פרשת ויחי

בס"ד
גולשים יקרים!
להלן האזינו לקריאת פרשת ויחי חלק א' בטעמי יהודי עירק ע"י מנהל האתר חיים סלמן:

ולהלן האזינו לחלק ב' של הפרשה:

האזינו להלן לדרשה על הפרשה מספר אדרת אליהו לרבנו יוסף חיים ע"ה זיע"א. קורא: מנהל האתר חיים סלמן:

בס"ד

הלכות לפרשת ויחי מספר בן איש חי שנה א' לרבנו יוסף חיים ע"ה. זיע"א.

העלון מוקדש לע"נ אליהו בן רחל ז"ל

יהודי יקר, גם אתה יכול להיות שותף ולהצטרף לשרשרת הלומדים בישיבת נהר שלום

ותרום שעה שבועית מזמנך להבאת הגאולה. טל' בערב: 02-6522704 02-6522704

לעילוי נשמת אבינו ועטרת ראשנו שלום בן בתיה ע"ה נא לא לקרוא בזמן התפילה

™\

בס"ד

של רבנו

פרשת ויחי

כפי דברי רבינו האר"י ז"ל קדיש שקודם הודו וקודם יוצר, ושל אחר העמידה קודם אשרי, ושל קודם תפלה לדוד, ושל קודם פטום הקטורת, וכל חמשה אלו חובה הם. וקדיש שקודם עלינו לשבח שאומרים אחר תנא דבי אליהו זה נקרא קדיש יתום שחז"ל תקנו זה לאומרו היתומים, ואינו מכלל חמשה קדישים הנזכרים שנתקנו לצורך העולמות, אלא זה הקדיש הוא בעולם העשיה שיש תועלת לנפטר אם יאמר אותו בנו תוך י"ב חודש, וגם בכל יום יארציט, ויש בו שתי תועליות הא' להצילו מדין גיהנם, והב' להכניסו לגן עדן ולהעלותו ממדרגה למדרגה, לכך אומרים אותו היתומים תוך י"ב חודש, וגם ביום יארצייט בכל שנה ושנה.

שאלות ותשובות לשולחן שבת בן איש חי שנה א'

1. שאלה: מה התועלת בקדיש לנפטר?

תשובה: האומר קדיש לע"נ הנפטר מצילו מדין גיהנום ומכניסו לגן עדן ומעלו ממדרגה למדרגה.

2. שאלה: אם היו עשרה בזמן אמירת הקדיש ויצאו אנשים מבית הכנסת, האם יפסיק באמירתו?

תשובה: אם נשארו רוב מניין יסיים את הקדיש ואם לא, יפסיק לאומרו. ואותם שיצאו, עליהם נאמר "וְעֹזְבֵי ה' יִכְלוּ"!

3. שאלה: האם צריך לומר "לעילא מן כל ברכתא" או "מכל ברכתא"?

תשובה: צריך להיות על פי הסוד כ"ח תיבות ולכן יגיד "מן כל" שלא תחסר תיבה.

4. שאלה: מה יעשה יחיד שנכנס לבית הכנסת ושומע את הציבור אומרים אמן יהא שמיה רבא…?

תשובה: יענה עימהם "יהא שמיה רבה מברך". כי המחלוקת היא רק על המילה אמן, יש אומרים שלא עונה כי זה אמן יתומה ויש אומרים שיענה. ודעת הרב עובדיה יוסף שליט"א שנכון שלא יענה אמן, אך הרוצה לענות יש לו על מה לסמוך.

5. שאלה: מתי מותר לומר קדיש בלחש ואף אדם אינו שומע את קולו?

תשובה: לכתחילה לא יאמר הקדיש בלחש. אך כשמתפלל במנין עם מקובלים והחזן מאריך בקדיש בכוונות, יאמר בלחש כדי לא לערבב את כוונת החזן.

6. שאלה: בחזרה חייבים תשעה שיענו אמן לחזן. האם הוא הדין אף באמירת הקדיש?

תשובה: אם יש בבית הכנסת עשרה ובתוכם ארבעה עוד מתפללים, הם מצטרפים לרוב מנין ואומרים קדיש, מה שאין כן בחזרת העמידה בה צריכים תשעה שיענו אמן לחזן.

7. שאלה: האם יענה לקדיש אם יש גוי בפתח שחוצץ בינו לבין המתפללים?

תשובה: אם הגוי בבית הכנסת לא איכפת אך אם הוא השומע רחוק מהם והגוי חוצץ לא יענה.

8. שאלה: האם מותר לומר קדיש על כל לימוד ולימוד?

תשובה: כשם שצריך להזהר מברכה שאינה צריכה כך יזהר שלא להרבות בקדישים. אך אם לומדים תורה שבכתב ותורה שבעל פה מותר לומר קדיש על זה וגם על זה.

9. שאלה: האם מותר לעבור לפני האומר קדיש?

תשובה: כשם שאסור לעבור לפני המתפלל כך אסור לעבור לפני האומר קדיש. אך אם הגיע ל"על ישראל" מותר אם יש צורך.

10. שאלה: איזה קדיש יכול קטן לומר לבדו כשאין אחר גדול עמו?

תשובה: קטן יכול לומר את הקדיש שלפני "עלינו לשבח" הנקרא קדיש יתום.

למעיין: מתי האבל מפסיק שבוע באמירת הקדיש?

שאלה למעיין מפרשת ויגש: האם צריך לתת צדקה דווקא כשהוא עומד?

תשובה למעיין מפרשת ויגש: כשנותן צדקה יעמוד ויש סוד בדבר להקים סוכת דוד הנופלת.

דע: מי שהיה עומד כשהתחילו לומר קדיש, אינו רשאי לשבת עד שיסיימו חצי קדיש ("דאמירן בעלמא")

אורחות צדיקים

יסוד היסודות ועיקר הכל לידע שיש אדון יחיד קדמון בלי ראשית בלי תכלית הוא המציא כל הנמצאים והוא משגיח בהם ומנהיגם וקיומם וחיותם ממנו יתברך שנאמר " אתה הוא ה' לבדך אתה עשית את השמים שמי השמים וכל צבאם הארץ וכל אשר עליה הימים וכל אשר בהם ואתה מחיה את כלם וכתיב כי עמך מקור חיים וזו היא המצוה הראשונה שצונו ה' ולפי שמצוה זו היא שורש כל המצוות לכך השרה עלינו נבואה בסיני ודבר אלינו פנים בפנים והשמיענו אותה מפיו. [ספר חרדים]

מתלמידי הבעש"ט: דע, שיכולין לצעק בקול דממה דקה בצעקה גדולה מאד ולא ישמע שום אדם כלל, כי אינו מוציא שום קול כלל רק הצעקה היא בקול דממה דקה וזה יוכל כל אדם. דהינו שיציר במחשבתו הצעקה ויכנס קול הצעקה במחשבה ויציר בדעתו קול הצעקה ממש עם הנגון כדרך שצועקין. ויכנס בזה עד שיצעק ממש בבחינת קול דממה דקה ושום אדם לא ישמע כלל.

סיפורי צדיקים
אני מאמין באמונה שלימה. סיפר ר' מנחם אלתר ממשפחת האדמו"ר מגור: מעשה באשה אחת שבנה – יחידה נהרג במלחמת "שלום הגליל". מאז נפילת הבן, איבדה אמו כל טעם בחיים וכל רצון להמשיך לחיות. חדלה ללכת לחתונות ולשמחות משפחתיות, נפלה ל"מרה שחורה" ולדכאון והיתה כל הימים מכונסת בתוך כתלי ביתה.

ארע פעם אחת שהשתתפה בלווית אשה צדקנית שנמנתה על חוג מכריה הקרובים. מסע ההלוויה אמור היה לצאת מבית העלמין אשר בשכונת "סנהדריה". מאחר ואותה אשה אלמנה, הקדימה לבוא לבית העלמין, יעצה לה רעייתי, המשמשת כמנהלת המרכז הקהילתי, שתיגש ותעלה על קברו של ר' אריה לוין הטמון בבית הקברות ב"סנהדריה" ותאמר כמה פרקי תהלים וזכותו של הצדיק תעמוד לה למען תחלים מדכאונה.

נענתה האשה לעצה, הלכה לקברו של ר' אריה לוין והתפללה. תוך כדי תפילה, התבוננה במצבתו של ר' אריה ובמה שנכתב על גביה: "אני מבקש מכל מי שיבוא להשתטח על קברי שיאמר בפה מלא: 'אני מאמין באמונה שלמה

שתהיה תחית המתים בעת שתעלה רצון מאת הבורא יתברך שמו ויתעלה זכרו לעד ולנצח נצחים' ".

נפעמה אותה אשה והחלה ממלמלת לעצמה: "מה? תהיה תחית המתים? אם כן – לבטח עוד אזכה לראות שנית את בני – יחידי אשר נפל במלחמה. לא איכפת לי אם לשם כך יהא עלי להמתין ובלבד ששוב אזכה לראותו…"

מני אז התעודדה אותה אשה וחזרה לעצמה ושוב החלה ליטול חלק בשמחות מכרותיה ושוב היתה מלאת רצון לחיות, להאמין ולקוות. ובכך זכה הצדיק לגמול חסד עם אותה אם שכולה, ולעודדה אף לאחר פטירתו…

"הִנֵּה אֲנִי פֹתֵחַ אֶת קִבְרוֹתֵיכֶם… וְנָתַתִּי רוּחִי בָכֶם וִחְיִיתֶם" (יחזקאל לז') [מתוך סיפורי צדיקים (שמחה רז)]

כי לקח טוב נתתי לכם…
אור החיים: משל במלך שחלק אבנים טובות הבאים מהמחצב לאומנים, לתקנם בתכלית היופי וההכנה ולעשות להם משבצות זהב, כדרך סגולת המלכים, וגזר אומר כי האיש הזריז והמשתדל לעשות התיקון בכל ההשתדלות ובכל התיקון והיופי כאשר צוה המלך, והיו לו האבנים הטובות לו לחלקו ונחלתו, להשתעשע ולהתנאות בהם, ונתן האבנים במספר הרבה מאוד לכל איש ואיש, לאחד נתן שלש מאות אלף, ולאחד שלש מאות וחמשים אלף, הן חסר הן יתיר, וקבע להם הזמן אשר יספיק למלאכה יום אחד לכל אבן ואבן, ובמלאת הימים ישלח המלך לקחת האבנים הטובות, ויהי כי שלמו ימי המלאכה פקד המלך אומניו העושים במלאכת האבנים, והנה נאספו כולם והמציאו לפני המלך פקדונו, ולא די שלא עשו בהם מלאכת התיקון והיופי, אלא עוד להם קלקלו אותם ולכלכו אותם והחזירום כשהם מקולקלים, וכעס המלך על הדבר, והצית אש בכל העבדים ההמה, ואת בניהם הקים תחתם ויראה אותם את אשר פרץ באבותם פרץ עוזה ויצום ויאזרם לבל עשות כמעשה אבות, ונתן בליבו לבלתי הרבות להם המלאכה והקל מעליהם הדבר, ויתן להם שלשים אלף עד ארבעים אלף, וזה היה לבחירת ההטבה לעבדיו אולי יוכלו הכין, גם לצד אמצעות היות פקודת המלך קרובה יתנו לב.

הן הנה הדברים הנאמרים במלך ישראל א-לקי עולם ברוך הוא אשר חלק אבנים טובות, הם הנשמות הנקראים אבנים יקרות, והוא סוד אומרו (בראשית מט' כד') "מִשָּׁם רֹועֶה אֶבֶן יִשְׂרָאֵל", שבאמצעות הכלים וההכנה אשר הכין בידינו היא התורה ומצותיו יתברך להאיר אותם ולעשותם בתיקון אשר יאות לעשות, על דרך אומרם ז"ל כי באמצעות התעצמות האדם בעשות טוב וריחוק הרע על פי התורה, יעשה לנשמתו מעלה עליונה ויאיר אורה מאור תורה, ויכין לה כסא, והוא בחינת המשבצות אשר כתבנו במשל, גם יקנה לה כתר מלכות.

ולראשונים התחיל ה' להרבות להם המלאכה ונתן להם נשמות גדולות, שבכל אחת יש בה חלקים רבים, והגביל לכל חלק מלאכתו יום אחד, והוא סוד "דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ" (שמות טז' ד'), כי הענף יקרא יום, ונתן להם ימים רבים כנגד חלקים אשר בנפשותם, לאדם הראשון נתן יותר משלש מאות אלף חלקים שהם מספר ימיו תשע מאות ושבעים, וכשיעור זה הן חסר הן יתר לדורות ההמה, וכשקלקלו ופרץ ה' בהם פרץ, ואת בניהם הקים תחתם נח ובניו, משם והלאה הקל ה' מתת רוב הטורח ההוא כדי שתהיה הפקידה קרובה, ויתחלחלו האנשים מעת הפקידה, וכשראה כי לא יכלו לעמוד היה מחסר והולך להקל, והן היום בעונותינו ימי שנותינו בהם שבעים שנה שהם בקירוב כ"ה אלף יום, ורבים מבני עמינו לא עמדו בעבודה קלה כזו…

מצותיך שעשועי
מצווים על הילד שלא ידבר, ומדגימים בפניו את ההיפך הגמור: יש הורים הטוענים שלחנך ילד שלא לדבר דברי חולין בבית הכנסת, זו היא גזירה שהילד לא יוכל לעמוד בה. והאמת היא, שהדברים אינם נכונים כלל וכלל. אדרבה, הזמן הכשר ביותר לכך הן שנותיו הראשונות של הילד, אז הוא מוכן לקלוט כל דבר שיאמרו לו.

הבעיה מתחילה כאשר מצווים עליו לא לדבר, ומדגימים בפניו את ההיפך הגמור. אם האבא מדבר עם כל מי שניגש אליו, מדוע שהבן הקטן יסתום את פיו?

כדאי לזכור שכאשר אדם מנצל את ארבעת כתליו של בית הכנסת רק לתפילה ולתורה, תפילתו נשמעת יותר טוב, ויש לה סיכויים רבים להתקבל לפני שומע תפילה. הסיבה לכך, כותב החיד"א, היא שאם אדם אינו מדבר דברי חולין בביה"כ, אזי לכל מילה של תפילה שהוא מוציא יש משקל-יתר.

[קדושת בית הכנסת ובית המדרש. ספר חובה בכל בי"כ ובית מדרש ניתן להשיגו בטל: 02-5370930 02-5370930 ]

~oOoOoOo~

שבת שלום ומבורך

 

למעונינים בהפצת העלון, ניתן להשיגו בחנות קנדי שי ממתקים רח' השקמה מחנה יהודה.
וכן בישיבת "נהר שלום", ובטל' 6522704-02 6522704-02 . זכותו של רבינו הבן איש חי יעמוד לכל התורמים והמסייעים.

בס"ד

הלכות לפרשת ויחי מספר בן איש חי שנה ב' לרבנו יוסף חיים ע"ה זיע"א.

פרשת ויחי

כפי דברי רבינו האר"י ז"ל קדיש שקודם הודו וקודם יוצר, ושל אחר העמידה קודם אשרי, ושל קודם תפלה לדוד, ושל קודם פטום הקטורת, וכל חמשה אלו חובה הם. וקדיש שקודם עלינו לשבח שאומרים אחר תנא דבי אליהו זה נקרא קדיש יתום שחז"ל תקנו זה לאומרו היתומים, ואינו מכלל חמשה קדישים הנזכרים שנתקנו לצורך העולמות, אלא זה הקדיש הוא בעולם העשיה שיש תועלת לנפטר אם יאמר אותו בנו תוך י"ב חודש, וגם בכל יום יארציט, ויש בו שתי תועליות הא' להצילו מדין גיהנם, והב' להכניסו לגן עדן ולהעלותו ממדרגה למדרגה, לכך אומרים אותו היתומים תוך י"ב חודש, וגם ביום יארצייט בכל שנה ושנה.

שאלות ותשובות בן איש חי שנה ב'

1. שאלה: מה משמעות הכלל " כל מקום שאסרו חכמים מפני מראית עין אפילו בחדרי חדרים אסור "?

תשובה: דבר הנאסר לאדם לעשותו שמא יחשדו בו אחרים שעשה מלאכת איסור הרי אסור לעשות אותו אפילו בתוך חדר סגור שאין מי שרואה אותו.

2. שאלה: האם מותר לתלות בגד שנפלו עליו מים בשבת שיתיבש ?

תשובה:בין שנשפך מים מועטים או רבים על בגד אסור לתלות אותו בשבת שלא יחשדו שכיבס בשבת .

3. שאלה: בגדיו שהיו תלויים לפני שבת על החבל האם צריך להוריד אותם לפני שבת?

תשובה: חכמנו לא אסרו במקרה כזה ו יכול להשאירם תלויים כל השבת.ולדעת הרב עובדיה שליט"א בגדים שתלה לפני שבת אפלו התיבשו בשבת מותר להורידם ולהשתמש בהם. (בהליכות עולם)

4. שאלה : אדם שעבר איסור ותלה בגד שנרטב בשבת האם אנו אומרים לו שיוריד אותו ?

תשובה: האיסור כבר נעשה ולא מתקן במה שמוריד הבגד שעיקר הגזירה היה על שעת התליה וכבר נתקיים בו החשד .

5. שאלה: על איזה בגדים לא גזרו ומותר לשטחם בשבת כדי שיתנגבו?

תשובה: בגדים שעוטפים בהן את התינוקות שמוכח הדבר שלא נתכבסו בשבת .והליכות עולם כתב שיש להחמיר בינו שאין רגילות לפרוש אותם עם מי רגליים.

6. שאלה: מדוע אסור לטלטל בגד שנפל למים ?

תשובה: אסור לטלטל שמא יבוא לידי סחיטה .

7. שאלה:אדם שנפל למים מה הדין האם עובר על סחיטה בשעה שממשיך ללכת ?

תשובה: אין גזירה בסחיטה בבגד שאדם לבוש בו אך צריך להיזהר מאד שלא יעמוד סמוך לאש שמא יבשל המים שעליו וכל אדם שבא ליתלות מעיל רטוב סמוך להסקה והמים מתאדים עובר על איסור מבשל וגם מלבן – מכבס וצריך להיזהר בזה מאד .

8. שאלה: בגד שנפל לתוך משקהאדום האם מותר לטלטל אותו ?

תשובה:במקרה כזה אין גזירה שמא יסחוט ומותר להרימו .

9. שאלה: האם מותר לנער חליפה שחורה חדשה מן האבק שנתפס עליה?

תשובה: בבגד כזה שמקפיד עליו לא ללובשו כך, ניעורו זהו כיבוסו- ואסור, וצריך להזהר בכך גם בשאר בגדים צבעוניים.וכתב בהליכות עולם כיון שמרן השו"ע פסק להתיר מותר ואסר בטלית שחורה חדשה שירד עליה הטל שאין לנערה.

10. שאלה: מדוע אסור לתת מעט מים על כתם של מאכל שנפל על בגדו בשבת ?

תשובה: כל נתינת מים על בגד לנקותו עובר על איסור תורה שמכבסו שזהו אב מלאכה של מלבן .

דע: מי שהיה עומד כשהתחילו לומר קדיש, אינו רשאי לשבת עד שיסיימו חצי קדיש ("דאמירן בעלמא")

אורחות צדיקים

יסוד היסודות ועיקר הכל לידע שיש אדון יחיד קדמון בלי ראשית בלי תכלית הוא המציא כל הנמצאים והוא משגיח בהם ומנהיגם וקיומם וחיותם ממנו יתברך שנאמר " אתה הוא ה' לבדך אתה עשית את השמים שמי השמים וכל צבאם הארץ וכל אשר עליה הימים וכל אשר בהם ואתה מחיה את כלם וכתיב כי עמך מקור חיים וזו היא המצוה הראשונה שצונו ה' ולפי שמצוה זו היא שורש כל המצוות לכך השרה עלינו נבואה בסיני ודבר אלינו פנים בפנים והשמיענו אותה מפיו. [ספר חרדים]

מתלמידי הבעש"ט: דע, שיכולין לצעוק בקול דממה דקה בצעקה גדולה מאד ולא ישמע שום אדם כלל, כי אינו מוציא שום קול כלל רק הצעקה היא בקול דממה דקה וזה יוכל כל אדם. דהינו שיצייר במחשבתו הצעקה ויכנס קול הצעקה במחשבה ויציר בדעתו קול הצעקה ממש עם הניגון כדרך שצועקין. ויכנס בזה עד שיצעק ממש בבחינת קול דממה דקה ושום אדם לא ישמע כלל.

ספר המדות : על ידי הזכרת שמות הצדיקים יכולים להביא שינוי במעשה בראשית – לשנות את הטבע .

על ידי תפילה יכול לשנות את המזל .

סיפורי צדיקים

רבי רפאל מברשיד הצטין בענותנותו, בסבלנותו ובכבישת כעסו. מעשה ורצו חסידיו לגרום לו נחת רוח: כתבו אפוא מכתב לסוחרים שבארץ ישראל והזמינו אצלם טלית נאה לרבם. ידעו החסידים, כי טלית כזו יהא בה כדי להסב שמחה ונחת לרבי רפאל.

בימים ההם קשה היתה הדרך לארץ ישראל, וחדשים רבים ארכה. לא יפלא שחלפו כמעט שנתיים עד שהגיעה סוף סוף הטלית המיוחלת. משהגיעה, מסרוה החסידים לאחד מהם- יהודי כשר ובקי במלאכתו- כדי שיתפרנה וישזור בה ציצית. והנה ארע, כי בעת שגזר החסיד את פי הטלית- היינו אותו "חור" שדרכו עובר הראש- קרתה תקלה: במקום לקפל את האריג לשניים, קפלו האיש לארבעה חלקים, וניגש למלאכה- גזר וחתך לא חור אחד אלא שניים…

ראו זאת החסידים וחשכו עיניהם: הרי נתקלקלה הטלית כולה ושוב אי אפשר לתקנה!!

מה יעשו? הלכו שניים ממקורביו של הרבי, באו אצלו, וכשהם כובשים עיניהם בקרקע מבושה ומצער – הניחו את הטלית בעלת שתי הפיות לפניו.

הציץ הרבי בטלית ובשני פיותיה, חייך ואמר: "שני פיות על שום מה? אלא, אחד להכנסת הראש, ואחד לכבישת הכעס…".

(מתוך מעשיהם של צדיקים)

כי לקח טוב נתתי לכם…
אור החיים: משל במלך שחלק אבנים טובות הבאים מהמחצב לאומנים, לתקנם בתכלית היופי וההכנה ולעשות להם משבצות זהב, כדרך סגולת המלכים, וגזר אומר כי האיש הזריז והמשתדל לעשות התיקון בכל ההשתדלות ובכל התיקון והיופי כאשר צוה המלך, והיו לו האבנים הטובות לו לחלקו ונחלתו, להשתעשע ולהתנאות בהם, ונתן האבנים במספר הרבה מאוד לכל איש ואיש, לאחד נתן שלש מאות אלף, ולאחד שלש מאות וחמשים אלף, הן חסר הן יתיר, וקבע להם הזמן אשר יספיק למלאכה יום אחד לכל אבן ואבן, ובמלאת הימים ישלח המלך לקחת האבנים הטובות, ויהי כי שלמו ימי המלאכה פקד המלך אומניו העושים במלאכת האבנים, והנה נאספו כולם והמציאו לפני המלך פקדונו, ולא די שלא עשו בהם מלאכת התיקון והיופי, אלא עוד להם קלקלו אותם ולכלכו אותם והחזירום כשהם מקולקלים, וכעס המלך על הדבר, והצית אש בכל העבדים ההמה, ואת בניהם הקים תחתם ויראה אותם את אשר פרץ באבותם פרץ עוזה ויצום ויאזרם לבל עשות כמעשה אבות, ונתן בליבו לבלתי הרבות להם המלאכה והקל מעליהם הדבר, ויתן להם שלשים אלף עד ארבעים אלף, וזה היה לבחירת ההטבה לעבדיו אולי יוכלו הכין, גם לצד אמצעות היות פקודת המלך קרובה יתנו לב.

הן הנה הדברים הנאמרים במלך ישראל א-לקי עולם ברוך הוא אשר חלק אבנים טובות, הם הנשמות הנקראים אבנים יקרות, והוא סוד אומרו (בראשית מט' כד') "מִשָּׁם רֹועֶה אֶבֶן יִשְׂרָאֵל", שבאמצעות הכלים וההכנה אשר הכין בידינו היא התורה ומצותיו יתברך להאיר אותם ולעשותם בתיקון אשר יאות לעשות, על דרך אומרם ז"ל כי באמצעות התעצמות האדם בעשות טוב וריחוק הרע על פי התורה, יעשה לנשמתו מעלה עליונה ויאיר אורה מאור תורה, ויכין לה כסא, והוא בחינת המשבצות אשר כתבנו במשל, גם יקנה לה כתר מלכות.

ולראשונים התחיל ה' להרבות להם המלאכה ונתן להם נשמות גדולות, שבכל אחת יש בה חלקים רבים, והגביל לכל חלק מלאכתו יום אחד, והוא סוד "דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ" (שמות טז' ד'), כי הענף יקרא יום, ונתן להם ימים רבים כנגד חלקים אשר בנפשותם, לאדם הראשון נתן יותר משלש מאות אלף חלקים שהם מספר ימיו תשע מאות ושבעים, וכשיעור זה הן חסר הן יתר לדורות ההמה, וכשקלקלו ופרץ ה' בהם פרץ, ואת בניהם הקים תחתם נח ובניו, משם והלאה הקל ה' מתת רוב הטורח ההוא כדי שתהיה הפקידה קרובה, ויתחלחלו האנשים מעת הפקידה, וכשראה כי לא יכלו לעמוד היה מחסר והולך להקל, והן היום בעונותינו ימי שנותינו בהם שבעים שנה שהם בקירוב כ"ה אלף יום, ורבים מבני עמינו לא עמדו בעבודה קלה כזו… " לכן ידע כל אדם כמה צריך להשתדל למלא ימיו בתורה ובמעשים טובים .

מצותיך שעשועי
מצווים על הילד שלא ידבר, ומדגימים בפניו את ההיפך הגמור: יש הורים הטוענים שלחנך ילד שלא לדבר דברי חולין בבית הכנסת, זו היא גזירה שהילד לא יוכל לעמוד בה. והאמת היא, שהדברים אינם נכונים כלל וכלל. אדרבה, הזמן הכשר ביותר לכך הן שנותיו הראשונות של הילד, אז הוא מוכן לקלוט כל דבר שיאמרו לו.

הבעיה מתחילה כאשר מצווים עליו לא לדבר, ומדגימים בפניו את ההיפך הגמור. אם האבא מדבר עם כל מי שניגש אליו, מדוע שהבן הקטן יסתום את פיו?

כדאי לזכור שכאשר אדם מנצל את ארבעת כתליו של בית הכנסת רק לתפילה ולתורה, תפילתו נשמעת יותר טוב, ויש לה סיכויים רבים להתקבל לפני שומע תפילה. הסיבה לכך, כותב החיד"א, היא שאם אדם אינו מדבר דברי חולין בביה"כ, אזי לכל מילה של תפילה שהוא מוציא יש משקל-יתר.

[קדושת בית הכנסת ובית המדרש. ספר חובה בכל בית ובית מדרש ניתן להשיגו בטל: 02-5370930]

בס"ד

הלכות לפרשת ויחי מספר עוד יוסף חי לרבנו יוסף חיים ע"ה. זיע"א.

בס"ד

עלון שבועי של הלכות מספר עוד יוסף חי פרשת ויחי– לרבנו יוסף חיים ע"ה

שאלה א': מה חשיבותו של הקדיש?

תשובה : בזוהר הקדוש אומר שהקדיש עולה בכל הכיוונים למעלה ולמטה ושובר את המנעולים וחותמות של ברזל וקליפות רעות כדי שיתעלה כבודו של הקב"ה על הכל. ואנחנו רוצים לומר אותו בארמית בלשון של הסטרא אחרא, ולענות אמן יהא שמיה רבא כדי שישבר כוחה של הסט"א ויתעלה כבודו של הקב"ה בקדיש זה. ואינו נאמר אלא בעשרה. ובלשון זה על כרחיה של הסט"א שישבר כוחה ונכנעת ומתעלה כבודו של הקב"ה.

שאלה ב': למה אין אומרים קדיש בין גאולה לתפילה כמו בין כל חלק וחלק בשאר התפילה?

תשובה : לפי שכל כללות מלכות דאצילות הוא בראש עולם הבריאה ואין לך סמיכות גדולה יותר מזה ואין צורך להעלות את עולם הבריאה לעולם האצילות כי הבריאה קשורה קשר אמיץ עם המלכות דאצילות בתכלית האחרון.

שאלה ג': מהו קדיש בתרא?

תשובה : קדיש בתרא הוא הקדיש שאומרים לפני עלינו לשבח והוא נקרא גם "קדיש יתמא" ר"ל קדיש שאומרים אותו היתומים על מיתת אב ואם. וטוב לומר קדיש זה על מיתת אביו ואמו כל השנה כולה אפילו בשבתות ובימים טובים לפי שאין הטעם כמו שחושבים המון העם שמועיל להציל נפש המת מדינה של גיהנם בלבד אלא שיש בו תועלת אחרת והיא להכניסו לגן עדן ולהעלותו ממדרגה למדרגה. וכפי זה גם בשבתות ובימים טובים יש לאומרו. וקדיש זה אומרים בשלש התפילות: שחרית מנחה וערבית.

שאלה ד': מתי אומרים היתומים את הקדיש הנ"ל?

תשובה : רבנו מהרח"ו ז"ל כותב שרבו האר"י ז"ל היה קורא את הקדיש ביום שמת בו אביו (יארצייט). וטוב שיהיה היתום שליח ציבור ויאמר את שאר הקדישים שבתפילה.

שאלה ה': מה צריך לעשות בזמן שהקהל עונים חמישה אמנים בקדיש?

תשובה : בכל פעם שעונים הקהל אמן צריך אומר הקדיש לכרוע.

שאלה ו': האם לאחר כל קדיש צריך לחזור ג' פסיעות לאחור?

תשובה : אין לפסוע ג' פסיעות לאחר כל קדיש אלא לאחר קדיש תתקבל של השליח ציבור. מכיון שהשליח ציבור אמר בחזרה את תפילת העמידה לכן יעלו לו פסיעות אלה שלאחר הקדיש תתקבל גם עבור תפילת החזרה. וכל התחנונים שאומרים אחרי העמידה לא חשובים כהפסק והם כתפילה אריכתא.

שאלה ז': באילו מלים צריך להיזהר בקדיש?

תשובה : צריך לומר "מן כל ברכתא" ולא "מכל ברכתא" כדי שיהיה מספר כ"ח תיבות שלם. וכן צריך לומר "לעלם לעלמי עלמייא" בלי וא"ו ולא "ולעלמי " בוא"ו וזאת כדי שיהיה מספר האותיות כ"ח.

שאלה ח': מה צריך לעשות כשהשליח ציבור אומר "ברכו"?

תשובה : רבנו אומר שהמנהג בעירו שבזמן שהשליח ציבור היה אומר "ברכו" קודם יוצר וקודם ערבית, שהקהל היה להגביה גופם מעט במקום מושבם כמו הידור שעושים לזקנים ונכבדים ובעלי צורה. אמנם רבנו לא מצא מנהג זה בשום ספר.

שאלה ט': מתי אומרים קדיש יהא שלמא ומתי קדיש על ישראל?

תשובה : אחר תורה שבכתב אומרים קדיש יהא שלמא ואחר תורה שבע"פ אומרים קדיש על ישראל.

שאלה י': מה צריך לכוון בעניית "אמן" ?

תשובה : לאחר ברכת שבח יכוין "אמת", דהיינו, אמת השבח הזה. ואחרי ברכת שאלה ובקשה ותנונים יכוין "יהי רצון" דהיינו, יהי רצון שיאמנו בקשות המברך והמבקש ושכן יקים השם את דברו. וברכה שיש בה גם שבח וגם בקשה יכוין בשתי הכוונות הנ"ל. לכן חשוב לשמוע את כל הברכה כדי לדעת על מה עונים אמן.

דרשה מספר עוד יוסף חי – דרושים לרבנו יוסף חיים ע"ה:

ויחי יעקב בארץ מצרים שבע עשרה שנה – צריך לנו להבין טעם למה פרשה זו סתומה? והטעמים שארז"ל הביאם רש"י ז"ל. וגם רבנו מהר"ם אלשייך ז"ל ביאר טעם לזה בדבריו היקרים. ואמרתי אנא עבדא לבאר טעם לזה בדרך רמז ודרשה בס"ד:

שאמרו רבותינו ז"ל: ארץ גושן, כתב אותה פרעה לשרה אע"ה בכתובתה. וכיון שנכתבה ע"ש שרה, נסתלקה רוח הטומאה מארץ גושן ושרתה עליה רוח קדושה. ולכן אמר יוסף הצדיק ע"ה ליעקב אע"ה: וישבת בארץ גושן והיית קרוב אלי. שלח לו כן להפיס את דעתו שלא יתיירא מקלי' וטומאה. וכן עשו, ישבו בארץ גושן הוא וכל זרעו. ולכן לא שלטה בהם טומאת מצרים שהיתה ערות הארץ וקשה מאוד.

אמנם יש לשאול: והלא פרעה כתב לה ארץ גושן בכתובתה כדי לישא אותה. וכיון שאח"כ לא לקחה, נמצא מה שכתב לה ארץ גושן היה בטעות ונסתלק שם שרה מארץ גושן וא"כ חזרה חנה לשחרותה והיתה כארץ מצרים שיחזור כח הטומאה לשרות עליה!

ותרצנו כי אעפ"י שלקח אברהם אע"ה את שרה מבית פרעה, נשאר פרעה חייב לאברהם בעלה של שרה דמי בושתה וצערה שציער אותה בלקיחה זו, וגם עוד חייב ליתן לו מתנה מרובה כדי לבטל הלעז כאשר עשה אבימלך שנתחייב ליתן לאברהם צאן ובקר וגם חלק קרקע במיטב ארצו כשהחזיר לו את שרה לבטל הלעז. דכתיב: ויקח אבימלך צאן ובקר ועבדים ושפחות ויתן לאברהם וישב לו את שרה אשתו. ויאמר אבימלך, הנה ארצי לפניך בטוב בעיניך שב. ולשרה אמר הנה נתתי אלף כסף לאחיך, הנה הוא לך כסות עינים לכל אשר אתך ואת כל ונוכחת. ותרגם אונקלוס: ודברתיך וחזית יתיך וכל דעימך – והכוונה שצריך ליתן לה ממון בתורת קנס בעבור עיניו שנהנו מן ראייתה. ועוד יש טעם אחר שנתחייב לפייסה בממון שנתן בשביל הלעז כמ"ש רש"י וז"ל: הממון והכבוד הזה לך כסות עינים לכל אשר אתך, שלא יקילו בך, שאילו השיבותיך ריקנית יש להם לומר לאחר שנתעלל בה החזירה. ועכשיו שהוצרכתי לבזבז ממון ולפייסך יודעים יהיו שבעל כורחי השיבותיך, וע"י נס, ע"כ נמצאתי מחויב לתת ממון כדי לבטל הלעז מעליה. ומצינו שלא הספיק לו הממון שנתן אלא הקנה לאברהם אע"ה עוד חלק טוב בארצו ג"כ. דכתיב: ויקח אבימלך צאן ובקר ועבשים ושפחות וישב לו את שרה אשתו. ויאמר אבימלך הנה ארצי לפניך בטוב בעיניך שב. נמצא שמלבד הממון שנתן לו, הוצרך להקנות לו חלק טוב בארצו. ועל כן גם פרעה נתחייב בכך לתת להם ממון ומיטב ארצו בעבור טעמים הנ"ל. שהרי הוא ג"כ זנו עיניו מן ראייתה. וגם בעבור לבטל הלעז שלא יאמרו לרחר שנתעלל בה החזירה. ובאמת הוא לא נתן ממון כלל, כי מה שכתוב: ולאברם היטיב בעבורה ויהי לו צאן ובקר וחמורים וכו' פירשנו ויהי לו מאחרים שלא כתוב ויתן לו, אלא ויהי לו מאחרים, שנתנו לו דורונות לכבוד מלכם ביום שנכנסה שרה לבית פרעה. וגם זה לא היה אח"כ בעת שהשיב לו את שרה ושילחה מאצלו. ואין בזה תועלת לתקן הלעז, וגם לשלם בעבור הנאתו מן ראייתה. לכן זכה אברהם בארץ גושן בעבור הטעמים ההם שפרעה נתחייב לתת לו את ארץ גושן. לכן שרתה רוח קדושה על ארץ גושן ונסתלקה ממנה רוח הטומאה. וכיון שזכה בה אברהם ושרה, זכו בה ישראל מדין ירושה שירשו אותה מאברהם, ולא נסתלקה רוח הקדושה מעליה ולא חזרה רוח הטומאה על ארץ גושן. ואכן רואים שאותיות שאחר אברהם הם בגושן. להראות שלאברהם תפיסה וקנין בארץ גושן.

בס"ד

הלכות לפרשת ויחי מספר עוד יוסף חי לרבנו יוסף חיים ע"ה. זיע"א.

בס"ד

עלון שבועי של הלכות מספר עוד יוסף חי פרשת ויחי– לרבנו יוסף חיים ע"ה

שאלה א': מה חשיבותו של הקדיש?

תשובה : בזוהר הקדוש אומר שהקדיש עולה בכל הכיוונים למעלה ולמטה ושובר את המנעולים וחותמות של ברזל וקליפות רעות כדי שיתעלה כבודו של הקב"ה על הכל. ואנחנו רוצים לומר אותו בארמית בלשון של הסטרא אחרא, ולענות אמן יהא שמיה רבא כדי שישבר כוחה של הסט"א ויתעלה כבודו של הקב"ה בקדיש זה. ואינו נאמר אלא בעשרה. ובלשון זה על כרחיה של הסט"א שישבר כוחה ונכנעת ומתעלה כבודו של הקב"ה.

שאלה ב': למה אין אומרים קדיש בין גאולה לתפילה כמו בין כל חלק וחלק בשאר התפילה?

תשובה : לפי שכל כללות מלכות דאצילות הוא בראש עולם הבריאה ואין לך סמיכות גדולה יותר מזה ואין צורך להעלות את עולם הבריאה לעולם האצילות כי הבריאה קשורה קשר אמיץ עם המלכות דאצילות בתכלית האחרון.

שאלה ג': מהו קדיש בתרא?

תשובה : קדיש בתרא הוא הקדיש שאומרים לפני עלינו לשבח והוא נקרא גם "קדיש יתמא" ר"ל קדיש שאומרים אותו היתומים על מיתת אב ואם. וטוב לומר קדיש זה על מיתת אביו ואמו כל השנה כולה אפילו בשבתות ובימים טובים לפי שאין הטעם כמו שחושבים המון העם שמועיל להציל נפש המת מדינה של גיהנם בלבד אלא שיש בו תועלת אחרת והיא להכניסו לגן עדן ולהעלותו ממדרגה למדרגה. וכפי זה גם בשבתות ובימים טובים יש לאומרו. וקדיש זה אומרים בשלש התפילות: שחרית מנחה וערבית.

שאלה ד': מתי אומרים היתומים את הקדיש הנ"ל?

תשובה : רבנו מהרח"ו ז"ל כותב שרבו האר"י ז"ל היה קורא את הקדיש ביום שמת בו אביו (יארצייט). וטוב שיהיה היתום שליח ציבור ויאמר את שאר הקדישים שבתפילה.

שאלה ה': מה צריך לעשות בזמן שהקהל עונים חמישה אמנים בקדיש?

תשובה : בכל פעם שעונים הקהל אמן צריך אומר הקדיש לכרוע.

שאלה ו': האם לאחר כל קדיש צריך לחזור ג' פסיעות לאחור?

תשובה : אין לפסוע ג' פסיעות לאחר כל קדיש אלא לאחר קדיש תתקבל של השליח ציבור. מכיון שהשליח ציבור אמר בחזרה את תפילת העמידה לכן יעלו לו פסיעות אלה שלאחר הקדיש תתקבל גם עבור תפילת החזרה. וכל התחנונים שאומרים אחרי העמידה לא חשובים כהפסק והם כתפילה אריכתא.

שאלה ז': באילו מלים צריך להיזהר בקדיש?

תשובה : צריך לומר "מן כל ברכתא" ולא "מכל ברכתא" כדי שיהיה מספר כ"ח תיבות שלם. וכן צריך לומר "לעלם לעלמי עלמייא" בלי וא"ו ולא "ולעלמי " בוא"ו וזאת כדי שיהיה מספר האותיות כ"ח.

שאלה ח': מה צריך לעשות כשהשליח ציבור אומר "ברכו"?

תשובה : רבנו אומר שהמנהג בעירו שבזמן שהשליח ציבור היה אומר "ברכו" קודם יוצר וקודם ערבית, שהקהל היה להגביה גופם מעט במקום מושבם כמו הידור שעושים לזקנים ונכבדים ובעלי צורה. אמנם רבנו לא מצא מנהג זה בשום ספר.

שאלה ט': מתי אומרים קדיש יהא שלמא ומתי קדיש על ישראל?

תשובה : אחר תורה שבכתב אומרים קדיש יהא שלמא ואחר תורה שבע"פ אומרים קדיש על ישראל.

שאלה י': מה צריך לכוון בעניית "אמן" ?

תשובה : לאחר ברכת שבח יכוין "אמת", דהיינו, אמת השבח הזה. ואחרי ברכת שאלה ובקשה ותנונים יכוין "יהי רצון" דהיינו, יהי רצון שיאמנו בקשות המברך והמבקש ושכן יקים השם את דברו. וברכה שיש בה גם שבח וגם בקשה יכוין בשתי הכוונות הנ"ל. לכן חשוב לשמוע את כל הברכה כדי לדעת על מה עונים אמן.

 

בס"ד

דרשות לפרשת ויחי מספרי חכמי עירק. זיע"א.
בס"ד

מספר "אדרת אליהו" לרבנו יוסף חיים ע"ה

המלאך הגואל אותי מכל רע יברך את הנערים ויקרא בהם שמי ושם אבותי אברהם ויצחק – יש לשאול: דמה הכוונה שאמר: ויקרא בהם וכו'? דאם לענין יחוס, הלא כולנו נתייחסנו על אברהם יצחק ויעקב ע"ה כדרך הבנים שמתייחסים על שם אבותם, ומהיכא תיתי שלא יהיו מתייחסים הם כדי שיצטרך יעקב אע"ה לברכם בזה? ואם הכוונה היא שיהיו נקראים הם עצמם בשמות אברהם יצחק ויעקב, חדא נאי נפקא מינה בזה? ועוד, הרי לא מצינו שנקראו כן! ועוד, איך שייך זה שיהיו נקראים בשלשה שמות כאחד?

ויובן בס"ד דהנה ידוע כשישראל עושים רצונו של מקום, נקראים בשם ישראל, שהוא שם חשיבות ישר אל. וכשאין עושים רצונו של מקום, נקראים בשם יעקב. והנה ידוע מה שאמרו במדרש רבה בפרשת תולדות, אברהם נקרא ישראל, יצחק נקרא ישראל, יעקב נקרא ישראל. ומביא ראיות על כל אלה מהפסוקים. ונמצא ששם ישראל שנקרא בו יעקב, גם כן נקראו בו אברהם ויצחק. והנה יעקב מברך אותם כאן שיהיו תמיד במעלה רמה, שיהיו תמיד נקראים בשם ישראל שהוא שם החשיבות. וזה שאמר: ויקרא בהם שמי אשר הוא שם אבותי אברהם ויצחק גם כן ואיזה שם שנקראו בו אברהם יצחק ויעקב בשוה? הוי שם ישראל, לאפוקי שם יעקב שלא נקרא בו כי אם יעקב לבדו.

 
דרשה מספר עוד יוסף חי לרבנו יוסף חיים ע"ה זיע"א:

 

ויהי ימי יעקב שני חייו שבע שנים וארבעים ומאת שנה – הדקדוק ידוע שאומרו שני חייו נראה לשון יתר הוא. ונראה לי בס"ד על-פי מה שכתבתי בס"ד בספרי הקטן בן איש חי בפרשת ויצא בפסוק: ויצא יעקב מבאר שבע, ששם יעקב עולה קפ"ב כמנין שבע שמות הוי"ה ברוך הוא ששולטים בשבעת ימי השבוע, שבכל יום שולטת ספירה אחת משבע ספירות הבנין שהם חג"ת נהי"ם, ובכל ספירה יש שם הוי"ה. וכמו שכתוב בדברי רבנו האר"י ז"ל. ובזה פרשתי שם בס"ד מאמר רבותינו ז"ל שאמר הקב"ה: עולמי, מי בראך? מי יצרך? יעקב בראך יעקב יצרך, כלומר, שבע שמות הוי"ה שרמוזים בשם יעקב שעולה מספרו קפ"ב כמנין שבע הויו"ת, בהם נבראת ונוצרת. ובזה פרשתי בס"ד שאחר אומרו: והנה ה' נצב עליו, והיינו, לשומרו כמו שכתב רש"י, אמר לו: והנה אנכי עמך ושמרתיך בכל אשר תלך, כי מאחר שיש בשמו מספר ז' הויו"ת ששולטים בשבעת ימי השבוע, נמצא שיש לו שמירה ליעקב בכל הימים כולם, ולזה אמר: והנה אנכי עמך, כי שמות הוי"ה שלי רמוזים בשמך, ועל ידי כך ושמרתיך בכל אשר תלך, שבכל יום אשר תלך בו, יש לך שמירה משם אחד של הוי"ה ששולט בו מיום ראשון עד יום השביעי.

והנה ידוע בכתבי האר"י ז"ל, שהארת שם הוי"ה היא אור פנימי, וצריך להיות עם הארת שם הוי"ה עוד הארה משם אהי"ה שהיא אור מקיף, יען כי אי אפשר שיאיר אור פנימי לבדו בלא אור מקיף. ולכן בכל חודש שולט צירוף אחד מן י"ב צרופים של שם הוי"ה וצרוף אחד מן י"ב צרופים של שם אהי"ה כנודע. ועל כן, כיון שיש הארה ליעקב מן שבעה הויו"ת הרמוזים במספר שמו, שהם סוד אור פנימי, מוכרח שיש לו גם כן הארה משבעה שמות אהי"ה שעולה מספרם קמ"ז. וזה שאמר: ויהי ימי יעקב שני חייו, כלומר עם הארה של ימי יעקב שהם ז' הויו"ת הרמוזים במספר יעקב יש הארה אחרת של שם אהי"ה שרמוזה בשני חייו, שהם שבע שנים וארבעים ומאת שנה, שרמוז בה הארת ז' שמות אהי"ה שעולה מספרם קמ"ז כמנין שני חייו של יעקב אבינו ע"ה. ובא הכתוב לרמוז על שלימות הארות שמאירים ליעקב, שמאיר לו עם ז' הויו"ת שהם אור פנימי הרמוזים בשמו, ועוד הארת ז' אהי"ה שהם אור מקיף הרמוזים בשנות חייו.

 

 

מספר בן איש חי שנה א':

 

בנימין זאב יטרף, בבוקר יאכל עד, ולערב יחלק שלל, נראה לי בסייעתא דשמיא, ידוע כל מגמתינו הוא להשלים השם והכסא בשלש אותיות, שתים בהשם ואחד בכסא, דכתיב כי יד על כס יה, ושלימותם ותיקונם תלוי בגמר בירור ניצוצי הקדושה, וכל מה שאנו מבררים ניצוצי קדושה מן הקליפות, עושים בהם עילוי ומעלה ותיקון, וידוע כי הצדיק יתייחס לימין, וזהו שכתוב בן ימין הוא הצדיק זאב יטרף, ז' אב, כי שלש אותיות שהם א"ב הנזכרים שצריך לתקנם הנה הם שבע, כנגד שבעת ימי הבנין, כי לכן כל תיקון מורכב ועשוי במספר שבע, וזהו ז' פעמים אב, בעבורם יטרף ניצוצי קדושה, ואז בגמר התיקון שכבר טרף הכל, אז בבקר הוא זמן הגאולה הנקרא בשם בקר יאכל עד, ולערב קרי ביה ערב, הוא מלך המשיח, יחלק שלל, או יובן בבוקר יאכל עד ד' ע' שעולה מספרם פ"ר, רמז לחמשה חסדים שהם פר, כמנין ורב חסד, כמו שכתב רבינו ז"ל בשער מאמרי רשב"י, בביאור האדרא רבא דף ט"ל, ולערב ולעי"ן ר"ב רמז לעי"ן רבתי דשמע ישראל, שה"ס תיקון תחתונות דבינה, והיא מאותיות גדולות שה"ס ע' שמהן עלאין דאילנא דחיי, שהיא בינה כמו שכתב בשער הכונות דף כ"א ע"ד תחלק שלל מ"ן מנ"ק:

ומאחר דכל מגמתינו לתקן השם והכסא, לכן אומרים בקדיש יתגדל ויתקדש שמיה רבה, ופירש רבינו האר"י ז"ל הכונה, שבעונותינו הרבים אין השם שלם, וכמו שאמר הכתוב כי יד על כס יה, והטעם לפי שאין אחיזה לקליפות בשתי אותיות י"ה, אלא רק בשתי אותיות ו"ה, ועל כן יש להם אותו הרוחניות שה"ס אחד עשר סממני הקטורת שנמשך להם משם, וכונתינו בקדיש להסיר ולסלק מהם אותו הרוחניות שה"ס אחד עשר סממנים, וזהו על ידי העלאת ו"ה לבחינת י"ה, וכשיתחברו יתבטלו הקליפות, ולזה אומרים יתגדל ויתקדש שמיה רבה, פירוש שם י"ה יהיה רבה בהתחברותו עם ו"ה, לכן יש אחת עשרה אותיות בשתי תיבות אלו, יתגדל ויתקדש, וכנזכר בשער הכונות:

 

 

דרשה מספר עוד יוסף חי – דרושים לרבנו יוסף חיים ע"ה:

ויחי יעקב בארץ מצרים שבע עשרה שנה – צריך לנו להבין טעם למה פרשה זו סתומה? והטעמים שארז"ל הביאם רש"י ז"ל. וגם רבנו מהר"ם אלשייך ז"ל ביאר טעם לזה בדבריו היקרים. ואמרתי אנא עבדא לבאר טעם לזה בדרך רמז ודרשה בס"ד:

שאמרו רבותינו ז"ל: ארץ גושן, כתב אותה פרעה לשרה אע"ה בכתובתה. וכיון שנכתבה ע"ש שרה, נסתלקה רוח הטומאה מארץ גושן ושרתה עליה רוח קדושה. ולכן אמר יוסף הצדיק ע"ה ליעקב אע"ה: וישבת בארץ גושן והיית קרוב אלי. שלח לו כן להפיס את דעתו שלא יתיירא מקלי' וטומאה. וכן עשו, ישבו בארץ גושן הוא וכל זרעו. ולכן לא שלטה בהם טומאת מצרים שהיתה ערות הארץ וקשה מאוד.

אמנם יש לשאול: והלא פרעה כתב לה ארץ גושן בכתובתה כדי לישא אותה. וכיון שאח"כ לא לקחה, נמצא מה שכתב לה ארץ גושן היה בטעות ונסתלק שם שרה מארץ גושן וא"כ חזרה חנה לשחרותה והיתה כארץ מצרים שיחזור כח הטומאה לשרות עליה!

ותרצנו כי אעפ"י שלקח אברהם אע"ה את שרה מבית פרעה, נשאר פרעה חייב לאברהם בעלה של שרה דמי בושתה וצערה שציער אותה בלקיחה זו, וגם עוד חייב ליתן לו מתנה מרובה כדי לבטל הלעז כאשר עשה אבימלך שנתחייב ליתן לאברהם צאן ובקר וגם חלק קרקע במיטב ארצו כשהחזיר לו את שרה לבטל הלעז. דכתיב: ויקח אבימלך צאן ובקר ועבדים ושפחות ויתן לאברהם וישב לו את שרה אשתו. ויאמר אבימלך, הנה ארצי לפניך בטוב בעיניך שב. ולשרה אמר הנה נתתי אלף כסף לאחיך, הנה הוא לך כסות עינים לכל אשר אתך ואת כל ונוכחת. ותרגם אונקלוס: ודברתיך וחזית יתיך וכל דעימך – והכוונה שצריך ליתן לה ממון בתורת קנס בעבור עיניו שנהנו מן ראייתה. ועוד יש טעם אחר שנתחייב לפייסה בממון שנתן בשביל הלעז כמ"ש רש"י וז"ל: הממון והכבוד הזה לך כסות עינים לכל אשר אתך, שלא יקילו בך, שאילו השיבותיך ריקנית יש להם לומר לאחר שנתעלל בה החזירה. ועכשיו שהוצרכתי לבזבז ממון ולפייסך יודעים יהיו שבעל כורחי השיבותיך, וע"י נס, ע"כ נמצאתי מחויב לתת ממון כדי לבטל הלעז מעליה. ומצינו שלא הספיק לו הממון שנתן אלא הקנה לאברהם אע"ה עוד חלק טוב בארצו ג"כ. דכתיב: ויקח אבימלך צאן ובקר ועבשים ושפחות וישב לו את שרה אשתו. ויאמר אבימלך הנה ארצי לפניך בטוב בעיניך שב. נמצא שמלבד הממון שנתן לו, הוצרך להקנות לו חלק טוב בארצו. ועל כן גם פרעה נתחייב בכך לתת להם ממון ומיטב ארצו בעבור טעמים הנ"ל. שהרי הוא ג"כ זנו עיניו מן ראייתה. וגם בעבור לבטל הלעז שלא יאמרו לרחר שנתעלל בה החזירה. ובאמת הוא לא נתן ממון כלל, כי מה שכתוב: ולאברם היטיב בעבורה ויהי לו צאן ובקר וחמורים וכו' פירשנו ויהי לו מאחרים שלא כתוב ויתן לו, אלא ויהי לו מאחרים, שנתנו לו דורונות לכבוד מלכם ביום שנכנסה שרה לבית פרעה. וגם זה לא היה אח"כ בעת שהשיב לו את שרה ושילחה מאצלו. ואין בזה תועלת לתקן הלעז, וגם לשלם בעבור הנאתו מן ראייתה. לכן זכה אברהם בארץ גושן בעבור הטעמים ההם שפרעה נתחייב לתת לו את ארץ גושן. לכן שרתה רוח קדושה על ארץ גושן ונסתלקה ממנה רוח הטומאה. וכיון שזכה בה אברהם ושרה, זכו בה ישראל מדין ירושה שירשו אותה מאברהם, ולא נסתלקה רוח הקדושה מעליה ולא חזרה רוח הטומאה על ארץ גושן. ואכן רואים שאותיות שאחר אברהם הם בגושן. להראות שלאברהם תפיסה וקנין בארץ גושן.

בס"ד

הפסקות לעולים לתורה בפרשת ויחי וטיפים לקריאה בתורה.
ויחי:
במנחה של שבת ובשני וחמישי: לכהן עד: "על ראש המטה". ללוי עד: "ויברך אותי". לשלישי עד: "קחם נא אלי ואברכם".
בשבת בבוקר: לכהן עד: "ויברך אותי". ללוי עד: "ואברכם". לשלישי עד: "בקרב הארץ". לרביעי עד: "וזרעו יהיה מלא הגוים". לחמישי עד: "ולבן שנים מחלב". לששי עד: "ולקדקד נזיר אחיו". לסמוך עד: "להחיות עם רב". השביעי משלים הפרשה.
שמות:
במנחה של שבת ובשני וחמישי: לכהן עד: "ותמלא הארץ אותם". ללוי עד: "ויקוצו מפני בני ישראל". לשלישי עד: "ותחינה את הילדים".

טיפים לקריאה בתורה:
פרק מ"ח פסוק ז': ואקברה שּם – שימו לב האות ש' דגושה בדגש חזק.
פרק מ"ח פסוק ט': קחם נא – יש מעמיד באות ק'.
פרק מ"ח פסוק י"ט: יהיה לעם – דגש חזק באות ל'.
פרק מ"ט פסוק ג': בכרי אתה – הטעם באות כ'. והטעם באות א'.
פרק מ"ט פסוקים י'-י"א: שילה, עירה, סותה – האות ה' לא נקראת והאות שלפניה נקראת בחולם. שימו לב שרק הקורא בתורה רואה אם זה כתוב באות ה' או לא, הקהל לא ירגיש כי הקריאה נכונה.
פרק מ"ט פסוק י"ג: ירכתו – האות כ' רפויה ואין בה דגש.
פרק מ"ט פסוק י"ד: משפְּתים – האות פ' בשוא נע ולא בקמץ.
פרק מ"ט פסוק י"ז: עקְּבי – האות ק' דגושה בדגש חזק ובשוא נע.
פרק מ"ט פסוק כ': מעדנֵּי – האות נ' דגושה בדגש חזק.
פרק מ"ט פסוק כ"ד: אביר – האות ב' רפויה ולא דגושה.

 

Share Button

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים