חכם צאלח יוסף חיים נקאר ע"ה

 

 

בס"ד

תולדות חייו של חכם צאלח יוסף חיים נקאר ע"ה.

מי שיש לו תמונה ותאריך פטירה מדוייק של החכם נא לשלוח למנהל האתר.

חכם צאלח יוסף חיים נקאר ע"ה היה מהאברכים שלמדו אצל חכם נסים כדורי ע"ה ואצל חכם משה יהושע ע"ה. הוא היה חריף והיה לו שכל חד. ואח"כ נתמנה עם חכמי השו"ב בבית השחיטה. וזכה ועלה לארץ. יש ממנו כמה דברי תורה בחדושים. יהי זכרו ברוך

Share Button

7 תגובות על הפוסט “חכם צאלח יוסף חיים נקאר ע"ה

  1. שלום
    אני עורך שורשים של משפחת נקר (נקאר) מבגדד. אין פרטים רבים על החכם צאלח יוסף חיים נקאר .סבי ז"ל יחזקאל עזרא נקר לימד בבית המדרש זלכה בבגדד עד עליתו לארץ בשנת 1917.אביו ואימו כנראה נפטרו בבגדד , סלמן וצלחה נקר .האחים עלו לאחר מלחמת העולם הראשונה .
    יוסף חיים נקר ואשתו עזיזה לבית זכריה , הבן מאיר נקר נפגע על ידי הבריטים .
    אליהו נקר ילדים , כדורי ,רחל (סעד) ,ציונה ,ומאיר נקר מעולי הגרדום .
    אחותו של יוסף חיים רחל נקר התחתנה עם משה לוי .אח נוסף מרדכי נקר.
    אשמח לקבל מידע נוסף על משפחת נקר .

    • בס"ד
      מי שיש לו תמונה ותאריך פטירה מדוייק של החכם נא לשלוח למנהל האתר.

      חכם צאלח יוסף חיים נקאר ע"ה היה מהאברכים שלמדו אצל חכם נסים כדורי ע"ה ואצל חכם משה יהושע ע"ה. הוא היה חריף והיה לו שכל חד. ואח"כ נתמנה עם חכמי השו"ב בבית השחיטה. וזכה ועלה לארץ. יש ממנו כמה דברי תורה בחדושים. יהי זכרו ברוך
      חיים סלמן
      מנהל האתר

  2. שלום לכולם
    ולך דודי היקר והחשוב חכם חיים סלמן שליט"א מנהל האתר.
    מו"ר ועט"ר הרב החכם הדין הרב כמוהר"ר צאלח בן הכם יוסף חיים ועזיזה זצוק"ל נפטר לבית עולמו בז' אדר תשנ"א שבוע לפני סיומה של מלחמת המפרץ.
    הוא נטמן בבית העלמין הדרום בגבול חולון בת ים.
    את השבעה ערכנו בביתו שברחוב שד"ל חולון ובסיום השבעה בערב התפללנובביתו וקראנו מגילת אסתר ממגילת אסתר של הרב שהייתה כתובה על גויל.
    רבנו היה לרב הקהילה של בית הכנסת "ארם נהרים" חולון והרביץ בה תורה בקביעות.
    בשבעה הראה לי בנו אברהם את כתב המינוי של הרב לדיין בבית הדין היהודי של העיר בגדד כתה מינוי ממלך עיראק עליה חתום שר המשפטים העיראקי.
    הרב היה איש צנוע ושפל רוח מלא וגדוש ביד תורני עמוק ונרחב בכל מקצועות התורה וידע עצום בכל תחום בחיים מדעים רפואה הסטוריה וכו'.
    זכיתי להיות במחיצתו משנת תשל"ט ועד לפטירתו.
    הוא למידני את רוב חוכמתי ולאחר פטירתו שמו הקהל עיניהם עלי להמשיך את דרכו.
    אך לצערי צעיר הייתי לימים, וסירבתי בכל תוקף לשבת על כסאו של מורי ורבי.
    הרב חיבר ספר בהלכות שדר הגט קונטרס שחיבר לעצמו בבגדד כדי שישמשו בעבודתו בבית הדין.
    נכדו הי"ו שעשה עבודה מקפת אודות הרב, כינס ספר זה והעלהו לרשת האינטרנט וזיכיתי לראותו. בעבודתו סיפר אודות חיו וצירף תמונות רבות.
    זכיתי להשיא את אחד מנכדיו, יוסף נקר.
    מידי שנה אני עולה לקברו בחולון, ולפנישנה שיפצתי את מצבת קבורתו.
    ת.נ.צ.ב.ה.
    הכותב לכבודו של רבו
    הרב אורן אליהו ,חולון
    0522-955822

    • בס"ד
      תודה לך חכם אורן היקר על שהעשרת אותנו בקורות חייו של מו"ר צאלח בן חכם יוסף חיים ועזיזה ע"ה. והדרשות שכתב לבר מצווה. בל"נ אכניס אותם לאתר כדי שזכרו ישמר לנצח.
      זכותו תגן עליכם ועלינו אמן.
      דוד חיים סלמן
      מנהל האתר

  3. סיום מסכת מגילה מפי מו"ר הרב הדין סלח נקר זצוק"ל בבית הכנסת ארם נהרים חולון

    נאמתי ביום א' בשבת ערב נר שמיני של חנוכה א' טבת תשמ"ב 27.12.81

    מורי ורבותי

    כבוד הרבנים האורחים . כבוד יו"ר המועצה הדתית וחבריו, אורחים נכבדים ועסקני צבור, כבוד מר יוסף עיני האחראי של ביה"כ, כבוד חברי וידידי בלמודים, קהל נכבד.

    כעת אנו מסובין בסעודת מצוה של סיום מסכת מגילה, התחלנו בה ביום שני בשבת 19 לחודש מרחשון התשל"ח והיום מסיבת סיומה, אנו כורעים ומשתחווים לה' שזכנו להתחיל ולסיים מסכת זו ומה שקדם לה, סעודת סיום המסכת היא סעודת מצוה, ומנהג זה היה מימי חכמי התלמוד, כדאיתא (במסכת שבת דף קי"ח קי"ט) "אמר אביי יבא עלי – לשון שבועה – כשאני רואה ת"ח שסיים מסכת אני עושה יו"ט לחכמים, ומכאן הוא המנהג לעשות סעודה לסיום מסכת.

    תודה לאל שזכנו להקצות חלק מזמננו ללמוד התורה שהיא חיינו ואורך ימינו.

    רבותי, חז"ל הפליגו בשבחה של תורה בכמה מקומות, באומרם (אבות פ' א') על ג' דברים העולם עומד, על התורה, ועל העבודה, ועל גמילות חסדים. אלמלא תורה לא נבראו שמים וארץ שנא' "אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי" (פסחים ס"ח:) גדולה תורה שהיא נותנת חיים לעושיה בעולם הזה ובעולם הבא שנא' "כי חיים הם למוצאיהם" (אבות פ' ו'). אלו דברים שאדם אוכל פרותיהם בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא כבוד אב ואם, גמילות חסדים, הבאת שלום בין אדם לחברו ובין איש לאשתו ותלמוד תורה כנגד כולם. (פאה א')

    עוד אמרו (במסכת מגילה דף ט"ז) גדול תלמוד תורה יותר מכבוד אב ואם. גדול ת"ת יותר מבנין ביהמ"ק, גדול ת"ת יותר מהצלת נפשות, גדול ת"ת יותר מכהונה ומלכות. עוד אמרו חז"ל (מגילה ג') על פסוק "ויהי בהיות יהושע ביריחו וישא עניו וירא והנה איש עומד לנגדו, וחרבו שלופה בידו, וילך יהושע אליו ויאמר לו, הלנו אתה אם לצרנו, ויאמר לא כי אני שר צבא ה' אני עתה באתי, ויפול יהושע על פניו ארצה". חז"ל דרשו את זה כך, אמר המלאך ליהושע, אמש בטלתם תמיד של בין הערבים, ועתה בטלתם ת"ת – שתי עבירות עשיתם – א"ל יהושע למלאך על איזה מהם באתה? א"ל המלאך על של עתה. באתי, על עוון ביטול תורה באתי, מיד וילן יהושע בלילה ההוא בתוך העמק, א"ר יוחנן מלמד שלן בעומקה של הלכה. מכאן אנו למדים שאפילו בזמן מלחמה וכבוש הארץ חייב אדם בלמוד התורה. כמ"ש חז"ל על פסוק "עומדות היו רגלינו בשערייך ירושלים". לא עמדו רגלינו במלחמה אלא בזכות שעירך ירושלים, שערים המצויינים בהלכה. הקב"ה הקפיד על יהושע כ"כ אפילו בזמן שהוא טרוד במלחמה של כבוש הארץ, מפני שיהושע נתברך בלמוד התורה יותר מכל אדם, כמ"ש חז"ל א"ר שמואל בר נחמני א"ר יוחנן, ראה הקב"ה את יהושע שדברי תורה חביבים עליו ביותר כמ"ש (שמות ל"ג: 11) "ומשרתו יהושע בין נון נער לא ימיש מתוך האוהל" זה אוהלה של תורה אל הקב"ה, יהושע כ"ב חביבים עליך ד"ת, "לא ימוש ספר התורה הזה מפיך, והגית בו יומם ולילה". (יהושע א': 4).

    עוד אמרו חז"ל (שבת פ"ז:) א"ר יוחנן, לעולם אל ימנע אדם את עצמו מבית המדרש ומדברי תורה אפילו בשעת מיתה, שנא' "זאת התורה, אדם כי ימות באוהל" באוהלה של תורה, שאפילו בשעת מיתה תהא עוסק בתורה.

    ועוד בהרבה מקומות הטיבו חז"ל לתאר לנו את גודל חיוב למוד התורה באומרם תחילת דינו של אדם שואלים אותו, קבעת עתים לתורה, ונשאת ונתת באמונה, צפית לישועה? אדם שלא לומד לא יכול להבחין בין מותר לאסור, בין טהור לטמא, בין כשר לפסול, הוא עלול לעשות את ההפך, למוד התורה מחדיר באדם קדושה ויראת שמים, כמ"ש חז"ל "אור שבה מחזירם למוטב".

    וכן איתא בזוהר הקדוש (פ' צו דף ל"ה ע"א) וז"ל מאן דלעי באוריתא, לא צריך לא לקרבין ולא לעלוון דהא אוריתא עדיף מכולא. התרגום לעברית – הלומד תורה לא צריך לא לקרבנות ולא לעולות התורה עדיפה מכולם.

    ולכן הגזירה שנגזרה על אבותינו בימי מרדכי ואסתר שעליה מסופר במגילת אסתר. היתה בגלל שעזבו את ברית ה' ותורתו, קלקלו את דרכם. הסיחו דעתם מחורבן ביהמ"ק, שתו בסעודת אחשורוש, השתכרו ביין נסך, פנו עורף לתורה ומצוותיה. כדאיתא במדרש א"ר ישמעאל שמונה עשר אלף וחמש מאות איש הלכו למשתה שעשה אחשורוש, אכלו, שתו, נשתכרו, קלקלו הסיחו דעתם מחורבן ביהמ"ק, מיד עמד השטן לפני הקב"ה א"ל רבש"ע עד מתי תדבק באומה זו? אל הקב"ה התורה מה תהא עליה, אל השטן תן אותה לעליונים מיד אמר ה' לשטן הביא מגילה ואכתוב עליה כליה, הלך השטן והביא מגילה וכתב וחתם, באותה שעה רץ אליהו הנביא ז"ל אצל האבות והודיע להם על הגזירה, אמרו לו האבות הקדושים, אם ותתמה הגזירה מה אנו יכולים לעשות, הלך אצל משה שעל ידו נתנה התורה א"ל, רועה נאמן כמה פעמים עמדת בפרץ ובטלת גזרות לבלתי השחית, התענה על הצרה הזאת? א"ל משה יש לכם אדם כשר בצור לך והודיעו שיעמוד בתפילה משם, ואני מכאן ותתבטל הגזירה, מיד הלך והודיע למרדכי, וז"ש ומרדכי ידע את את כל אשר נעשה, וילבש שק ואפר, ויצא בתוך העיר ויצעק צעקה גדולה ומרה. השי"ת שמע צעקתו ותפילתו וקרע את רוע הגזירה של המן הרשע.

    ועתה אפשר לפרש בדרך רמז את מה שכתוב בסוף מסכת מגילה שעכשיו אנו חוגגים את סיומה, וז"ל הדרך עלך בני העיר וסליקא לה מסכת מגילה ז"א אם יש לנו אנשים העומדים בפרץ בעת צרה כמו שעשה מרדכי ויצא בתוך העיר אם יש לנו בני עיר כאלה אז וסליקה לה מסכת מגילה אז תסתלק ותקרע הגזירה. הנכתבת בצורת מגילה כמו שהיה בימי מרדכי ואסתר.

    וכאשר נקרע רוע הגזירה ונהפך הגלגל על שונאי ישראל, והיהודים שלטו בשונאיהם ויעשו בהם כרצונם, אז בקע אור התורה, ונהפך מאבל ליום טוב, כמ"ש ליהודים היתה אורה ושמחה, וששון ויקר", חז"ל דרשו אורה זו תורה, כמ"ש "כי נר מצוה ותורה אור", שמחה זה יום טוב כמ"ש "ושמחת בחגיך", ששון זו מילה וכן הוא אומר "שש אנוכי על אמרתך", שנצטוה אברהם אבינו ע"ה על המילה באמירה כמ"ש "ויאמר אלהים אל אברהם ואתה את בריתי תשמור, אתה וזרעך אחריך". ויקר אלו תפילין, וכן הוא אומר "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" ותניא רבי אלעזר הגדול אומר אלו תפלין שבראש (מגילה ט"ז(

    אני תפילה שהשם יתברך יברך בגאולה שלמה, בזכות למוד התורה והמחזיקים בה, ובכללם מר יוסף עיני, שהוא לא חושך כוח בכדי לעזור בקיום למוד התורה, זכות התורה יגן בעדו ובעד משפחתו, ויזכה לבריאות שלמה והרבה נחת.

    גם אלה יעמדו על הברכה החברים המשתתפים בלמוד הגמרא ובשאר הלמודים שיזכו לאורך ימים טובים ובריאות, "עוד ינובון בשיבה דשנים ורעננים יהיו". השי"ת יפתח לבנו בתורתו, ושים בלבנו אהבתו ויראתו.

    בזכות התורה ומצותיה, נזכה לגאולה שלמה. בביאת המשיח ולבנין ביהמ"ק.

    בעזרת השם אנו מתחילים במסכת סוכה, ה' יפרוס עלינו סוכת שלומו – בימינו תיוושע יהודה ועם ישראל ישכון לבטח, אמן.

    זכיתי להתחיל אתם את מסכת סוכה (דברי המעתקי אורן אליהו)

  4. דרשה לחתן בר מצוה שכתב הרב לנכדיו

    דרוש לבר – מצוה דרוש א'
    פתיחה
    קהל נכבד, הורי היקרים, קרובים ומכרים !
    ראשית דברי אני בא להודות לה' ולברך בשמו שהחייני, קיימני, והגיעני לזמן הזה . להיות בר-מצוה.
    זכני להרים בעול תורה ומצוות ככל יהודי שעמדו רגלי אבותיו על הר-סיני .
    זכני והכניסני לתקופת הבגרות תקופה שאני צריך להיות אחראי למעשי ולהחזיק בהגה החיים במו ידי. תקופה של עצמאות אישית אשר בה מוטל עלי למאוס ברע ולבחור בטוב.
    ברכה למוזמנים
    אברך אתכם ואודה לכם על בואכם לכאן בכדי להשתתף בשמחה זו שמחה של מצוה. מצוה חביבה זו מצות הנחת – תפלין שמחה אשר זוכים בה אך ורק פעם אחת בחיים. ועתה בקשתי היא מכם שתרשוני לאמר לפניכם ,,מילי – דאוריתא" מענייני דיומא.
    מעלת התפלין
    מורי ורבותי! מצות הנחת-תפלין היא עטרת תפארת לעם ישראל, והיא אחת מיסודי היהדות ועיקרי התורה, ולכן חז"ל הרבו לדבר בשבחה ובמעלתה, כמו שאמרו (מנחות ל"ה :) כל הזהיר במצות תפלין מאריך ימים ומובטח לו שהוא בן עולם הבא. וכן כתב הרמב"ם ז"ל (הלכות תפלין פ"ד הלכה כ"ה כ"ו) וזה לשונו: קדושת תפלין גדולה היא שכל זמן שהתפלין בראשו של אדם ועל זרועו, הוא עניו וירא שמים, ואינו נמשך בשחוק ובשיחה בטלה ואינו מהרהר במחשבות רעות, אלא מפנה לבו בדברי אמת וצדק, וכל הרגיל בתפלין, מאריך ימים, שנאמר: ה' עליהם יחיו (ישעיה ל"ח י"ח ).
    עוד אמרו ז"ל שאלו תלמידיו את רבי זירא במה הארכת ימים? אמר להם: מימי לא הלכתי ארבע אמות בלא תורה ובלא תפלין (מגילה כ"ח.) וכן אמרו על פסוק "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" אמר ר' אליעזר הגדול אלו תפלין שבראש (מנחות ל"ה:). עוד מספרים לנו חז"ל (ברכות ל.) אביי ישב לפני רבה ושחק אמר לו רבה וגילו ברעדה כתוב ולא בקלות ראש ענהו אביי: אני מניח תפלין ועדות היא לי שעול שמים עלי.
    עונש מי שאינו מניח
    חז"ל החמירו מאוד בעונש מי שאינו מניח תפלין, והתבטו בצורה כה חריפה באומרם: (פסחים קי"ג :) "כל מי שאינו מניח תפלין הוא משבעה המנודין לשמים או שהוא בכלל פושעי ישראל בגופם (ראש השנה י"ז.)אמנם רבינו חננאל הפיג במקצת את חריפות העונש הזה באומרו : כי מדובר באדם שלא הניח תפלין מעודו אפי' פעם אחת, או לפי דעה אחרת מי שמבזה את התפלין ולא רק שאינו מניחן.
    שבח התפלין
    שנו חכמים , חביבין ישראל שחבבן הקב"ה במצוות , תפלין בראשיהם, תפלין בזרועותיהם, ציצית בבגדיהם, מזוזות בפתחיהם (מנחות מ"ג).
    עוד אמרו כל המניח תפלין בראשו, תפלין בזרועו ציצית בבגדו ומזוזה בפתחו לא במהרה הוא חוטא שנאמר: וחוט המשולש לא במהרה ינתק (קהלת ד' י"ב) (שם) חז"ל יחסו את התפלין בצורה סמלית להקב"ה כמו שאמרו: (ברכות ואו :) התפלין של רבון העולם כתוב בהם: "ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ", וכן אמרו על פסוק: "והסירתי את כפי וראית את אחורי ופני לא יראו" (שמות ל"ג כ"ג) אמר רב חנא בר בזנא אמר ר' שמעון חסידא: מלמד שהראה הקב"ה למשה קשר של תפלין (ברכות ז'.) לפיכך היו אבתינו מוסרים את נפשם על מצות תפלין. כמו שהאגדה מספרת (שבת ק"ל.) פעם אחת גזרה מלכות רומי גזרה על ישראל שכל המניח תפלין על ראשו ינקרו את מוחו. והיה אלישע (שם איש באגדה התלמודית) מניח תפלין ויוצא לשוק. ראהו קסדור אחד (ממונה של המלך) רץ מלפניו, רץ אחריו כיון שהגיע אצלו נטל את התפלין מראשו ואחזו בידו אמר לו הקסדור מה בידך? אמר לו כנפי יונה – הכונה לכנסת ישראל הנמשלת ליונה כמ"ש יונתי בחגוי הסלע מה יונה זו כנפיה מגנות עליה אף ישראל מצוות מגנות עליהם – פשט את ידו ונמצא בה כנפי יונה. לפיכך היו קוראים לו אלישע בעל כנפים.
    טעם המצוה
    ועתה נשאלת השאלה מה טעם למצוה זו? ועל מה כל הרדפה הזו עליה?!
    התשובה היא :
    ידוע למורי ורבותי מה שאמרו חז"ל בשבח לימוד התורה, ובגנות עם-הארצות כי היהדות רואה בבורות חורבן ואסון לאומה .
    וזה לשון חז"ל (מגילה ט"ז:) גדול תלמוד תורה יותר מבנין בית המקדש, גדול ת"ת יותר מכבוד אב ואם, גדול ת"ת יותר מהצלת נפשות (שם) גדולה תורה יותר מן הכהונה ומן המלכות (אבות ואו') ר' מאיר אומר מנין אפילו גוי ועוסק בתורה שהוא ככהן גדול שנאמר "אשר יעשה אותם האדם וחי בהם" כהנים לויים וישראלים לא נאמר אלא האדם הא למדת שאפי' גוי ועוסק בתורה הרי הוא ככהן גדול (סנהדרין נ"ט:) וכן אמרו: הוי ממעט בעסק ועסוק בתורה, ותלמוד תורה כנגד כולן .
    גנוי עם הארץ
    גנו חז"ל את עם הארץ באומרם "כל המשיא בתו לעם הארץ כאילו כופתה ומניחה לפני הארי"(פסחים מ"ט :) שנו חכמים: "לעולם ימכור אדם את כל מה שיש לו וישא בת תלמיד חכם וישיא בתו לתלמיד חכם, משל לענבי הגפן בענבי הגפן" (שם) והגדירו את עם הארץ באומרם (ברכות מ"ז) איזהו עם הארץ? כל מי שאינו מניח תפלין. ולכן אנו אומרים בתפלתנו "ונשמח ונעלוז בדברי תלמוד תורתך,ובמצוותיך ובחוקותיך לעולם ועד כי הם חיינו ואורך ימינו ובהם נהגה יומם ולילה" ובעצם הפרשיות המונחות בתוך התפלין העיקר המודגש בהם הוא לימוד התורה בפרשה הראשונה כתוב: "למען תהיה תורת ה' בפיך" בפרשה השלישית: "והיו הדברים האלה אשר אנוכי מצוך היום על לבבך ושננתם לבנך ודברת בם" בפרשה רביעית: ולמדתם אותם את בניכם לדבר בם".

    הקשר בין התפלין לתורה
    מצות התפלין נקבעה כבאה במקום לימוד התורה. וכך אמרו במדרש (שוחר טוב מזמור א' י"ז) "אמרו ישראל לפני הקב"ה רבונו של עולם אנו רוצים להיות יגיעים בתורה יומם ולילה אבל אין לנו פנאי, אמר להם הקב"ה קיימו מצות תפלין ומעלה אני עליכם כאילו אתם יגיעים בתורה יומם ולילה".
    עד כדי כך העריכו חז"ל חשיבותו של קיום מצות תפלין עד שאמרו: (ירושלמי מ"ק פ"ג : ה"ז) "קורעין על שריפת תפלין כעל שריפת התורה".
    וכאן אנו רואים את הקשר החי בתפלין עם לימוד התורה, קשר נצחי, כי מה תורה מטהרת את האדם אף תפלין כך,וזו היא הסיבה לכל החרדה שעם ישראל חרד למצוה הזאת. בזמן גלותו ובשובו לארצו לא חשך מכוחו ועשה כמטב יכולתו כדי להקדיש ולהעריץ את קיום מצוה זו.

    ברכה להורים
    ועתה מילים אחדות להורי החביבים והאהובים בשעה זו שלבי מלא על כל גדותיו לאהבה אתכם. במה אודכם? טפלתם בי באהבה רבה כל כך. ומה בפי אליכם? אך אבטיח לכם נאמנה שאעשה את כל מה שביכולתי, להיות לכם לבן נאמן ותפארת למשפחה, ותשבעו רוב נחת ממני, וה' יהיה בעזרי.
    ברכה למורים
    גם למורי איפה שהם נמצאים עכשיו – תודתי להם על כל מה שעשו למעני וכל מה שעשו עשו לשם שמים. חנכו נער בישראל בדרך התורה, והשקיעו בכך את מטב כוחותיהם.
    אני תפלה שיערה עלי רוח ממרום בכדי שאוכל למלא את אשר הוטל עלי כנער שוחר תורה ומצוות. כנער הצריך לשמש אותו דור עתיד לגאולה וחזון. יהי אות התפלין אות ברית בני ובין רבון העולמים.

    ברכה לכל המוזמנים וסיום
    ברכתי נתונה לכל המוזמנים שיזכו לראות בשמחת בניהם, נכדיהם וניניהם ולכל טוב ואושר הניתן בחיים ונזכה לגאולה שלמה ולבנין בית המקדש במהרה בימינו ויזכו לשנים רבות ונעימות אמן

  5. דרשה נוסח ב' שכתב הרב זצוק"ל

    דרוש לבר-מצוה (דרוש ב')
    פתיחה
    קהל נכבד, קרובים ומכרים, ברוך בואכם ! (חג שמח וגמר חתימה טובה)

    מורי ורבותי! היום הזה הוא לי מהימים הנשגבים בימי חיי .

    זכני ה' בחסדו ית' לעמוד לפניכם במעמד כזה, במסיבה של מצוה יקרה כזו. שהיא מהמצוות שיש להן חלק גדול בקיומנו. וגם מפארות את כבוד האומה. כמו שאמרו חז"ל על פסוק "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך"(דברים כ"ח יו"ד) ואמר ר' אליעזר הגדול אלו תפלין שבראש.

    בזמן כזה אבי משתחרר מהאחריות והעונש שהיו מוטלים עלי עבור חתן הבר-מצוה, עלי לעמוד לפני ה' ולתת לו שבח והודאה שזכני להגיע לתחנה זו, חז"ל קבעו לזה ברכה מיוחדת (על חויה כזו) והיא ברכת "ברוך שפטרני מעונשו של זה" כמו שאמרו (מדרש רבה ס"ז י"ד) על פסוק "ויגדלו הנערים" אמר ר' אלעזר צריך אדם לטפל בבנו עד י"ג שנה מכאן ואילך צריך שיאמר "ברוך שפטרני מעונשו של זה" וכן הוא בש"ע סי' רכ"ה סעי' ב' בהגהה, ועתה אני מברך "ברוך שפטרני מעונשו של זה.

    רשות לדבר דברי תורה

    רבותי! הרשוני לאמר לפניכם דברי תורה מעין המאורע, לכבוד היום הקדוש הזה, לכבוד המצוה היקרה במצוות כמ"ש חז"ל שכל התורה הוקשה לתפלין, שנאמר "למען תהיה תורת ה' בפיך"(שמות י"ג ט').

    הסבר על התפלין

    נתחיל במלת תפלין. מלה זו היא תרגום של מלת טוטפות המוזכרת בתורה "והיו לטוטפות בין עיניך תרגם אונקלוס ויהון לתפלין בין עיניך ידוע למורי, שהתפלין הם שתיים תפלה של יד ותפלה של ראש . בכל תפלה נתונים ד' פרשיות והן : א)"קדש לי כל בכור" ב) "והיה כי יביאך" (פ' בא) ג) "שמע ישראל" (פ' ואתחנן) ד) "והיה אם שמוע" (פ' עקב). התפלין של ראש מחולק בפנים לד' בתים ובכל אחד נתונה אחת הפרשיות הנ"ל. ואילו התפלה של יד אין בפנים אלא בית א' ובו נתונות ד' הפרשיות על קלף אחד.

    מתוכן התפלין

    מתוכן הפרשיות הללו הוא:

    א') השחרור מעבדות מצרים שנאמר כי בחוזק יד הוציאנו ה' ממצרים" .

    ב')זכירת יציאת מצרים "ויאמר משה אל העם זכור את היום הזה אשר יצאתם ממצרים".

    ג') הכניסה לארץ "והיה כי יביאך ה' אל ארץ הכנעני והחיתי והאמורי והחוי והיבוסי אשר נשבע לך ולאבותיך לתת לך" .

    ד') אחדות הבורא "שמע ישראל ה' אלוהנו ה' אחד".

    ה') קבלת עול מלכות שמים ועול מצוות "והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום על לבבך".

    וא"ו) חנוך הבנים לתורה ומצוות, חובה מוטלת עלינו ללמד תורה ומצוות מאבות לבנים ומהבנים לבנים עד סוף כל הדורות כמ"ש "ולמדתם אותם את בניכם לדבר בם" וכן והודעתם לבניך ולבני בניך" אמרו חז"ל על פסוק "לדבר בם" בשעה שהבן מתחיל לדבר למדהו "תורה צוה לנו משה" שיהיה זה למוד דבורו מכאן אמרו כשהתינוק מתחיל לדבר אביו משיח עמו בלשון הקודש ומלמדו תורה .

    ז') שכר קיום המצוות "ונתתי מטר ארצכם בעתו יורה ומלקוש ואספת דגניך תרושך ויצהרך" "למען ירבו ימיכם וימי בניכם על האדמה אשר נשבע ה' לאבותיכם לתת להם".

    סמל התפלין

    נצטוינו להניח את התפלין של יד כנגד הלב לשעבד בזה את תאוותינו החומריות לעבודתו ית', ואת של ראש נגד המוח שהוא מרכז העצבים לשעבד את מחשבותינו, חושנו וכוחותינו הרוחניות לעבודתו ית' ורצונו.

    התפלה של הראש המחולק לד' בתים – כאמור – מסמל בזה את חלוקי הדעות והבדלי ההשקפות שיש בין חלקי העם וכן בין חז"ל ראשונים ואחרונים, וזה הוא בבחינת אלו ואלו דברי אלוהים חיים, וכל דעה יש לה יסוד משלה. התפלה של יד שכל ד' פרשיותיו בבית אחד ומונח על הקבורת של היד – מקום השריר העבה בזרוע העליונה, מסמל את שתוף הפעולה הדרושה לנו להיות לעם אחד כמו שכתוב "ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ" צריכים להיות מאוחדים כחטיבה אחת כמו שדרשו חז"ל על פסוק "את ה' האמרת היום" "וה' האמירך היום" (דברים כ"ו י"ז י"ח) א"ל הקדוש ברוך הוא לישראל אתם עשיתוני חטיבה אחת בעולם ואני אעשה אתכם חטיבה אחת בעולם, אתם עשיתוני חטיבה אחת בעולם שנא' "שמע ישראל ה' אלוהנו וגו'" ואני אעשה אתכם חטיבה אחת בעולם שנא' ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ" (דברי הימים א' י"ז כ"א) (בראשית רבה ואו)

    לקשר עם ד' המינים של הלולב

    וכן אנו מוצאים במה שצותה לנו התורה בחג הזה חג הסוכות "ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר, כפות תמרים וענף עץ עבות וערבי נחל ושמחתם לפני ה' אלוהכם" (ויקרא כ"ג מ') שהם הארבע מינים של הלולב.

    חז"ל הביעו לנו את הרעיון על זה בצורה יפה באומרם (מנחות כז.) "ארבעה מינים שבלולב שנים מהם עושים פירות , שנים מהם אינם עושים פירות , העושים פירות יהיו זקוקין לשאינם עושים פירות ושאינם עושים פירות יהיו זקוקין לעושים פירות , ואין אדם יוצא ידי חובתו בהם עד שיהיו כולם אגודה אחת, וכן ישראל נרצים לאלהים עד שיהיו כולם באגודה אחת" העושים פירות אלו לולב ואתרוג שמסמלים את תלמידי חכמים, המשכילים ואנשי מעשה, אינם עושים פירות הם ההדס וערבה המסמלים את עמי הארץ שגם הם מלאים מצוות כרמון והם עובדים את הבורא בדרכיהם המיוחדות ואנו זקוקים להם ובלעדיהם אין אנו אומה שלמה וכולנו זקוקים זה לזה.

    למה קשור החג בעונת האסיף

    ומעתה שדברנו על ארבעת המינים של הלולב יש לנו עוד לשאול שאלות ידועות בעניין החג הזה חג הסוכות.

    א') למה צותה התורה לעשות את הסוכה ולחוג את חג הסוכות בחודש תשרי ולא בחודש ניסן שבו יצאנו ממצרים?

    ב') למה קשרה התורה את החג הזה בעונת האסיף וקראה אותו בשם "חג – האסיף" על שם העונה, והדגישה את תאריך העונה מחוץ לתאריך המדויק של החודש והיום? כמו שמצינו בכמה מקומות. "וחג האסיף בצאת השנה באספך את מעשיך מן השדה" (שמות כ"ג ט"ז) "חג הסוכות תעשה לך שבעת ימים באספך מגרנך ומיקבך" (דברים ט"ז י"ג) .

    אלא יש כאן מוסר הסכל ותיקון חברתי שבאה התורה לאמר דוקא בשעה שאתה אוסף את יבולך, ומשתכר יפה, ואתה רואה ברכה בעמלך, ושמח בברכה ששלח לך ה', אז צא לסוכה, צא מדירתך הקבע לסוכה של עראי, כדי שתרגיש בעצמך במצבו של עני ואביון שכל ימיו הוא בדירת עראי, ואז לא תתעלם ממנו להעניק לו ממה שחננך השם ממטב שדך .

    החורף ממשמש ובא צרכיו של עני מרובים ודאגותיו מרובות, הענק תעניק לו, כי בגלל הדבר הזה יברכך ה' אלוהך.

    גם הנביא עמוס צפה לחג הזה מראשית עד אחרית הימים כמו שכתוב (עמוס ט' א') "ביום ההוא אקים את סוכת דוד הנופלת וגדרתי את פרציהן והריסותיו אקים ובניתיה כימי עולם"

    ברכה ותודה למוזמנים

    ועתה ברכתי ותודתי נתונה לכם רבותי, בשם כל המשפחה ובשמי על השתתפותכם בשמחתנו זו. נכחותכם מלאה את לבנו שמחה וגיל. ואני תפלה שתזכו לראות בשמחות בניכם ותהנו מפרי עמלכם אלו הבנים וכולנו נזכה לדור הנאמר בו "ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים" (ישעיה י"א ט')

    איחולים לבר-מצוה

    אני תקוה שחתן הבר-מצוה יקיים את הבטחתו שהבטיח להיות בן נאמן ויהיה לתפארת למשפחה ונאמן למולדת ויקויים בו מה שנאמר ביוסף "ויהי יוסף איש מצליח וכל אשר הוא עושה ה' מצליח בידו".

    סיום

    אני מסיים במאמר חז"ל (מגילה ט"ז) על פסוק ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר" (אסתר ח' ט"ז) אמר רב יהודה אורה זו תורה וכן הוא אומר "כי נר מצוה ותורה אור" שמחה זה יום טוב וכן הוא אומר "ושמחת בחגך" ששון זו מילה וכן הוא אומר "שש אנוכי על אמרתך" ויקר אלו תפלין וכן הוא אומר "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" ותניא ר' אליעזר הגדול אומר אלו תפלין שבראש

    ברוך ה' ותודה לאל כעת יש לנו כמעט הכל. אורה זו תורה, עסקנו בתורה שמחה זו שמחת החג שאנו נמצאים בתוכו ויקר זו תפלין שאנו עסוקים בו לכבוד הבר-מצוה חסר לנו ששון זו מילה. תפילה לאל עליון שהמארחים שלנו בעל הבית ורעיתו יחזקאל ונעמי זוגתו וכל הזקוקים למצות המילה יזכו בקרוב למצוה זו ואז "ששון ושמחה ישיגו ונסו יגון ואנחה" .

    ויקויים בנו "וראה בנים לבניך שלום על ישראל" וה' יברך את עמו בשלום אמן.

    תזכו לשנים רבות חג שמח וגמר חתימה טובה לכם ונזכה לגאולה שלמה לבנין בית המקדש במהרה בימינו , אמן .

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים