פרשת וישב

בס"ד
גולשים יקרים!
האזינו להלן לקריאת פרשת וישב חלק א' בטעמי יהודי עירק ע"י מנהל האתר חיים סלמן:

ולהלן האזינו לחלק ב' של הפרשה:

בבס"ד

הלכות לפרשת וישב מספר בן איש חי שנה א' לרבנו יוסף חיים ע"ה. זיע"א.

לעילוי נשמת אבינו ועטרת ראשנו שלום בן בתיה ע"ה נא לא לקרוא בזמן התפילה

מלמדנו רבנו אפילו אם יש לאדם כמה משרתים בבית לשמשו, יזהר לעשות הוא בעצמו איזה שמוש לכבוד שבת. דאמרו בגמרא: רב חסדא מחתך ירק, ורבה ורב יוסף מבקעים עצים, ורבי זירא מדליק אש, ורבי אבהו נופח במפוח, ורב פפא גדל פתילות ורב נחמן מתקן הבית. וכתב הרב "מחזיק ברכה" ז"ל בשם ספר הכונות ישן, דהזעה שהאדם מזיע בעסקי צרכי שבת הקדוש ברוך הוא מוחק בו כל העונות כמו הדמעות.

שאלות ותשובות לשולחן שבת בן איש חי שנה א'

1. שאלה: מה יעשה אדם שנתנמנם באמצע ברכות השחר ואינו יודע באיזו ברכה נמצא?

תשובה: כל ברכה שהוא מסופק בה אם בירך או לא, אסור לו לברך אלא יתחיל מברכה שבודאי לא אמרה.

2. שאלה: ברכת ש"עשה לי כל צרכי" תיקנוה על נעילת מנעלים שבאמצעותם עושה את כל צרכיו. האם האבל מברך ברכה זו?

תשובה: אבל אף על פי שאסור בנעילת מנעלים מברך ברכה זו מאחר שכל העולם לובשים מנעלים, ונהנה מאחרים שלובשים מנעלים שעושים עבורו את צרכיו.

3. שאלה: מהו "הנותן לשכוי בינה"?

תשובה: לפי פשוטה שכוי הוא התרנגול שיש בן בינה להבדיל בין היום והלילה. והרא"ש ביאר השכוי הוא הלב שנתן בו הקב"ה בינה.

4. שאלה: מהו הענין הגדול הנצרך לכל אדם בשעה שמזכיר שם הוי"ה?

תשובה: יזהר לכוין בברכה בהזכרת שם הוי"ה שמזכירו בשם אדנ'י שיצייר בחשבתו אותיות שם הוי"ה ובתוך אות ה"א אחרונה יצייר שם אדנ'י, וגם יצייר בשם השילוב של הוי"ה אדנ"י כמופיע בסידורים.

5. שאלה: האם יברך ברכות השחר גם אם לא התחייב בהם כגון שלא ישן או שלא פשט בגדיו?

תשובה: ברכות אלו נתקנו על מנהגו של עולם ויברך אותם אפילו לא נתחייב בהם (חוץ מאשר יצר אם לא נתחייב בה).

דיני חנוכה
6. שאלה: איזה מנהג ציין רבינו לעשות לכבוד ר' מאיר בעל הנס זכותו יגן עלינו אמן?

תשובה: בראש חודש טבת ידליק שמן למאור לכבוד נשמת רבי מאיר בעל הנס זיע"א.

7. שאלה: מה מדליקים תחילה במוצאי שבת נר חנוכה או נר הבדלה?

תשובה: בבית הכנסת מדליקים תחילה נרות חנוכה ואח"כ מבדילים. אך בבית קודם יבדיל ואח"כ ידליק נרות חנוכה.

8. שאלה: מה יעשה אדם שהדליק את החנוכיה וגילה שהשמן לא יספיק למחצית השעה?

תשובה: יכבה את הנרות, יוסיף שמן, ואח"כ ידליק ללא ברכה.

9. שאלה: האם מותר לאכול או ללמוד כשהגיע זמן ההדלקה?

תשובה: משהגיע זמן ההדלקה לא יאכל ולא ילמד, ואם התחיל, פוסק ומדליק.

10. שאלה: מה יעשה אדם ששכח ולא ברך שהחיינו בלילה הראשון?

תשובה: אדם ששכח לברך שהחיינו בלילה הראשון, יברך בכל לילה שנזכר עד היום השמיני.

השאלה למעיין: באיזה מקרה כתב רבנו שיעסוק אדם בשירות ותשבחות בלילה?

השאלה למעיין מפרשת וישלח: האם נשים יאמרו תיקון חצות?

התשובה למעיין מפרשת וישלח: אין הנשים אומרות תיקון חצות וכתב ר' אליהו מני: לא שמענו שאשה אומרת תיקון חצות.

באורי תפלה

הַמְחַדֵּשׁ בְּטוּבוֹ בְּכָל יוֹם תָּמִיד מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית וכו' (מתוך ברכת יוצר של שמע בשחרית) רוצה לומר: תמיד ממש בכל עת ורגע הוא מחדש מעשה בראשית. וראיתם מפורשת: כָּאָמוּר לְעֹשֵׂה אוֹרִים גְּדֹלִים, שלא אמר "עָשָׂה" אלא "עֹושֵׂה" (נפש החיים). אמיתת האמונה היא, כי השם יתברך מחדש בכל יום תמיד מעשה בראשית, בכוונה מכוונת משפיע שפעו. ואילו היה מונע רגע אחד, היה הכל כלא, היה בטל המציאות. [עולת תמיד]

אמרות צדיקים
והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע

מתקיים שיעור מפי הרב המקובל הרב בניהו שמואלי שליט"א בזוהר הקדוש בישיבת נהר שלום כל יום א' בשעה 19:00

כמו כן מתקיים לימוד הזוהר בגירסא מ – 9:00 עד 21:00 בכל יום בישיבת נהר שלום ברחוב שילה 6 ירושלים.

ידועה מעלת לימוד הזוהר לקרוב הגאולה, כדברי הרמח"ל שראוי לעשות לימוד זה בכל אתר ואתר ומסלק פורעניות וגזרות מעם ישראל.

יהודי יקר, גם אתה יכול להיות שותף ולהצטרף לשרשרת הלומדים בישיבת נהר שלום

ותרום שעה שבועית מזמנך להבאת הגאולה. טל' בערב: 02-6522704 02-6522704

רבי נפתלי כ"ץ: והנה ענוה הוא בגימטריא סמא"ל שבמדת ענוה מגרשין אותו לבל ישלוט האדם בליעל באדם לרע לו ק"ו לכל מה שתחדשו שאין להם שליטה וכשחרבה צור הוא צר הצורר מלאה ירושלים הוא הקדושה והיה מחנך קדוש ולא יראה בך ערות דבר.

סיפורי צדיקים

מעשה ברבי יהושוע בן לוי שהיה הולך ביחד עם אליהו זכור לטוב ויבואו שניהם לעיר אחת ויכנסו לבית הכנסת הגדול שהיה שם ספסלים מכסף וזהב וכל אחד יושב על כסאו ויאמר אחד מן הקהל מי יאכיל העניים האלה הלילה ויען אחד מן הקהל ויאמר שיביאו להם לחם ומים ומלח ולא כבדום כהוגן וילינו שם וילכו בבקר ואמר אליהו זכור לטוב להקהל ישימכם הא-לקים כולכם ראשים והלכו לדרכם.

ולעת ערב באו לעיר אחת ויראום אנשי העיר ויקבלום בכבוד בסבר פנים יפות ובלב טוב וישמחו עמהם ויושיבום במיטב ביתם שבעיר ויאכלו וישתו וילינו שם ויהי בבקר ויתפלל אליהו זכור לטוב עליהם ויאמר לא יתן להם ה' אלא ראש אחד ויתפלא ר' יהושוע בן לוי איך לאלו שנגעו בכבודם ולא כבדום יתפלל שיהיו כולם ראשים ולאלו שעשו להם כבוד גדול והיטיבו להם לא התפלל על נשיאת ראש אלא רק לאחד בלבד ולא יותר ויענהו אליהו זכור לטוב ויאמר לו: האנשים אשר התפללתי עליהם ברבוי שרים ורבוי ראשים זו רעה להם כי מחלוקת גדולה ימצא אצלם תמיד שכל אחד אומר אני אמלך ודברי בלבד נשמעים. וזה ידוע וברור שכל מקום שבו הרבה ראשים נשחת ונחרב על כן יאמרו המושלים ברוב חובלים תטבענה הספינות והאנשים שהתפללתי עליהם שיהיה להם רק ראש אחד הוא טובה להם לפי שישובו ממעשיהם ועצתם לעצה אחת ורוח מחלוקת לא יבוא בניהם. [נפלאים מעשיך מרבינו יוסף חיים]

כי לקח טוב נתתי לכם…
הפסד הגאולה בעוון רפיון ידים בלימוד! הרב הגאון והצדיק רבי סלמאן מוצפי זצוק"ל, בזמן השואה כשצבאות גרמניה ימ"ש הגיעו קרוב לארץ ישראל, עשה כ"ג ימים של צום, והלך עם כמאה ועשרים איש להתפלל בקבר רחל, לבשו שקים ושמו אפר, וישבו כל הלילה על הקרקע ועסקו בתורה. כשעלה השחר, נסעו למערת המכפלה ושפכו שם תפילה ותחינה וצעקה במשך רוב היום. הרב ביקש מאבות העולם כשליח עם ישראל, כי יעשו חסד עם בניהם, ויגישו את התפילה לפני אב הרחמים שבשמים, ויבקשו עבור הגאולה. לעת ערב נסעו לכותל המערבי להתפלל. אח"כ ביקש הרב, שמי שיבואו ויודיעוהו בחלום דבר מה, שיבוא ויודיע לו. בלילה התגלו אליו בחלום, והקריאוהו את הפסוק בירמיה (מז' ג') "לֹא הִפְנוּ אָבוֹת אֶל בָּנִים מֵרִפְיֹון יָדָיִם" ופירשו לו, בעבור שרפו ידיהם מהתורה! הרב ראה בכך רמז כי אמנם הסכנה חלפה מעל ארץ ישראל, אך התפילה לגאולה לא התקבלה מהסיבה שישנו רפיון ידים בלימוד התורה! את מעשה החלום סיפר לרה"ג והצדיק רבי יהודה יהושע צדקה זצוק"ל מבלי לנקוב מיהו בעל החלום, במטרה לפרסם ברבים את הצורך להתחזק בשקידה בלימוד התורה.

ולדאבוננו, מעת שהגיע הטלפון הסלולרי, הרבה מהריכוז בלימוד ירד, וגרם לחלק מהציבור רפיון בלימוד ולביטול תורה, שהרי כשמתקשרים אל האדם בשעות שהוא נמצא בתפילה או בלימוד, חלק מהמתקשרים אינם חושבים פעמיים האם בשביל דבר זה מותר לי להתקשר לפלוני באמצע הלימוד. ולפעמים השיקול דעת הזה נמצא ביד נוות ביתו שנמצאת בבית או במקום אחר. או שמתקשר אליו אדם שאינו יודע שהוא נמצא כעת באמצע הלימוד, וכתוצאה מכך נהיה הרבה ביטול תורה. ומי שסובל מכך זה עם ישראל וגם האדם עצמו, וכמו שראינו במעשה הנ"ל שהפסידו את הגאולה אע"פ שהיו למעלה משישה מליון קורבנות. וכל זה בעבור רפיון ידים בלימוד. ומה נענה אנן אם אנו מפסיקים כשאסור להפסיק? ובודאי שלכל העם בשגגה, אבל צריך לתת את הלב לכך. ובזכות ההתחזקות נזכה שיפנו אבות אל בנים ונזכה לגאולה, אמן כן יהי רצון. [ספר קדושת בית הכנסת ובית המדרש ניתן להשיג את הספר בטל: 02-5370930 02-5370930 ]

ההבדל בין בור ועם הארץ: "הוּא הָיָה אוֹמֵר, אֵין בּוּר יְרֵא חֵטְא, וְלֹא עַם הָאָרֶץ חָסִיד" (אבות ב' ו'). מצאתי לרב רבינו יונה ז"ל הבּוּר הוא ריק אין בו לא תורה ולא מצות ולא דרך ארץ במדות, ועליו לא הוצרך לומר ולא בּוּר חסיד, שאף ירא חטא איננו כי מתוך הריקנות שבו גם מן עבירות לא ידע להשמר. אבל עם הארץ שהוא מעורב עם הבריות במדות חשובות ויש בו מקצת דעות ישרות, יודע לשמור עצמו מן הפשעים ויוכל להיות צדיק ולעשות ולקיים מה שאמרו לו שנצטוה, אך אל מעלת החסידות לא יוכל להשיג כי אם גדול בתורה, שהיא מדה הצריכה טהרת הלב וזכות הנפש, וזה אין בידו חכמה להטות מן הקו האמצעי אל הקצה האחרון שיעשה לפנים משורת הדין, ועל זה נקרא עם הארץ מפני שהוא עמהם בדרך ארץ ולפי שרוב העולם כמוהו ע"כ דבריו. [פירוש היעב"ץ לאבות]

מצותיך שעשועי
וישב ראובן אל הבור וגו' (בראשית ל"ז כט). במד"ר (ב"ר פרשה פ"ד יט), אמר לו הקב"ה [לראובן], מעולם לא חטא אדם לפני ועשה תשובה, ואתה פתחת בתשובה תחלה, חייך שבן בנך עומד ופותח בתשובה. ואיזה, זה הושע. שנאמר (הושע י"ד), שובה ישראל עד ה' אלקיך. ואמר אדמו"ר זצ"ל מפרשיסחא, אע"ג שהיו אדה"ר וקין שעשו תשובה, אלא מחמת, כל האומר ראובן חטא אינו אלא טועה, כך איתא בגמרא. וזו שאמר השי"ת, מעולם לא היה דבר כזה, שלא יחטא אדם כלל, ויעשה תשובה. זה לא היה. רק ראשונים שחטאו, ועשו תשובה. אבל ראובן, לא חטא כלל, רק נידנוד עבירה, ועשה תשובה כעבירה חמורה. שהוא מחמת יראת שמים גדולה, היה עושה לעצמו עלילה שחטא. וזו, מעולם לא היה זה, שלא חטא אדם – ויעשה תשובה. ואתה פתחת בתשובה, חייך שבן בנך יאמר, שובה ישראל. כי ישראל הם צדיקים, שצדיקים ג"כ יעשו תשובה, כיון שאין צדיק בארץ אשר לא יחטא. שמחמת נידנוד עבירה מתחרטים מאוד. [קול מבשר]

~oOoOoOo~

שבת שלום ומבורך

למעונינים בהפצת העלון, ניתן להשיגו בחנות קנדי שי ממתקים רח' השקמה מחנה יהודה.
וכן בישיבת "נהר שלום", ובטל' 6522704-02 6522704-02 . זכותו של רבינו הבן איש חי יעמוד לכל התורמים והמסייעים.

בס"ד

הלכות לפרשת וישב מספר עוד יוסף חי לרבנו יוסף חיים ע"ה. זיע"א.

בס"ד

עלון שבועי של הלכות מספר עוד יוסף חי פרשת וישב– לרבנו יוסף חיים ע"ה

שאלה א': מה יש לדעת על הברכה: אלוקי, נשמה שנתת בי וכו'?

תשובה : ברכה זו יש בה מ"ז תיבות כמנין הוי"ה אהי"ה. וצריך להפסיק מעט בין תיבת "אלוקי" לבין תיבת "נשמה" שלא ישמע שהנשמה היא אלוקיו ח"ו. ברכה זו צריכה להיות סמוכה לחברתה שהיא ברכה של "אשר יצר". ואם אי אפשר לו לסמוך לה ברכת אשר יצר והוא מוכרח לברך ברכה זו של אלוקי, יברך אפילו שאינה סמוכה.

שאלה ב': האם כולם צריכים לומר ברכות השחר?

תשובה : ברכות אלו על מנהגו של עולם נתקנו ולכן גם החרש יברך ברכת הנותן לשכוי בינה והסומא יברך פוקח עורים. מלבד יום הכפורים ותשעה באב שאין אומרים ברכת שעשה לי כל צרכי. אך האבל יאמר אותה משום שדעתו על מנהג העולם.

שאלה ג': מה דין אונן בענין ברכות השחר?

תשובה : מי שהיה אונן מתחילת הלילה והקבורה היתה ביום, הדין שיכול להתפלל שחרית קודם חצות היום. ויאמר גם ברכות השחר אעפ"י שבזמנן היה פטור.

שאלה ד': מה פירוש: "לפגרים מתים"?

תשובה : הגופים הבטלים ממלאכתם ושובתים מתנועתם נקראים פגרים, כי פגר הוא לשון ביטול. וקראם מתים היינו משום שהשינה היא אחד מששים במיתה.

שאלה ה': מה פירוש: "פוקח עורים"?

תשובה : אמנם אין האדם עיור ממש בלילה אלא רק עיניו סגורות, מכל מקום נופל בו לשון פקיחה כמו שכתוב: "ונפקחו עיניכם" אעפ"י שלא היו עורים אלא שהיו סתומים מן הדעת.

שאלה ו': מה ההבדל בברכות השחר אצל הנשים?

תשובה : הנשים מברכות: שלא עשני גויה, שלא עשני שפחה בשם ומלכותאבל ברכת שעשני כרצונו יברכו בלא שם ומלכות.

שאלה ז': מה יכוון האיש כשמברך שלא עשני אשה?

תשובה : יכוין לברך את השי"ת שעשאו איש שיש לו זקן ולא אשה שאין לה הדרת פנים זקן ובשכר כוונה זו יאירו בו אורות גדולים.

שאלה ח': מה צריך להיזהר בברכת התורה?

תשובה : ידקדק בברכת התורה לומר אותה בכוונה גדולה, ויכוין שהוא פוטר בברכה זו כל לימוד שילמד בתורה שבכתב ובתורה שבע"פ מאותה שעה וכל היום כולו וגם בלילה הבא אחר אותו היום עד שישן בה שנת קבע ויקיץ צריך לברך מחדש ברכת התורה.

שאלה ט': מה צריך לומר אחרי ברכות הכהנים שאומר אחר ברכת התורה?

תשובה : רבנו היה נוהג לומר: משנה א' דאבות: משה קבל תורה מסיני וכו', שמעון הצדיק היה וכו', תנא דבי אליהו ז"ל כל השונה הלכות וכו' רבי חנינא בן עקשיא אומר וכו' ובשבת משנה א' דשבת יציאות השבת וכו' וביום טוב מוסיף ביצה שנולדה ביו"ט וכו'.

דרשה לפרשת וישב מספר עוד יוסף חי – דרושים לרבנו יוסף חיים ע"ה :

וישראל אהב את יוסף מכל אחיו כי בן זקונים הוא לו ועשה לו כתונת פסים – הנה התרגום תרגם בן זקונים: בר חכים הוא ליה. וקשה, אם חכם באמת אין נחשב בעיניו יופי המלבושים כלום, כי חשיבות מלבושים נאים היא אצל ילדים חסרי מדע ולא אצל חכמים השלמים בדעת ובתבונה, כי זהו ענין ילדות ואין חשוב אצלם כלום. ועוד קשה למה הוצרך לומר "לו"? ודי היה לומר כי בן זקונים הוא, כלומר בן חכם הוא לפי התרגום. ונ"ל בס"ד, מי שהוא גדול שיש לאל ידו ללמד דברי חכמה גדולה, אם ילמדם לאדם פתי שאינו יודע ערכם ואינו מבין חשיבותם, הרי דברים אלו הם מתבזים. וטוב שלא היה אומר אותם. אבל אם ילמדם לאיש חכם שמבין ערכם הרי אלו מתייקרים, כי המוסר דברי חכמה לאדם שאינו מבין, הרי זה כחוגר חגורה זהב משובצת באבנים ומרגליות על בגד שק מזוהם.

וכזאת תמצא במשפט המלבושים הנאים ויקרים שהם של משי וכיוצא, אם האדם הלובשם הוא יפה אז ניכרת חשיבותם, וכל מה שיהיה יופי האדם ביותר, כן תהיה חשיבותם מעולה ביותר, שיהיו מאירים ומבהיקים על נוי צורתו ויופי מראהו. אבל האדם השחור והמכוער שצורתו משונה ויש לו מומין בפניו, אם ילבש בגדי זהב וארגמן, הרי אלו מתבזים בו והולכת מהם חשיבותם. וכמ"ש על הפסוק: צדק לבשתי וילבשני. יש אדם הוא נאה ואין מלבושו נאה. ויש מלבושו נאה והוא אינו נאה. וכל זה חסרון גדול הוא, אך השלמות היא שיהיה הוא נאה ומלבושו נאה.

והנה יעקב אע"ה היה חכם מאד, ויוסף הצדיק ע"ה היה חכם ומבין ופקח הרבה, שאפילו לגבי יעקב אע"ה נחשב חכם ומבין. ועי"כ היה לו נחת רוח ליעקב אע"ה למסור חכמתו למי שיוכל להשיג אותה ויודע ערכה, כי מצא לו כלי חשוב להריק בו דברי חכמתו. ומחמת כן אהב אותו הרבה שלא מצא קנקן חשוב כמוהו שיוכל להכיל בתוכו דברי חכמתו.

צא וחשוב בדעתך, אם אדם מריק חבית גדולה מלאה יין לתוך כד אחד קטן או כד נקוב, שבודאי היין נשפך החוצה וילך לאיבוד. כמה צער יהיה בזה לבעל היין? וכן הענין כאן, שמחה גדולה היתה ליעקב אע"ה כשראה את יוסף הוא בן חכם לו דוקא, כלומר גם לגביו נחשב חכם ונבון שאז יוכל להכיל בתוכו כל דברי חכמתו ולא יאבד מהם טיפה אחת שאז בזה היתה לו שמחה גדולה ולכך אהב אותו ביותר.

בס"ד

דרשות לפרשת וישב מספרי חכמי עירק. זיע"א.

מספר אדרת אליהו לרבנו יוסף חיים ע"ה:

והנה אנחנו מאלמים אלמים בתוך השדה – יובן בס"ד דרך רמז תיבת "אלמים" היא אותיות "אֵל מַיִם". וידוע ששם אל הוא חסד דכתיב: חסד אל כל היום. גם מים הם רמז לחסדים כי הם שורש החסדים. השדה רמז לשכינה, כביכול נקראת השכינה חָקָל שהוא תרגום של שדה. וזה שאמר: והנה אנחנו מאלמים אלמים א"ל מי"ם בתוך השדה שממשיכים וקושרים ומחזיקים החסדים בשכינה.

ויאמרו לו אחיו: המלוך תמלוך עלינו אם משול תמשול בנו – יובן בס"ד כפל הלשון: מלוך ותמשול. והוא כי לפעמים רוב החלומות הם דרך משל ודמיון שמראים לאדם דבר ורומזים לו בו על ענין אחר. ולא העיקר הוא אותו הדבר שרואה אותו עצמו. כמו הרואה קנה בחלום יצפה לחכמה. הרואה תמר יצפה לכך וכך, הרואה שאוכל דבר פלוני משמעותו כך וכך. וכאשר תראה בפרק "הרואה" בגמרא, כמה פירושים לחלומות שחלמו אביי ורבא ופירש אותם בר הדיא ונתקיימו כדבריו. ונמצא שרוב החלומות הם דרך משל ודמיון. וזה שאמר: המלך תמלך עלינו? בתמיהה! ר"ל: אם אתה חושב שפירוש החלום שראית מאלמים אלמים וכו' וישתחוו אלומותינו לאלומתך, הכוונה היא להודיעך שתמלוך עלינו, זה אינו כן, אלא אם החלום אמת אפשר שתמשול בנו שעשו לך בחלום משל ודמיון בנו, שרצו לרמוז לך על איזה ענין והראו לך זה דרך משל ודמיון על אותו הענין כמשפט רוב החלומות, ולא שהדברים כפשוטן שאנחנו בעצמנו נשתחווה לך. כמו שפירש רבנו מהר"ם אלשייך ע"ה כי החלום היה על ענין הרעב שהיה במצרים שכולם אצרו חטים ונתקלקלו ורק מה שאצר יוסף הצדיק נתקיימו. והוצרכו הכל לקנות מיוסף. לכן אמר: והנה תסובנה אלומותיכם – לשון סובין שהוא לא עיקר הפרי אלא הקליפה.

דרשה מספר עוד יוסף חי לרבנו יוסף חיים ע"ה זיע"א:

ובגפן שלשה שריגים וכו' – נראה לי בס"ד שרבותינו ז"ל אמרו: גפן אלו ישראל שנאמר: גפן ממצרים תסיע. וצריך להבין למה נמשלו ישראל לגפן? ונראה לי בס"ד לאמר, מה גפן זה גוף האילן הוא רך וחלוש יותר מכל האילנות ועם כל זה מוציא פרי המשובח מכל הפירות, כי פריו הוא ענבים שהם אכילה וגם שתיה ביין שבתוכם, וגם כי היין משמח וברכתו בורא פרי הגפן שהיא משובחת מברכת העץ, מה שאין כן בשאר פירות של שאר אילנות. כך ישראל, אף על פי שתמצאם בגלות חלושים ורכים משאר האומות, עם כל זה פירותיהם יקרים ונחמדים שהם תורה ומצוות ומעשים טובים. ולכן נמשלו ישראל לגפן. ועוד כי הגפן לא יקבל תערובת שאר אילנות כמו שאמרו רבותינו ז"ל, וכך ישראל הם שורש קדוש אי אפשר להיות נטמעים לגמרי ברע, אלא אפילו אם יתערבו ברע סופם להפרד ממנו, כי הקב"ה חושב מחשבות לבלתי ידח ממנו נדח ומחזיר את האדם בכמה מאות גלגולים עד שיטהר ויזדקק מכל סיגים וכוחות רעים. ולכן כל איש ישראל אשר ירשיע, אם הוא פקח ישוב במהרה כדי שלא ידבק בו סיגים וכוחות רעים יותר, שאז בעבור טהרתו צריך שיהיה לו יגיעה יותר ויסבול צער ויסורין בגיהנם וגם בגלגולים שלו יותר. מה שאין כן אם לא יאריך ברשעתו הרבה אז טהרתו תהיה בנקל יותר.

משל לשני עבדים שברחו מבית האדון שלהם וירוצו לברוח וירדפום אנשי האדון להשיבם. ואחד מהם היה פקח, וכיון שרץ מאה אמה עמד במקומו כדי שיהיה נתפס ביד אנשי האדון, והיו הולכים ומכים בו במשך כל משך מאה אמה עד שהכניסו אותו לבית האדון. והשני היה טפש ויתחזק לרוץ ורץ משך שתי שעות ונלאה ועמד כי לא היה לו כח לרוץ יותר. וכשתפסו אותו אנשי האדון להשיבו לבית האדון, היו מכים בו עד שהכניסו אותו לבית האדון במשך מהלך שתי שעות. נמצא שאמנם שניהם חזרו לבית האדון אבל זה השני הפסיד יותר שהאריך במרדו ולקה והפסיד יותר. לכן ישראל נמשלו לגפן בעבור שני עניינים אלו.

מספר בן איש חי שנה א':

ויהי ה' את יוסף ויט אליו חסד, נראה לי בסייעתא דשמיא, דידוע שיש לאדם ארבע כוחות קדושה, שהם נפש רוח נשמה ונשמה לנשמה, שהיא הנקראת חיה, ואף על פי שיש עוד בחינה חמישית, הנקראת יחידה, הנה מחמת ההעלם שלה, לפעמים אין מזכירים אותה בחשבון, וכמו שכתב רבינו ז"ל בשער הכונות דרוש קריאת שמע דף לג, וזה לשונו – ודע כי יש לאדם התחתון ארבע בחינות, והם נשמה לנשמה מצד חכמה, ונשמה מצד בינה, ורוח מצד תפארת, ונפש מצד מלכות, עיין שם, וידוע כי ארבע בחינות הנזכרות, רמוזים בארבע אותיות שם הוי"ה ברוך הוא, והיינו נשמה לנשמה ביו"ד, ונשמה בה"א ראשונה, ורוח בוא"ו, ונפש בה"א אחרונה, ולכן הצדיק ממשיך על ידי מעשיו הטובים חיות והארה לארבע בחינות הנזכרות, מן ארבע אותיות שם הוי"ה, והרשע להפך, פוסק חיותם מאותיות השם, ולזה אמר ואתם הדבקים בה' אלהיכם, דבקים בה' דייקא, רוצה לומר באותיות השם, ובזה חיים כולכם דייקא היום שימשך חיות לכל ארבע בחינות שבכם, שכל בחינה יונקת חיות מאות אחת, ונקראת חי על ידי כן, וכמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה, חי דבק בחי, ואם כן נמצא ארבע בחינות הנזכרות שכל אחד חי מאות אחת, הרי ארבע פעמים חי, שהוא מספר חסד, וזהו שכתוב ויהי ה' את יוסף, שדבק בו ארבע אותיות השם, ובזה ויט אליו חסד, שנמשך לו ארבע פעמים חי לארבע בחינות שבו, שהוא מספר חסד:

והנה ידוע דאין כל אדם זוכה לארבע בחינות הנזכרות שהם נפש רוח נשמה ונשמה לנשמה, דיש אינו זוכה אלא לנפש, ויש רק לרוח, ועל הזוכין לנשמה דנשמה אתמר ראיתי בני עליה והם מועטים, ומפורש בדברי רבינו האר"י ז"ל, דאף על פי שאין כל אדם זוכה לנשמה וכל שכן לנשמה דנשמה, עם כל זה כל אדם יש לו חלק באדם הראשון, שהיה כולל כל הנשמות הנבראים, ולכן אם עושה האדם עבודת הבורא כראוי, שזוכה לקשר נפשו עם שורשה העליון, הרי זה נחשב לו כאילו זכה לכל הבחינות הנזכרות כולם, ואמרתי דמיון לזה לחבל גדול תלוי בלב השמים שהוא כמה אלפים ורבבות אמות, ויש לאדם חבל קטן, ואם קשרו בסוף החבל ההוא היורד לארץ ותופס הוא בחבל הקטן, הרי זה נחשב כאלו תופס בראש החבל הגדול אשר ראשו מגיע השמימה, מאחר שזה הקטן קשור הוא בחבל הגדול, ובזה פרשתי מאמר התנא באבות, איזוהי דרך ישרה שיבור לו האדם, כל שהיא תפארת לעושיה ותפארת לו מן האדם, רוצה לומר שלימה במעשה ודבור וכונה ומחשבה, שהם כנגד נפש רוח נשמה ונשמה לנשמה, שזהו תפארת לעושיה, ואז ותפארת לו מן האדם, הוא אדם הראשון דנחשב שכל בחינות שהשיגם אדם הראשון ישנם בו גם כן:

ולכן אנחנו מודים לה' יתברך בכל יום על ארבע בחינות קדושה הנזכרים, בברכות השחר, באומרינו אלהי נשמה שנתת בי אתה בראתה אתה יצרתה אתה נפחתה בי, כמו שכתב רבינו האר"י ז"ל בשער הכונות דף ב עמוד ד, וזה לשונו – אף על פי שלא כל אדם זוכה לחלק הנקרא נשמה, עם כל זה יש לו חלק בנשמת אדם הראשון שהיה כולל כל הנבראים, אף על פי שהאדם הזה עדיין לא זכה אליה הוא בעצמו, ואומרו טהורה היא כנגד עולם האצילות, אשר משם נשמה לנשמה, אתה בראתה כנגד חלק הנשמה הבאה מן הבריאה, אתה יצרתה הוא סוד הרוח הבא מן היצירה, אתה נפחתה בי הוא נפש שבעשיה, ונמצא כי באומרו נשמה שנתת בי כולל כל הארבעה חלקים הנזכרים, וקראם כולם בשם נשמה, עד כאן לשונו, עיין שם, ומה שאומרים ואתה משמרה בקרבי, הכונה כי מלך בשר ודם שנותן מרגלית יקרה במתנה לעבדו, אינו נעשה עליה שומר, אפילו שעה אחת, אך אנחנו נתן לנו חלקים יקרים של קדושה אלו במתנה, והוא השומר אותם בקרבינו, בתוך חומר עכור:

Share Button

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים