פירוש להגדה של פסח

רבנו יוסף חיים ע"ה בעל הבן איש חי

רבנו יוסף חיים ע"ה בעל הבן איש חי

בס"ד

פירוש להגדה של פסח מאת רבנו יוסף חיים ע"ה זיע"א. כפי שהועבר אלי ע"י חכם אליהו הלוי הי"ו.
בס"ד
פירושים על ההגדה של פסח מדברי מרן רבינו יוסף חיים זצוק"ל:
על דברי המגיד: "הא לחמא עניא", כותב מור' שחמשה מיני עין הרע הטילו המצריים לא עלינו על עם ישראל במצרים ומתבל דבריו בזה שהמצריים במצרים היו עיניהם צרות בעם ישראל ולא יכלו לסבול שאחרי עבודת הפרך שהעבידו אותם יאכלו עם ישראל ארוחת מלכים אלא האכילו אותם לחם צר ומים לחץ ולכן בעת שנתנו לעם ישראל לאכול היו מסתכלים בעיניהם צרות העין ולא יכלו עם ישראל לאכול. ומתבל דבריו בעל הבן איש חי במעשה נפלא המתאר באופן נפלא את הנעשה בעם ישראל במיצרים היה איזה עשיר קמצן אשר מרוב קמצנותו לא היה יכול לסבול שאיזה עני או אורח ישבו על שולחנו, ולכן עינו היתה צרה באורחיו. ובאחד הימים הצליח איזה עני להכנס ולישב על שולחנו. ומרוב צרות עיניו, היה לו עליית גג והלך וישב למעלה. והיה על כל לגימה ולגימה, על כל הכנסת כף של אוכל לתוך פיו של האורח, היה לבבו מתחמץ בקרבו (בעירקית אומרים עלה כל לקמה ולקמה). והנה האורח שהיה סועד על שולחנו של אותו עשיר היה מרגיש מחנק בגרונו, כאילו אבנים או סלעים יורדים לתוך בטנו. נשא עיניו למרום להתפלל לפני בורא עולם ה' יתברך שמו, אולי הוא לא מרגיש טוב, והנה רואה הוא את אותו עשיר הנמצא למעלה אשר היה מסתכל עליו בעת אכילתו. אמר אכן נודע הדבר, לא חולה הוא אלא הצרות עין של אותו עשיר הטיל בו עין הרע ולכן נגרם לו כך שהאוכל אשר הוא היה אוכל לא ירד חדרי בטן. וכדוגמא לזאת אומר הרב: כך היו עושים המצריים ימח שמם לעם ישראל.
פירוש שני: הרב אבן עזרא ע"ה אמר: אף פעם לא הבנתי מהו הלחם עוני הזה אשר נאמר בהגדה, עד שיום אחד הוא נסע להודו ושם נתפס עי" חיילי המשמר ושמו אותו בבית הסוהר ונתנו לו שם לאכול לחם עוני. כלומר מצה. וכשיצא אמר: עכשיו הבנתי מדוע המצריים נתנו לעם ישראל במצרים לחם עוני, מכיוון שהמצה הזאת לא מתעכלת מהר ורצו המצריים לחסוך בהוצאות.
פירוש שלישי: אמר רבי אלעזר הרי אני כבן 70 שנה וכו'. מה זה כבן 70 שנה? משמע שלא היה רבי אלעזר בן 70 אלא רבי אלעזר היה בן 18 שנה בלבד וביום שהורידו את רבן גמליאל מהנשיאות מינו את רבי אלעזר לנשיא תחתיו. יש אומרים מכיוון שהיה צעיר לימים וזקנו היה שחור ולא נאה שימנו אדם צעיר נעשה לו נס ו- 18 שערות מזקנו הלבינו כמספר שנות חייו. ולמה אחרי שהלבינו שערותיו אמר הרי אני כבן 70 שנה? אומר רבינו הארי ז"ל: שהיה רבי אלעזר גלגול של שמואל הנביא ונרמז בזה ששמואל הנביא נפטר בגיל 52 שנה ואם ניקח מספר שנותיו של רבי אלעזר 18 ונחבר עם מספר שנותיו של שמואל הנביא הרי נעשה 70 שנה ולכן אמר הרי אני כבן 70 שנה לרמוז לנ"ל. ועוד רמז כבן 70 שנ"ה שנ"ה ר"ת: נישמת שמואל הנביא.
פירוש רביעי: רבי יהודה היה נותן בהם סימנים. מפרש החברותא של כף החיים רבי יחזקאל הלוי זצ"ל במי היה נותן סימנים? אומר: במצרים מה היה? כשהביא ה"עשר מכות דם צפרדע וכו" ידוע שהיתה המכה משמשת שבוע ושלושה שבועות הפסקה אז כשהיתה מכת הדם היה נס גדול שבכל העולם כולו היתה המכה. כולם הרגישו בזה נעשו המים שלהם כולם דם. ובזה התעשרו עם ישראל כשהמצריים ביקשו לקנות מים מהיהודים. אבל אומר הרב יחזקאל הלוי זצ"ל: רבי יהודה היה נותן בהם סימנים במי? במצריים שהנס פה שלא מספיק שהיתה המכה במצרים אלא שהיתה המכה חקוקה על מצח המצריים וכולם היו יודעים. היה המצרי עובר ברחוב היה כתוב על מצחו דם כלומר עכשיו מכת דם וכן צפרדע וכו"
פירוש נפלא פירוש רביעי – מכת צפרדע – ידוע שפרעה היה שפל אנשים איך אומרים בעירקית? שיבר ונוס גמד. הגמרא במועד קטן ט"ו אומרת: שפרעה היה אמה כלומר גודלו היה 48 סנטימטר וגם זקנו היה 48 סנטימטר ולכן היה מטאטא את הריצפה ועוד מצווה להשפיל אותו. הוא היה עושה את עצמו אלוק, כלומר הוא לא הולך לשירותים מה היה עושה כדי שלא ירגישו בו? הוא היה משכים בבקר בבקר והיה הולך לנילוס לעשות את צרכיו. והנה אומר ה' למשה ולאהרון השכימו בבקר בבקר והנה פרעה ניצב על שפת היאור. באותו זמן הביא ה' על המיצריים מכת הצפרדע מה כתוב ותעל הצפרדע. מאיפה? מהנילוס. ואמרנו שפרעה באותו הזמן הלך לנילוס לעשות את צרכיו. איך שהוא מתיישב, מרים את הראש הוא רואה צפרדע ענקית אִינְטָרָ'ק (פחד בערבית). קפצה עליו והרעידה לו את הנשמה.

בס"ד

קדש ורחץ:

בעל תשובה הוא זה שאם תזדמן לו אותה עבירה באותו מקום שעבר עבירה הוא פורש ממנה וכופה את יצרו. זה תיקון לעבירה שעשה. ע"י שהוא פורש מן העבירה הוא מקדש עצמו ומושך קדושה רבה על נפשו. ובקדושה הזאת הוא רוחץ את הכתמים של העבירה שהיתה לו מקודם. ויש לו כח לדחות את החיצונים שלא ינקו מהקדושה שלו. והוא יותר משובח מצדיק גמור שלא עבר שום עבירה.

משל לרופא שנתן תרופה לשני בני אדם. האחד היה גוסס ונוטה למות ונתן לו התרופה ונתרפה ונעשה חזק ובריא אולם מאוד. והשני היה בלאו הכי בריא ונתן לו תרופה והוסיף בריאות וכח יותר. איזו תרופה משובחת יותר? הא ודאי אותה תרופה שריפאה את החולה שהיה נוטה למות, כי נעשו בו שתי פעולות: שנתרפא מחוליו הגדול וגם נעשה בריא וגבור וחזק.

לכן אמרו: במקום שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים גדולים יכולים לעמוד. בעלי תשובה ולא עושי תשובה. זאת אומרת שטרחו ויגעו בה במלחמת היצה"ר שנעשו בעליה של התשובה מכח היגיעה שהיה להם בה.

וזהו שאמר: קדש ורחץ – שתי פעולות בבת אחת וע"י כך יש בך כח לעשות מחיצה לגבורות מנצפ"ך שעולים פ"ר דינים, שלא יהיה מהם יניקה לחיצונים.

כרפס יחץ:

ר"ת כלל ראשון פה סגור. שאסור לדבר בליל הסדר אלא מענין ההגדה.

התחלה וסוף של כרפס הם ס"ך. ונשאר פ"ר. כלומר סך הגבורות של מנצפ"ך שעולים פ"ר – יחץ, תעשה להם מחיצה לדחות החיצונים שלא ינקו מהם כדרכם.

כרפס מהסוף להתחלה: ספר כ' שהוא ספר תהלים שהוא בכתובים שהוא מסוגל מאוד לבעל התשובה לדחות החיצונים שמתקנאים בו שחזר בתשובה.

מגיד רחצה:

אנחנו אומרים יעלה ויבוא בתפילה בברכת רצה ובברכת המזון בברכת רחם. אם אין ישראל עושים רצונו של מקום, מסתלקים אותיות ר"ח מן רחם ונשאר אות מ'. וגם מסתלקים אותיות צ"ה מן רצה ונשאר אות ר'. דהיינו שנשארו אותיות מ"ר. ולכן בחורבן כתוב: מלאכי שלום מר יבכיון. ולכן בתיקון אנחנו צריכים להמשיך אותיות ר"ח לחברם עם מ' ויהיה שוב רחם. ולהמשיך אותיות צ"ה לחברם עם ר' ויהיו שוב רצה. ולכן אמר: מגיד רחצה – מגיד מלשון מנגיד מושך רק הנ' נפלה ובמקומה בא דגש חזק באות ג'. מושך אותיות ר"ח ואותיות צ"ה.

מוציא מצה:

כתוב: וממכותיך ארפאיך – שהמכה עצמה תתמתק לטובה, דהיינו, שיסתלקו אותיות מצה מן מצודה וישארו אותיות ד"ו ומן מלת מצוקה יסתלקו גם כן אותיות מצה וישארו אותיות ק"ו. דהיינו, ד"ו ק"ו פירוש שתי קו שהם קו ימין החסד וקו שמאל הגבורה, שתתמתק הגבורה בחסד ותשפיע טובה, שאז יתקיים: כי ימין ושמאל תפרוצי וזרעך גויים יירש.

מרור כורך:

כאשר אדם מתוודה על חטאיו יכרוך גם את העוונות שעשה בגלגולים הקודמים שלו.

שלחן עורך:

האשה נקראת שלחן בדברי חז"ל. כי כתוב: אין הברכה מצויה בתוך ביתו של אדם אלא בעבור אשתו. אם כן, לשלחן שהיא האשה עורך – תעשה הערכה שלא תזלזל בה כי איננה שפחתך, אלא צריך שתכבדנה הרב. ברוחניות היא מצילה אותך מהחטא. ובגשמיות היא מביאה לך בנים אשר זה עיקר קניינך בעולם. והיא סובלת צער גדול בהריון ובלידה ובגידול הבנים. והצער בקבלת המחזור שלה כל חודש שהוא קשה ומאוס. אם היית אתה במקומה כמה היה קשה עליך צער זה והאם היית יכול לסבול אחד מששים מהסבל הזה? לכן כשמברך ברוך שלא עשני אשה כמה צריך להודות לה' על שמנע ממנו כל הצער הזה. אבל:

צפון ברך הלל נרצה:

אבל תהלל אותה בהסתר ולא בפרהסיה כדי שלא תזוח דעתה עליה ותזלזל בך. וזהו דבר נרצה שלא יגיע לך ממנו קלקול וצער.

 

Share Button

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים