חכם יצחק כדורי ע"ה זקן המקובלים בירושלים תובב"א.

 

חכם יצחק כדורי ע"ה זקן המקובלים בירושלים

חכם יצחק כדורי ע"ה זקן המקובלים בירושלים

בס"ד

תולדות חייו של חכם יצחק כדורי ע"ה זקן המקובלים בירושלים תובב"א.

ההילולה שלו ביום כ"ט בטבת. זיע"א
מקור

זקן המקובלים הרב יצחק כדורי זצוק"ל. נחשב בעשרות שנים האחרונות ל’זקן המקובלים’. רבבות שיחרו לפתחו לקבל עיצה וברכה בכל תחומי החיים.

הרב כדורי למד בצעירותו קבלה בישיבת ‘פורת יוסף’ במחלקה המיוחדת ללימוד קבלה שהייתה בישיבה. התלמידים מילאו את כריסם בש"ס ובפוסקים וגם למדו את הקבלה על פי שיטתו של האר"י ז"ל ב"עץ חיים" ו"שער כוונות". כבר בעלייתו מעיראק לארץ ישראל בשנת תרפ"ג נחשב כ’ארי שעלה מבבל’. יותר מאוחר למד בישיבת המקובלים ‘בית אל’.

כצדיק לרבים התפרסם הרב כדורי לפני כ-30 שנה. ומאז רבים שיחרו לפתחו לקבל עיצה וברכה.

תנועת חב"ד הביעה אבל גדול על הסתלקותו של זקן המקובלים, הרב יצחק כדורי, שהיה ידיד חב"ד וביקר אצל הרבי מלובביץ’ בביתו בברוקלין וזכה לברכות. הרב כדורי הקפיד להשתתף בכל אירועי חב"ד. בחב"ד ביקשו למסור את תנחומיהם למשפחת כדורי.

הרב הראשי לישראל, הרב יונה מצגר, הביע צער עמוק על שנלקח מאיתנו זקן המקובלים, הצדיק הגדול, רבי יצחק כדורי, זכר צדיק לברכה, שהיה שריד לדור ענקי תורת הנסתר והקבלה. הרב היה צדיק ועניו. גדולה הייתה בצניעותו.

"הרב כדורי היה צדיק ועניו. בגדולתו וצניעותו הקדיש לילות כימים לברך יהודים, להתפלל על עם ישראל, כאב את כאב הפונים אליו על כל צרותיהם והשתתף בכאבם. הרב כדורי זכה להערכה ולכבוד בקרב רבים מרבני הארץ והעולם, אשר שחרו לפתחו לזכות לברכתו", מסר הרב מצגר.

 

ובתקופה קשה זו, שבה נוחתת על עם ישראל מכה נוראה שכזו, עלינו לשנן את דברי הפסוק

הצדיק אבד, ואין איש שם על לב, ואנשי חסד נאספים באין מבין, כי מפני הרעה נאסף הצדיק.

(ישעיה נז, א)

אמנם מיתת צדיק מכפרת, כפי שכבר אמרו רבותינו ("למה נסמכה מיתת אהרן לבגדי כהונה לומר לך מה בגדי כהונה מכפרין אף מיתת צדיקים מכפרת:" מועד קטן כח, וכן ר’ רש"י בריש פרשת חוקת) , אבל רבותינו גם דרשו על הפסוק שלמעלה דברים נוספים:

צדיק נפטר מן העולם – רעה באה לעולם, שנאמר "הצדיק אבד ואין איש שם על לב ואנשי חסד נאספים באין מבין כי מפני הרעה נאסף הצדיק".

(סוף מסכת סנהדרין)

קודם שתבוא הרעה – הצדיק נאסף. מכלל דכיון שמת הרעה באה.

(רש"י שם)

ורש"י פירש בישעיה נז:

הצדיק אבד – כגון יאשיהו (המלך שהיה צדיק גדול).
ואין איש שם על לב – למה נסתלק.
באין מבין – אין בנותרים מבין מה ראה הקב"ה לסלקו.
כי מפני הרעה – העתידה לבא אל הדור נאסף הצדיק

(רש"י על ישעיה נז, א) .

ובמדרש:

"כי מפני הרעה נאסף הצדיק": שלא תאמר אין מרגישין הרעה אחר מיתת הצדיקים אלא הרשעים, אלא אף הצדיקים מרגישין את מיתת הצדיקים, שלא נגזרה גזרה על משה ואהרן – אלא אחר מיתת מרים, לכך נאמר "ותמת שם מרים, ותקבר שם", והרגישו אחריה.

(בתי מדרשות ח"א)

ובזוהר הקדוש:

רבי יוסי פתח (ישעיה נז א) הצדיק אבד ואין איש שם על לב, ואנשי חסד נאספים באין מבין כי מפני הרעה נאסף הצדיק, הצדיק אבד, בזמנא דקב"ה אשגח בעלמא ולא הוי עלמא כדקא יאות, ואזדמן דינא לשרייא על עלמא, כדין קודשא בריך הוא נטיל זכאה דאשתכח בינייהו, בגין דישרי דינא על כלהו אחרנין, ולא ישתכח מאן דיגין עלייהו, דהא כל זמנא דזכאה שארי בעלמא, דינא לא יכיל לשלטאה על עלמא. מנלן ממשה, דכתיב (תהלים קו כג) ויאמר להשמידם לולי משה בחירו עמד בפרץ לפניו וגו’, ובגין כך קודשא בריך הוא נטיל לזכאה מבינייהו וסליק ליה מעלמא, וכדין אתפרע וגבי דיליה. סופיה דקרא כי מפני הרעה נאסף הצדיק, עד דלא ייתי רעה לשלטאה על עלמא נאסף הצדיק.

(זוהר ח"א דף קפ)

(רבי יוסי פתח: "הצדיק אבד ואין איש שם על לב, ואנשי חסד נאספים באין מבין, כי ממפני הרעה נאסף הצדיק". הצדיק אבד – בזמן שהקב"ה מתבונן בעולם והעולם אינו כראוי, ומזדמן דין לשרות על העולם, אז הקב"ה נוטל את הצדיק שנמצא ביניהם, כדי שישרה הדין על כל האחרים, ולא יישאר מי שיגן עליהם, משום שבכל זמן שהצדיק נמצא בעולם, הדין לא יכול לשלוט על העולם. מהיכן אנו יודעים זאת? ממשה, שכתוב "ויאמר להשמידם לולי משה בחירו עמד בפרץ לפניו" וגו’, ולכן הקב"ה לוקח את הצדיק מביניהם, ומוציא אותו מהעולם, ואז נפרע וגובה את שלו, וסוף המקרא מוכיח זאת: "כי מפני הרעה נאסף הצדיק" – עוד לפני שבאה הרעה לשלוט על העולם – נאסף הצדיק.)

ובמדרש הנעלם (פרשת בראשית):

"ויאמר אלוקים יקוו המים מתחת השמים אל מקום אחד ותראה היבשה":

ר’ תנחום פתח בהאי קרא: "הצדיק אבד, ואין איש שם על לב, ואנשי חסד נאספים באין מבין כי מפני הרעה נאסף הצדיק". תמן תנינן: כשהקב"ה מסתכל בעולם, ורואה שאין בני אדם זכאין, ורשעים הרבה פורחים בעולם, אזי עושה דין בעולם…

אמר ר’ תנחום: הדא הוא דכתבי "ויאמר אלוקים יקוו המים" – אלו הצדיקים הנאספים לבית עולמם, שהיא מקום אחד מיוחד להם למעלתם. וכד יתכנשון לעלמא דאתי מאי כתיב (וכשהם נאספים לעולם הבא, מה כתוב): "ותראה היבשה" – שהם הרשעים, בלי מעשה, שאין מי שיגן עליהם, ויכסה עליהם. כמו שכתוב "ויראו כל העדה כי גוע אהרן". אל תקרי ויראו, אלא: וייראו.

דהא תנינן: אמר ר’ יצחק אמר רב, ואמרי לה אמר ר’ יהודה אמר רב: כל זמן שהצדיקים בדור, אין מידת הדין יכולה לשלוט ברשעים. הדא הוא דכתיב "ויאמר להשמידם לולי משה בחירו עמד בפרץ לפניו להשיב חמתו מהשחית", וכשהקב"ה רוצה לעשות דין ברשעים, מסלק הצדיקים מביניהם, ואז עושה דין ברשעים.

משל למה הדבר דומה? למלך שהיה לו פרדס, יומא חד עאל לגיניה, וחמא דהוו תמן בכוליה דרדרין סגיאין, אמר, אנא בעי לבערא לון מהכא, זקף עינוהי, וחזא ורדין טבין ייאין. אמר, בגיני אינון ורדין, אשבוק כל הדרדרין. וכד יהבו ריחא אינון וורדין, נטל להון ועקר להון מן גנא. כיון דעקר להון, אמר הא עידן לאעקרא דרדרין דגנא, ולבערא להו מהכא.

(משל למה הדבר דומה? למלך שהיה לו פרדס, יום אחד בא לגינתו, וראה שהיו שם בכל המקום קוצים רבים. אמר: אני רוצה לבער אותם מכאן. זקף עיניו, וראה ורדים טובים ויפים. אמר: בשביל אותם ורדים, אשאיר את כל הקוצים. וכשנתנו ריח אותם הורדים, קטף אותם, והוציא אותם מהגינה. כיון שהוציא אותם, אמר: הגיע הזמן לעקור את הקוצים שבגינה, ולבער אותם מכאן)

כך הקב"ה, כל זמן שהצדיקים בדור, אין נעשה דין ברשעים. נסתלקו הצדיקים מביניהם, אז נעשה דין ברשעים.

אין בדברים הנ"ל כדי ח"ו להפחידנו, אלא רק לעורר ולהתעורר, ובזכות ההתעוררות שלנו בכל ליבנו, נזכה בע"ה שהדין ייעשה רק בשונאי ישראל, בכל חומרתו.

כשצדיק נאסף מהעולם זה הזמן הנכון לעשיית חשבון נפש, וכך עשו ישראל בכל הדורות. ידועה גם המעלה של המזיל דמעות על צדיק שנפטר מהעולם, וכן המעלה האדירה של המשתתפים במסע הקבורה של הצדיק, שזוכים לכפרת עוונות גדולה.

היו לי הרבה דברים לכתוב על כבוד הרב הצדיק זצוק"ל זיע"א, ועל הגאולה, אך כעת הוא הזמן הנכון יותר לתשובה ומעשים טובים, שבזכותם ניגאל בע"ה, בצירוף זכות הצדיק הקדוש זיע"א.

ברוך דיין האמת.

זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל, אמן.

היום יום ההילולה של החכם שמעתי מרבנו בניהו יששכר שמואלי שליט"א, ראש ישיבת נהר שלום בירושלים את הספורים הבאים:

כשביקר הרב עם החכם במורשת בבל באור יהודה, ראה את החנויות המסודרות שם ברחוב שבעירק והמוכרים העשויים משעווה הוא הכיר את כולם טוב. כמו כן ראה את התיבה שהיא דוגמת התיבה של בית הכנסת הגדול בבגדד ואמר זה בדיוק זהה אבל חסר פה ספסל שהייתי נוהג לשבת עליו.

הרב היה רגיל לגלגל בעצמו את הסיגריות שהיה מעשן.

הרב ראה בבית החכם כלים שהיו בשימושו של רבנו יוסף חיים ע"ה וביקש הרב לראותם ואז בתו של הרב הוציאה את הכלים וראה שם כוס של קידוש מלא בשמות הקודש והרב הוציא נייר ועפרון ורשם את כל השמות.

הרב ביקש מהחכם לשתות בכוס של רבנו אבל החכם סרב אבל הוא מלא את הכוס בסוכריות ונתן את כולן לרב.

 

Share Button

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים