חכם צאלח בן חכם יוסף חיים ועזיזה זצוק"ל

בס"ד

מו"ר ועט"ר הרב החכם הדין הרב כמוהר"ר צאלח בן הכם יוסף חיים ועזיזה זצוק"ל נפטר לבית עולמו בז' אדר תשנ"א שבוע לפני סיומה של מלחמת המפרץ.
הוא נטמן בבית העלמין הדרום בגבול חולון בת ים.
את השבעה ערכנו בביתו שברחוב שד"ל חולון ובסיום השבעה בערב התפללנו בביתו וקראנו מגילת אסתר ממגילת אסתר של הרב שהייתה כתובה על גויל.
רבנו היה לרב הקהילה של בית הכנסת "ארם נהרים" חולון והרביץ בה תורה בקביעות.
בשבעה הראה לי בנו אברהם את כתב המינוי של הרב לדיין בבית הדין היהודי של העיר בגדד כתב

מינוי ממלך עיראק עליה חתום שר המשפטים העיראקי.
הרב היה איש צנוע ושפל רוח מלא וגדוש בידע תורני עמוק ונרחב בכל מקצועות התורה וידע עצום בכל תחום בחיים מדעים רפואה הסטוריה וכו'.
זכיתי להיות במחיצתו משנת תשל"ט ועד לפטירתו.
הוא למידני את רוב חוכמתי ולאחר פטירתו שמו הקהל עיניהם עלי להמשיך את דרכו.
אך לצערי צעיר הייתי לימים, וסירבתי בכל תוקף לשבת על כסאו של מורי ורבי.
הרב חיבר ספר בהלכות שדר הגט קונטרס שחיבר לעצמו בבגדד כדי שישמשו בעבודתו בבית הדין.
נכדו הי"ו שעשה עבודה מקפת אודות הרב, כינס ספר זה והעלהו לרשת האינטרנט וזיכיתי לראותו. בעבודתו סיפר אודות חיו וצירף תמונות רבות.
זכיתי להשיא את אחד מנכדיו, יוסף נקר.
מידי שנה אני עולה לקברו בחולון, ולפני שנה שיפצתי את מצבת קבורתו.
ת.נ.צ.ב.ה.
הכותב לכבודו של רבו
הרב אורן אליהו ,חולון
0522-955822

סיום מסכת מגילה מפי מו"ר הרב הדין סלח נקר זצוק"ל בבית הכנסת ארם נהרים חולון

נאמתי ביום א' בשבת ערב נר שמיני של חנוכה א' טבת תשמ"ב 27.12.81

מורי ורבותי

כבוד הרבנים האורחים . כבוד יו"ר המועצה הדתית וחבריו, אורחים נכבדים ועסקני צבור, כבוד מר יוסף עיני האחראי של ביה"כ, כבוד חברי וידידי בלמודים, קהל נכבד.

כעת אנו מסובין בסעודת מצוה של סיום מסכת מגילה, התחלנו בה ביום שני בשבת 19 לחודש מרחשון התשל"ח והיום מסיבת סיומה, אנו כורעים ומשתחווים לה' שזכנו להתחיל ולסיים מסכת זו ומה שקדם לה, סעודת סיום המסכת היא סעודת מצוה, ומנהג זה היה מימי חכמי התלמוד, כדאיתא (במסכת שבת דף קי"ח קי"ט) "אמר אביי יבא עלי – לשון שבועה – כשאני רואה ת"ח שסיים מסכת אני עושה יו"ט לחכמים, ומכאן הוא המנהג לעשות סעודה לסיום מסכת.

תודה לאל שזכנו להקצות חלק מזמננו ללמוד התורה שהיא חיינו ואורך ימינו.

רבותי, חז"ל הפליגו בשבחה של תורה בכמה מקומות, באומרם (אבות פ' א') על ג' דברים העולם עומד, על התורה, ועל העבודה, ועל גמילות חסדים. אלמלא תורה לא נבראו שמים וארץ שנא' "אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי" (פסחים ס"ח:) גדולה תורה שהיא נותנת חיים לעושיה בעולם הזה ובעולם הבא שנא' "כי חיים הם למוצאיהם" (אבות פ' ו'). אלו דברים שאדם אוכל פרותיהם בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא כבוד אב ואם, גמילות חסדים, הבאת שלום בין אדם לחברו ובין איש לאשתו ותלמוד תורה כנגד כולם. (פאה א')

עוד אמרו (במסכת מגילה דף ט"ז) גדול תלמוד תורה יותר מכבוד אב ואם. גדול ת"ת יותר מבנין ביהמ"ק, גדול ת"ת יותר מהצלת נפשות, גדול ת"ת יותר מכהונה ומלכות. עוד אמרו חז"ל (מגילה ג') על פסוק "ויהי בהיות יהושע ביריחו וישא עניו וירא והנה איש עומד לנגדו, וחרבו שלופה בידו, וילך יהושע אליו ויאמר לו, הלנו אתה אם לצרנו, ויאמר לא כי אני שר צבא ה' אני עתה באתי, ויפול יהושע על פניו ארצה". חז"ל דרשו את זה כך, אמר המלאך ליהושע, אמש בטלתם תמיד של בין הערבים, ועתה בטלתם ת"ת – שתי עבירות עשיתם – א"ל יהושע למלאך על איזה מהם באתה? א"ל המלאך על של עתה. באתי, על עוון ביטול תורה באתי, מיד וילן יהושע בלילה ההוא בתוך העמק, א"ר יוחנן מלמד שלן בעומקה של הלכה. מכאן אנו למדים שאפילו בזמן מלחמה וכבוש הארץ חייב אדם בלמוד התורה. כמ"ש חז"ל על פסוק "עומדות היו רגלינו בשערייך ירושלים". לא עמדו רגלינו במלחמה אלא בזכות שעירך ירושלים, שערים המצויינים בהלכה. הקב"ה הקפיד על יהושע כ"כ אפילו בזמן שהוא טרוד במלחמה של כבוש הארץ, מפני שיהושע נתברך בלמוד התורה יותר מכל אדם, כמ"ש חז"ל א"ר שמואל בר נחמני א"ר יוחנן, ראה הקב"ה את יהושע שדברי תורה חביבים עליו ביותר כמ"ש (שמות ל"ג: 11) "ומשרתו יהושע בין נון נער לא ימיש מתוך האוהל" זה אוהלה של תורה אל הקב"ה, יהושע כ"ב חביבים עליך ד"ת, "לא ימוש ספר התורה הזה מפיך, והגית בו יומם ולילה". (יהושע א': 4).

עוד אמרו חז"ל (שבת פ"ז:) א"ר יוחנן, לעולם אל ימנע אדם את עצמו מבית המדרש ומדברי תורה אפילו בשעת מיתה, שנא' "זאת התורה, אדם כי ימות באוהל" באוהלה של תורה, שאפילו בשעת מיתה תהא עוסק בתורה.

ועוד בהרבה מקומות הטיבו חז"ל לתאר לנו את גודל חיוב למוד התורה באומרם תחילת דינו של אדם שואלים אותו, קבעת עתים לתורה, ונשאת ונתת באמונה, צפית לישועה? אדם שלא לומד לא יכול להבחין בין מותר לאסור, בין טהור לטמא, בין כשר לפסול, הוא עלול לעשות את ההפך, למוד התורה מחדיר באדם קדושה ויראת שמים, כמ"ש חז"ל "אור שבה מחזירם למוטב".

וכן איתא בזוהר הקדוש (פ' צו דף ל"ה ע"א) וז"ל מאן דלעי באוריתא, לא צריך לא לקרבין ולא לעלוון דהא אוריתא עדיף מכולא. התרגום לעברית – הלומד תורה לא צריך לא לקרבנות ולא לעולות התורה עדיפה מכולם.

ולכן הגזירה שנגזרה על אבותינו בימי מרדכי ואסתר שעליה מסופר במגילת אסתר. היתה בגלל שעזבו את ברית ה' ותורתו, קלקלו את דרכם. הסיחו דעתם מחורבן ביהמ"ק, שתו בסעודת אחשורוש, השתכרו ביין נסך, פנו עורף לתורה ומצוותיה. כדאיתא במדרש א"ר ישמעאל שמונה עשר אלף וחמש מאות איש הלכו למשתה שעשה אחשורוש, אכלו, שתו, נשתכרו, קלקלו הסיחו דעתם מחורבן ביהמ"ק, מיד עמד השטן לפני הקב"ה א"ל רבש"ע עד מתי תדבק באומה זו? אל הקב"ה התורה מה תהא עליה, אל השטן תן אותה לעליונים מיד אמר ה' לשטן הביא מגילה ואכתוב עליה כליה, הלך השטן והביא מגילה וכתב וחתם, באותה שעה רץ אליהו הנביא ז"ל אצל האבות והודיע להם על הגזירה, אמרו לו האבות הקדושים, אם ותתמה הגזירה מה אנו יכולים לעשות, הלך אצל משה שעל ידו נתנה התורה א"ל, רועה נאמן כמה פעמים עמדת בפרץ ובטלת גזרות לבלתי השחית, התענה על הצרה הזאת? א"ל משה יש לכם אדם כשר בצור לך והודיעו שיעמוד בתפילה משם, ואני מכאן ותתבטל הגזירה, מיד הלך והודיע למרדכי, וז"ש ומרדכי ידע את את כל אשר נעשה, וילבש שק ואפר, ויצא בתוך העיר ויצעק צעקה גדולה ומרה. השי"ת שמע צעקתו ותפילתו וקרע את רוע הגזירה של המן הרשע.

ועתה אפשר לפרש בדרך רמז את מה שכתוב בסוף מסכת מגילה שעכשיו אנו חוגגים את סיומה, וז"ל הדרך עלך בני העיר וסליקא לה מסכת מגילה ז"א אם יש לנו אנשים העומדים בפרץ בעת צרה כמו שעשה מרדכי ויצא בתוך העיר אם יש לנו בני עיר כאלה אז וסליקה לה מסכת מגילה אז תסתלק ותקרע הגזירה. הנכתבת בצורת מגילה כמו שהיה בימי מרדכי ואסתר.

וכאשר נקרע רוע הגזירה ונהפך הגלגל על שונאי ישראל, והיהודים שלטו בשונאיהם ויעשו בהם כרצונם, אז בקע אור התורה, ונהפך מאבל ליום טוב, כמ"ש ליהודים היתה אורה ושמחה, וששון ויקר", חז"ל דרשו אורה זו תורה, כמ"ש "כי נר מצוה ותורה אור", שמחה זה יום טוב כמ"ש "ושמחת בחגיך", ששון זו מילה וכן הוא אומר "שש אנוכי על אמרתך", שנצטוה אברהם אבינו ע"ה על המילה באמירה כמ"ש "ויאמר אלהים אל אברהם ואתה את בריתי תשמור, אתה וזרעך אחריך". ויקר אלו תפילין, וכן הוא אומר "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" ותניא רבי אלעזר הגדול אומר אלו תפלין שבראש (מגילה ט"ז(

אני תפילה שהשם יתברך יברך בגאולה שלמה, בזכות למוד התורה והמחזיקים בה, ובכללם מר יוסף עיני, שהוא לא חושך כוח בכדי לעזור בקיום למוד התורה, זכות התורה יגן בעדו ובעד משפחתו, ויזכה לבריאות שלמה והרבה נחת.

גם אלה יעמדו על הברכה החברים המשתתפים בלמוד הגמרא ובשאר הלמודים שיזכו לאורך ימים טובים ובריאות, "עוד ינובון בשיבה דשנים ורעננים יהיו". השי"ת יפתח לבנו בתורתו, ושים בלבנו אהבתו ויראתו.

בזכות התורה ומצותיה, נזכה לגאולה שלמה. בביאת המשיח ולבנין ביהמ"ק.

בעזרת השם אנו מתחילים במסכת סוכה, ה' יפרוס עלינו סוכת שלומו – בימינו תיוושע יהודה ועם ישראל ישכון לבטח, אמן.

זכיתי להתחיל אתם את מסכת סוכה (דברי המעתקי אורן אליהו)

Share Button

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים