פירוש למגילת רות

 

חכם מרדכי אליהו ע"ה הגאון המקובל הראשל"צ

חכם מרדכי אליהו ע"ה הגאון המקובל הראשל"צ

בס"ד

פירוש למגילת רות מאת מרן הראשל"צ כמוה"ר מרדכי אליהו ע"ה
מגילת רות: הקדמה
מגילת רות ממרן הראשל"צ הרב מרדכי אליהו ע"ה מתוך ספרו מאמר מרדכי למועדים
ולימים ( הלכות חגים ).

ע – הפוסקים כרמ"א נוהגים לקרוא מגילת רות מתוך מגילת קלף. ויש שנהגו לברך על
מקרא מגילה ויש שלא נהגו בכך. וכל אחד יעשה כמנהגו. משנ"ב שם ס"ק יט .
עא – הספרדים נהגו לקרוא מגילת רות מתוך ספר רגיל אחרי קריאת האזהרות. אלה
שלמדו בלילה "תיקון ליל שבועות" וקראו בו את מגילת רות – אינם חוזרים לקרוא
אותה בשחרית כיון שקראו אותה בלילה.
עב – טעמים לקריאת מגילת רות – כמה טעמים לקריאת מגילת רות בשבועות. האחד הוא
מפני שכתוב בה תחילת קציר שעורים, ושבועות הוא זמן הקציר. אבודרהם, תפילות
הפסח .
עג – עוד טעם אחר כתבו: לפי שאבותינו לא קיבלו את התורה, אלא על ידי מילה
וטבילה וקרבן, כמו גר שצריך מילה, טבילה וקרבן. ומגילת רות מספרת על גירותה של
רות. אבודרהם שם .
עד – ועוד טעם אחר כתבו, כי מגילת רות עניינה הוא גמילות חסדים, והיא מתאימה
לתורה שתחילתה גמילות חסדים וסופה גמילות חסדים.
עה – ועוד טעם אחר כתבו, שקוראים את המגילה בגלל שדוד המלך ע"ה נפטר בשבועות.
וכל מגילת רות היא ייחוסו של דוד המלך.
עו – ועוד טעם אחר כתבו, כי ביום חג השבועות קיבל עם ישראל רו"ת מצוות בנוסף על
שבע מצוות בני נח שכבר היו לנו, ובסך הכל קבלנו תרי"ג מצוות.
עז – ובילקוט הובא "ומה עניין רות אצל עצרת שבועות . ללמדך שלא נתנה תורה אלא
על ידי יסורין ועוני. אמרה תורה לפני הקב"ה: רבש"ע, תן חלקי בשבט של עוני. שאם
עשירים עוסקים בי, יהיו מתגאים, אבל כשהם עניים, הם מתעסקים בי, והם יודעים שהם
רעבים ושפלים". ילקוט שמעוני רות תקצו .

מזה כ- 1,300 שנה נוהגים לקרוא את מגילת רות בחג השבועות בבית הכנסת. המנהג
נקבע בבבל במאה ה- 8 לספירה. למנהג זה יש הסברים שונים, וכולם מבוססים על
הסיפור במגילה – סיפורה של רות המואבייה.
מגילת רות היא אחת מחמש מגילות* בתנ"ך, ואחת משתי המגילות שנקראות על שם אישה,
שהיא הגיבורה בראשית בסיפור.

 

INCLUDEPICTURE "http://lib.cet.ac.il/images/bullet_arrow_chapter.gif" \*
MERGEFORMATINET מגילת רות: סיפורה של רות המואבייה

מגילת רות נפתחת בתיאור קורות משפחתו של אלימלך מבית לחם יהודה: בעקבות רעב
בארץ החליט אלימלך לעבור למואב עם אשתו נעמי ושני בניו. במואב פוקדת את המשפחה
טרגדיה נוראה: תחילה מת האב, אלימלך, ואחר כך מתים שני הבנים. נעמי נשארת עם
שתי כלותיה המואביות – רות ועורפה. בינתיים הסתיים הרעב בארץ יהודה, ונעמי
מחליטה לחזור לארץ. כלותיה המואביות מלוות אותה, אך היא מפצירה בהן להישאר.
עורפה משתכנעת – אבל רות מתעקשת, ואומרת לנעמי: "עמך – עמי ואלוהיך – אלוהי".
וכך מגיעות נעמי ורות ליהודה – אלמנות, עניות וחסרות כול. הן מגיעות לבית לחם
בתקופת הקציר, ורות מחליטה לנצל את זכותה כענייה, וללכת ללקט בשדה. והנה, כמו
במקרה, היא מגיעה לשדה של בועז, קרוב משפחה של נעמי, איש נכבד ובעל נכסים. בועז
רואה את רות בין המלקטים בשדה, והיא מוצאת חן בעיניו. הוא מבקש לדעת עליה ועל
משפחתה, וכשהוא שומע את מה שעשתה למען חמותה, נעמי, הוא מחליט להעניק לה יחס
מיוחד.
נעמי שומעת מרות על המפגש עם בועז, ומציעה לה להתלבש יפה ולהתקשט, לרדת אל
הגורן ולחכות עד שבועז, הנמצא בגורן, ילך לישון. וכך, באמצע הלילה, מגלה בועז
את רות השוכבת למרגלותיו, ומבקשת ממנו שיגאל אותה* וישא אותה לאישה.
סוף טוב – הכול טוב: בועז מחליט לגאול את רות ולשאת אותה לאישה, ורות יולדת לו
בן, שעתיד להיות סבו של דוד המלך. וכך זוכה רות המואבייה לא רק לבעל מכובד
ולמשפחה – אלא גם לזכות הגדולה שדוד המלך יהיה אחד מצאצאיה.
מתי נכתבה מגילת רות?

סיפור המגילה עוסק "בימי שפוט השופטים" – בתקופת השופטים, אך ככל הנראה המגילה
לא נכתבה בתקופה זו. על-פי המסורת,* שמואל הנביא הוא שכתב את מגילת רות (ואת
ספר שופטים), ואם כך – המגילה נכתבה זמן קצר יחסית אחרי האירועים המתוארים בה.
יש חוקרים הטוענים, שהמגילה נכתבה בתקופת הבית הראשון,** כ- 200 שנה לאחר
האירועים המסופרים בה. רוב החוקרים סבורים שהמגילה נכתבה בתקופה הרבה יותר
מאוחרת – בתחילת תקופת הבית השני, כ- 600 שנה לאחר תקופת השופטים. דעה זו
מסתמכת גם על הקביעה של חז"ל,*** שמקומה של מגילת רות איננו אחרי ספר שופטים –
אלא בתוך ספרי הכתובים המאוחרים. חוקרים אלו משערים כי הסיפור על רות המואבייה
נכתב בתקופת עזרא ונחמיה, שני המנהיגים של תקופת הבית השני, שתבעו לגרש את
הנשים הנוכריות שעלו יחד עם שבי ציון מבבל. לפי גישה זו, הסיפור במגילת רות
מוכיח גישה שונה, המוכנה לקבל נשים נוכריות (בתנאי שהן מקבלות את האמונה
היהודית).
* תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף יד עמ' ב.
** הבית הראשון: בית המקדש הראשון. נבנה בשנת 1,000 לפני הספירה בערך בידי שלמה
המלך (מלכים א פרקים ה-ז), ועמד על תלו כ- 400 שנה, עד שנחרב בידי נבוכדנאצר
מלך בבל בשנת 586 לפני הספירה.
*** חז"ל – חכמינו זכרונם לברכה: כינוי לחכמים, למנהיגים, שפעלו בארץ ישראל
ובבבל במשך כ- 700 שנה, מן המאה ה- 1 לספירה ועד המאה ה- 7 לספירה. כלל
למה קוראים את מגילת רות בחג השבועות?

על שאלה זו יש כמה תשובות:
? חג השבועות הוא חג הקציר, כמו שכתוב בספר שמות (כג 16): "וחג הקציר ביכורי
מעשיך אשר תזרע בשדה". הסיפור במגילת רות מתרחש בתקופת הקציר, כמו שמסופר
בפתיחת מגילת רות (א 22): "והמה (והן – רות ונעמי) באו בית לחם בתחילת קציר
שעורים." מרבית האירועים במגילה קורים בשדה או בגורן: רות מלקטת בשדה, בועז
פוגש את רות בשדה, רות באה אל הגורן של בועז.
וכך הרקע החקלאי של הסיפור במגילת רות הולם את האופי החקלאי של חג השבועות – חג
הקציר (כדאי לקרוא ב"נושאים קודמים" לחודש סיוון).
? חג השבועות הוא גם חג מתן תורה. בתקופת התלמוד, במהלך הקביעה של הלוח העברי,
נקבע התאריך ו' בסיוון כזמן מתן תורה: "בשישה בחודש [סיוון] ניתנה תורה".* מעמד
קבלת התורה בהר סיני נחשב מעין גיור של בני ישראל, שעד לאותו מעמד היו עבדים,
ובמעמד הר סיני קיבלו את התורה והתחייבו לקיים אותה: "נעשה ונשמע".** מגילת רות
מספרת על רות המואבייה, נוכרייה שהצטרפה לעם ישראל וקיבלה את ההתחייבות לעם
ישראל ולאלוהי ישראל. ולכן נוהגים לקרוא את המגילה בחג השבועות – הוא חג מתן
תורה.
? הסבר אחר קשור לדוד המלך: על-פי המסורת, דוד המלך נולד ונפטר בחג השבועות.
על-פי הסיפור במגילה, הייתה רות המואבייה סבתא רַבְּתָא של דוד המלך (דוד המלך
היה הנין שלה), כפי שמפורט בפסוקים המסיימים את המגילה. ולכן ראוי ומתאים לקרוא
בחג זה – הקשור להולדתו ולמותו של דוד המלך – את המגילה המספרת על מוצאו.
* תלמוד בבלי, מסכת יומא דף ד עמ' ב
** שמות פרק כד פס' 7יצירתם נקראת ספרות חז"ל, ובה נכללים המשנה, התלמודים וכן
קובצי מדרשים המבוססים על דברי חז"ל – אך הועלו על הכתב, בדרך כלל, בתקופה
מאוחרת יותר.

בס"ד

זהר חדש –מדרש רות מאמר רות ועורפה.

 

שאל רבי פדת, לבריה של רבי יוסי איש סוכו. רות, כיון שנתגיירה, מפני מה לא קראוה בשם אחר. אמר ליה, כך שמעתי, דשם אחר היה לה, וכשנשאת למחלון, קראו שמה רות. ומשם עלתה בשם זה. דהא כשנשאת למחלון נתגיירה, ולא לאחר זמן:

 אמר לו, והכתיב אח"כ באשר תליני אלין ואלקיך אלקי וכו', הרבה התראות עשתה נעמי, דתנינן, וכלן קבלה עליה. ואם נתגיירה קודם, למה לה השתא כולי האי:

 אמר לו, ח"ו שנשאה מחלון, והיא גויה, אלא כשנשאה נתגיירה, ובחזקת אימת בעתה עמדה היא וערפה, בענין זה. כיון שמתו בעליהן, ערפה חזרה לסורחנה, ורות עמדה בטעמה. דכתיב, הנה שבה יבמתך אל עמה ואל אלהיה ורות דבקה בה, כמו שהיתה בתחילה. כיון שמת בעלה, ברצונה דבקה בתורה:

 אמר לו, שמעת מה שמה בתחילה. אמר ליה, גילית שמה. כשנשאה מחלון, קרא לשמה רות. ערפה, הרפה שמה, וחזרה לסרחונה, ולשמה, ולעמה, ולאלהיה, דכתיב הנה שבה יבמתך אל עמה ואל אלהיה. אל עמה, להקרא בשם הראשון. ואל אלהיה, לעבוד ע"ז:

 

 

Share Button

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים