מחצית השקל

בס"ד

הלכות מחצית השקל

ממרן הגאון המקובל כמוה"ר מרדכי אליהו ע"ה כפי שהועברו אלי ע"י ידידי היקר חכם אליהו הלוי הי"ו.
מחצית השקל

א – מחיר מחצית השקל – טוב לתת ערך של חצי שקל דהיינו מחיר עשרה גרם כסף ממש עם מע"מ, וצריך לחשב כל שנה לפני פורים את ערך השקלים בתשס"ח 25 ש"ח . ואם יש לו מטבע ממש של כסף – הנה מה טוב. ובדיעבד אפשר לתת מטבע שנקראת חצי כגון "חצי שקל" של ימינו שלא שווה הרבה אבל יש בה זכר למחצית השקל. משנ"ב הגר"א שם ועיין לכה"ח שם ס"ק כ' ולקונטרס היחיאלי שם .

ב – בהלכות פורים הביא הרמ"א בעניין זה כמה מנהגים: "יש אומרים שיש ליתן קודם פורים מחצית מן המטבע הקבוע באותו מקום ובאותו זמן, "זכר למחצית השקל" שהיו נותנין באדר. ומאחר ששלש פעמים כתוב תרומה בפרשה, יש ליתן ג'.. חצאים גדולים" והקשו עליו ע"כ הנהיג הגר"א לתת רק מטבע של חצי זהב וכו' פעם אחת. סימן תרצ"ד ס"ק כ"ג שלא ראו זה את זה עיין כה"ח שם ממעשה רב אות רל"ג וביאור להלכה שם .
ג – זמן הנתינה – כתב הרש"ש לתת מחצית השקל בליל פורים קודם מנחה בסידור הרש"ש ועיין לכה"ח שם ס"ק כ"ה כ"ו . וכך כתב ברמ"א "ויש ליתנו בליל פורים קודם שמתפללים מנחה מהרי"ל , וכן נוהגין בכל מדינות אלו". ויש נותנים בשחרית קודם קריאת המגילה מג"א שם ומובא במש"ב שם . אך הספרדים בירושלים נהגו לתת אחרי מנחה של התענית לפני ערבית. ולמה בזמן זה? כדי להקדים שקלים לקריאת מגילה.
ד – אם לא נתן לפני מנחה – יתן אחריה. ואם לא נתן אחריה – יתן בכל זמן שאפשר, ואפילו למחר או אחרי פורים. לא כמו משלוח מנות או מתנות לאביונים שאם עבר פורים אין לו תקנה רק יזדרז ליתן לפני ר"ח ניסן. ואפילו עבר יתן אחר כך.
ה – לא לאחר נדרים – בשו"ע יו"ד סי' ר"ג סעי' ב' ועיין לבאר הגולה שם ולבאר היטב שם ובא"ח פרשת ראה ש"ש אות א' מביא מה שכתוב בגמרא כי מי שמאחר את נדבתו שאמר ליתן "פנקסו נפתחת". יש בזה כמה פירושים. יש אומרים שזה הפנקס שכותבים בו כל העבירות שעשה עם המצוות שלו. ויש אומרים שמדקדקים במעשיו אם הם כדאי להגן עליו בא"ח . ובמקרה זה הרבה מקטרגים יהיו עליו. ויש אומרים שפותחים את הפנקס שעוונותיו כתובים בו לשלם לו כמעשיו. ומכאן ילמד אדם להזדרז לשלם נדרו מייד, כדי שלא יבוא לידי סכנה ח"ו.
ו – לומר "זכר" – אם אמר "זה מחצית השקל" ולא אמר "זכר למחצית השקל" לא יהיה הקדש כיון שלא כיון לבית המקדש. אעפ"כ כתב בשו"ע יו"ד סי' רנ"ח סעיף א' שלא יאמר אדם "סלע זה להקדש" כי יש במשמעות דבריו הקדש לבית המקדש אלא יאמר "שקל זה לצדקה" שכוונתו ברורה. ועדיף יותר שיתן בלי לומר כלל או שיאמר "זכר למחצית השקל".

Share Button

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים