חכם משה בן חיים עבדאללה ע"ה

 

 

בס"ד

תולדות חייו של החכם הגדול והקדוש משה בן חיים עבדאללה ע"ה סבו של רבנו יוסף חיים ע"ה. זיע"א.

החכם הגדול והקדוש משה בן חיים עבדאללה זצ"ל, סבו של הרב יוסף חיים ריש גלותא דבבל. מספרים זקני הדור שלפנינו כי פעם אחת היה דבר גדול בר מינן בעיראק ולא נשאר אף אחד מרבני בבל. והוצרכו לכתוב לירושלים לשלוח להם רב ומנהיג הדור והם הפנו אותם להרב משה הנזכר שהיה סוחר בעיר בצרה. ואמרו להם כי נמצא אצלכם רב גדול ממשה ועד משה לא קם כמשה. ושלחו והביאו אותו לבגדאד והתנה עמהם כמה תנאים שיקבלו אותו כדן יחידי. כי לא היה עוד רבנים לצרפם עמו. גם לא הסכים לישב ולדון עד שלמד את המסכתות השייכות לדיינות, קידושין וגטין וכתובות וכיוצא. ואח"כ הסכים לשבת על כסא הדיינים. והיה דן יחידי עד אשר לימד והעמיד תלמידים הרבה ובראשם חכם ראובן נאווי ע"ה והעמיד אותם לדיינים ובראשם היה חכם ראובן נאווי אב"ד. והוא ישב בביתו כנשיא וכרב מנהיג לעדתו כל ימי חייו. הוא היה אומר שבעיראק קבלנו עלינו להורות כמו שפסק הרב חיד"א בספריו. וכשנפטר הרב חיד"א הוא הספיד אותו בבית הכנסת הגדול ואמר בהספידו, כי אף על פי שאין אנחנו נוהגים להספיד לאיזה רב מעיר אחרת אפילו שיהיה רבה של ירושלים, שאני הרב חיד"א כי אנחנו קבלנו הוראותיו עלינו ונחשב לנו כרבו מובהק שאנחנו חייבים בהספידו וכמוזכר כמה פעמים בספר שבחי צדק למוהר"ר עבדאללה סומך זצ"ל כי אנחנו קבלנו עלינו הוראות הרב חיד"א לפסק הלכה. וכשנפטר חכם ראובן נאווי בחייו אמר עליו בהספידו מרוב צערו, כי ראו אותו בשמים שהוא גדול ממנו ולפיכך לקחו אותו לכפרה על הדור. והיה לו בן גדול בשם הרב עבדאללה על שם זקנו. ופעם אחת היה איזה סכסוך בינו לבין הקהל ותחת לפגוע בכבודו ח"ו פגעו בכבוד בנו הגדול. ואז החליט הבן לעזוב את אביו ולנסוע לירושלים וזה היה בחג הפסח. ומיד במוצאי פסח נסע לירושלים ועזב את אביו לבדו. וכל מה שהפציר בו אביו באומרו כי אני זקנתי וסבתי ואין בי כח לפרנס את המשפחה ואחיך אליהו עודנו קטן (התכוון להרב אליהו אביו של הרב יוסף חיים זצ"ל) ואיך אתה עוזב אותי לבדי, ולא הועיל ונשתקע בארץ והוליד בנים ובני בנים דור ישרים יבורך והוא נשאר בחיים עד שראה את נכדו הרב יוסף חיים והיה בדעתו לקראו בשם חיים כשם אביו. ולפי שנראה בחלום דודו אחי אמו של הרב יוסף חיים שהיה שמו יוסף, אז קרא לו בשני השמות יוסף חיים. והוא תיקן כמה תקנות וחיבר כמה חבורים על דרך הפשט והקבלה. ויש לו כמה שאלות ותשובות בהיותו בעיר בצרה ומביא אותם נכדו בספרו רב פעלים ומהם נראה כח בקיאותו וחריפותו בש"ס ופוסקים. וחכם משה יהושע ע"ה מספר כי זכה לראות את חתימתו על שטר שמש בית הכנסת הגדולה והקטנה שנותן להם זכות בהכנסה של אדונינו יחזקאל הנביא הקבור בכפר אל כפל שהיו נוהגים כל הקהל לעשות את חג השבועות שמה ולומר את ההפטרה על קברו והיו מנדבים נדבות ובזה היה להם חלק לשמשים ומחלקים אותם ביניהם כפי מה שציווה הרב משה חיים זצ"ל. יהי זכרו ברוך.

Share Button

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים