רבי מאיר בעל הנס

בס"ד

בי"ד באייר ההילולה של רבי מאיר בעל הנס. כנסו כאן וקראו מקצת מתולדות חייו של התנא הגדול.
ציון רבי מאיר בעל הנס בטבריה
רבי מאיר
יהודי עירק נוהגים ללמוד בליל ההילולה של רבי מאיר בעל הנס ביום י"ד באייר (פסח שני) בספר: מאיר בת עין הכולל הלכות ואמרות טהורות של התנא הקדוש זיע"א הנזכרים משמו במשנה, בתלמוד ובמדרש, כדי לעשות לו נחת רוח ולהיות שפתותיו דובבות לעורר רחמים על כל ישראל.

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רבי מאיר
דור דור רביעי לתנאים
בית מדרש בי רבי עקיבא
רבותיו רבי עקיבא, רבי ישמעאל; אלישע בן אבויה
חבריו רבי יהודה, רבי יוסי, רבי שמעון, ואשתו ברוריה
תלמידיו רבי יהודה הנשיא, סומכוס
רבי מאיר – מגדולי התנאים בדור הרביעי, ממנהיגי התקופה שאחרי מרד בר כוכבא. על פי מקור אגדי במסכת גיטין היה צאצא של נירון קיסר שהתגייר. בהתאם לכך, מקור אחר טוען כי שמו המקורי היה נהוראי, (או מישא – לגרסה אחרת), תרגום ארמי ל'מאיר', ונקרא מאיר היות ש'האיר עיני חכמים בהלכה'. אשתו ברוריה, בתו של רבי חנינא בן תרדיון, נחשבת לאישה חכמה ובקיאה בתורה.

תוכן עניינים
[הסתרה]
1 רבותיו
2 חייו
3 פעולותיו
4 פעולותיו למען שלום בית
5 בעל ניסים
6 קישורים חיצוניים
7 הערות שוליים

[עריכה] רבותיו
רבו המובהק‏‏[1] היה רבי עקיבא, אך הוא מוזכר כתלמידם של עוד כמה תנאים דומיננטים. גם רבי ישמעאל, בר הפלוגתא הגדול של רבי עקיבא, מוזכר כרבו, וכן אלישע בן אבויה (המכונה "אחר"), התנא שיצא לתרבות רעה. על כך אומרת הגמרא (מסכת חגיגה ט"ו, עמ' ב): "רבי מאיר – רימון מצא, תוכו אכל, קליפתו זרק". כלומר, למד ממנו רק את הדברים הטובים. רבי מאיר מוזכר בין חמשת התלמידים שנותרו לרבי עקיבא אחרי מות 24,000 התלמידים.הוא הוסמך לרב במסירות נפשו של רבי יהודה בן בבא בתנאים מחתרתיים באזור שבין אושא לשפרעם (כיום צומת סומך).

[עריכה] חייו
לכלכלתו עסק רבי מאיר בלבלרות. הוא כתב ספרי תורה ומגילות. כדי לשפר את כתיבתו ולהעניק לה יופי וחן עירבב סוגים שונים של דיו סממנים (צמחים). הוא היה בעל זיכרון טוב וגילה בקיאות בכל ספרי הקודש. מסופר כי פעם נקלע למקום ללא ספרי קודש וכתב את כל מגילת אסתר מזיכרון בלבד.

[עריכה] פעולותיו
רבי מאיר היה בין החכמים שייסדו מחדש את הסנהדרין באושא, לאחר שנעקרה ונסגרה ביבנה, בעקבות המרד. בתלמוד הבבלי מתואר כי שם מונה להיות ה'חכם', תפקיד שמהותו לא הובררה.

רבי מאיר אמנם נחשב למחמיר בעמדתו ההלכתית, אך גישתו כלפי עמדות וקולות אחרים, שאינם מהעולם הרבני, הינה סובלנית וקשובה. הוא ניהל שיחות עם פילוסופים, ומוזכר כי היה מושל משלים, ז'אנר מוכר בעולם ההגות הרומאי. הוא מוזכר גם כמי שנשלח לנהל שיחות עם הרומאים ברומי. עובדה נוספת התורמת להתרשמות כי עמדתו הייתה פתוחה וסובלנית, היא הישארותו נאמן ותלמיד לרבו אלישע בן אבויה גם לאחר שיצא זה לתרבות רעה (אמנם לפי מקורות מסוימים הייתה תוכניתו לנסות ולהחזירו בתשובה, אך גם בהם ניכר כי לא הייתה זו כוונתו היחידה).

עם זאת, הפתיחות שהפגין ביחס לתרבות הזרה נעצרה כאשר מדובר בדלי העם ונמוכי התרבות. הוא אסר על תלמידי חכמים להתארח אצל אלו שאינם בקיאים בהלכה, אשר כונו באותם ימים עם הארץ, ואף גינה באופן נמרץ קשרי נישואין עימם.

תרומתו לעולם ההלכה ולכינונה של המשנה היא משמעותית. אחד מהקבצים העיקריים מהם הורכבה משנתו של רבי יהודה הנשיא היא 'משנתו של רבי מאיר', הדומיננטיות של משנתו כנראה כה רבה, עד כי רבי יוחנן טבע את הכלל "סתם משנה רבי מאיר… אליבא דרבי עקיבא".

רבי מאיר, על אף שהיה ממחבבי וממדגישי קדושתה של ארץ ישראל, וקדושתו של מי ששוכן בה, נאלץ ככל הנראה לגלות לבבל ולהיקבר שם, אך ביקש להניח את ארונו על חוף הים, כדי שילחכו גלי ימה של ארץ ישראל את ארונו. על־פי מסורת אחרת, הוא נטמן בקבר רבי מאיר בעל-הנס שבטבריה.

גלותו מוסברת על ידי עיסוקו בפדיון שבויים מידי הרומאים, אך בפירוש רש"י מופיעה אגדה שמקורה אינו ברור, לפיה יזם ר' מאיר שאחד מתלמידיו ינסה לפתות את אשתו ברוריה , כדי להוכיח לה את דעתו ש"נשים דעתן קלה" ומשהצליח התלמיד ונודע הדבר לברוריה, שלחה יד בנפשה ובשל כך הגלה עצמו.

[עריכה] פעולותיו למען שלום בית
"רבי מאיר היה דורש בבית הכנסת בכל ליל שבת, והייתה שם אישה אחת שהייתה לומדת אצלו. יום אחד התארכה הדרשה, הלכה האישה ובאה לביתה וגילתה שהנר כבר כבה. אמר לה בעלה: איפה היית?! אמרה לו: שמעתי את הדרשה. אמר לה: אני נשבע שלא תיכנסי לכאן עד שתלכי ותירקי בפניו של הדרשן. התגלה הדבר לרבי מאיר ברוח הקודש, ועשה את עצמו חולה בעיניו. אמר: 'כל אישה היודעת ללחוש לעין תבוא ותלחש על עיני'… באה אליו… אמר לה: 'רוקי בתוך עיני שבע פעמים, וזה יעזור לה'. אחרי שירקה, אמר לה: 'לכי אמרי לבעלך: אתה אמרת לי פעם אחת, ואני ירקתי שבע פעמים!' אמרו לו תלמידיו: 'רבי!… אילו אמרת לנו, היינו שולחים ומביאים אותו ומלקים אותו על הספסל עד שיחזיר את אשתו!' אמר להם: 'לא יהא כבוד מאיר גדול מכבוד קונו, ומה אם שם הקודש, שנכתב בקדושה, אמר הכתוב שימחה על המים, בשביל להטיל שלום בין איש לאשתו, וכבוד מאיר לא כל שכן?!" (במדבר רבה ט כ).

[עריכה] בעל ניסים
במהלך הדורות הוצמד לשמו הכינוי רבי מאיר בעל הנס. הכינוי "בעל הנס" הוא כינוי כללי בתלמוד למי שנעשה לו נס, אולם בתודעת היהודים לאורך הדורות הפך הכינוי "בעל הנס" להיות חלק בלתי נפרד משמו של רבי מאיר. בתלמוד מסופר על מספר ניסים שנעשו לו. ביניהם – חיילים רומאים שרדפו אחריו הוכו בסנוורים; הוא הבטיח לסוהר ששחרר את גיסתו מבית בושת, שבו הוחזקה על ידי הרומאים כעונש, שיינצל אם יאמר "אלהא דמאיר ענני", והבטחתו התקיימה (בבלי, מסכת עבודה זרה דף יח).

Share Button

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים