  במקאם נהוונד או נאווה ואת שאר התפילה הם מבצעים במקאם של אותה השבת. וכאן רבותי נזכיר שוב שלכל מקאם יש את השירים שלו. אני מזכיר זאת שוב על מנת שיהיה מובן שאם בכל שבת נעשה את התפילה במקאם אחר אז זה אומר שבכל שבת יהיו שירים אחרים וזה דבר מעולה.

לדוגמא:

תפילה במקאם ביאת  האהוב על כולם.

מקאם ביאת, ניתן לשלבו  בין השאר עם מקאמים  כורד או חוסייני כפי שלמדנו כבר. לדוגמא פיוט  במקאם ביאת הוא השיר ישמח חתני. במקאם כורד השיר הידוע והמפורסם: אל בעוני שהלחן לקוח משיר מצרי מפורסם אינתא עומרי,  במקאם חוסייני הכוונה  היא המנגינה הכורדית.

היום ברוב בתי הכנסת, בכל שבת שרים בדרך כלל את אותם השירים תמיד. אז כמה אפשר לשמוע כל הזמן את אותם השירים? וזאת ועוד, מבלי שנזכיר את אופן ביצוע השרים המבוצע בצורה  הלא מדויקת בלשון המעטה.

יגדל אלוהים חי וישתבח

כשהיינו ילדים הלכנו  פעם לבית הכנסת  "שלמי חיים"  הנמצא בשכונת קטמון הישנה  שם היה החזן  החשוב, המהולל והידוע רבי משה נר גאון זצ"ל וחתנו ר' חיים אביטן הי"ו  שיבדל לחיים טובים וארוכים. תחילה ידענו לבצע רק לחן אחד לפיוט זה של יגדל אתו היו עושים בבית הכנסת של הכורדים בקטמון שם התפללנו. אולם כשהגענו לבית הכנסת שלמי חיים, רבי משה נר גאון זצ"ל וחתנו ר' חיים  היו פוצחים בסוף התפילה בשירת יגדל בכל שבת במקאם של אותה השבת והיו מלבישים לחן של פיוט ידוע באותו המקאם לפיוט יגדל, כך כפי שהסברנו לעיל, כל שבת היו שרים את יגדל בלחן אחר. לא אשכח שזה מצא חן בעינינו מאוד. וכשהיינו בדרך הביתה, היינו מזמזמים את המנגינה הלוך ושוב. כך התחלנו ללכת לשם כל ערב שבת ולמדנו לבצע את כל הלחנים ששרו שם את יגדל וזה היה אוצר גדול וחשוב בעבורנו. ולאחר תקופה  מסוימת חזרנו לבית הכנסת שלנו של הכורדים. וכשהיה מגיע  זמן שירת הפיוט יגדל בסוף התפילה, היינו מבצעים את הפיוט יגדל בכל שבת בלחן אחר, וקהל בית הכנסת של הכורדים התלהבו מאוד מהרעיון והיו מחכים לסוף התפילה ויושבים בשקט מוחלט ומסתכלים עלינו בסקרנות גדולה ומחכים לראות באיזה ביצוע נעשה את יגדל. וכך במשך הזמן כל הקהל החל להצטרף אלינו לאחר שלמדו היטב את כל הלחנים של יגדל וזה היה מאוד מרגש ונשמע מפעם לפעם יותר יפה ומדויק כי אין דבר העומד בפני הרצון. וכל דבר שרוצים ללמד אפשרי וניתן ללמוד. כך ובאותה צורה למדנו בבית הכנסת שלמי חיים מרבי משה נר גאון זצ"ל וחתנו חיים אביטן הי"ו ועוד פייטנים שהיו יושבים יחד עימם  ביום שבת קודש בסמוך  לתפלת מנחה ושרים את פרקי אבות בשבתות שבין פסח לשבועות. המונים היו מגיעים לשמוע כך שהיה צורך להגיע מבעוד מועד לתפוס מקום ישיבה. והייתה דממה  בבית הכנסת בזמן קריאת פרקי האבות  במנגינה המיוחדת . ואחרי תקופה שבה למדנו היטב  לבצע את המנגינה המפוארת של פרקי אבות, התחלנו לבצע את מה שלמדנו שם גם בבית הכנסת שלנו הכורדים וגם היה מגיע קהל רב לשמוע. אלו היו שבתות שאי אפשר לשכוח אותן.

 המוזיקה בפיוט וחזנות בשבתות וחגים

מאת : אהרן קלה

תפלת שחרית של שבת הינה תפילה מרכזית מבחינה מוזיקאלית, כלומר בעלת השיא של אפשרויות הביצועים. לחזנים מקצוענים יש כאן משימה מורכבת ולא פשוטה. יש לבנות לפני התפילה פזל יפה, תכנית תפילה מיוחדת, ויש הרבה מה לבצע במהלכה. וכשם שתפילה זאת מורכבת וממנה ניתן להפיק את המיטב מהפן המוזיקאלי לחזנים מקצועיים, כך היא מסובכת, ואפשרות ההסתבכות  בה מרובה  מבחינה מוזיקאלית לאלה הלא מקצועיים, עד כדי כך שהם מתפללים במהלכה שהיא תסתיים במהרה. לכן אנו גם עדים לכך שמי שאינו מיומן, נמנע מלשמש בה כשליח ציבור. וגם חזנים מקצועיים יעדיפו לשמש כשליחי ציבור בתפילת מוסף שיכולה מבחינה מוזיקלית לשמש כהגשה של יצירה מוזיקלית  קצרה ולהכניס בה מקסימום שניתן של ביצועים מוזיקליים, כך שהחזן המקצועי גם נותן יצירה מעניית וגם בזמן קצר. אם יורשה לי מבחינה מוזיקלית בלבד כמובן לומר, שזה יצא כמעין מופע קצר, תמציתי ומעניין  של  פייטן מקצוען  ומעניין. גם החזן מתמלא סיפוק, וכמובן הקהל שקיבל מוזיקה מקצועית בזמן קצר בא על סיפוקו.

יתכן ויהיו אנשים יקרים מקרב הציבור ושאין להם עניין כל שהוא במוזיקה,  שיקראו את דברי אלו וישאלו, מה רוצים מהם? נשיב להם, שכשם שלא כדאי לשחק בחשמל למי שאינו מבין כך לא כדאי לשחק במוזיקה למי שאינו מבין, ולאלה שאינם יודעים שהם אינם יודעים. לכן אף אחד שלא ייעלב.  הנה כל שבוע אנו כותבים מאמרים בעניין זה, ובשלב זה נראה שעוד לא התייאשנו. אז מי שרוצה בבקשה, כל זה מוגש לכבודו. המטרה  הינה שאנו רוצים ליהנות  מהתפילה, וכשלא מבצעים  נכון, מלבד זה  שזה אינו גורם להנאה, זה גורם גם לאי הנאה. רבותיי! מי שמבין ושומע חזן  מתפלל, הוא פשוט מתרגם אותו. אין דבר כזה סתם מוזיקה, או שיש שאומרים שזה מספיק להם מה שהחזן עושה. ישנם בתי כנסת במקומות שונים שגם מי שמבין ואוהב מוזיקה וגם מי שלא מוכן כלל לשלב מוזיקה בתפילה, שני סוגי אנשים אלו מתפללים ביחד וכולם נהנים יחד  ומרוצים עד מאוד מהתפילה. אלה הם ציבור יקר של מתפללים שמתפללים ללא מוזיקה בכלל, קוראים בצורה יפה את התפילה, וזה ממש יפה וממש מהווה דוגמה, ועדיף מהגשה של מוזיקה בצורה  לא נכונה וללא  שימוש  נכון בקול. מחילה מכם, אין לכם מושג כיצד זה נשמע  מכובדי, ואין מה לעשות, ואין מה לכפות כל מוזיקה שנעשית  ללא ידע ולא על פי הכללים שפירושה צרחות וצעקות. האם אתם מוכנים שכך ישמעו אתכם? גם למדנו שמי  שמעוניין לדעת אין מגבלות. קול יפה אינו חובה, ומרבית האנשים יכולים ומסוגלים ללמוד ולבצע. אז אין תירוצים. מי שרוצה להתעסק בדבר זה יבוא וילמד. וידוע וברור שהרבה  היו מעוניינים  לשמש כשליחי ציבור. אז בבקשה שיכבדו זאת וילמדו.  פעם אמר מרצה למוזיקה בחזנות, שאם אדם שאינו מבין היה מבין מה הוא עושה, היה צריך להיות לו אומץ רב לעשות מה שהוא עושה בפני קהל .

בפעם הראשונה שהלכנו ללמוד פיתוח קול, נתבקשנו כל אחד בתורו לשיר את השיר הידוע  רבי עקיבא איש צנוע היה רועה בין הרועים. אנו לתומנו חשבנו שאנו יודעים לשיר, וגם חשבנו שהשיר הזה הוא שיר פשוט לביצוע. אולם כל אחד שפצח בתורו והחל לשיר, מיד ננזף על ידי המורה שהוא אינו שר אלא צורח, ונשאל מדוע הוא צורח. וכך הובכנו כולנו. ולאחר מכן כשלמדנו לבצע את השיר  בצורה מקצועית, תוך כדי האימונים והחזרות  גילינו שמדובר בשיר מהמסובכים שהכרנו. וכשהצלחנו  לאחר אימונים לא מעטים  לשיר אותו פחות או יותר לשביעות רצונו של המורה, נהנינו כל כך מהביצוע והבנו שהיה זה  טוב  שתחילה הובכנו. מכובדי! אנא מכל הלב קבלו את ההערות בהבנה. אם לא נדע מה אנו לא עושים טוב ובעקבות זה אנו  נשמעים לא  טוב, לא נדע איך לעשות טוב על מנת שנשמע טוב. אחת השיטות הידועות  ללמידה בתחומים רבים הינה להציג מה לא טוב לעשות ומזה ללמוד כיצד לבצע נכון.

תחילה חשבתי לגשת ישירות להרכיב ולהציע כאן בעלון תוכניות תפילה על פי מקאמים  לשחרית של שבת, אולם ברשותכם ומאחר והחלום הגדול  הינו לשפר את המצב הקיים היום, ואולי גם את הגישה של הציבור לנושא המוזיקה והפיוט בתפילה בשבתות וחגים. ברשותכם כתבתי את המבוא הזה תחילה.

אין צורך להסביר את משקל החזנות בתפילה. וכמובן שראשית כל בוודאי הכל  לשם שמיים. אבל כולם נוגעים במנגינות. אז בבקשה, בואו נלמד חברים. שימו לב! בבתי כנסת רבים,  הקהל מבצע פיוט בתפילה. לדוגמה: נשמת כל חיי. רואים עד כמה כולם משתדלים להשתתף ממש. כל אחד מנסה ושר, וזה לכשעצמו יפה ביותר, ורואים את ההתאמצות והרצון של כולם. מוזיקאי רואה זאת. הידעתם? אפשר להפוך את הקהלים האלה למקהלות מהטובות שיש, כמובן  עם הדרכה נכונה. במקום זה מה אנו שומעים? מה אנו מקבלים?. מיותר לציין, והאמינו לי, עדיף היה  מניין שמתפללים בו  ללא מנגינות. שוב אי אפשר לקחת מוזיקה ולעשות בה מה שרוצים. סיפר לי חבר יקר שהוא נגן וחזן מקצועי, שהוזמן פעם לביתו של מר"ן הרב עובדיה יוסף זצוק"ל לשמש כאיש הגברה בערב שעשו לכבוד הרב. הגיע לשם פייטן  ידוע שם מחו"ל ושר לרבנו שירים. לקראת סוף הערב ביקש מר"ן מאותו פייטן לשיר פיוט מסוים שהרב אהב, אולם אותו פייטן  לא הכיר את הפיוט. חברי היקר הפייטן ניגש בשקט לאחד מבניו של הרב שנכח בבית  והציע לבצע את הפיוט. בנו של הרב לא הכיר את חברי הפייטן ובשקט  ובנימוס אמר לחברי אינני יודע מה לומר לך רק דע שאם כבודו לא בקיא בשירה זה יכול מאוד לצער את הרב. חברי שהכיר היטב את הביצוע של הפיוט, לקח אחריות והבטיח. ואכן בע"ה וישועתו הצליח לבצע את הפיוט בהצלחה. אני תקווה שמסר זה שהבאתי כאן  מובן. עד כאן ההסבר בעלון זה. ויהי רצון מוריי ורבותיי בעזרת השם בלי נדר שהשם יזכה  אותנו ונמשיך לכתוב ולהסביר על תפילת שחרית של שבת  בעלונים הבאים.

המוזיקה בפיוט וחזנות בשבתות וחגים

מאת: אהרן קלה

נמשיך להסביר את ביצוע תפילת שחרית של שבת.  בשלב שמגיעים לומר את ה' מלך ה' מלך ה' ימלוך לעולם ועד, יש לאפשר לחזן מקצועי או לפייטן בקי במקאמים   לומר זאת והם יבצעו זאת באותו מקאם של השבת. מה שקורה היום שאחד מהקהל אומר מנגינה כפי העולה על רוחו, ובדרך כלל היא בכלל לא מתאימה למקאם של השבת, ולרוב משתמשים כולם במספר מנגינות ידועות באופן קבוע שאחד למד מהשני ושאינן קשורות כלל למקאם של אותה שבת. כך סתם שמעו פעם ועושים אותם תמיד ואפילו הם אינם מכירים  את המקור כגון על לחן מוכר מאוד  של הפיוט אל אליהו ,או לחן שגם מוכר מאוד  של שיר ישן בערבית הנקרא עלה דלעונה, או לחן של אל נורא עלילה של יום כיפור. אלה הם בדרך כלל הלחנים שמבצעים אותם אלה שאינם מבינים במוזיקה והכירו אותם אחד מהשני במשך הזמן ומבצעים אותם בשבתות וחגים בלי קשר למקורם. אם זה פיוט של יום כיפור,  אז מה הקשר לעשות לחן זה בשבת שכלל לא קרובה ליום כיפור? מדוע לעשות זאת? מה, ככה סתם עושים? מבחינה מוזיקלית זה לא מקובל כלל וכלל.

למשל אם אנו לדוגמה בשבת של מקאם ביאת (להזכירכם מה שלמדנו בעלונים קודמים מקם ביאת הולך  לדוגמה יחד עם מקאם כורד  וחוסייני. בהמשך בע"ה נלמד גם על קבוצות מקאמים אחרים ). ניתן לעשות  את ה' מלך בלחנים הבאים:

בלחן של שמח בני בחלקך= מקאם ביאת.

בלחן של הפיוט חביבי יה חביבי האל המלך =מקאם כורד.

בלחן של  הפיוט שבחי  ירושלים = מקאם כורד .

ובשבתות הקרובות לימים נוראים ,ראש השנה וכיפור יפה ומרגש מאוד  ונהוג לעשות את ה' מלך בלחן של יה שמע אביונך –מקאם ביאת.

נהגו החזנים המקצועיים בשבת שלפני מועד לעשות בין השאר את ה' מלך בלחן של שיר ופיוט של אותו מועד וזה מרגש מאוד כאילו מעירים את הקהל ומזכירים לו את המועד המתקרב, ותמיד ראינו שהקהל, גם מי שלא מבין במוזיקה ממש, פתאום מתעורר כאילו מזדהה עם אותו הפיוט שמזכיר לו את החג הקרב ובה, ורואים את החיוך שעולה על פני הציבור כאשר הם מזהים את הפיוט המזכיר להם את המועד המגיע, ובעקבות זאת לפתע יש השתתפות גדולה מאוד של הציבור בביצוע המנגינה.

אם מישהו מהציבור  היקר הקוראים את דברי אלו מעוניין להתאמן ולבצע את הלחנים שהצענו כאן לבצע בהם את ה' מלך, עליו לזכור מה שרשמנו בעלונים הקודמים לגבי משקל בלחן ומריחת  המילה הראשונה של המשפט, במידה והמנגינה של הלחן לא מתלבשת לו בקלות, וכך יתאמן ויצליח לבצע את כל הלחנים שצוינו כאן וזה בדוק.

היה לי דוד יקר מחלוצי המוזיקאים הראשונים כאן בירושלים ששמו היה  נסים סלמן ע"ה אשר הלך לעולמו לפני מספר שנים. בחלק מחייו התגורר נסים  בשכונת נחלאות והיה לו שם חדר  בו היה מתקן כלי נגינה אקוסטיים כגון עוד ,קנון ,כינור וכן הצטיין בנגינה על עוד וקנון והיה נחשב לאחד מגדולי הנגנים בכלי נגינה אלו. כמו כן היו לו מספר רב מאוד של תלמידים, חלקם הגיעו ללמוד לנגן על עוד או קנון או כינור וגם ללמוד שירה, פיוט וחזנות. ממש הייתה תנועה גדולה מאוד של תלמידים שהגיעו ללמוד אצלו בכל משך היום והיו יוצאים ונכנסים לביתו תלמידים. והוא לא דחה איש שרצה ללמוד, עד כדי כך, שעל מנת ללמד וגם לסדר את סידוריו בביתו היו מסכימים התלמידים להגיע וללמוד אצלו ולאפשר לו באותו הזמן שהוא מלמד אותם גם לסדר את ענייניו בביתו. וכך בתחילת השיעור היה מסביר לתלמיד מה עליו לעשות. ובזמן שהתלמיד היה מבצע, הוא היה מסתובב בביתו  ושומע  מה עושה התלמיד ומעיר לו או משבחו  על ביצועיו. ואני הייתי עד לכך.  דודי נסים ע"ה הסביר לנו פעם, כי גם בין הנגנים ובין החזנים הפייטנים והזמרים ישנן שתי קבוצות, חלקם מוזיקאים  מקצועיים וחלקם חקיינים, כלומר יש נגן או זמר שלומד לנגן או לשיר על פי שמיעה בלבד  והוא מסוגל להגיע להישגים מרשימים מאוד בביצוע מה שלמד על פי שמיעה בלבד וזה גם מאוד יפה כשלעצמו. אולם היכן תעלה כאן בעיה? במידה ויסיטו ויטעו  את אותו נגן או זמר, בכך שהקהל ישתתף פתאום בשירתו, לא במקום שהוא שר אותו, אחד  כזה יכול לאבד כוון ולא יוכל להמשיך ולבצע כנדרש. לעומתו זמר או חזן מוזיקאי מקצועי ישלוט הוא  בקהל, ובמקום שיטעו אותו הוא יוביל אותם לדרך הביצוע הנכונה וכך גם לגבי נגנים.

כיום אנו רואים את הפירות המשובחים שצמחו שם בביתו  של דודי נסים  ז"ל, כמו  גדול הפייטנים והחזנים המפוארים בעולם  רבי  משה חבושה הי"ו, החזן ונגן העוד המפואר  נסים שמחוני ז"ל, ועוד נגנים פייטנים  וחזנים מצטיינים רבים המובילים היום את הפיוט והחזנות והנגינה בארץ ובעולם. חלק מאותם תלמידים שהיו מגיעים אליו ללמוד, הפכו כיום גם למורים ומרצים ידועי שם באקדמיות למוזיקה ובקונסרבטוריומים השונים, ותמיד כאשר הם מלמדים ומרצים על סוגיות במוזיקה, הם מזכירים ואומרים נסים סלמן היה אומר לגבי עניין זה כך וכך. ישנה תופעה שאני נתקל בה לא פעם, כשאני מזכיר כיום את שמו למוזיקאי כל שהוא, מיד אותו מוזיקאי אומר לי גם אני למדתי אצל נסים סלמן יהיה זכרו ברוך.

דודי נסים ע"ה היה איש ירא שמיים, ולמרות היותו עסוק מאוד, הוא נרתם מכל הלב בשנות השבעים בכל ערב שנדרש לכך, ונרתם לרב הגאון ראובן אלבז שליט"א ראש ישיבת אור החיים בירושלים, שעסק רבות בלהחזיר אנשים בתשובה, כפי שספד לו הרב וסיפר עליו ביום פטירתו.  הוא סיפר כי היה לוקח את דודי כל ערב לעיר אחרת והם היו יושבים ברחוב בו היו גרים אנשים חילוניים גמורים עם בעיות לא קלות. הרב היה נותן לדודי הוראה להתחיל לנגן והיה עוד מישהו שהיה שר איתם, וכך היו מתאספים אנשים רבים מאוד והיו שרים להם שירים ופיוטים בלחנים ערביים מוכרים והייתה שם שמחה רבה. בשיאו של הערב היה הרב אלבז שליט"א מסמן להם לעצור והיה דורש דברי תורה וחיזוק, ובדרך זאת על פי עדותו של הרב, הצליח להחזיר  מאות אנשים בתשובה.הרב הבהיר שהיו אנשים רבים  חילוניים בלשון המעטה, נמשכים ומגיעים לשמוע את המוזיקה,  ובדרך זו היו מצליחים לאסוף אנשים ולהחזירם בתשובה. בזה נסיים כאן, ובלי נדר, אם ירצה השם, נמשיך ללמוד על תפילת שחרית של שבת גם בעלונים הבאים.

המוזיקה בפיוט וחזנות בשבתות וחגים

מאת אהרן קלה

נמשיך להסביר את ביצוע תפילת שחרית של שבת

בבתי כנסת אשר שם נותנים מקום נכבד לשירה והפיוט, כמו לדוגמא בבית הכנסת עדס בשכונת נחלאות ובבית הכנסת שבהר ציון בהדרכתו של ר' אברהם כספי, יש חזן המוביל את התפילה. בנוסף ישנו גם פייטן. החזן מבצע את התפילה וכאשר הוא מגיע למקומות שאותם שרים, כגון נשמת כל חי ,שוועת עניים , אל ההודאות וכו', החזן מכבד את הפייטן שיושב בין הקהל לבצע זאת. וכך מתבצעת החלוקה ביניהם, כמובן עם תיאום, אהדה והערצה גדולה ביניהם. דעו לכם עובדה חשובה מאוד, כל מי שמבין ומקצועי במוזיקה, בלי יוצא מן הכלל, אוהב ונהנה  מאוד קודם  לשמוע ורק לאחר מכן להשמיע. ובמידה  וזה או אחר לא נוהגים כך, זה נובע ומעיד אך ורק על חוסר ידע ואי מקצועיות ולכן אינם נהנים.  מי שלא ידע עד כה  מהיכן המקור לכך שאנו רואים (לעיתים רחוקות אומנם) בבתי הכנסת השונים  כי החזן מכבד ונותן לפייטן מבין הקהל לשיר קטע מוזיקלי בתפילה אז ממקומות אלה למדו זאת. יש  לציין גם כי  בדרך זו מתאפשר לחזן בזמן שהפייטן מבצע לנשום עמוק, להירגע, להתרכז ולאזור כוחות להמשך ביצוע התפילה, ובכך להצליח ולהגיע לביצועים ברמות גבוהות מאוד שהקהל נהנה ומכבד זאת מאוד, ומקשיב בדממה למהלך התפילה.

כעת נגיע לשלב בתפילה של ויושע ה' ביום ההוא את ישראל.

בדרך כלל אדם מסוים מקרב האנשים שקראו את הזמירות לבקשת החזן, ממשיך את ויושע עד הלכו ביבשה בתוך הים. הידעתם מדוע החזן מבקש שימשיכו עד הלכו ביבשה בתוך הים? היות והחזן רוצה להתכונן ולהכין את עצמו לתפילה ולטון המתאים  ולהיות מוכן להתחיל ולבצע את כי לה' המלוכה. בדרך כלל הציבור אינו בקיא, והציבור שר את "אז ישיר משה.." לא בטונים נכונים. אנו שמים לב שלעיתים הציבור במהלך ביצוע של אז ישיר, לפתע כמו נרדם ופתאום חוזר, כך שאם החזן (במיוחד אם אינו מקצועי וגם אם הוא מקצועי) ישתתף איתם בכל זה, הוא ימצא את עצמו בטון שלא מתאים לו. ומתוך כל הערבוביה הלא מקצועית הזאת, לצאת לביצוע התפילה בשלב של כי לה' המלוכה החזן עלול לאבד כל כיוון. זו הסיבה, שהחזן יבקש שימשיך את התפילה איש מהציבור עד "הלכו ביבשה בתוך הים" על מנת שיהיה לחזן שהות, להכין עצמו לכניסה נכונה מבחינה מוזיקלית וטון מתאים. כשיגיע לשלב של "כי לה' המלוכה" ובמוואל קליל  ועדין מאוד ובמקאם של אותה השבת, יבצע את "כי לה' המלוכה" עד שמגיע לקדיש (ואת הקדיש יבצע בלחן של שיר ). נזכיר שאנו לומדים כעת על תפילה עוד מעלון הקודם, ולכן המקאם שדובר בו הוא  מקאם ביאת שהוא הולך בין השאר יחד עם מקאם כורד וחוסייני לכן את הקדיש ניתן  לדוגמה לבצע כך :

בלחן של מנגינת הפתיחה המוכרת מאוד של הפיוט הידוע והמפורסם  אל בעוני הבט ובערבית בלחן של השיר הידוע ששמו אינתא עומרי שאותו כולם מכירים. או על לחן שיר יווני שבוצע גם בעברית הנקרא עיניים שלי . או על לחן של שיר מצרי עתיק המוכר מאוד לציבור ששמו בערבית הדי רביע שאותו כולם מכירים.

ללא ספק הנכם מכירים את  לחני השירים האלה אולי לא לפי שם הפיוט, אולם אם תשמעו את השירים מיד תזהו את השירים. היות ושימוש בלחנים אלה הוא רב, בקרב שליחי ציבור שלמדו אותם אחד מהשני. והם אינם יודעים את מקורם ובוודאי לא את המקאם בו הם מבוצעים, לאחר הקדיש ממשיכים את התפילה גם בצורה של מוואלים קלילים.  ויש להיזהר שלא להתחיל לשיר שירים במיוחד, מדובר לגבי שליחי ציבור שאינם יודעים לעשות מוואל, ומחוסר אונים הם מתחילים ממש לשיר את התפילה בלחנים מלאים של שרים. פשוט שרים את התפילה כי אין להם כלים אחרים, וכאן למעשה מבחינה מוזיקאלית מתבצעת טעות צורמת לכל אוזן.

נכון לעשות: במהלך התפילה לבצע מוואל קליל מאוד עם נגיעות זעירות במיוחד, בלחנים של שירים ידועים ומיד לסגת וכך הלאה. לאחר מספר שניות שוב נגיעה ושוב נסיגה ושוב מוואל קליל וכך הלאה. זאת הדרך הנכונה לבצע תפילה מבחינה מוזיקאלית ואין דרך אחרת. לא פעם פנו אנשים מהציבור לחזן ואמרו לו הנך מבצע ממש יפה אבל אתה מזכיר לנו שיר אותו התחלת לבצע מאוד יפה אולם בצעת חלקיק מאותו שיר ופתאום הפסקת או עברת ללחן אחר.

רבותיי התשובה לכך הינה כי זה הביצוע הנכון והמדויק לתפילה. שאלה זאת רק מראה שהציבור נהנה מאוד מהתפילה. כשהנגיעות בלחנים והיציאה המידית יוצרת גירוי, והקהל מאוד נהנה מכך. בע"ה בלי נדר שהשם יזכנו להמשיך בשבועות הבאים ולהסביר עוד על תפילת שחרית של שבת.

המוזיקה בפיוט וחזנות בשבתות וחגים

מאת :אהרן קלה

בעלון זה נתחיל להסביר מקצועית את המקאמים לביצוע התפילות.

אפשרות ראשונה

תהיה על ידי מקאם נהוונד וניתן יהיה לבצעה  בין השאר עם מקאם ראסט ומקאם סיגה.

אפשרות  שניה

מקאם חיג'אז אשר ניתן לבצע בין השאר עם מקאם ראסט.

אפשרות שלישית

מקאם עגאם אשר ניתן לבצע בין השאר עם מקאם ראסט.

אפשרות רביעית

מקאם ביאת אותו ניתן לבצע בין השאר עם מקאם כורד ומקאם חוסייני.

אלו הן חלק מהדוגמאות המהוות את האפשריות הבסיסיות לבצע בהן את התפילות.

כעת נסביר את שילובי המקאמים וכן את מה שניתן להפיק מהם.

הסברנו שמקאם חיג'אז הולך עם ראסט. מה המשמעות? המשמעות היא שאם לדוגמה אנו מבצעים את האפשרות הראשונה שלעיל, כלומר מקאם נהוונד, אשר ישמש כמקאם המרכזי של אותה התפילה. ובהמשך התפילה, כפי שביארנו בעבר, הפייטן יעשה מוואלים ונגיעות זעירות  ובמהלכן יכנס  ממקאם נהוונד לראסט. והיות וראסט הולך עם חיג'אז אז ניתן יהיה לעבור מראסט לחיגאז ומחיג'אז חזרה לראסט ומראסט לנהוונד ומנהוונד לסיגא וכך יוצא שקבלנו את האפשרות הראשונה שהתעשרה במקאם נוסף שהוא מקאם חיג'אז. כלומר, לאפשרות הראשונה שציינו לעיל  נוספו המקאמים: נהוונד, ראסט, חיגא'ז וסיגא. ניתן לבחור באפשרות השלישית בה ציינו שעג'אם משתלב עם ראסט ומכאן שניתן להגיע ולהתחבר לעג'אם ומעג'אם לחזור לראסט ומראסט לנהוונד וכך העשרנו את האפשרות הראשונה גם בעג'אם וכך נוספו לה נהוונד ראסט חיג'אז עג'אם וסיגה. עושר מקאמים היוצר הרמוניה.

כך שיצא לנו להשתמש במגוון לחנים בתפילה אשר תהיה עשירה ומעניינת כך מבצעים כל החזנים והפיטנים גאוני המוזיקה

למעשה הסברנו כאן בעזרת איזה מקאם ניתן לעבור ממקאם מסוים למקאם אחר. וציינו שאחד הכלים העיקרים ביותר להשתמש בו למעבר הוא מקאם נוסף אחר, המשמש חיבור לשני המקאמים. כמובן שזהו הסבר בסיסי על "קצה המזלג" וניתן להתעמק בעניין זה עד אין סוף.אך אם נסביר את העיקרון ניתן לומר גם כי כל מקאם מורכב בדרך כלל מכמה מקאמים שונים. ולא כל מקאם מתאים לכל מעבר. לכן, לדוגמה אם נשתמש באפשרות הראשונה שצוינה לעיל: נהוונד, ראסט, וסיגא, אז נוכל לצרף את המקאמים עג'אם וראסט לאפשרות הראשונה  דרך מקאם ראסט, היות ואת מקאם עגאם ואת חיג'אז אפשרי לבצע עם ראסט. כך ניתן "לאתר" מקאמים נוספים אחרים לאפשרות הראשונה וגם לאפשרויות הנוספות שציינו.

אבקש להזכיר את אחד ממורי הנפלאים הרב מרדכי אשכנזי שליט"א שלמדתי אצלו  בעבר בין השאר את עניין השימוש במקאם נוסף לשם מעבר. כעת, כיצד באקדמיה למוזיקה היו מתרגמים את כל מה שרשמתי לעיל? על מנת שתהיה מובנת לכם "שפת המקאמים" בה השתמשתי כאן ולתרגמה, עליכם קוראים יקרים, לקחת ספר או ספרון של פיוטים המסודרים  לפי מקאמים. ניתן לרכוש אותו בכל חנות של ספרי קודש ויש ברוך השם מספר סוגים של ספרים וספרונים כאלו. לאחר מכן קחו את העלון הזה ובחרו בשירים של המקאמים שציינו במאמר.  תחילה, עירכו רשימה של פיוט או שתיים אותם אתם מכירים היטב, מול כל מקאם אליו הם שייכים. ושמעתי קהלים רבים בבתי כנסת גם כאן בשכונתנו שמכירים הרבה פיוטים ומשתמשים בהם בתפילות.וכך יובהר לכם שיוך כל מקאם שציינתי, לשיר אליו  הוא שייך.

אז הנה! הגיע הזמן ללמוד ולעשות סדר. התחילו להתאמן ואני מבטיח לכם שבזרת השם יתברך יחול שינוי גדול  לטובה בביצוע שלכם ובכלל בחזנות. זהו עולם נפלא שכדאי להתנסות בו וליהנות ממנו. כמובן בשילוב ושימוש נכון בכל הנושאים המוזיקליים שלמדנו עד כה בעלונים הקודמים. המלצתי היא שתשמרו אותם אצלכם היות ובכל עלון נרשמו דברים שבעלון הבא משלימים אותם.

שתיהיה לכם הצלחה רבה.

המוזיקה בפיוט וחזנות בשבתות וחגים

מאת : אהרן קלה

רשימת המקאמים לפי שבתות וחגים

בראשית – ראסט  פיוט לדוגמה נכבש הרי בערבית בוסט אריח

נח –  חיג'אז  פיוט לדוגמה הפרח בגני

לך לך – צבא פיוט לדוגמה הפיוט לבר מצווה יומא טבא דרבנן

וירא – נהוואנד פיוט לדוגמה  יפרח וירבה בערבית איפרח יא אלבי

חיי שרה  – חיג'אז

תולדות –  מאהור  פיוט לדוגמה נעימה לי עירך יה נעימה לי

ויצא –  עג'אם פיוט לדוגמה מקהלות עם ברכו אל

וישלח – צבא

וישב –  נהוואנד

מקץ –  סיגא כמו  מנגינת קריאת התורה פיוט לדוגמה זהו אלי וגואלי

ויגש  – ביאת פיוט לדוגמה ישמח חתני

ויחי  – חיג'אז

שמות  -ראסט

וארא – ביאת

בא – סיגא

בשלח – עג'אם

יתרו  – חוסייני המנגינה הכורדית

משפטים  – צבא

תרומה  – ביאת

תצוה – סיגא

תשא – חיג'אז

ויקהל – חוסייני

פקודי – נאווה פיוט לדוגמה בר יוחאי נמשחת אשריך

ויקרא – ראסט

צו – נהוונד

שמיני – חוסייני

תזריע – סיגא

טהורות – ראסט

אחרי – חיג'אז

קדושים – צבא

אמור – חוסייני

בהר – נאווה

בחוקותי – ביאת

במדבר-  ראסט

נשא – חוסייני

בהעלותך – סיגא

שלח לך-  נאווה

קרח – חוסייני או נהוואנד

חקת – ראסט

בלק – ביאת

פינחס – צבא

מטות – נאווה

מסעי – נהוואנד

דברים – חיג'אז

ואתחנן – חוסייני

עקב – סיגא

ראה – ראסט

שופטים – עג'אם

תצא – ראסט

תבוא-  חיג'אז

נצבים -נהוואנד

וילך – ראסט

האזינו – חוסייני

וזאת הברכה – עג'אם

א' דפסח – סיגא

ב' דפסח – עג'אם

א' שבועות  – עג'אם

ב' שבועות – חוסייני

א' סוכות – סיגא

ב' סוכות – עג'אם

שמחת תורה – עג'אם או סיגא

רשימת המקאמים הנ"ל נקבעה ופורסמה  לפני שנים רבות על פי הסברה ע"י חכמי יהדות  חלב שבסוריה. כפי שצוין בעלונים קודמים, המקאם נבחר על ידם עד כמה שניתן לפי הדרמה של  פרשת השבוע.  אם לדוגמה הדרמה בפרשה עצובה נקבע לה מקאם צבא או חיג'אז.  אם שמחה יותר נהוואנד וכו'.  בהזדמנות זאת נציין כי  המקאם בו נוהגים לבצע  את שבע הברכות לחתן והכלה הינו   מקאם עג'אם.

על מנת לתרגם לכם הוספנו ליד כל מקאם  ברשימה זו דוגמה של שיר מוכר כדי  שתזהו את המקאם באימונים. כיצד תבצעו פעולה זאת? תשירו את הפיוט וכך תכנסו למקאם. בכל בית כנסת שם יש חזן מקצועי, החזן נוהג לבצע בשבתות ומועדים את התפילה במקאמים לפי  רשימה זאת.  על כן מומלץ לשמור גם  את העלון הזה על מנת שתדעו בכל שבת באיזה מקאם יש לבצע את התפילה. בהצלחה!

 

בפיוט וחזנות בשבתות וחגים

מאת: אהרן קלה

בעלון זה רבותיי, נעסוק באופן שטחי ביותר במזיקה בה משתמשים באמירת הסליחות.

הלחנים בהם משתמשים לביצוע המנגינות המפורסמות והידועות לכולם באמירת הסליחות הם ממגוון רחב של מקאמים. לכן, גם דרושה מיומנות בביצועם. מי שלא בקיא בביצוע, ישמע את עצמו פתאום צועק, או שפתאום קולו לא נשמע. והוא לא יבין מדוע בפיוט אחד, מתוך הסליחות  הוא מצליח להישמע באופן סביר, אך בפיוט אחר מהסליחות הוא נשמע פחות טוב. בעלונים האחרונים למדנו על נושא המעבר ממקאם למקאם. ומי שלא יודע לבצע זאת כנדרש, גורם להיווצרוהמוזיקה ת תופעות לוואי אלו.

למעוניינים נציין כעת את המקאמים בהם כולם משתמשים באמירת הסליחות, בלחנים המפורסמים והידועים לכולם. שמרו על רשימה זאת, האמינו לי טיפ כזה לא כל אחד שש לתת.

בהצלחה

המוזיקה כפיוט וחזנות בשבתות וחגים

מאת: אהרן קלה

ביצוע תפילת שחרית של ראש השנה, בלחן הידוע המוכר והמקובל בבתי הכנסת של קהילות בני עדות המזרח כפי שנוהגים כיום לבצע, הינו במקאם סיגא. כל החזנים מבצעים את הלחן המוכר הזה. החזנים הלא מקצועיים, למרות שאינם בקיאים במקאמים, למדו את המנגינה של התפילה ויש מהם שאף מבצעים את התפילה די יפה. אולם, הביצוע שלהם הינו באופן  בסיסי ביותר.

היתרון שיש לחזנים המקצועיים הוא שהם יכולים לשלב  ביצועים מיוחדים, היות ובניגוד לחזנים הלא מקצועיים יש להם שליטה על המקאם והם יודעים היכן  בדיוק הם נמצאים בכל רגע בתפילה, מבחינה מוזיקלית, דברים אלו אין למי שאינו מקצועי ובעיה נוספת, לדוגמה שיש לחזנים הלא בקיאים במקאמים הינה כאשר בקדושה היות והם עושים את הקדושה  באחת המנגינות המוכרות שנוהגים לעשות בהם קדושה, שעלתה על רוחם באותו הרגע ואשר הם בכלל במקאמים אחרים ולא במקאם סיגא בו מתבצעת התפילה.  וכל זאת מחוסר ידע. מה זה גורם? שבדרך כלל הם מאבדים את המנגינה הידועה של התפילה אותה ביצעו עד הקדושה, ואינם מצליחים לחזור אליה מה עליהם לעשות ?

אפשרות אחת היא שהחזן ימשיך ויבצע באותו הלחן של המנגינה הידועה של התפילה  את הקדושה והקהל רק יענה קדוש קדוש וכ"ו. ואנוכי הייתי עד, שביצעו  כך בבתי כנסת  שונים וזה גם נשמע יפה, או שיבצעו את הקדושה בלחנים ממקאם סיגא לדוגמא לבצע את הקדושה בלחן  הבית של "רחמן חוס על עם לא אלמן" מתוך הפיוט המפורסם והידוע "נגילה הללויה" במקאם סיגא. (לא לטעות יש גם את הפיוט המפורסם נגילה הללויה בלחן במקאם ביאת ולא ללחן זה הכוונה ).

וכן בכל קטע אותו שרים בתפילה, יש למצוא לו לחן של פיוט במקאם סיגא ולבצעו וכך מבצעים חזנים מקצועיים כאשר להם יש עוד יתרון שהם יכולים לבצע מעברים, אומנם עדינים ומעטים מאוד ובמקומות מסוימים מאוד בתפילת שחרית של ראש השנה.

כך שלדעתי לא כדאי לאדם שאינו מקצועי פחות או יותר, לקחת על עצמו ולבצע את תפילת שחרית של ראש השנה.  יהיה לו קשה מאוד והקהל לא  ייהנה מכך. שמעתי פעם מחזן מקצועי שלדבריו נהגו להזמינו לקהילה גדולה ומפוארת בחוץ לארץ מידי שנה,  על מנת שישמש להם  כחזן בראש השנה וכיפור. שנה אחת הודיעו לו, שאין להם תקציב לכך וביטלו את הגעתו ונשארו ללא חזן. ואדם אחד מקרב ציבור המתפללים, שימש כשליח ציבור בעזרת רב הקהילה. לאחר שנה לפני ראש השנה, התקשרו אליו שוב  נציגים מהקהילה וסיפרו לו שגם השנה אין להם תקציב מכספי בית הכנסת לשלם לו. אולם מאחר ולדבריהם  הם מאוד  לא נהנו מביצוע התפילה בשנה שחלפה היות ובוצעה על ידי אחד מהקהל  שלא היה בקיא כלל וכלל בחזנות. לכן לדבריהם, החליטו הם וחבריהם לשלם מכספם את הסכום הנדרש. וכך אספו את  הסכום לשלם לו על מנת  שיגיע אליהם וישמש להם כחזן. הבאתי לכאן דוגמה זאת על מנת להראות כמה עניין של חזן מקצועי ובקיא, מאוד חשוב.

המוזיקה בפיוט וחזנות בשבתות וחגים

מאת : אהרן קלה

עד כה דנו ולמדנו על המוזיקה והמקאמים בתפילות, כעת  מצאתי לנכון להביא כאן נושא חשוב מאוד שחובה ללמוד אותו עוד לפני למידת המוזיקה שבתפילות. ולשם כך בחרתי לארח בכבוד רב בעלון זה  את דודי היקר חכם חיים סלמן שליט"א,מנהל  האתר העירקי באינטרנט. היות והוא מומחה לדקדוק של לשון הקודש. ועוסק ומעביר מזה שנים רבות  שעורים בנושא זה, ועל מבטא האותיות. אני מברך אותו על שנאות לכבד אותנו ולהביא כאן שיעור שהקדיש לעלון שלנו הנה לפניכם דבריו.

 

קוראים יקרים!
ראשית אני מברך אתכם שזכיתם לקרוא בכל שבוע את המאמרים של הרב אהרון קלה הי"ו על המקאמים של התפילות. דבר חשוב מאוד כדי להתמצא בלחנים השונים בהם מבוצעות התפילות בשבתות ובחגים.
הרשו לי רק להוסיף כמה חשוב לפני הלחנים, לדעת טוב את כללי הדקדוק של לשון הקודש שהיא שונה בהרבה משפת העברית המדוברת ברחוב.
ללא כללים אלה אי אפשר לדעת לקרוא את המלים של התפילה במדוייק כגון: מה הוא קמץ קטן, מה הוא דגש, איך מבטא האותיות וכו'.
אתם יכולים למצוא באינטרנט שיעורים שלי על מבטא האותיות רק רשמו: חיים סלמן.
לנוחיותכם אני מצרף כאן את כללי הדקדוק בקיצור.
כל טוב לכם ועלו והצליחו
שנה טובה ומבורכת/

בס"ד

שיעורי דקדוק ולימוד לשון הקודש

א. התנועות

תנועות גדולות                              תנועות קטנות                           חטפים

ָ     קמץ – חָכָם                              ַ  פתח – נַחַת                ֲ    חטף פתח – מחֲליף

ֵ    צירה –  בֵּית                            ֶ סגול – מֶלֶךְ                    ֱ  חטף סגול – יהֱנה

ִ י  חיריק מלא – שִיר                    ִ חיריק חסר – גִּדעון           ֳ   חטף קמץ – טהֳרה

וֹ   חולם מלא – עוֹלם                    ָ קמץ קטן – חָכְמָה

 מֹ חולם חסר – מֹשה                     ֻ  קובוץ – גֻּלּה

וּ    שורוק – שמוּר                                                 וכן יש שוא ְ  שהוא אינו תנועה

ב.החטפים

חטף פתח נקרא כמו פתח.  חטף סגול נקרא כמו סגול. חטף קמץ נקרא כמו חולם.

ג. הקמץ הקטן

הקמץ הקטן נקרא כמו חולם. ואלו הכללים מתי קמץ נקרא קמץ קטן:

1. אם יש שני קמצים רצופים והטעם של המלה הוא על הקמץ הראשון, אז הקמץ השני הוא קמץ קטן. לדוגמא: וַיָשָב , הטעם בי' לכן הקמץ ב-ש הוא קטן.

2. כשיש דגש באות שאחרי הקמץ, הקמץ הוא קטן. לדוגמא: עָזִּי .

3. קמץ אחרון במלה ואחרי המלה יש מקף, הקמץ הוא קטן. לדוגמא: כָּל -.

4. אם יש שוא אחרי הקמץ (ואין בקמץ מעמיד או טעם), הקמץ הוא קטן. לדוגמא: וּבְשָכְבְּךָ .

ד. השוא

ישנם שני סוגי שוואים: שוא נח ושוא נע.

כללי השוא הנח

1. כל שוא בסוף המלה. כמו: מָסָךְ (מוסר: אם יש מסך אין המשך וצריך לבטלו!)

2. שני שוואים בסוף המלה. כמו: שָמַרְתְּ  – שניהם נחים.

3. שוא אחרי תנועה קטנה. כמו: מִקְלָט  – הוא שוא נח.

4. שוא אחרי תנועה גדולה מוטעמת. כמו: תְּסַפֵּרְנָה – הוא שוא נח.

5. שני שוואים רצופים. כמו: יִשְמְחוּ – הראשון הוא נח. (והשני הוא נע-ראה להלן)

ר"ת קוס"ם: קטנה, שורוק ו' בראש המלה, סוף מלה, תנועה גדולה מוטעמת.

כללי השוא נע

  1. שוא נע מבטאים כמו צֵירֵי.

2.  שוא בראש המלה. כמו: יְלָדִים – הוא שוא נע.

3. השוא השני מבין שני שוואים רצופים. כמו: מַסְמְרִים – השוא השני הוא נע.

4. אחרי תנועה גדולה בלתי מוטעמת. כמו: אוֹכְלִים – השוא הוא נע.

5. באות דגושה בדגש חזק. כמו: קִבְּלוּ – השוא הוא נע.

6. שוא תחת האות הראשונה מבין שתי אותיות רצופות זהות. כמו: הִנְּנִי – הוא נע.

יש עוד אפשרות לבחון אם שוא הוא נע או נח לפי צורת היסוד שלו. אם מוצאו משוא, אז השוא הוא נח. אם מוצאו מתנועה אז הוא נע. למשל: תִּשְמְרוּ – צורת היסוד (יחיד) היא: יִשְמֹר – השוא באות ש' הוא נח כי מקורו בשוא. והשוא באות מ' הוא נע כי מקורו בתנועה.

ר"ת אבגדה"ו: בראש מלה, שני שוואים, אחרי תנועה גדולה, מודגשת, שתי אותיות הדומות, שש אותיות בג"ד כפ"ת.

ה. דגשים

דגש קל

1. רק באותיות בגד – כפ"ת.

2. כאשר בגד – כפת בראש המלה כמו: בַּיִת , גֶּּר, דֶּרֶךְ, כְּפָר, פָּח, תַּלְמִיד.

3. אחרי שוא נח: נִשְבֹּר, הִדְגִּיש.

דגש חזק

1. בכל האותיות חוץ מאשר באותיות הגרוניות: אח הרע. (אמנם יש יוצאים מהכלל כמו: שֶרּאשי נמלא טל. או תביאּו שני עשרונים.

2. אחרי תנועה קטנה: אִלֵּם, דַּיָּג.

ז"א כל דגש הוא בד"כ דגש חזק. רק כאשר הוא באותיות בגד – כפת צריך לבדוק אם הוא חזק או קל .

ו. המפיק

המפיק הוא נקודה בתוך אות ה' שבסוף מלה. מפיק פירושו מוציא. ז"א שצריך לבטא את האות ה'. לדוגמא: יַלְדָּהּ שפירושו הילד שלה. בְּנָהּ = הבן שלה.

ז. פתח גנובה

לפעמים האות ה' בסוף המלה מנוקדת בפתח. פתח זו נקראת פתח גנובה כי היא שייכת לאות שלפניה. כגון: גָּבוֹהַּ ומבטאים אותה: גָּבוֹ וָהּ. מַגְבִּיהַּ ומבטאים: מַגְבִּי יַהּ.  כך גם המלים: שָמֵחַ קוראים: שָמֵ-יַח, יוֹדֵעַ קוראים: יוֹדֵ-יַע, פוֹתֵחַ קוראים: פוֹתֵ-יַח.

ח. ה' הידיעה

  1. 1.     ה' הידיעה מנוקדת בד"כ בפתח ואחריה דגש חזק כמו: הַיֶּלֶד, הַמּוֹרֵה.
  2. לפני האות ח' היא מנוקדת בפתח ללא דגש אחריה כמו: הַחוֹחִים אבל אם האות ח' מנוקדת בקמץ אז ה' הידיעה מנוקדת בסגול כמו: הֶחָלָב, הֶחָכָם, הֶחָזֵה.
  3. 3.     לפני האותיות אהער היא מנוקדת בקמץ ללא דגש אחריה כמו: הָאָרוֹן, הָעֶרֶב.

ט. ה' השאלה

    מנוקדת בד"כ בחטף פתח ואין אחריה דגש כמו: הֲפַרְחָה הגפן, הַתֶלְכִי עם האיש הזה.

המוזיקה בפיוט וחזנות בשבתות וחגים

מאת: אהרן קלה

קוראים יקרים, חג סוכות שמח. במעמד זה נתכבד לספר על אחד מגדולי החזנים והפייטנים שזכינו לשמוע אותם בדורנו וללמוד מהם רבות בתפילה ובפיוט ואשר השאירו לנו לחנים שהפכו להיות שגורים בפי כל הציבור כך שבכל בתי הכנסת של עדות המזרח נוהגים באופן קבוע להשתמש בהם בהנאה.

רבי דוד ריאחי זצ"ל

כפי שפורסם עליו כבר בעבר במקומות שונים, חיבר לחנים והיה  חזן עולמי ממנו ינקו גדולי החזנים של ימנו. היה מתלמידיו של רבי אשר מזרחי. רבי דוד ריאחי יליד תוניס. עלה לישראל, התגורר בירושלים ולאחר מכן עבר לנתניה, על פי בקשת רב העיר לשמש כחזן בבית הכנסת בעיר.

בירושלים נותרו קהל  מעריציו הרבים ורבי דוד היה נוהג להגיע  אליהם  בירושלים באירועים שונים. לשירת  הבקשות, אותה היה מסוגל לבצע לבד מתחילתה ועד סופה באופן מקצועי ביותר וכן לתפילות. היה מבוקש בארץ ובעולם. על פועלו ותרומתו האדירה  הן בחזנות ובפיוט והן על לחניו, קיבל תעודות הוקרה ותשורות. רבי דוד ריאחי השאיר לנו את הלחן האדיר המפורסם של "ושמרו בני ישראל את השבת"  במקאם נהוונד, (כאשר החזן מגביה את קולו ומפייט במקאם חיגאז' את בני ובין בני ישראל אות היא לעולם וחוזר מיד למקאם נהוונד), לחן  המושמע כיום בכל בתי הכנסת של קהילות בני עדות  המזרח וגם אצלנו כאן בבית הכנסת "אורות החומה". רבי דוד חיבר עוד פיוטים ובהם את הפיוט "עזרי עזרי" על לחן של שיר מצרי  עתיק מאוד בערבית בשם "היגרי הגרי", של אחד מגדולי זמרי מצרים  ואת הלחן של הפיוט "גואל יבוא", ולחן מיוחד במינו לפיוט "יא ריבון עולם" ועוד לחנים.  לצערנו,  בגיל 85 הלך רבי דוד ריאחי לעולמו. יהיה זכרו ברוך .

המוזיקה בפיוט וחזנות בשבתות וחגים

מאת: אהרן קלה

הנה ברוך השם עברנו את מועדי חודש תשרי ובע"ה הגענו לפרשת נח. המקאם בו יש לבצע את תפילת שחרית  בפרשת נח הינו מקאם חיג'אז שהוא מקאם עצוב ומשתמשים בו כשיש דרמה בפרשה.

לאחרונה התארחנו  במספר בתי כנסת במקומות שונים אשר לא יצא לנו  לבקר  בהם  מזה תקופה. התופעה בה הבחנו כלל לא היתה  מעודדת. ברוב בתי הכנסת נמצאים ברוך השם אותם החזנים שחיו אולם  הם מבצעים את המנגינות בתפילה בדיוק באותה הרמה ששמענו אותם בעבר ללא אף חידוש או שיפור בביצוע  התפילות, ונראה שאפילו לאותם חזנים כבר משעמם הביצוע הקבוע הזה בו הם מבצעים את התפילה. לא מובן מדוע הם לא יושבים ולומדים מנגינות נוספות ומשדרגים פשוט חבל. הקדוש ברוך הוא זיכה אותם לשמש כשליחי ציבור קבועים, אז מדוע הם אינם נותנים גם מצידם דבר? חזנות זה מקצוע שחובה לכבדו  זה לא  השמעת קולות כל שהם  או ביצוע צעקות וצרחות. חזן מקצועי לא יישאר לעולם באותה רמה וכל הזמן יחדש ויתחדש בביצועיו המוזיקליים.

ברשותכם נחזור למקאם של השבת כפי שאמרנו  מקאם חיג'אז

המלצתי למי שמחזן, לפני שיתחיל להתפלל, שיזמזם לעצמו את הסלסול שנמצא בפתיח של השיר הפרח בגני וכך יבדוק גם  איזה  סולם נוח ומתאים לו וישנה אותו  במידת הצורך   וכך יכנס למקאם ולסולם המתאים לו את הקדיש. ניתן לבצע במנגינה של קטע מוזיקלי במקאם חיג'אז מתוך דיסק של החזן משה חבושה הי"ו. קדושה ניתן לבצע בלחן הידוע של השיר עץ הרימון נתן פריו שחזנים רבים גם לא מקצועיים משתמשים בו לעיתיים לביצוע הקדושה (במיוחד בתפילת מוסף גם כאשר זה לא שייך למקאם שהם מבצעים בו את התפילה).

לחנים נוספים  של שירים ופיוטים במקאם חיג'אז שניתן לשלב אותם או חלקים מהם  בתפילה הם: עוזרני אל חי , השיר  הפרסי גולה סנגם, אל גליל אל גליל (של השיר בערבית יגמיל יגמיל ), הפיוט מול אלי בגודלו (של השיר המצרי בערבית יעואז אל פלפילו ) עת דודים כלה ,אליך אקרא יה ,הפיוט יה רצני ,אנא בחסדך ,סוד המזלות .

כעת מה שנותר למי שמעוניין ללמוד זה לקחת את לחני הפיוטים/שירים שציינו כאן ולהתאים להם את המנגינות שנהוג לבצע בתפילה לפי המשקל כפי שלמדנו והסברנו בעלונים קודמים. נזכיר כי קריאת שמע מבצעים כרגיל במקאם סיגא וכאשר מגיעים להשם אלוהיכם אמת מיד לאחר שהקהל עונה אמת חוזרים חזרה למקאם חיז'אז וממשיכים כך עד סוף התפילה.

לידיעתכם מומלץ להכין את התפילה מראש למקאם כך שלפני התפילה תתכננו לכם מראש  איזה לחן אתם מעוניינים לבצע בכל מנגינה בתפילה כולל קדיש וקדושה.

בהצלחה.

המוזיקה בפיוט וחזנות בשבתות וחגים

מאת: אהרן קלה

בתקופה הזאת של השנה ישנה תחלופה של מזג האוויר לעיתים קרובות, ועל כן רבים סובלים מהתקררות ונהיים צרודים ונוצרות בעיות של  אף אוזן גרון. חזן, פייטן וזמר מקצוען חייב לנהל אורח חיים מסוים כמו ספורטאי מקצוען שחובה עליו לנהל אורח חיים ספורטיבי. כך גם חזן /פייטן /זמר צריך לנהל אורח חיים עם כללים כדי  לשמור מאוד על בריאותו ולמנוע בעיות אף אוזן גרון היות ואלה הכלים העיקריים והחשובים ביותר בהם משתמשים זמרים פייטנים וחזנים לכן מוטלת עליהם אחריות לשמור על קולם.  הציבור מצפה לשמוע את קולם ומזמינם לאירועים, ומה יכולים לומר לציבור? אנו צרודים, יש לנו כאבי גרון  וכו'. אמנם זה הגיוני שאדם יכול פתאום להצטנן אבל מה  לעשות שהוא צריך לשיר באירוע  שאליו הוזמן במיוחד. למעשה יש לו כאן התחיבות. הפייטן  מוזמן מראש לכן זה  מאוד לא נעים. אולם דעו לכם כמעט בוודאות ובאחוז גבוהה מאוד ניתן  למנוע ולשמור שלא להצטנן ולא לפגוע במיתרי הקול. זה אולי לא נוח  ומסורבל אבל אין להם ברירה אחרת שאם לא ישמרו יאבדו פשוט את קולם.

לכן על  אנשים אלה העוסקים בפיוט שירה וחזנות, מוטלת חובה, גם כשרק מתחיל להיות מעט קר, לשמור על חום גופם בכך  שידאגו לדוגמה ללבוש בגדים חמים, לחבוש כובע ולשים צעיף גם במצב של מזג אויר קריר מעט בו אדם אחר  שאינו עוסק בחזנות ופיוט לא היה  נוהג עדיין לחבוש קובע ולהשתמש בצעיף וללבוש בגדים חמים.ובמידה וקרה וחזן או פייטן חש עצמו שהצטנן, אז מהרגע הראשון שהוא מתחיל להרגיש כך,  מיד יישתה ללא הפסק  כוסות תה בזה אחר זה כמה שאפשר יותר ואפשרי גם  עם לימון או נענע וישתדל לנוח,  ואז יבחין בשיפור ניכר, דבר זה בדוק ומנוסה.

פיטנים חזנים וזמרים  מקצועיים נוהגים להשתמש במגיני אוזניים מצמר גם בדרכם בבוקר או בערב לעסוק בשירה, ובמיוחד לאחר מקלחת חובה עליהם, על מנת שלא יתקררו, להתלבש טוב, וכשקר לחבוש כובע ולשים מגיני אוזניים מצמר שבאים עם קשת על הראש אין מה להתבייש בכך. בעצמי ראיתי  את גדולי הזמר והפיוט נוהגים בדיוק כך. אין שיטה או דרך אחרת להימנע מלהצטנן.

והיה אם חזן או הפייטן בכל זאת  לא הצליח לשמור על כללים אלו והתקרר/הצטנן ועליו לשיר או לחזן, אז כמובן ברגע שהקול נהיה צרוד ויש הרגשה של אי נוחות בגרון, ודברים אלו גם באופן פסיכולוגי  מקשים מאוד בריכוז והביטחון יורד ויהיה הוא מקצוען אשר יהיה. נגד זה כמעט ואין אפשרות להתמודד, וגם כך הקול צרוד. וכך בדרך כלל מאבדים כיוון ופשוט לא ניתן לבצע שום שירה וביצוע מוזיקלי  בכלל, וכל שכן במקאמים ובביצוע שירה מורכבת ולשיר בקולות וכו'. כולנו בני אדם ויכולים להצטנן ובעקבות זאת  יעלו תופעות אלו.

לכן אם נקלע למצב כזה ובלית ברירה  עליו לחזן/ לפייט, ראשית לא ילחם החזן בעצמו וינסה לשיר כרגיל בטון ויתעקש עם עצמו, כי אם ינהג כך, יפגע במיתרי קולו, וכתוצאה מכך יאבד את כל קולו, ויתכן אף לתקופה ארוכה. לכן ראשית ישתדל מאוד לא להילחץ  מהמצב כלל וכלל, פשוט להיות רגוע עד כמה שאפשר. תחילה יגרגר במים בגרונו ויוציא החוצה מספר פעמים לאחר מכן ישתה מידי פעם מעט מאוד מים פושרים  ולנסות לשיר בזהירות רבה ובשקט למצוא טון שבו הוא יחסית הכי פחות מתאמץ לחזן או לפייט. ואם תהיה  קיימת אלטרנטיבה שמישהו יחליף אותו, מיד ללא שום היסוס ייתן לאחר להחליפו.

סיפר פעם חזן מקצוען בהרצאה על חזנות    שישנם מקרים שחזן מקצועי מבצע תפילה או פיוט ובכלל אינו מרוצה מאותו הביצוע של עצמו, ולמרות זאת הקהל ששמע הגיב בהתלהבות ושבח את אותו חזן. והיו מקרים הפוכים, שחזן בכיר סיפר שיצא לו ביצוע מושלם ביותר אך לא קיבל שום משוב מהקהל וגם העירו לו שהביצוע לא היה לרוחם. לכן אין מה לדאוג, הקהל ברובו גם כך לצערנו  לא  מבין,  או אפשר לומר שלא יבחינו כמעט בשינוי. יהיו כאלה אולי שירגישו שחל שינוי כל שהוא אך גם  לא יבינו בדיוק להסביר מה קרה, ואולי יגידו שהמנגינה הפעם הייתה לא משהוא מיוחד וכדומה. מי שאכן יבינו יהיו אלה המקצוענים אולם הם יבחינו הפעם בשמיעתם את גדולתו של החזן/פייטן המקצועי איך הוא  מתמודד למרות  המגבלות שנוצרו לו, ורק יתנו לו מחמאות רבות ויגנו עליו מכל ביקורת. וגם דרך ההתמודדות במקרה כזה הינה מקצועית ביותר ואומנות בפני עצמה מבחינה מוזיקלית .

המוזיקה בפיוט וחזנות בשבתות וחגים

מאת :אהרן קלה

המאמר מוקדש הפעם לצדיק הענו, הישר באדם, מרביץ תורה ברבים, הרב הגאון יהודה עובדיה זצ"ל אשר הלך השבוע לעולמו. ברוך דיין האמת.  אנחנו בצער שלא ניתן לאמוד. ועל מנת להתנחם עד כמה שאפשר, נדבר על הרב הקדוש שמאוד אהב את המקורות, כיבד, העריך ותמיד הזכיר בדרשותיו המרתקות  את מוצאו ואת מנהגי ומנגינות העדה העירקית המפוארת. והיה נותן דוגמאות ואומר: בעירקית אומרים כך וכך, או השם של זה כך וכך,  או בבית אבא היו עושים כך וכך, אימי היתה נוהגת כך. כל כך אהב את המקורות עד כדי של יכול היה שלא להזכיר מידי פעם את ילדותו בית אביו זצ"ל. היה צריך לראות איזה חיוך רחב היה עולה בפני הציבור  מבוגרים וצעירים מאושר למשמע דבריו. אצל הרב יהודה בלטה מומחיותו בהוראה. הוא ידע לרתק ולשתף את הציבור הרחב בשיעוריו הרבים שזכה להעביר בפני צבורים רחבים שונים. תוך כדי  העברת השיעור, היה  מערב את קהל המשתתפים.  פונה לאיש זה או לאיש אחר,  שומע את דבריו של זה וזה,  עונה לשאלותיהם ולא שוכח היכן עצר וממשיך בדיוק מאותו מקום שהפסיק.  זאת אומנות בפני עצמה להיות תלמיד חכם לצבור ולהיות רב גדול בתורה ולדעת גם להעביר את הידע לאחרים.

כל שבת בבוקר, היה מכבד את בורא עולם ומגיע מוקדם ראשון לבית הכנסת. ומרוב צניעותו לא הפריע לו ונהג כמו כל גדולי התורה  שגם בפני איש אחד או שתיים שהגיעו תחילה  היה מעביר את השיעור ובהמשך משבת לשבת  מספר  האנשים הלך וגדל.

כאשר הגיע זמן התפילה, היה מתחיל להתפלל בקול רם ומבטא את המלים והאות בסיום המילה במדויק  והיה מדגיש את האותיות בדיוק כמו שנהוג בסגנון התפילה של יהודי עירק, והורגש שרצה לשמר זאת ולא כפי שנוהגים לעיתים בטעות להפוך את סגנון  התפילה למין אם אפשר לומר מודרנית כזאת עם ויתור על הניב המיוחד וחבל מאוד.

והרב כמובן לא ויתר והקפיד על הסגנון הזה, ומפעם לפעם עוד ועוד. וכשהיה מגיע ל"השם מלך", היה מנעים לנו, לי ולאנשים רבים מהקהל במנגינות מבית אבא.  כפי שראיתי והתרשמתי זה מאוד ריגש והחזיר אותנו לילדות לשכונות היפות  בהן גדלנו ובהן למדנו את הסגנון והניב של  המנגינות המפוארות בתפילות.  כידוע משפחתו של הרב נתברכה בחכמים גאונים בתורה ובקבלה, אך גם במוזיקאים גאונים בכירים שהם בני דודו של הרב  שיבדלו לחיים טובים וארוכים  ןביניהם  אף פרופסור למוזיקה,  הבקיאים ביותר בלחנים, בביצוע, עריכה, ניצוח וניהול מוזיקלי בקונצרטים של תזמורות בני עשרות נגנים וארגון מופעים מהגדולים ביותר שנערכו ונערכים בארץ לזיכוי הרבים, בחזנות, בפיוט ןבהשתתפות  גדולי החזנים והפייטנים בארץ ובעולם, כמו ר' משה חבושה הי"ו, אשר בחלק מיצירותיו הנפלאות השתתף בן דודו של הרב יהודה שאף הוא נחשב כיום, מלבד היותו תלמיד חכם מאוד צנוע, לאחד מגדולי החזנים  והפייטנים הבקיא ביותר במקאמים,  החזן העולמי  ציון יחזקאל הי"ו.  והשם יתברך זיכני לא פעם  להיות בין הקהל הרב שהגיע למופעים אלו. לאחר המופעים  הייתי פוגש את הרב יהודה.  ניגשתי אליו  וספרתי  לו על החוויות ממופעים אלו ועל בני דודו הנפלאים  ועל פני הרב היה עולה  חיוכו הצנוע.

מספר פעמים באקראי, לפני שחלה, פגשתי  את הרב יהודה בשוק מחנה יהודה כשהיה בדרכו לבקר את אימו שתחיה. היינו נעמדים  באמצע השוק ומשוחחים רבות על נושאים שונים וביניהם גם על חזנות ופיוט והגשת התפילה. הרב אמר לי שהוא מאוד אוהב לשמוע תפילה מנוגנת וזה עושה לו טוב על הנשמה. וגם בפעמים המעטות ששמע אותי, היה ניגש אלי מלא התרגשות בסוף התפילה  ומעודד אותי להמשיך עוד ועוד פעמים. לצערי הרב זכינו שהרב יהודה כתב מספר לא רב של פעמים בעלון זה בעקבות מצבו אך לא חסך מעצמו והעביר לי באמצעות  איש יקר שביקר אצלו מסר שהוא מאוד נהנה לקרוא את המאמרים, דבר שמאוד החמיא ועודד אותי להמשיך ולכתוב. בשיחות שהיו לי עם הרב יהודה, דיברנו על כך שבילדות אולי לא כל כך התלהבנו מהסגנון של העדה וכיום לא רק שאנו מתלהבים אלא גם מתרגשים מאוד לשמוע, ללמוד ולהשמיע, ויתכן מאוד  שזאת תוצאה  של שילוב  זיכרונות מבית אבא ע"ה ושהתבגרנו ולמדנו יותר לדעת ולהעריך. בכל שיחה עם הרב  דאג  הרב  יהודה במיוחד להשרות אוירה ומצב רוח טוב והיה מזכיר לי מאכלים ייחודיים ומיוחדים של יהודי עירק, כמו מאכל מעדן שנקרא שלר'ם שהוא לפת מבושל ממותק או מלוח מעט שמבשלים לכבוד שבת, והיה מזכיר מנהגים של בני יהודי עירק שאימי מורתי  ע"ה גם שהייתה בת  העדה ואף זכתה להטמן לצד אבי מורי זצ"ל סבי וסבתי ודודי ע"ה  באותה החלקה המיוחדת  של המקובל האלוקי הרב יהודה פתיה זצוק"ל בהר הזתים.

יהי זכרו ברוך של הרב הגאון  יהודה עובדיה זצ"ל מורנו ורבנו  ועטרת ראשנו לעד  אמן.

 

המוזיקה בפיוט וחזנות בשבתות וחגים

מאת אהרן קלה

במוזיקה קיימים ארבעה קולות מרכזיים והם מסודרים מהגבוה לנמוך  כדלקמן:

סופרן גבוה, אלט, טנור, בס.

מקהלה הינה קבוצה של זמרים המבצעים יחד מוזיקה. מקהלת גברים מורכבת מטנור ובס ומתחלקים הטנור הראשון והבס השני .

מקהלה יכלה להופיע בלי שום כלי נגינה או עם נגן בודד או עם הרכב של נגנים. אולם במקהלה צריך שיהיו זמר או זמרים לבצע סולו שירה . יש מקהלות ששרים מתווים ויש מקהלות ששרים משמיעה.

לשם הרכבת מקהלה צריך שיהיה מנצח למקהלה. מפרסמים לציבור שעומדים להקים מקהלה שיגיעו למעין מבדק ותהליך מיון בפני המנצח. יהיו זמרים שעל פי נתוניהם יצוותו על ידי המנצח לקבוצה במקהלה אשר תבצע בקול בס את השירה, ויהיו כאלה שיצוותו לשיר בקול הרגיל שהוא הקול הגבוה מעט מהבס כלומר שבסולם גובה הקולות הוא נמצא לפני  קול הבס והא נקרא טנור .

בביצוע השיר ע"י המקהלה יהיו קטעים אשר כל חברי המקהלה של שתי הקבוצות  ישירו יחד בקול הטנור, הכוונה בקול הרגיל, ובקטעים אחרים קבוצת זמרי הבס ישירו בקול בס וקבוצת זמרי קול הטנור ישירו בקול הטנור שהוא הקול הרגיל כמובן על פי הנחיית המנצח שיקבע איך לבצע את השיר.

 מה שהסברנו כאן זה אפילו לא על קצה המזלג וההסבר הוא רק על מנת שתבינו פחות או יותר בצורה בסיסית ביותר במה  מדובר .

במקהלה ניתן להגיע ולבצע שירים בקולות ובעוד אפשרויות שירה יותר מורכבות כמו ביצוע השיר של חג החנוכה "מי ימלא גבורות ישראל " שרק קבוצה אחת מהמקהלה מתחילה לשיר מי ימלא גבורות ישראל ובשלב זה הקבוצה השנייה מתחילה לשיר מי ימלל גבורות ישראל כאשר הקבוצה הראשונה ממשיכה הלאה את השיר. והקבוצה השנייה ממשיכה את השיר אחריה. וכך כמו שהתחילו, קבוצה אחר קבוצה עד סוף השיר.

 בכל בית ספר שיש שם מורה למוזיקה, המורה בדרך כלל מלמד את הילדים לשיר את השיר מי ימלא הזה כך, היות וזה נשמע מדהים, ומבחינת ביצוע ניתן לבצעו גם עם משתתפים שלא הכי בקיאים במוזיקה.

 לצערי הרב, בכל ביצוע  של המנגינות בתפילות שהקהל שרים יחד, במיוחד בקהילות בני עדות המזרח, לא מגיעים כלל וכלל לרמה ולא הבסיסית ביותר ורחוקים מלהיחשב כמקהלה או אפילו משהו דומה כלל.

בקהילות עדות אשכנז המצב אולי מעט יותר נורמאלי בביצוע השירה בצוותא, ולמרות ששמעתי בכמה מקומות אצל  בני עדות אשכנז את ביצוע המנגינות  ששרו בצוותא ואף היו כאלה מבן הציבור שעשו מעט ובמינון קולות שניים . ויחסית היה זה  מדהים לשמוע את הביצוע. אבל כשהלכתי לשמוע בעוד ועוד שבתות, הבנתי שגם בקהילות האשכנזים לא משקיעים בזה בכל שבת אלא לפי מצב רוחם. וכך גם שם באופן כללי הרמה לא הייתה מרשימה במיוחד.  יש לציין שגם אצל בני עדות המזרח בביצוע שירת הבקשות בחלק של הסולנים  באופן כללי הרמה גבוהה ואפילו גבוהה מאוד. אולם בקטעים שהקהל שרים ביחד, הרמה בדרך כלל לא מרשימה ומרשימה פחות. גם במקומות השירה המפורסמים של הבקשות, הקטע של השרים ביחד אינו ברמה הכי סבירה, ובדרך כלל הסולנים מחזקים את החלק שהקהל שרים ביחד בכך שהם נאלצים להצטרף לקהל לפחות בהתחלה ובסוף הקטע אשר שרים הקהל ביחד.

 הבאתי בעלון זה את הדברים האלה כאשר עזבנו לרגע את נושא המקאמים שלנו בתפילות כמו שנהגתי לעשות מידי פעם וזאת על מנת שהקוראים יבינו גם על נושאים אחרים במוזיקה וירחיבו  את הדעת.

נציין כי בין כל הנושאים במוזיקה ישנו קשר משותף  והשלכות  אחד על משנהו.

 

המוזיקה בפיוט וחזנות בשבתות וחגים

מאת אהרן קלה

השבת פרשת תולדות והמקאם של השבת שנקבע על פי הדרמה שבפרשה הוא מקאם מאהור. כך שמו בסוריה ופירושו: "מהיר".

שיר לדוגמה במקאם מאהור: "מלך גדול ומהולל". הגבול של הסולם הוא האוקטבה של מקאם ראסט. בשפה הפשוטה, מקאם זה נמצא בסביבת מקאם ראסט ולכן אפשרי ומקובל להשתמש בשבת זאת גם בלחנים של מקאם ראסט, כמו: "לך אלי הגישה שי", "אל עוזי בך", "רפא צורי" והלחן של  השיר "בוסט אל ריח".

להזכירכם, מקאם ראסט הינו מקאם שניתן לשלבו בין השאר עם מקאם נהוונד וסיגא, כך שאפשרי במסלולים הנכונים בשבת של מקאם מאהור, להגיע ולהשתמש במקאמים ראסט, נהוונד וסיגא. לכן נפתחים בפנינו אפשרויות רבות לשימוש בלחנים שונים של מקאמים אלו והתפילה תהיה עשירה בלחנים מגוונים.

המוזיקה בפיוט וחזנות בשבתות וחגים מאת אהרון קלה

שירת הבקשות

בתקופה הנוכחית של השנה, נוהגים בכל יום שבת לשיר את שירת הבקשות. המקום המרכזי של שירת הבקשות מזה שנים רבות הינו בית הכנסת עדס בשכונת נחלאות בירושלים. במרוצת השנים החלו יותר ויותר קהילות לארגן בבתי כנסת שונים  בכל רחבי הארץ את שירת הבקשות. מידי פעם הם אף מזמינים אליהם פייטן ידוע שם על מנת שיוביל באותה השבת את שירת הבקשות. בבית הכנסת עדס נוהגים לבצע את שירת הבקשות בדיוק לפי הספר למרות שזה ארוך אבל כך זה היה הביצוע במקור.  בשאר בתי הכנסת מבצעים יותר קל, קצר ופשוט, דהיינו, מתחילים אל מסתתר, למענך ולא לנו. אפשר גם לדלג ולקצר בהם ואז מגיעים לפתיחה הראשונה, דהיינו, שיר המעלות בשוב השם את שיבת ציון במקאם ביאת. עושים מאוול ומחלקים, אז ימלא שחוק פינו. מי שהוא אחר עושה גם במקאם ביאת ותוך כדי כך, כשמגיע ל"הגדיל השם לעשות עם אלה", עובר למקאם חיג'אז והגדיל השם לעשות עמנו ממשיך בחיג'אז ומסיים "כאפיקים בנגב" במקאם נאווה. ואפשר גם נהוונד עד "נושא אלומותיו".

רבותי, בשלב זה נוהגים כשמגיעים למקאם של אותה השבת, תוך כדי או מיד אחרי המאוול, מבצעים שיר שבוחרים באותו המקאם של השבת. כמו כן אפשרי גם בכל מקאם שעושים בו כאן פתיחה אפשרי לעשות שיר באותו המקאם. אל תשכחו לשים לב, תלוי כמה זמן הקצבתם לבקשות. אבל כאן לפחות נכבד את המוזיקה בכבוד הראוי לה ולא נפריע בגלל שאין זמן וכו' כי אחרת אין טעם לבקשות.

בדרך כלל מתחילים בשעה שמונה בערב ומסיימים באחת עשרה. לדעתי זה המינימום. אלה שמגיעים, באים ליהנות, לכן זה יראה להם כמו רבע שעה. מי שלא מרגיש כך, במחילה מכבודו, כנראה שזה לא מתאים לו. וכך אפשר לגוון ולבצע על בסיס זה בהמון אפשריות את שירת הבקשות על מנת שהמשתתפים ייהנו.  נוהגים לחלק את ביצוע הבקשות בין כל המשתתפים ולא נורא אפילו אם  חלקם מזייפים, זה בקשות וכולם יבצעו, אבל כדאי שיאזינו למקצוענים וילמדו מהם לאט לאט. בעדס נוהגים לעשות שתי קבוצות שיושבות קבוצה מול קבוצה ולכל קבוצה יש את המוביל שלה שהוא בדרך כלל מקצוען, ואז בכל קבוצה מחלקים ביניהם את המוואלים, קבוצה אחת מבצעת וקבוצה שנייה עונה לה זה דבר מדהים לשמוע.

 

המוזיקה בפיוט וחזנות בשבתות וחגים

מאת: אהרן קלה

בשעה טובה ומוצלחת ושיהיה במזל טוב לכולם. אנו נמצאים בעונה  של חתונות  כעת, והנושא שלנו הוא שבע ברכות.

מזה שנים רבות, נהגו בקרב בני עדות המזרח לבצע את שבע הברכות במקאם עג'אם.

להלן דוגמאות של שירים ופיוטים במקאם עג'אם:

*מה עוז צור ישועתי (שיר של חנוכה).

*אני אלייך איומה (בערבית עני עלייה יא יומה).

*מה נאוו עלי ההרים רגלי.

*מקהלות עם ברכו אל.

*רפא צירי אל נאמן.

גם אלו שאינם בקיאים ואינם מזהים מקאמים ומכבדים אותם להשתתף בשבע ברכות, מבצעים (ע"פ רוב) גם מבלי שידעו, את הברכות, במקאם עג'אם. מקאם עג'אם הוא מקאם יפה ונעים המשרה שמחה במינון עדין. אולם גם בחתונות, המבצעים אינם מקצועיים. חלק ניכר מהם צורחים והתוצאות אינן משביעות רצון. לאחרונה אנו עדים לכך שישנה אופנה שמזמינים זמר או פייטן מקצוען וידוע שיבצע את שבע הברכות.

באחת החתונות  הוזמן אחד האורחים לברך ברכה משבע הברכות והסתבר שהוא פייטן מקצועי ביותר. האורח קיבל לידיו את המיקרופון, התחיל את הברכה במקאם  עג'אם עבר לראסט וחזר לעג'ם. האורחים נדהמו, לפתע הייתה דממה בקהל כאילו כולם מבינים. זה פשוט נעים מאוד לאוזן ולכן כולם הקשיבו. היה מעניין לראות ולשמוע זאת.

חבל שבעלון אין אפשרות להדגים אלא רק להעלות ולתאר זאת בכתב. אין כמו להמחיש זאת בביצוע שירה ממש אך עם מה שיש בידנו ננסה להסתדר.

אני חוזר לעניינינו. להזכירכם, מקאם עג'אם משתלב עם מקאם ראסט וגם עם צאבא. מומלץ להשתמש במקאמים אלו בשבע הברכות כאשר מקאם עג'אם הוא המרכזי וראסט וצאבא ישמשו כמקאמים משניים. ניתן לשלב גם מקאמים אחרים.

אין זה כלל שאת שבע הברכות מבצעים במקאם עג'אם, אולם למרבה הפלא, הציבור מיד ירגיש שיש כאן דבר שונה ועל כן  יחפוץ לחזור למקאם עג'אם. אחת הדרכים להבחין בכך הינה שלא משנה באיזה מקאם יברך המברך את הברכה/ות,  הקהל כמעט תמיד יחזור ויענה "ברוך הוא וברוך שמו" ו"אמנים" במקאם עג'אם. כמו כן, הקהל ישיר את  הפיוט "קול ששון וקול שמחה" המוכר לכולנו במנגינה המוכרת והידועה השזורה בפינו  שהיא במקאם עג'אם.

לא מומלץ להתפרס בביצוע עם יותר מידי מקאמים בשבע  הברכות. ועדיף למבצעים להתאמן  לבצע בנוסחה של המקאמים שציינו: עג'אם,ראסט,וצאבא ולהסתפק בכך .

מקאם עג'אם השתרש ונהיה חלק מאווירת החתונה וההמון מכנים אתו "הפיוט של החתונות".

המוזיקה בפיוט וחזנות בשבתות וחגים

מאת : אהרן קלה

בשבת שחלפה המקאם היה מקאם  צבא שהוא למעשה המקאם העצוב ביותר שקיים, וכפי שכבר למדנו, המקאם נקבע לפי הדרמה שבפרשת השבוע ואכן הדרמות בפרשה היו עצובות.

בשבת הבאה שתבא עלינו לשלום, המקאם הוא נהוואנד שנחשב מקאם שמח.

מקאם נהוואנד הינו מקאם שנפוץ  בקרב קהילות רבות. למשל לבצע בו את "במה מדליקים" ואת התפילה בערב שבת. במקאם זה ישנם המון מנגינות ולחנים שרבים מהציבור מכירים אותם היטב כמו:

הפיוט יגדל אלוהים חי, בסוף תפילת ערב שבת.

הפיוט יפרח וירבה (בערבית  השיר איפרח  יא אלבי ).

המנגינה הידועה של "ראו בנים".

הלחן בו כל הציבור  מבצעים יחד את "ושמרו בני ישראל"  בערב שבת לפני תפילת העמידה.

הפיוט חביבי אלי תמכת בי.

הפיוט החיש קבוץ.

הפיוט חשבוני אויבי בעיניהם (בערבית השיר חסדוני ).

הפיוט יה זהר תן בית הכלי.

הפיוט למה הקץ נסתם נא.

השיר ירושלים של זהב.

בשבוע שיבוא עלינו לטובה לאחר השבת הבאה, יחול בעזרת השם  חג החנוכה. ישנם חזנים אשר במטרה לשמח את הציבור הקדוש, נוהגים להזכיר את בא החג  תוך כדי ביצוע תפילות השבת, בכך שהם מבצעים לדוגמה  את הקדושה בלחן השיר של חנוכה מה עוז צור ישועתי. שיר זה הינו במקאם עג'ם, אך השבת כמו שהזכרנו, המקאם הוא נהוואנד. על מנת להגיע למקאם עג'ם כדי לבצע את הקדושה, ישנן  מספר דרכים.  הדרך הפשוטה היא להתחיל את חזרת העמידה מהתחלה במקאם עג'אם וכך נסללת בקלות הדרך לבצע את הלחן של מה עוז צור ישועתי. הבעיה לאלה שלא מקצועיים היא, שבסוף הקדושה הם לא יודעים לחזור למקאם נהוואנד ונתקעים וממשיכים את התפילה כולה במקאם עג'אם וזה לא נכון לעשות כך. לכן בואו ונלמד בשלב שאומרים בסוף הקדושה את החלק האחרון של הקדושה  ימלוך השם לעולם אלוהיך ציון כאשר הקהל אומר זאת, החזן שותק וממתין שיסיימו זאת,  ואז זו הזדמנות לחזן להתרכז ולהחזיר את עצמו בשקט  למקאם נהוואנד. וכשהקהל מסיים לומר ימלוך השם לעולם וכו' במשפט הזה שהחזן חוזר ואומר אחרי הקהל ימלוך השם לעולם אלוהייך וכו', החזן יכול כבר לומר אותו במקאם נהוואנד ובכך הוא חוזר למקאם נהוואנד וממשיך את התפילה. כמובן שזאת הצעה לחזנים בינונים ומתקדמים. לעומתם, חזנים בקיאים ומוזיקאים יכולים בכל מקום בתפילה לצאת ולשוט ממקאם למקאם ללא שום בעיה. כך גם לקראת כל חג ומועד בשבת שלפני או בשבת שחל בו החג ובכל ימות החג, נוהגים לבצע  מנגינות ולחנים של אותו חג ומועד בתפילה. אם תביטו על הקהל תראו איך שהם קורנים מאושר. עובדה ! זה משפיע ומשמח את הציבור. לכן טוב שנוהגים כך.

 אסיים בברכת חג אורים שמח לכל בית ישראל

 

המוזיקה בפיוט וחזנות בשבתות וחגים

מאת :אהרן קלה

קריאת ההלל

את קריאת ההלל ניתן לבצע בכמה מקאמים. למעשה מי ששולט במקאמים יכול לבצע בכל מקאם שיחפוץ ואף לשלב בין המקאמים כמו בכל שילוב של מקאמים לפי מה שלמדנו עד כה. בין אם מדובר בביצוע  בהרכב מקאמים שהם יחסית לא מסובכים לביצוע. ובין ביצוע  בהרכב של מקאמים יותר מורכבים  מבחינה מוזיקאלית.  לסיכום ההסבר ניתן לומר שאפשר לבצע כל מוזיקה כולל המוזיקה של קריאת ההלל ולהכליל בו את כל המקאמים. כל זה עומד ותלוי אך ורק  ברמת השליטה של החזן על המקאמים.

אולם לא נרחיק לכת ואנו נסתפק בהסבר שבאופן כללי ניתן לבצע את קריאת ההלל וניתן דוגמאות של מספר מקאמים בקטעים המרכזיים אותם שרים בהלל החל מ"אודך כי עניתני ותהי לי לישועה" עד "אנא השם הצליחה נא" כולל.

מקאם ביאת:

לחן של הפיוט "יה לעד הצל צעקת הדל" (בערבית השיר יָסַלָאט אֶל זִין).

מקאם חוסני שהולך יחד ומשתלב עם ביאת

מקאם נהוונד

על פי הלחן הרגיל שכולם מכירים מבית הספר. לחן זה היה נלמד ע"י המורים

בבית הספר "אודך כי עניתני".

מקאם מהור (קרוב לראסט)

*אפשרות א'

"נעימה לי עירך יה נעימה לי ארץ צביה מאוד ערבה לי" (שיר בערבית יא מאל אלשם )

*אפשרות ב'

"יבוא דודי יכין צעדיו" (בלחן של השיר בערבית טירי טרי יא חממא).

מקאם חוסני

"אערוך מהלל ניבי לפני אלוהי אבי".

לחן שיר זה הוא כמו הלחן שעושים בהבדלה "לכבוד חמדת לבבי אליהו הנביא".

מקאם חיג'אז

לחן השיר "עץ הרימון".

שבת שלום וחג חנוכה שמח.

 

המוזיקה בפיוט וחזנות בשבתות וחגים

מאת :אהרן קלה

לא מעט אנשים פונים  ומתעניינים מידי פעם אודות שירים ופיוטים אלו ואחרים ושואלים  מי הלחין ומה מקור השיר וכו'. לכן חשבתי ובחרתי להביא כאן בעלון זה דוגמאות של פיוטים מפורסמים מאוד עם פרטים העונים על שאלות אלו מתוך תקווה שזה יעניין אתכם ואולי גם את אלה שאינם אוהבי מוזיקה במיוחד אך גם סקרנים לדעת ולמיטב הבנתי יש  גם כאלה.

 

הפיוט: "נגילה הללויה נגילה בא זמן בא זמן הגאולה"

המקאם שיגא ( הוא המקאם הידוע של קריאת התורה )

הלחין רחמים עמר  זצ"ל שהיה מגדולי המלחינים שהתגורר ברחוב דוסתאי בשכונת קטמון בירושלים  וזכינו להתגורר בסמוך אליו. הוא היה ידיד טוב של מור אבי זצ"ל ונהג לבקר מידי יום  את אבי בביתו. הם היו  יושבים ומשוחחים על דא ועל הא. רחמים עמר היה גם המורה למוזיקה של דודי אח של אבי הזמר איציק קלה הי"ו שאף שר את הפיוטים האלה: נגילה הללויה,  חביבי יה חביבי ועוד פיוטים. הפיוט נגילה הללויה  הולחן בלחן נוסף  במקאם ביאת. רחמים עמר התבקש והלחין גם בשנות השבעים לחנים לשירים לכבוד פסטיבל הזמר החסידי. בכל שנה במשך מספר שנים היו מחלקים את השירים שהלחין לזמרים שהשתתפו בפסטיבל. רחמים עמר הקים מקהלות שהיו מהיוקרתיות והיה קשה לעמוד במבחני הקבלה ולהתקבל  אליהם.  חלק  ניכר מהפייטנים הזמרים והחזנים המובילים כיום הם יוצאי מקהלות אלה בכל אירוע שהיה בשכונה ובשאר חלקי העיר  ובבתי הכנסת, כגון הכנסת ספר תורה, חנוכת בית כנסת חדש, היה מתייצב רחמים עמר עם המקהלה שלו ובניצוחו הנעימו לציבור.

כאמור בן הילדים שהיו במקהלה היה הזמר הידוע של היום איציק קלה. קובי מזרחי היה מנהל ומנצח מקהלת תפארת המזרח העולמית אשר  גם בהרכבה היו גדולי ובכירי החזנים המובילים כיום בארץ ובעולם כולו. קובי גם הינו  מראשי הקהילה ועמודי התווך של בית הכנסת עדס בנחלאות שבמשך שנים הוביל את שירת הבקשות שהגיעה לשיאים ורמות בסדר גודל עולמי . רחמים עמר הלחין עוד פיוטים שאף הם הפכו ללהיטים כמו הפיוט "אנא בחסדך" במקאם חיג'אז, והפיוט אל חביבי במקאם סיגא. בסך הכל  הלחין רחמים עמר ז"ל כשלוש מאות שירים.  יהי זכרו ברוך .

הפיוט: חביבי יה חביבי האל המלך הרחמן

המקאם כורד

הלחין את המנגינה רחמים עמר זצ"ל

 

הפיוט: יעלה יעלה ,בואי לגני

המקאם ביאת

הולחן ע"י המוזקאי הישראלי עזרא אהרון ז"ל שהיה יליד עירק

פיוט זה שרים בין השאר לכבוד הולדת הבת

 

הפיוט: יומא טבא דרבנן מצות תפלין כתקנן

המקאם צבא. לחן של השיר מן קבל מה אנצ'ור

פיוט זה שרים לבר מצוה

יש לציין כי מוזיקאים רבים, חזנים ,פיטנים, תמהו ולא הבינו מדוע בחרו דווקא לבחור לחן במקאם זה לבר מצוה היות ומקאם צבא נחשב כפי שכבר למדנו בעלונים קודמים למקאם העצוב ביותר שקיים.

 

הפיוט

בתי צאי מבית כלא זמן קריב עם קדשך יעלה

המקאם ביאת

לחן של השיר בערבית בתסאליני בחבק ליה

פיוט זה נחשב מזה שנים לפיוט נדרש בהמון אירועים היות והוא מלהיב עד מאוד

הפיוט: שמח בני בחלקך

המקאם ביאת

לחן של השיר בערבית אנא ואינתא לווחדינה (של אחד מגדולי הזמרים המצריים )

נחשב לשיר פופולרי מאוד בשמחות נוהגים גם לבצע בלחן זה קדושה בתפילה

הפיוט: אערוך מהלל ניבי לפני אלוהי אבי

המקאם חוסני

לחן ספרד ירושלים

שיר לברית מילה

 

הפיוט: ישמח חתני

המקאם ביאת

לחן כורדיסטן

פיוט זה מבוצע ונדרש מאוד במיוחד באירועים של  חתונות, בר מצוות,  וזכה לפרסום רב מאוד. מבוצע בקצב מרקיד  ומשמח במיוחד.

המוזיקה בפיוט וחזנות בשבתות וחגים

מאת אהרן קלה

קטע מוזיקלי המבוצע סולו  בנגינה בעוד ,חליל נאי ,כינור כנון וכלי נגינה נוספים נקרא בערבית תקסים. קטע מסוג זה נוהגים לבצע כפתיח לשיר. בדרך כלל זה נעשה בכלי נגינה המבצע בלבד ללא לווי של כלי נגינה אחר. לעיתים את קטע הסולו מבצעים באמצע או תוך כדי מהלך ביצוע השיר. אולם אם קטע הסולו מבוצע בשלב כזה כל שאר הכלים ממשיכים לנגן, חלקם מנגנים את הקצב (על מנת שיהיה מובן, לא רק תוף נותן קצב אלא גם שאר הכלים יכולים לנגן את הקצב ובל נשכח גם את הלב של המוזיקה שזה הלווי של הבס) וחלקם מנגנים לווי כגון קול שני או תשובות קטנות לקטע סולו אבל כולם מנגנים ומלווים את קטע הסולו המתבצע .

מכובדי, כל קטע סולו כזה נקרא למעשה "מוואל" ולנושא זה רציתי להגיע. אדם יכול ומסוגל לשיר בעצמו כל קטע כזה בצורה מדויקת וכל חזן חייב לדעת לבצע מוואל כפי שלמדנו כבר בעבר, כלומר חזן צריך לשמוע כמה שיותר קטעי סולו גם שמבוצעים בכלי נגינה שונים ללמוד אותם ולבצעם בתפילה ולא כפי שעושים חזנים שלא למדו לבצע מוואל ובלית ברירה הם שרים את כל התפילה בלחנים שונים. בלשון המעטה זה מאוד מגוחך ועדיף מאוד לשמוע חזן שמתפלל ללא שום מנגינה זה הרבה יותר נעים .

השבת בעזה"ית המקאם הוא חיגאז' שנקרא ע"ש המדינה חיג'אז בערב. מקאם זה גם נחשב כמקאם מקבוצת המקאמים העצובים.  תשמעו לדוגמה את הפתיח של השיר הפרח בגני שעושה הזמר בהתחלה לפני שהוא מתחיל לשיר. יש בו נימה של געגוע כמו למשהו ממרחקים. השבת בתפילה ניתן לבצע קדושה בלחן השיר "עץ הרימון נתן פריו מים המלח עד יריחו" ובתפילה לחנים מוכרים נוספים במקאם חיג'אז הם של השירים גולה סנגם, מול אלי בגודלו (בערבית השיר פלפילו) אלייך אקרא יה אנא בחסדך, אל גליל ועוד שירים.

שבת שלום!

המוזיקה בפיוט וחזנות בשבתות וחגים

מאת:אהרן קלה

השבת בע"ה פרשת שמות.  המקאם הוא מקאם ביאת. מקאם ביאת למעשה הוא מקאם שאפשר להגדירו כמקאם מרכזי, אולי אף מרכזי ביותר. במקאם זה הולחנו שירים רבים שהפכו ללהיטים גדולים ומפורסמים מהמובילים ביותר שאותם שרים ומשתמשים בהם המון בתפילות בקרב בני עדות המזרח, קהילות יוצאי יהדות עירק, כורדיסטן, פרס, מרוקו, טוניס, אלג'יר ועוד, עד כדי כך שחלק מבני עדות אלה אף סבורים לעיתים שלחנים אלה בכלל הולחנו על ידי בני עדתם לפני דורות, אך טעות היא בידם, היות ומרבית השירים האלה הינם  עתיקים ביותר  והולחנו במדינות ערב, חלקם הגדול במצרים ואף בוצעו על ידי זמרים מהמפורסמים ביותר במצרים הידועים בכל העולם. פיוטים  אלה  כמעט ואין איש שאינו מכיר אותם כמו:

שמח בני בחלקך(לחן השיר בערבית אנא ואינתא לווחדינא),

חכמה בינה יה אלי ,תחול עלי יה (לחן השיר בערבית אחבא בינא יא עיני ),

נורא נורא יה נורא (לחן השיר בערבית נורא נורא ),

אנא אח לי אנא (לחן השיר בערבית ג'אנא אל הווא ),

אלי עד לי לעד (לחן השיר בערבית אבעת לי ג'וואב),

זך אל אתה- יה חביבי זך אל אתה   (לחן השיר בערבית זאי אל הווא),

הלילה לילה לילה שמחה גדולה הלילה לחן השיר בערבית אלילא לילא לילא ),

עלו על ירדן ,עלו ירדנה

( לחן השיר בערבית עלא דלעונא),

ברוך תהיה בר מצוה אהוב (לחן השיר בערבית מברוק עליק ),

יהלומה יהלומה(לחן השיר בערבית על לומא יא עלומה),

בתי צאי מבית כלא (לחן השיר בערבית בתיסאליני בחבק ליה),

אל נא הושיעה לעבדך (לחן רחמים עמר זצ"ל )

יא לעד הצל צעקת הדל יה לעד האזן (לחן השיר בערבית יא צלאת אלזין ),

אל למעונך חכי נא (לחן השיר בערבית דכל עיונק)  

יתרון נוסף וחשוב של מקאם ביאת הוא שניתן גם  לבצעו יחד עם מקאמים מיוחדים כמו מקאם חוסייני ומקאם כורד בהם גם הולחנו לחנים שהפכו ללהיטים גדולים כך שזה לא פלא שהמון חזנים התחילו דרכם בביצוע תפילות במקאם ביאת.

חזנים רבים משתמשים במקאם ביאת כאשר הם מוזמנים לחזן בשמחות כגון  שבת חתן וכו'.

קיימים מקרים בהם חזנים מתארחים במקרה בבתי כנסת שונים ועל מנת לכבדם מזמינים אותם לשמש כשליחי ציבור. לעיתים אף החזנים לא יודעים בדיוק עד כמה ציבור זה בקיא במקאמים ומה ציבור זה אוהב לשמוע ולכן הם מבצעים את התפילה במקאם ביאת כאילו כתוכנית מגירה לכל מצב.

בתופעה זאת נתקלתי לא מעט פעמים ואין פלא בכך, היות וכפי שצוין לעייל זהו מקאם שאפשר להגדירו כמקאם מרכזי וגם מסיבה זאת שלמעשה הוא שגור בכל פה.

דוגמה נוספת שגם היא הוכחה לכך, שלעיתים עולה לשמש כשליח ציבור איש שאינו חזן מקצועי ובעל ידע במוזיקה ובמקאמים ואז לפתע הוא מבצע את התפילה במקאם ביאת מבלי שידע בכלל על כך (לא מעט מהם נגשים למישהו  מהקהל שמבין במקאמים ואומרים לו אני לא יודע מה עשיתי ולא מבין במקאמים ושואלים נו איך הייתי??).או לחלופין מבצע אותו איש את התפילה במקאם אחר כל שהוא ופתאום בקדושה או בקדיש או בכל חלק אחר בתפילה הוא מבצע במקאם ביאת.

  

 

המוזיקה בפיוט וחזנות בשבתות וחגים

מאת: אהרן קלה

משה אליהו ז"ל היה מגדולי הזמרים והפייטנים, שם דבר בעולם המוזיקה, שהפך לאגדה בקרב אוהבי עולם הפיוט והמוזיקה ברחבי המזרח התיכון.  הוא היה בעל עוצמות קול נדירות ביותר, בשפה פשוטה , וכשהיה שר מוואל, היה עולה ומסלסל בקולו  בשלבים מדרגה לדרגה  ועוד מדרגה ועוד מדרגה, עד שהיה מגיע למצב שהיה עולה למעלה בטון  עד 4 מדרגות לגובה באופן חלק ביותר וזה היה ייחודי לו. היה לו כבוד למוזיקה.  כיום הפייטנים שנחשבים לטובים ביותר, עולים לגובה בטון בסלסול בביצוע מוואל בקושי שתי מדרגות. משה אליהו היה מומחה בביצוע שירים מהמסובכים והמורכבים ביותר לביצוע. אלה היו שירים בערבית כבדים ביותר ומיועדים למבינים ולרציניים בלבד. זאת מוזיקה שנקראת בערבית  תוואשיח או מוואשחת. חזנים מצטיינים ביותר, וכיום יש מעטים מאוד שניתן לסופרם על כף יד אחת,  מתעסקים בסוג זה של מוזיקה, מה שנקרא הטופ של המוזיקה הערבית והפיוטית.

פיוט  לדוגמה בסגנון זה הינו הפיוט: "ידך עשת לאור עיני" דוגמה נוספת הפיוט מהבקשות "משמים שלום לעם בני אברהם אהובך" במקאם ראסט.  בפזמון מוסיפים ושרים את   ג'אנים יללי. אלה שאינם  מקצועיים יגידו שהמוזיקה הזאת כבדה.  הדבר דומה למקצוע המתימטיקה. מי שיודע, מתלהב ונהנה. מי שלא יודע ולא מבין יראה לו כבד. ממש כך. תגיד ליד מוזיקאים שאתה אוהב תוואשיח, הם יבינו מיד שאתה מוזיקאי מקצועי. תגיד ההיפך יבינו שאתה אינך מוזיקאי. באמצעות תגובות של אדם ניתן להבין אם הוא מוזיקאי או לא. פעם בשנה מתאספים אברכים בשעות הערב באחד מבתי הכנסת שבשוק מחנה יהודה בירושלים, ומבצעים את המוזיקה המיוחדת הזאת התוואשיח.  משה אליהו ז"ל היה בקי מאוד, הן  בביצוע שירים  והן  בהבנה בתוואשיח ובמוזיקה בכלל. לאחר שנים שבצע שירים בערבית ברמה בין לאומית, החל לשיר גם פיוטים בעברית. הוא בלט בשיר "הלילה לילה שמחה גדולה הלילה" וכן נגילה הללויה, והקליט גם קלטת עם חלקים של פיוטים  מתפילת ראש השנה וכיפור כמו עננו, אדון הסליחות, אל מלך יושב על כסא רחמים ועוד קטעי חזנות. הוא גם הקליט את קידוש בוקר של שבת ,מזמור לדוד השם רועי לא אחסר ברמה שאין כדוגמתה, וכן את הקדושה "כתר יתנו לך". כמו כן שר את יעלה יעלה בלחן של השיר בערבית טירי טירי יה חממה.  מי ששומע את ההקלטות האלה, אפילו אם שמע את כל ההקלטות של כל הזמרים פייטנים  וחזנים, יתפעל עד מאוד וירגיש ויבין שמדובר בדבר מיוחד במינו. משה אליהו היה אחד בדורו.   כיום ניתן לרכוש דיסקים של שירים אלו בביצוע מקורי שלו.

משה אליהו ז"ל (1994 – 1919) נולד בדמשק שבסוריה עלה לישראל והתגורר בחיפה. יהי זכרו ברוך.

 

המוזיקה בפיוט וחזנות בשבתות וחגים

מאת :אהרן קלה

בשנות החמישים כידוע הייתה עליה גדולה של יהודים רבים  לארץ ישראל ממדינות ערב ובין השאר גם מעיראק ומצרים. בין העולים היו גם נגנים אשר היו מקצוענים ביותר אשר חלקם  ניגנו בתזמורת הממלכתית העיראקית. למשל: אברהם סלמאן ז"ל נגן הקנון שהיה סגי נהור, אלברט אליאס ז"ל נגן הנאי, פליקס מזרחי נגן הכינור המפורסם. זוזו מוסא ז"ל נגן כינור שעלה ממצרים, היה במשך שנים רבות מנצח על התזמורת של קול ישראל בערבית שנקראה בפי כל  על שמו של זוזו מוסא מנצח ומנהל התזמורת המיתולוגי שלה. ככל שנפרט ונסביר לא נוכל לתאר עד כמה היו נגנים אלה ועוד רבים אחרים שהצטרפו אליהם מוזיקאים מצטיינים ביותר מאין כמותם. רובם היו יוצרים וגם נגנים. בסמוך למקום שהוקצב לחברי התזמורת בתל אביב לעריכת חזרות מטעם קול ישראל רשות השידור שהם היו עובדיה לכל דבר, שכנה גם התזמורת הפילהרמונית של רשות השידור, וחברי התזמורת בניצוחו של זוזו מוסא זכו מהם להערכה רבה מאוד על יצירותיהם ונגינתם.

בשנות השמונים החזן והפייטן העולמי משה חבושה הי"ו מחלוצי וראשוני החזנים שגמלה בלבו החלטה להקליט ולהוציא לאור אריכי נגן של פיוטים מושקעים ברמה מקצועית  גבוהה מאוד, הוא ניגש לנגני תזמורת זאת וביניהם לנגן הקאנון אברהם סלמאן, נגן הכינור פליקס מזרחי, נגן הנאי אלברט אליאס, יעקוב מוראד ז"ל המתופף על  הבונגוס (אלו הם שני תופים קטנים מחוברים). נגן זה הפך לאגדה ומודל לחיקוי אצל כל החזנים והפייטנים הבכירים ביותר בעולם היות ומלבד שהיה מתופף שלא קם כדוגמתו עד היום הוא היה  אף זמר בכיר ביותר בתזמורת והיה מבצע שירים בערבית של זמרים ממצרים ומעוד מדינות ערב המפורסמים הבכירים והידועים  ביותר בצורה מדויקת ביותר. גם הזמר והפייטן משה אליהו ז"ל עליו כתבנו בעלון הקודם היה זמר ועובד של תזמורת זאת.  למעשה רבותי מדוע אני מעלה כאן את כל זאת, היות ושירים אלו הפכו לפיוטים הידועים ביותר שלנו ואין חזן אשר לא משתמש בלחנים של שירים אלו בביצוע התפילות בשבתות ובמועדים ובימים נוראים, ואם תלמדו על כך תתפלאו עד כמה לחנים אלו חדרו לעומק התפילות. הפייטן משה חבושה יחד עם נגנים אלו הקליט את אריכי הנגן עם הפיוטים  היפים והמקצועיים  ביותר שיצאו עד כה ובכלל נגנים אלו נגנו גם בהקלטות של החזן העולמי ציון יחזקאל הי"ו ועוד פייטנים רבים.

כמו כן תזמורת זאת השתתפה במופעי קונצרטים  לפיוט וחזנות ובלווי רבים מחזנים והפייטנים ידועי שם ברחבי הארץ והעולם. כיום כאשר הנושא הדיגיטלי השתלט גם על המוזיקה ואנו שומעים מוזיקה מתוכנתת כאשר מחשב יכול להוציא כל צליל של כל כלי, אולם כל זאת על חשבון היצירתיות וחבל מאוד שכמעט ואין כמו בעבר את הכלים האוטנטיים שהיינו שומעים כיצד נגן על כלי זה או אחר מבצע יצירה על הכלי בו הוא מנגן כך באופן ישיר מה שעולה לאתו נגן באותו רגע לנגן. זאת הייתה תורה שלמה והקהל היה יושב במתח לראות מה יעשה הנגן באותו רגע של נגינה. זה בל יתואר מדהים ומרגש. דעו לכם  מוזיקאי אשר שומע הקלטה ניגון בכלי נגינה כל שהוא ובמיוחד כלי נגינה כגון עוד קאנון כינור חליל נאי, מיד יבחין אם מדובר בכלי אוטנטי אמיתי או ממחשב, למרות שרמת המחשב גבוהה מאוד. מדהים הדבר שהיום צעירים רבים גם מבני הישיבות וגם מהאקדמיה למוזיקה, כאשר חלק מהם אינו ממוצא מזרחי כלל אלא ממדינות אחרות באירופה, משקיעים רבות על מנת ללמוד את המוזיקה הזאת ולשאוף להגיע לרמה של התזמורת שהיתה בניצוחו של זוזו מוסא כאשר כל נגן ונגן מתזמורת זו הפך להיות מודל לחיקוי בעיניהם. במהלך השנים מנצח התזמורת ונגן הכינור זוזו מוסא ז"ל התחזק מאוד בדת והיה ירא שמיים עם כיסוי ראש. בתחילת שנות התשעים פרש לגמלאות מניהול הלהקה ולאחר מכן פורקה התזמורת.

זוזו מוסא הלך לעולמו בשנת 2011 . יהי זכרו ברוך.

            

המוזיקה בפיוט וחזנות בשבתות וחגים

מאת: אהרן קלה

השבת שבת שירה, פרשת בשלח, מקאם עג'ם. שמו של המקאם הוא כינוי לחוץ לארץ בפרט ולפרס בפרט בשפה הערבית. מקאם עג'ם נחשב למקאם שמח במיוחד ובו מבצעים את שבע הברכות לחתן ולכלה. את הקדושה ניתן לבצע בלחן השיר היווני העתיק והמפורסם כאן בארץ ששמו "ציפטטלי ורדיקו שינני יברום שינני".

להלן שירים במקאם עג'ם:

*"אני אליך איומה אני אליך" לחן של  השיר בערבית "עני עלייה יא יומא". את המילים של הפיוט כתב מוני טבעוני ז"ל, אשר היה מגדולי החזנים  בשנות השבעים והתגורר בשוק מחנה יהודה.

*הפיוט "רפא צירי אל נאמן".

* "שמסי שמוסי", לחן שיר בערבית אשר חזנים רבים משתמשים בו בתפילות של מקאם עג'ם.

את מקאם עג'ם ניתן לבצע יחד עם מקאם ראסט וכך ניתן  להשתמש בלחנים גם ממקאם ראסט. כמובן שיש לבצע זאת לפי הכללים.

רבותי, היום, באופן כללי הרמה  של ביצוע התפילות בבתי הכנסת חלשה מאוד לצערי. חבל שלא לומדים לבצע כנדרש שירים ולחנים. ואתם יודעים כיצד זה נשמע… בדיוק כמו צרחות  של רוכל בשוק וחבל. מוזיקה היא דבר נפלא ואי אפשר לעשות ממנה צחוק. אי אפשר לזלזל במוזיקה. זה בולט, זה מפריע וצורם. עדיף להתפלל ללא שום  מנגינות. צריך להבין אין "באמצע" גם במוזיקה. או שיודעים או שלא יודעים. מי שאינו בקיא, לא מבין שלא ניתן לבצע "באמצע". המוזיקה הינה אומנות ואין שום אפשרות לבצעה שלא לפי הכללים .

שבת שלום

 

המוזיקה בפיוט וחזנות בשבתות וחגים

מאת :אהרן קלה

השבת פרשת יתרו. המקאם הוא חוסיני הנקרא על שם של איזה גוי. מקאם זה מזוהה עם המוזיקה הכורדית ולמעשה מהווה סמל של העדה. לפני מספר שנים שהידע במוזיקה היה עוד יותר נמוך מהיום בקרב הציבור, חשבו בני העדה הכורדית (כפי שפעם כבר ציינתי זאת במאמרים הקודמים), שמקאם כורד הוא המקאם שבו מבצעים הכורדים את המוזיקה שלהם כיוון שהשם "כורד" דומה למילה כורדי. אבל לא כך הדבר והמקאם המזוהה ביותר עם המוזיקה הכורדית  וחלק ניכר של שירי הכורדים מבוצעים בו, הוא מקאם חוסיני. שוב נזכיר שמקאם חוסיני משתלב יפה וניתן לבצעו  בשילוב עם מקאם כורד ומקאם ביאת וכך מבצעים בתפילה. אולם מה שאכן נכון הוא  שהחזנים של בני העדה הכורדית מבצעים הכי יפה את מקאם חוסיני במבטא ובניב הדיבור שלהם. וחזנים מבני שאר עדות  המזרח, כלומר לא מבני העדה הכורדית, מבצעים את מקאם חוסני די יפה אבל מעט שונה מהביצוע של החזנים הכורדים. כאילו חסר מעט מלח או תבלין כלשהו בביצוע. כנראה שיש השפעה רבה גם בעניין זה  לשפת האם ולכן קשה לבני העדה לשמוע חזנים שאינם  מבני העדה מבצעים את מקאם חוסני. בני העדה מאוד שמרנים בעניין זה ולכן מיד נשמעות מפיהם הערות על הביצוע. אומנם אם ניתן לומר, הם מגזימים בכך.  אולם התבלין הזה חסר להם ולא זאת בלבד, הם כל כך דבקים במקאם חוסיני  שאין הם מוכנים לשמוע שום מקאם אחר ולא לשלב שום מקאם אחר עם מקאם חוסיני בתפילה ועל נושא זה אין טעם להרחיב היות  ועל נושא זה הרחבנו כבר בעלונים קודמים.

להלן שירים ופיוטים  מפורסמים במקאם חוסיני:

*"אל מסתתר בשפריר חביון". בו מתחילים את הבקשות.

*"מעזי אז כלה קץ עזבי למה"

*"אערך מהלל ניבי לפני אלוהי אבי לכבוד חמדת לבבי"

גם את קריאת התורה מעדיפים בני העדה הכורדית שלא לקרא במקאם סיגא  המקובל ואימצו לעצמם לפני שנים רבות מנגינה ייחודית להם לקריאת התורה. דבר המראה על היותם שמרנים לגבי המוזיקה שלהם. ישנם חזנים הקוראים בתורה המעוניינים לגרום לבני העדה אושר והם משלבים בקריאת התורה גם את המנגינה של הכורדים.

תתפלאו אולי לשמוע אבל לידיעתכם קוראים יקרים,  ישנם לחנים של מוזיקה וביצוע מאוולים מהמקצועיים והמפולפלים ביותר של בני העדה המרוקאית שאף הם  הולחנו ומבוצעים במקאם חוסיני.

לכן קל יותר לחזן מקצועי בקריאת התורה, לבצע, במידה ועולה איש מבני העדה הכורדית, מנגינה כורדית. ואחריו במידה ועולה איש מבני העדה המרוקאית. אז החזן קורא במנגינה מרוקאית שהרי המנגינות שתיהן באותו מקאם  חוסיני.

המוזיקה בפיוט וחזנות בשבתות וחגים

מאת: אהרן קלה

השבת פרשת משפטים. המקאם הוא צָבָּא. מקאם זה כפי שלמדנו בעלונים קודמים, הוא מקאם עצוב ביותר. באחת השבתות שהמקאם היה צבא, זכיתי להתפלל בבית כנסת בו הציבור מוזיקאי. החזן היה משה חבושה החזן העולמי. לפני התפילה היינו במתח רב וסקרנים מאוד לשמוע מה הוא יעשה בתפילה במקאם כה בעייתי. בסוף התפילה היינו המומים ומשתהים מהביצוע והחזן משה פנה אלינו ואמר "נו, מה כבר ניתן לבצע במקאם כזה?" אולם משה חבושה  ביצע שם תפילה מדהימה שלא תשכח לעולם. עשה שילוב בין מקאם צבא למקאמים נוספים  אחרים ועשה דברים מדהימים.

את מקאם צבא, למי שמומחה ויודע, נוח לשלב ולבצע יחד עם מקאם כורד וכן עם מקאם  ביאת והמומחים יכולים לשלבו בכל מקאם כאשר יודעים את הרכב המקאם על בוריו.

להזכירכם כמו שלמדנו בעבר בעלונים קודמים, חזן שעדיין בתחילת דרכו בלימוד המקאמים או אפילו התקדם ועלה  עוד מדרגה, צריך להמשיך ולעבוד לפי תכנית של קבוצות מקאמים, כלומר להתפלל לדוגמה, במקאם נהוונד ולשלב עימו את מקאם ראסט וסיגא. באתר העירקי, שם מתפרסמים בן השאר מאמרים אלו אותם אני כותב, הגיב לי קורא נכבד ויקר, כי  לפי מה שהוא למד, לא ניתן לשלב מקאם עם מקאם מסוים אחר ואז הבנתי מהשאלה שלו שייתכן ואותו קורא נכבד עדיין בתחילת דרכו במוזיקה. ואכן כאשר לומדים בשנים הראשונות, ואני מתכוון למספר לא מועט של שנים שנחשבים שנים ראשונות, מתחילים עם תכנית של קבוצה מסוימת של מקאמים וכך עובדים. וזו דרך נכונה על מנת לא להסתבך בביצוע. וכולם וגם אני במאמרים אלו ממליצים כך. אבל הסברתי לאותו אדם, כי ניתן להגיע אומנם לאחר שנים רבות של עשייה, למידה, אימון וביצוע תפילות רבות, לרמות גבוהות עד כדי ביצוע ושילוב של כל מקאם כפי שהסברנו קודם בעלון זה וכך לדוגמה ביצע באותה שבת שהזכרתי לעיל,  החזן המפואר משה חבושה את התפילה, כאשר המקאם המרכזי היה מקאם צבא ושילב עימו בתפילה מקאמים ככל שרצה וזה מה שנקרא "מומחה".

אציין כאן ברשותכם קוראים יקרים עוד עניין בנושא אחר לגמרי שלא קשור למקאם של השבת שרציתי לכתוב עליו והוא: מקאם סיגא טעם עליון. זהו מקאם בו נוהגים לבצע את קריאת "עשרת הדברות" בתורה. בפרשת יתרו שהייתה בשבת האחרונה, שמתי לב לתופעה וזו לא הפעם הראשונה שאני שומע זאת במספר בתי כנסת מפי חזנים שונים שהם למדו לעשות חצי עבודה בביצוע של סיגא בטעם עליון.  אני לא מבין מדוע  ומה הבעיה ללמוד את הביצוע במלואו. כאשר שומעים אותם, מבינים שבאופן כללי הרמה די בינונית ולא רעה כאשר הם מבצעים  את מקאם סיגא בטעם עליון. אבל הבעיה היא שהם לא יודעים להמשיך ולעשות ביצוע מושלם אלא בערך. עושים חצי ביצוע בלבד והרושם הוא שביצוע התפילה מבחינה מוזיקלית לא חשוב בעיניהם וזה חבל מאוד.

אתם יודעים היכן ההזדמנות הטובה ביותר ללמוד לבצע זאת ?

בקריאת פרקי אבות בשבתות בהם קוראים את פרקי האבות במנגינה הנכונה  בנוסח של בני ירושלים ולא כפי שעושים לצערי מקומות לא מעטים, בהם קוראים פרקי אבות ללא שום מנגינה ובמהירות שעוברת את מהירות הקול. אם היו שומעים ולומדים את המנגינה הנכונה של פרקי אבות לא הייתה שום בעיה לבצע את הסיגא בטעם עליון ושוב אני ממליץ למי שרוצה לבצע שילמד ולא יבצע חצי עבודה זה  נשמע צורם ולא נעים כלל.

שירים לדוגמה במקאם צבא :

*"גואל יבוא רב עליליה, גואלי יה אל מלך נאמן".

*"סוכה ולולב לעם סגולה יחד ירונו ישאו  סגולה", הפיוט הידוע לחג הסוכות.

*"יומא טבא דרבנן מצות תפילין כתקנן", הפיוט הידוע לבר מצווה .

שבת שלום ובשורות טובות לכל עם ישראל אמן.

המוזיקה בפיוט וחזנות בשבתות וחגים

מאת : אהרן קלה

השבת פרשת תרומה. המקאם הוא ביאת, עליו למדנו בעלונים קודמים. את מקאם ביאת ניתן לשלב בין השאר עם מקאם כורד, כאשר במקאם כורד הולחן השיר הידוע והמפורסם ביותר האהוב על  הגויים והיהודים גם יחד

שנקרא  "אינתא עומרי". בעברית "אֶל בְּעֹנִי הבֶּט"

מסופר כי באותה תקופה היה במצרים נשיא שהיה אדם קשה מאוד ונודע לו כי זמרת וזמר מהטובים ביותר בארצו מצרים מסוכסכים  ולא מדברים ביניהם.  מה עשה? הורה לשניהם ביחד להלחין שיר אחד ואז נכתב והולחן שיר זה שהצלחתו הייתה מסחררת ביותר במצרים, כאן בארץ ובכל  העולם.

במקאם ביאת הולחן השיר, "בתי צאי מבית כלא" אשר במקור הינו שיר מצרי שנקרא "בתסאליני בחבק ליה" אותו ביצע במקור זמר ערבי אחד שנחשב לאחד מגדולי הזמרים הערבים. ושיר זה גם זכה להצלחה גדולה מאוד במצרים וגם כאן בארץ.

כאמור וכפי שהסברנו בעלונים קודמים מקאם ביאת נחשב למקאם מרכזי בין המקאמים ולחנים רבים ומפורסמים נכתבו במקאם זה.

קוראים יקרים שלום רב  אנו חוזרים לכתוב לכם לאחר הפסקה

הנושא שנעסוק בו במאמר זה יהיה סאונד

לפני כל מופע שירה ונגינה  או הקלטה  הנגנים מתכנסים יחד עם הטכנאי שנקרא באנגלית  סאונד מאן  ובעברית איש קול ועושים כוון  סאונד על מנת שהמוזיקה הנגינה והשירה ישמעו באיכות טובה ונכונה  כיצד זה מתבצע  ? הטכנאי מבקש תחילה  מכל נגן לנגן לבד ותוך כדי שהנגן מנגן הטכנאי מכוון את הסאונד באמצעות מערכת  ההגברה  הכוונה מכוון כיצד  הכלי ישמע וזאת בין השאר באמצעות  המיקסר של מערכת ההגברה על מנת שהכלי ישמע מכל הבחינות  ברמה איכותית ונכונה ביותר כגון  מינון נכון של טרבל ובס בצלילים של הכלי ובאיזון  נכון וכך עוברים על כל כלי נגינה בנפרד  שלב הבא מבקשים מכל הנגנים לנגן יחד קטע מוזיקאלי כל שהוא ואז  הטכנאי איש הקול תוך כדי זאת שכל הרכב הנגנים מנגנים מכוון את כול הכלים כך שישמעו כולם ביחס נכון וכאן באה לידי ביטוי מקצועיותו של איש הקול וזאת אומנות בפני עצמה ללא ספק איש הקול מיותר לציין עליו להיות מוזיקאי בכל רמ"ח אבריו בדרך כלל הוא נגן מקצועי וכ"ו להיות איש קול זה תפקיד מאוד קשה מבחינה טכנית אין בעיה אבל להביא לכך שכל ההרכב הנגנים והזמר ישמעו כמו שצריך זאת אומנות בפני עצמה שבוודאי לא לכול אחד יש את הכישרון לכך אם אפשר לומר שאת זה לא בדיוק  רק לומדים אלא זה דבר שעימו נולדים זה גנים לא יעזור זה נשמה ומי שמבין מבין שזה כך  אתה יכל לרכוש את ציוד ההגברה/הקלטה  הטוב ביותר בעולם אתה לא יודע לכוון לא שווה ולא יצא כלום יצא לי להיות בהופעות ענק של זמרים מובילים ביותר שמעתי את הנגינה על הבמה בהרכב היה מתופף מהטובים בארץ לפי תנועותיו הוא ניגן יפה ביותר אבל לא נשמע בכלל מה שווה? זמרים מקצוענים מחייבים את הנגנים להגיע עימם שעות רבות לפני ההופעה על מנת לעשות סאונד במקום של ההופעה הזמר שומע את הנגנים הולך למספר מוקדים  באולם על מנת לשמוע איך הם נשמעים ומורה לאיש הקול כיצד לכוון כגון  מה להגביהה וההפך מבצעים מין איזון מיוחד וכן גם הנגנים המקצועיים באים עם דרישותיהם אומנם  איש הסאונד משתדל לרצות אותם אולם הוא צריך להיות מקצוען ולהשכיל ולדעת למי להיעתר יותר ולמי פחות על מנת להגיע לכוון הנכון ביותר אומנם המופע עובר אבל לא בכל מופע בסופו של דבר זה מצליח וכשזה מצליח אין דבר יפה מזה בעולם זה ההצלחה של המופע למי שמבין ויודע לשמוע. מוזקאי תוך כדי שהוא שומע את כל הנגנים מנגנים יחד וגם את הזמר שר הוא יודע לשמוע בעת ובעונה אחת את כל נגן ונגן מה הוא מנגן בנפרד בעבר הנגנים באולפן בזמן ההקלטה היו יושבים בחדרים נפרדים באולפן (כאשר זכוכית שקופה  עבה במיוחד מפרידה בין החדרים) ובכל חדר יושבים יחד נגנים לפי משפחות כלים לדוגמה נגני כלי המיתר יחד נגני כלי הקשה יחד נגני כלי הנשיפה יחד במידה ומקליטים את המופע מתוך מערכת ההגברה יתכן וההקלטה תשמע הרבה יותר טוב ויפה מאשר איך שזה נשמע בהופעה הייתי בהופעות ולאחר מכן שמעתי את ההקלטה שנעשתה מתוך מערכת ההגברה ואם ניתן לומר שההקלטה  נשמעה בהבדל של שמיים וארץ ממה ששמענו בהופעה כלומר שהקלטה נשמעה הרבה יותר טוב.


                   

 

 

 

 

 

אהבת? נא שתף עם חבריך! בברכה, חיים סלמן
Share on Facebook
Facebook
Tweet about this on Twitter
Twitter
Pin on Pinterest
Pinterest

18 תגובות על הפוסט “אהרון קלה הי"ו – מאמרים להסברת המקאמים בתפילות שבת וחגים של בני עדות המזרח

  1. אשריך רבי אהרון קלה היקר ! ידע רב אתה מקנה לקוראים הן על המקאם הקצב על המוזיקא בכלל ואפילו בנוגע לפיתוח קול. עלה והצלח! ויהי רצון שתמשיך לכתוב בעלונים מידי שבוע ולשמחנו. כמה חשוב לכל חזן פייטן וזמר לקרוא וללמוד דברים אלו אשר הם יסודות לכל בברכת שבוע טוב עזרא שמש

  2. שבוע טוב הרב עזרא שמש היקר שמחתי ומאוד מרגש לקבל תגובה כזאת מחזן וזמר מקצועי ובכיר כמוך וכבן למשפחת חזנים המובילה ברמה עולמית תודה רבה אהרן קלה

  3. אתה יכול לשפוך אור ולהרחיב על המקאמים שהעירקים נוהגים להשתמש בהם בתפילה (כי אצל עירקים בד"כ כל חזן משתמש במקאם קבוע, כמו עג'אם או סיגא ולא מכירים מקאמים כמו כורד או ראסט וכו'). תודה

  4. איציק ערב טוב בני העדה העירקית שמרנים מאוד בסגנון תפילתם ולא יהיו מעוניינים לשדרג או לבצע שינויים עם זאת מרבית בני העדה מבינים ובקיאים מאוד בלחניהם של עבדול ווהב אום כלתום פריד עבדול חלים וכ"ו מבני העדה אף צמחו נגנים יידועי שם עולמיים שניגנו בין היתר את השירים של גדולי הזמר האלה בתזמורות מפוארות בעולם וכאן בארץ הובילו והצעידו את תזמורת של בית השידור בניצוחו של זוזו מוסא ז"ל וכן מהם צמחו חזנים כמו החזן העולמי משה חבושה אשר גם הוא מגיש תפילות שונות ומפטירים בסגנון העירקי במקומות ובזמנים שונים כאשר הוא גאון עולמי בכיר ומומחה ביותר בסגנון שלהבנתי אתה שואף לשמוע ולקבל אולם בני העדה מפרידים בין המוזיקה לבין סגנון התפילה שלהם סגנון התפילה מהווה נוסטלגיה שלא יוותרו עליה מה שכן ניתן לעשות הוא להגיש תפילה בסגנון העירקי ולצאת לגיחות מידי פעם לזמן קצר,תוך כדי התפילה כאשר הבסיס של התפילה יהיה הסגנון העירקי לדוגמה: לעבור ממקאם עג'ם לראסט ולנהוונד ומשם לסיגא ומשם שוב לנהוונד חזרה לראשט וחזרה לעגם לסגנון העירקי וכך לעשות מידי פעם זה ישמע מדהים ומקצועי ביותר ויערב למרבית הציבור עם זאת יש לדעת כי ציבור זה ככל ציבור דורש קצב מהיר בתפילה לכן ביצוע המעברים יעשה במהירות דבר אשר ניתן לעשותו אך דורש מיומנות רבה בהצלחה

    • בס"ד
      חכם נתנאל היקר
      בטעות מחקתי אותם ועכשיו החזרתי אותם לכתבה.
      חיים סלמן
      מנהל האתר

  5. תודה רבה על המאמרים!
    איפה יש רשימה של כל המקאמים לפי הקירבה בניהם. כלומר, מתוך איזה מקאם ניתן לעבור למקאם אחר?

  6. תוכן ההודעה:
    תגובה על מאמרי המקאמים
    חזק וברוך על המאמרים הנפלאים ! המובאים בשפר ברורה ונעימה לכל אוזן !
    ברצוני להעיר ולהאיר שלפני המנגינה ,המקאם, חשוב מאד לחזן ולפייט בעברית נכונה . חזנים רבים מנסים "להלביש" מנגינות שמתאימות בחלקן אך גורמים לשינוי משמעות . במקום יתגדל בהדגשת האות ד' (מלרע) הם מגדישים את האות ג' (מלעיל) במנגינת "אנא סאבר" , ובכך טועם גם חזנים מקצועיים. או לדוגמא בערב שבת "כי ששת ימים עשה ה' .." יש לומר "ימים" ויש הרבה שטועים ואומרים "יאמים" ובאותה צורה טועים בשם ה' במקום "אמוניי" אומרים "אמוווני" (שיניתי בכוונה במקום שם אדנות).
    כמו כן חשוב להדגיש את האותיות , לדוגמא : "מהרה" באות ה' הכוונה מהר , לעומת "מארה" שהיא קללה.
    בנוסף , יש מקום גם להדגיש שיש הבדל גם באותיות ת' ל ט' וגם בין ת' דגושה לת' שאינה דגושה , בין ג' דגושה לג' שאינה דגושה הנשמעת כמו ר' גרונית, ובין ד' דגושה לד' שאינה דוגשה הנשמעת כמו (THבאנגלית) וחשוב ביותר לבטא אותה נכון בקריאת פסוק "שמע ישראל"
    יהי רצון שנזכה לחזן בשפה ברורה ,נכונה ומדוייקת.
    עזרא יוסף

    • בס"ד
      אשריך חכם עזרא יוסף על תגובתך למאמריו של חכם אהרון קלה על המקאמים בתפילות.
      אכן קלעת מאוד לגבי בחירת המנגינה שלפעמים אינה מתאימה להטעמת המלים הנכונה מלעיל או מלרע. וכן מבטא האותיות הנכון שיש ללומדו לפני לימוד המנגינות. כל מי שרוצה ללמוד יכול להיכנס ליוטיוב ולרשום חיים סלמן ושם ימצא שיעורים שלי ללימוד ההגייה הנכונה של האותיות וכללי הדקדוק וכן טעמי התנ"ך למיניהם.
      אכן זה לי שני עשורים שאני מעביר קורסים ללימוד לשון הקודש ללא תמורה לשם שמים. ה' יזכה את כל החזנים ללמוד וללמד כללים אלה אמן.
      חיים סלמן
      מנהל האתר

  7. לרבי אהרון.
    חזק וברוך על היוזמה ועל שאתה מחכים אותנו מניסיונך המוזיקלי.
    ההסברים שלך ממש מובנים ומוסברים בצורה יפה מאד, וכן הקטעים שאתה מצרף מטובי החזנים, ממש דוגמא למופת כיצד מוזיקה אמורה להתבצע.
    חלק מהמאמרים שלך קראתי כבר בעלונים שמופצים בשכונת הר חומה בירושלים, ואת השאר אני קורא פה, למרות שטרם הספקתי לקרוא ולהתעמק בכל המאמריםשכתובים פה.
    אני מקוה שתמשיך לכתוב עוד מאמרים שיחכימו אותנו כדי שהחזנות בבתי הכנסת תשתפר ותמשוך אנשים בגעגועים לבתי הכנסת, ותסייע בקירוב שלנו ושל אנשים שמבקרים בבתי הכנסת רק לעיתים רחוקות, לחזנות ומתוך כך לאהבת המורשת היהודית.
    חזק וברוך תהיה.

  8. ידיד היקר מאוד אהבתי לקרוא את הפרסומים שלך.
    אני כתלמיד לשעבר של הרב מוטי אשכנזי.

    יש עניין מסוים במחילה שראוי לציין.
    בחלוקה של הקולות שכבודו רשם ישנה טעות.
    הסופרן והאלט שייכים לקול הנשי אז לכן לא שייך.
    הקול הטנור הוא הקול הגבוה של הגברים והוא מתחלק לסוגים שונים טנור לירי טנור דרמטי טנור מוצרט טנור לגרו ועוד כל אחד מתאפיין בצבע הקול עוצמה וכו. עיין בספרות אשמח לתת לך קישור.
    במקהלות קורוס של גברים זה מתחלק לטנור 1 טנור2 בס 1 ובס 2.
    הקול הנפוץ אצל רוב הגברים הוא בריטון בין הטנור לבס.

    בברכה
    מיכאל

    • מיכאל איש יקר
      ראשית אני מאוד שמח ומודה לך שעיינת במאמרים, אולם אני מאוד ממליץ שתשוב ותקרא אותם על מנת שאולי אז תבחין ותבין יותר טוב במה שנכתב. אני כתבתי שמקהלת הגברים מורכבת מקולות טנור ובס ומתחלקים הטנור ראשון והבס שני כך שאין שום בסיס לטענותייך, או שאולי קראת מאמרים אחרים ממקום אחר והתבלבלת וחבל. לגבי נשים, אני במאמר כלל לא הזכרתי נשים מפאת הצניעות שהרי המאמרים מיועדים בעיקר למי שחפצים להיות חזנים כך שאין זה המקום להסביר לגבי נשים כלל וכלל.
      אהרון קלה

  9. לגבי מקאמים מקבילים מוזיקאלית והמבין יבין.
    כמו
    ראשט עג'אם.
    אם עושים תפילה ראשט מעבר לעג'אם לא נקרא מעבר וגם לא כל כך מקצועי אלא אם כן מקשטים מעט.
    אותו הדבר הפוך אם עושים עג'אם לא נהוג לעבור כביכול לראשט זה לא מקצועי אלא לשם קישוט וגם אז זה לא נקרא מעבר.
    אותו הדבר בין חיג'אז כורד.או כורד ביאת.
    לא נהוג לחזנים מקצועיים לעשות מעברים בין אחד לשני.
    במידה ועושים כורד ועוברים לחיג'אז שאינו יושב על אותו המקום שהכורד תלוי מאוד איך עושים זאת, אז זה יחשב למעבר.

    שאלתי זאת גם את רבי משה חבושה וכך דעתו הייתה.

    חזק ואמץ על הכתיבה היפה והמחממת.

    בברכה
    מיכאל

    • בס"ד
      מיכאל היקר, אני מכניס את תגובתך לכתבת המאמרים וחכם אהרון קלה ישיב לך על תגובתך.
      שבוע טוב
      חיים סלמן
      מנהל האתר

    • כל הכבוד על הידע הרב שהיצגת בנוגע למקמים ידעתי שאתה בקיא בקריאת התורה אך לא ידעתי שאתה בקיא במוסיקה למרות היותך מתופף
      בכבוד בן הדוד רוני

  10. מיכאל ידיד יקר,
    במאמרים הסברתי בבירור בעזרת איזה מקאם ניתן לעבור ממקאם מסוים למקאם אחר ואף צינתי שלמדתי זאת אצל הרב מוטי אשכנזי. הרב מוטי מלמד בשעוריו בדרך כלל תלמידים צעירים אולי עם כישרון ללמוד מוזיקה אבל הם תלמידים מתחילים וחסרי ניסיון ולכן הוא חייב ללמד ולהסביר להם שאין אפשרות לעבור ככה סתם ממקאם למקאם על מנת שלא יסתבכו בביצוע, ולשם כך הוא מסביר לתלמידים על מנת שיבינו שאין אפשרות לעבור ככה סתם פתאום ממקאם למקאם כלומר לחתוך איך שבה להם ממקאם למקאם, והוא מסביר שזה ישמע צורם מאוד, ולכן הוא ממליץ על קישוט וכ"ו ומסביר כיצד לבצע זאת. על כך אין שום מחלוקת. רק אם תקרא שוב את המאמרים שכתבתי, תראה שאני מסביר בדיוק כך. אולם דע ולמד מיכאל היקר, חזן מקצועי ובעל שליטה מלאה בטונים, כמו לדוגמה משה חבושה הי"ו, מסוגל ויכול לעבור במהלך תפילה אחת מכל מקאם לכל מקאם ולחזור לכל מקאם ללא שום בעיה. לא רק זאת, חזן מקצוען יכול לסלסל אפילו תוך כדי אמירת מילה אחת בלבד ובתוך כדי אמירת המילה לעבור ממקאם למקאם שיחפוץ ולחזור למקאם בו התחיל ללא הגבלה. מי שהוא מקצוען יכול ומורשה לבצע זאת. אבל על מנת להגיע לרמה כזאת צריך מספר שנים להשקיע והתמדה בלימוד ושמיעה ללא הפסק של מוזיקה ולהתעמק עוד ועוד בלי להתעצל ולא להגיע לרמה מסוימת ולהגיד זה הוא מספיק לי ולהפוך לחזן משעמם.
    מה שאמרת לא מקצועי כן מקצועי, זה אכן מדובר לגבי מתחילים, אבל מקצוענים בעלי ניסיון ושליטה בטונים אין להם שום הגבלות. אני יכול לכתוב כאן על נושא זה עוד ועוד וללא סוף. אולם מתוך תקווה שכעת לאחר שהסברתי שוב אולי אתה מבין יותר, אני מקווה שאכן הוספתי לך. ולעולם אל תהסס לשאול ולשאול וללמוד עוד ועוד כי בסוף לומדים ואני מאחל לך הצלחה רבה.
    בידידות ותודה
    אהרון קלה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *