אדונתי אמי סלימה בת תפאחה ע"ה

סלימה ועזרא סלמן בצון ע"ה הורי המשפחה

בס"ד

מלים לזכר אדונתי אמי סלימה בת תפאחה ע"ה. נפטרה ה' בתמוז התשל"ו. תנצב"ה.

אדונתי אמי סלימה בת תפאחה ע"ה נולדה בעירק בשנת התר"ע (1910). היא נתייתמה מהוריה בגיל צעיר. אדוני אבי עזרא נסים בן כחילה ע"ה הכיר אותה כאשר היה כבר גבר ואיש עסקים והיא הייתה רק בת 12 שנה וחצי. בהיותו איש דתי אדוק ראה בזה מצווה גדולה לשאת יתומה ונשא אותה לאשה. מספרים כי הרב שהשיא אותם שאל: מה זה? הכלה היא קטנה מאוד! והנשים של אז שהיו חכמות ענו לו: ואתה לא נמוך וקצר?! וגם מספרים שהושיבו אותה על כריות כדי שתראה גדולה!

היא הייתה נערה צעירה ולא ידעה דבר על קשר עם בעל. אבא ע"ה היה מספר כי היה אומר לה שיש ליד החלון חתול והיא הייתה מפחדת ובאה אליו שיגן עליה. היא שיחקה בחבל עם הבנות בחוץ כאשר כבר הייתה נשואה!

להורי היו 11 ילדים, חמש בנות וששה בנים.

הבכורה: כחילה ע"ה, אחריה מרייד (מרדכי) ע"ה, אחריו אברהם ע"ה, אחריו תפאחה (זהבה) ע"ה, אחריה לולו (תקווה) (תבל"ט) שתחי', אחריה שפיק (יחזקאל) ע"ה, אחריו לילה ע"ה, אחריה, סועד (שושנה תבל"ט) שתחי'. אחריה נסים ע"ה, אחריו יבל"ט: יצחק הי"ו וסמיר (חיים) הי"ו.

אמי היקרה הייתה תמימה מאוד ולא ידעה קרוא וכתוב אך הייתה לה חכמת חיים גדולה וייעצה לילדיה בכל נושא. סבלנית הייתה מאוד וידעה איך לנהוג עם בעלה שהיה קפדן מאוד. זכורני איך אבא ע"ה היה נכנס לאמבטיה להתרחץ ואיך היא הייתה מכינה לו את בגדיו לתת לו מיד אחרי הרחיצה.

אדונתי אמי ע"ה נהגה והקפידה לראות פני ספר תורה בשבת באופן קבוע. היא הייתה לובשת שמלה לבנה ומטפחת ראש לבנה לכבוד שבת קודש וידעה מתי לבוא לבית הכנסת כדי להספיק לראות פני הספר תורה כשמגביהים אותו לקהל. כמובן היא עזבה את בית הכנסת מיד לאחר מכן כדי להספיק להגיע לביתנו שהיה בסמוך לבית הכנסת ולהכין הכל לקידוש היום.

אמי עבדה קשה בעבודות הבית בזמנים שלא היו מכונות כביסה ומכשירי חשמל מודרניים. הכל עשתה בעמל כפיה. אולם כמה מאושרת הייתה בליל שבת לעמוד ליד השולחן ולשורר עימנו "אשת חיל מי ימצא" והיא הייתה האשת חיל ממש.

מעולם לא הכלימה פני איש. את חלקי העוף הטובים ביותר שמרה לאורחים שהתארחו בביתנו מחוץ לעיר.

היו לה כוחות אדירים ומעולם לא התלוננה על עבודה קשה בבית. היינו רגילים ללכת רגלי מהקטמונים עד סנהדריה מרחק של כשעה וחצי הליכה. הייתה צוחקת ואומרת לי: מה יש לך? צעיר כזה וכבר עייף?

גם בחגים היינו נוהגים לעלות לרגל להר ציון מקום ציונו של דוד המלך ע"ה מרחק של כשעה הליכה רגלית ועלייה גדולה של כל ההר!

 

נפטרה בעש"ק ה' בתמוז התשל"ו. יהי זכרה ברוך.

אהבת? נא שתף עם חבריך! בברכה, חיים סלמן
Share on Facebook
Facebook
Tweet about this on Twitter
Twitter
Pin on Pinterest
Pinterest

תגובה אחת על הפוסט “אדונתי אמי סלימה בת תפאחה ע"ה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *