חכם ששון מרדכי (שנדוך) ע"ה

 

 

בס"ד

תולדות חייו של חכם ששון מרדכי (שנדוך) ע"ה.

נלב"ע ביום ו' בטבת. זיע"א. מי שיש לו תמונה של החכם נא לשלוח למנהל האתר.

הרב ששון מרדכי זצ"ל המכונה בפני הקהל הרב ששון עג'מיי מקובל גדול וחיבר כמה ספרים מהם באו לבית הדפוס כמו ספר מזמור לאסף תהלה לדוד ועוד ספרי מוסר ומהם לא נדפסו כי היה דליקה בבית נכדו ורובם נשרפו וחבל על דאבדין. הוא היה בימי הרב משה חיים זצ"ל ומסופר עליו ספורי נפלאות המבהילים את הרעיון. ויש מהם שאי אפשר להעלותם בכתב. קצת מהם מוזכרים בספרי הרב יוסף חיים זצ"ל. ומהם שמענו מפי הרבנים, ומהם בפי ההמון. הוא היה חזן בבית הכנסת הנבנה מימי יהויכין מלך יהודהוחיבר כמה פזמונים הנוהגים לאמרם בכל בתי כנסיות ומודפסים בכל הספרים. וממנו הפזמון שאומרים בעת פתיחת ספר תורה ביום הכיפורים בשעת אמירת פרשת אחרי מות המתחיל שעה בא באימות וצועק בגרון וכו'.

פעם הביא לי אחד מצאצאיו ספר שיטה על הגמרא אשר כעת לא זוכר את שמו והיה כתוב בגליונותיו כמה דברים כנראה שהרב ששון כתבם למזכרת ומהם אצטט מה שאני זוכר. הוא כותב שנתמנה חזן בית הכנסת הגדול בחודש פ' ושנה פלונית בכך וכך לחודש בסך כך וכך.

 

פעם כותב כי בא ביום ששי לבית הכנסת כדי להגיה את הס"ת והוא היה לבדו וראה שבעה צדיקים יושבים בהיכל והכיר מהם את השלושה הראשונים אברהם יצחק ויעקב והשביעי היה עזרא הסופר זיע"א.

 

פעם כותב שאיך פעם אחת היה ויכוח בין רבני ירושלים בפירוש סוגיא גמרא יומא בעניין כניסת הכהן הגדול בהיכל ביום הכפורים והיה ביניהם הרב שמחה וזה היה ביום ששי ואמר הרב שמחה שהוא מוכן לקפוץ ע"י שם ולשאול את יהושע הכהן הגדול על זה וכשבא לבגדאד ע"י שם, אז קרא להרב ששון ולהיות עמו וציוהו לבל יכנס עמו לחדר בשעה שהוא מדבר עם יהושע כהן גדול שלא יתעלף והוא מספר על עצמו שאז הייתי קטן בן ח"י שנים ולא יכולתי להתאפק מלראות את יהושע כהן גדול בשעה שעולה מקברו ולכן נכנסתי אחריו וכראותי את המראה הגדול הזה לא יכולתי לסבול והתעלפתי ואחרי שגמרו השיחה ביניהם אז ראה אותי הרב שמחה שאני מתעלף והתחיל לזרוק עלי מים ולברך אותי עד שחזרתי להכרתי. וציוה לי שאזהר על עצמי כי עתיד אני להיות גדול בתורה ובמעשים וחזר לארץ באותו יום ששי ומסיים בגליון הנזכר וכתבתי המעשה הזה בספרי מעשה ששון. זה מה שאני נזכר שמצאתי את הדברים האלו שכתב בגליון הספר הנזכר ולקחתי הספר והראיתי להרב שלמה לנייאדו זצ"ל ותמה על זה הרבה מאוד והחזרתי את הספר לבעליו אחרי אשר העתקתי מה שמצאתי בגליון הספר. גם אני שמעתי את הסיפור הזה מכמה רבנים בעל פה. וגם מהרב אפרים זלכה זצ"ל. וכמדומה לי ששלחתי לו את כל הכתוב בגליונות הספר לירושלים.

 

גם היה יודע לכתוב כתיבה דקה מן הדקה בכתב מיושר עד שסיפרו עליו שכתב את כל הפסוק ארץ חטה ושעורה וכו' על חטה אחת. ועד עכשיו יש מכתיבת ידו אצל משפחתו. ושמעתי מהרב יהודה פתייא זצ"ל כי היה לו ספר כתיבת ידו של הרב וכל פעם שהיה פותח הספר היה רואה בשער הספר איזה כתם דק ובהסתכלו בו ראה שהוא כתב יד ולא כתם. וראה אותו על ידי זכוכית המגדלת שכתוב רציתי לנסות הקולמוס בהיותי בן שבעים שנה והייתה כתיבה מחודדת ומיושרת.

 

ואני ראיתי כמה מיומניו אצל הרב שלמה לנייאדו שהיה כותב בכל יום ההוצאות וההכנסות עם עליות ספר תורה ועם קניית החטים לצורך פסח ושכר הטחינה והאפייה הכל כאשר לכל לא נעדר ממנו דבר.

 

הוא עשה צורת המשכן עם קרשים ואדנים וכל כלי המשכן ונשאר קרש אחד אצל הרב שמעון מרדכי מצאצאיו והיה מלמד ומבאר בו לתלמידים עם האדנים שהיו עשויים מעופרת בפרשת תרומה. גם עשה צורת בית שלישי על בד עבה והיה מצוייר עליו צורת הבית עם המדות והפסוקים בכתב ישר ונאה עם צבעים והיה עשוי כמדת גובה ורוחב סדר ההיכל שבבית הכנסת הגדול אשר הוא היה חזן שמה והיו תולים אותו משנה לשנה בשני ימי שמחת התורה והיו כל הקהל שמחים ומתגאים במעשה ידי אומן הגדול והיה נראה מרחוק ממש כמו שטיח פרסי ואח"כ לקחה אותו פרחה בת דוד ששון ללונדון.

 

הוא ביטל את הקליפה הגדולה שהייתה שרוייה במסגד אבו סיפין כמוזכר בשם הגדולים שהיו לוקחים אבן משם ומשימים תחת מראשותיו של החולה והיה מתרפא והוא קנה בית ממולו ושם שמה איזה מנורה בכותל המקביל וביטל את כל העניין.

 

ואחר כמה שנים נטה הכותל ליפול והביאו בנאים לבנותו והזיזו קצת המנורה וחזרו והניחו אותה במקומה וראו בה תמונות קברי האבות עם שמות וצירופים ואח"כ מתו להם כמה בנים הוא הבית אשר היה דר בו אח"כ הרב שמעון מדרכי וביתו הראשון שהיה גר בו נעשה למדרש ת"ת ואני זכיתי ולמדתי בו קודם שנחרב ונבנה מחדש.

 

הוא כתב ארבע קמיעות והכניס לתוך ארבע פתחי העיר כדי שלא יכנסו עוד שדים לתוכה. שמעתי מפי הרב אברהם דנגור זצ"ל פעם אחת באו עליו להלווית מת בערב שבת סמוך ובחזרתו ראה כיס מלא זהובים ולא היה לו פנאי לראות כמה יש בו רק הספיק להדליק אצלו נר כדי שלא יבואו גנבים בלילה ולגנבו והיה משמר אותו כל אותו יום שבת עד מוצאי שבת אחרי ההבדלה מנה את הזהובים ונמצאו בו שלש מאות זהובים ואז קרא לחתנו שהיה לו בת ארוסה והנדוניה שלה שלש מאות זהובים והחתן היה דוחק אותם לעשות חופה ולא היה לו מה לשלם ושלם לחתן את מה שמצא בכיס והיה בדיוק כדי דמי הנדוניא ועשו את החופה תכף ומיד.

 

הוא היה המוהל את הילד והוא היה המקדש אותו ומכניסו לחופה והוא היה המגרש אותו אם ח"ו הוצרכו לגרש והוא המלוה אותו לקבורה זאת אומרת היה עושה כל צרכי הקהל מהראש ועד הסוף.

 

ידוע לכל הסיפור של ערבי אחד שהיה קונה ממנו ירקות וכשהבא לקנות ממנו כמנהגו היה נמצא בנו במקומו ולא נהג בו כבוד כראוי ואחרי שעזב את החנות אז התחילו הדלועין והאבטיחים לזוז ממקומם ולהכותו על הראש עד שבא האבא שלו ושאל אותו אולי בא הרב לקנות ולא נהגת בו כבוד אמר לו כן והלכו לבית ובקשו ממנו מחילה עד שנצול הבן מהמכות של האבטיחים והדלועין.

היו קובעים ישיבות ללמוד בספרו מזמור לאסף המלא כולו הלכות ודברי מוסר עם משל ומליצה.

הוא היה מקובל גדול וחבר כמה חבורים על פי הסוד. היה מנהג מקובל למשפחת הרב משה חיים בכל שנה ושנה קודם ערב ראש השנה לבנות ולטח מחדש את קברו הנמצא בראש בית הקברו כדי שיבואו הקהל להשתטח על קברו בערב ראש השנה. ושנה אחת שכחו לעשות זאת אז נראה להם בחלום והזהרים שלא לשכוח ותכף ומיד בבוקר השכם יצאו מבוהלים ודחופים לקיים את דבריו. נולד שנת תק"ו נפטר יום וא"ו טבת התק"ץ.

יהי זכרו ברוך.

 

 

Share Button

4 תגובות על הפוסט “חכם ששון מרדכי (שנדוך) ע"ה

  1. חיים היקר שלום,

    בתיאור חייו של הרב חכם ששון מרדכי (שנדוך) ע"ה השם שמוקלד הוא : הרב ששון מדרכי זצ"ל המכונה בפני הקהל …" אולי יש טעות ב"מדרכי" וה-ד' קודמת ל-ר' ?
    זה העמוד באתר : http://iraqijews.info/?p=1733

    תודה

    • בס"ד
      תודה לך חכם שגיב זהר הי"ו
      בודאי היתה טעות וכבר תיקנתי אותה.
      בברכה
      חיים סלמן
      מנהל האתר

  2. שלום לבעל/מנהל האתר
    אין לי מושג אם יש לכם מידע נוסף על חיי הרב, מעבר לנכתב לעייל, אך אנסה מזלי.
    האם שם המשפחה של חתנו של חכם ששון מרדכי ע"ה היה "עבדולעזר" ? (יש מישהי שעושה עבודת שורשים, היא צאצאית של הרב ומחפשת על שאלה זו תשובה).
    אם אין לכם תשובה אז אודה על רעיון היכן לחפש
    תודה מראש
    עוזי אביעזר

    • בס"ד
      זכינו שצאצאית של הרב תעשה עליו עבודת שורשים.
      ובכן יש לרב כמה ספרים שהוא כתב בזמנו.
      ספר "דבר בעיתו שני חלקים.
      מזמור לאסף.
      תהלה לדוד.
      לנו ידוע רק מה שכתבנו.
      אין לי מושג על חתנו של הרב.
      בברכה
      חיים סלמן
      מנהל האתר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים