רבי יוסם קארו – מרן מחבר השולחן ערוך

בס"ד

תולדות חייו של רבנו יוסף קארו ע"ה מחבר השלחן ערוך. זיע"א. ההילולה שלו בי"ג בניסן.

 מתוך התיאור בחרוזים של הנוסע זכריה (יחיא) אלצאהרי על צפת במאה ה- 16:

"…שם [בצפת] ראיתי אור התורה /
וליהודים הייתה אורה
…………
ובפרט המאור הגדול החכם יוסף קארו /
אשר מישיבתו חכמי צפת לא יסורו
………..
ואלך שַׁבָּת אחת אל ישיבתו /
לראות את יקר תפארת גדולתו
…………
והחכם הזקן יושב על הכיסא /
בפיהו דורש על הנושא
………….
ונשא ונתן על דרך הפשט והקבלה /
החכם היקר והנעלה /
לפניו כמאתים תלמידים יקרים ומעולים /
יושבים על גבי ספסלים

רבי יוסף קארו (1488 – 1575) מגדולי רבני ופוסקי ישראל בכל הדורות, מחבר השולחן ערוך והבית יוסף שבזכותם הוא קרוי בפי העם מרן המחבר.

רי"ק נולד לאביו אפרים, שהיה תלמיד חכם, בספרד. בעודו ילד קטן נאלץ לנדוד עם הוריו בעקבות גירוש ספרד, והמשפחה הגיעה לקושטא. אחר שאביו נפטר הוא גדל בבית דודו שחי בקושטא, רבי יצחק קארו. בבגרותו התבסס באדריאנופול. בעיר זו הוא התחתן ובה זכה למעמד רבני חשוב והחל בכתיבת ספרו ה"בית יוסף". אחרי שהתאלמן מאשתו הראשונה התחתן שנית. אחרי מגורים בבולגריה, החליט לעלות לארץ ישראל וקבע מקומו בצפת. בעיר הגלילית נעשה תלמידו של רבי יעקב בירב, והיה הראשון להיסמך על ידו עם חידוש הסמיכה. דבר זה גרם למחלוקת גדולה וממושכת בינו לבין המבי"ט, תלמידו השני של הרב בירב, שישב עימו בבית הדין בצפת, בית דין שכוחו וסמכותו השתרעו על פני ארצות העם היהודי כולן. במחלוקת עם המבי"ט הייתה ידו על העליונה והשפעתו גדולה יותר.

עשרים שנה ארך חיבור ה"בית יוסף" שנכתב על הארבעה טורים לרבי יעקב בן הרא"ש ובו ערך רי"ק דיונים הלכתיים מעמיקים, שבסופם הביע את עמדתו המסכמת. עשר שנים נוספות נדרשו עד להוצאת החיבור לאור. שיטת הפסיקה שלו הייתה הכרעה לפי רוב הדעות שבין הרמב"ם, הרי"ף והרא"ש. לספר הקיצור שסיכם את הלכות ה"בית יוסף" קרא שולחן ערוך, אך קיצור זה עתיד היה להיעשות במהלך ההיסטוריה לעיקר. בחלק מזמן הכתיבה הייתה בצפת מגיפה והוא עבר לביריה.

הביקורת של חכמי יהדות אשכנז על הספר ועל הקיפוח שקופחה בו הפסיקה האשכנזית הביאה לחיבור "המפה" של רבי משה איסרליש בצמוד לשולחן ערוך. למעשה, זו רק תרמה להגברת תפוצת הספר שכן עתה היה יכול להתקבל גם על ידי אשכנזים.

חיבור חשוב אחר שלו הוא ה"כסף משנה" על היד החזקה של הרמב"ם. בספר זה הוא משתדל לחלץ את הרמב"ם מהשגות הראב"ד עליו ולמצוא מקור תלמודי לדבריו, לאחר שהמחבר עצמו לא ציין את מקורותיו.

רבנו עסק גם בשאלות ותשובות ואלו נדפסו בספר השו"ת "אבקת רוכל". וכן כתב גם דרשות ופירושים למקרא.

רי"ק כאיש מיסתורין:

כרב בצפת לא נמנע רבי יוסף קארו מלשלוח ידו בקבלה, למרות שאין היא מרבה להופיע בכתביו ההלכתיים. רבי משה קורדובירו מצטט חידושי קבלה שלו. אולם התופעה המיסתורית המדהימה ביותר שהייתה קשורה ברי"ק הייתה "המגיד מישרים". הרי"ק סבר שמתגלה אליו מלאך דובר, הוא רוח המשנה . יש בידינו עדות של רבי שלמה אלקבץ שנכח בהתגלות המגיד בליל שבועות:

 

"זיכנו בוראנו ונשמע את קול המדבר בפי החסיד נר"ו (רבי יוסף קארו), קול גדול בחיתוך אותיות, וכל השכנים היו שומעים ולא מבינים. והיה הנעימות רב והקול הולך וחזק, ונפלנו על פנינו ולא היה רוח באיש לישא עיניו ופניו לראות מרוב המורא".

עד כדי כך מפתיעה התגלותו של מגיד בנפשו של פוסק הלכות רציונלי, שהיו שתהו אם למעשה אין מדובר בזיוף ובאגדה שיוחסה בטעות לרי"ק, אך כיום איש אינו מפקפק בכך שמחבר השולחן ערוך אכן האמין שמלאך מדבר עימו בשפה הארמית. המגיד הבטיח לרי"ק בין השאר שימות על קידוש השם. (דבר שלא התקיים בפועל):

ואזכך לעלות לא"י בשנה זאת ואחר כך אזכך להישרף על קדושת שמו. ואזכך להישרף בארץ ישראל ברבים לקדש שמי בפרהסיה ותעלה לעולה על מזבחי… ואזכך לסיים חיבורך להאיר בו עיני כל ישראל שכל עמים חכמים ונבונים ומשכילים ישאבו מחיבורך שנקרא בית יוסף.

ברעיון המוות על קידוש השם הושפע מאוד מדמותו של שלמה מולכו שאותו פגש עוד לפני הגיעו לארץ ישראל, ושמו מוזכר גם בדברי המגיד לו.

בזקנתו התחתן רבי יוסף קארו בשלישית ובגיל מופלג נולד לו בן. נפטר בצפת בגיל שמונים ושבע בשיבה טובה, והשמועה על פטירתו הכתה גלים של אבל בכל רחבי העולם היהודי.

ספריו:

כסף משנה – על היד החזקה לרמב"ם.

· בית יוסף – על הטור.

· בדק הבית – תוספות מהדורה שנייה על הבית יוסף.

· שולחן ערוך – סיכום הבית יוסף.

· מגיד מישרים – מאמרים בקבלה ערוך כיומן על סדר פרשיות השבוע.

· כללי הגמרא – דיון ביסודות הלשוניים וההלכתיים של הגמרא, נתחבר כפירוש על הליכות עולם.

· אבקת רוכל – שאלות ותשובות בנושאים הלכתיים שונים.

 

תוספת לנ"ל שנתקבלה מהגולשת TIKI :

תוספת קטנה לתולדות חייו=ציון הקבר נמצא בבית הקברות העתיק בצפת בית הכנסת על שמו בעיר העתיקה ,עלייה לציון -יג ניסן. ספרים נוספים=אור צדיקים -דרשות על התורה,על פרקי אבות ועל שיר השירים.כללי הגמרא-חיבור ללימוד התלמוד. האגדה מספרת=תפילה שנהגו לומר על קברו של רבי יוסף קארו:אדוננו גאון עוזנו, הקדוש רבי יוסף קארו,אתה האיש המרגיז ארץ ומרעיש עולם בספריך הקדושים, אשר נתפרסמו ונתקבצו בכל תפוצות ישראל, כאשר הבטיחך השם יתברך על- ידי המגיד הקדוש ,אשר בראת מאור תורתך אשר למדת לשמה. אתה האיש ,אשר באור תורתך נראה אור דבריך נר- לרגלינו, וספריך אור לנתיבנו,עורה נא לקראתנו, להמליץ יושר לפנינובמרום,שירחם השם יתברך עלינו לגאלנו, ישלח משיח צדקנו רוח אפינו,לקבץ נפוציתנו מארבע כנפות הרץ, להביאנו אל ארץ חמדה טובה ורחבה במהרה בימינו, אמן.

 

Share Button

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים