הפסקות בפרשיות התורה לעולים לתורה

בס"ד

הפסקות לעולים לתורה בפרשיות השונות כפי שקבלתי מאת מו"ר חכם יצחק מחלב בן שמחה ע"ה שקבל מרבו חכם יעקב מצפי ע"ה בבגדד. זיע"א.

מורי ורבי חכם יצחק מחלב בן שמחה ע"ה היה נוהג בהרבה מקרים לא להפסיק לעולים במקום המצויין בחומש. הוא הסביר לי כי רבו חכם יעקב מצפי ע"ה בבגדאד הסביר לו כי נפלו טעויות בספרים והעתיקו זה מזה ונמשכו הטעויות עד היום. לכן כדי לזכות את הרבים החלטתי להעלות כאן את ההפסקות לעולים כפי שלמדתי ממנו במשך כארבעים שנה. זיע"א.

הערות והארות שנתקבלו בנושא מבן אחותי היקר המוהל והרב אורן אליהו שליט"א:

מאוד מעניין לראות שתיעדתם מעשה רב.

נשאול נשאלתי אודות לוי שקנה עלית משלים לרגל יום הזיכרון לאביו ע"ה, על שהעלוהו לעלית משלים וחסרו לו כמה פסוקים מעליתו אם נכון נהגו שכן היתה שבת חתן והעלו מוזמנים רבים לתורה.

אותו לוי חש נבגד על שהונו אותו וכו'.

בודאי שנהגו ע"פ דין שכן יש אוטונומיה מוחלטת לחלוקת הפרשה ובלבד שיקפידו על ההלכות הנוגעות בעניין המפורטות בשו"ע.

למעשה בטרם הודפסו החומשים, כל חזן היה מחלק הפרשה לפי ראות עיניו ולפי הצורך.

זה המקום להדגיש כי החלוקה בחומשים הינה המלצה בלבד למי שאינו בקי בהלכות השונות שנשנו במסכת מגילה ובפוסקים, כך שהחלוקה המוצעת עומדת בקרטריונים ההלכתיים.

עוד אציין שמרבית החומשים שהודפסו מאז בארץ מפוסקים ע"פ מנהג אשכנז שאחריו נהגו מרבית הספרדים בארץ, אך אין זה מנהג הספרדים מקדמת דנא שנהגו בחו"ל.

לאחרונה יצאו תיקוני סופרים בראשם של הרב מזוז המציינים מנהגים שונים.

בידנו היום מסורות שונות למנהגי קהילות הספרדים בארצות השונות .

הרב בן ציון מוצפי כתב מנהגו בספרו הלכות שבת.

אני נהגתי כמנהג רבי החזן המלומד רבי יוסף יעקוב (חיו) ע"ה ,שקיבל מחכם סלמן חוגי זצוק"ל לחלק הפרשה עד שלש פסוקים לכל עולה כדי שלכל אחד יקראו קריאה חדשה וכך יצאו מידי ספק מחלוקת הפוסקים.

עוד שמעתי ממורי ורבי חכם סלח נקר ע"ה ומגיד השיעור רבי שבו דוד ע"ה, שחזן הכנסת היה מחלק הקריאה בשבתות שמחה , והיות שכל משפחה מנתה כמה מנינים והיו שבתות בהם היו יותר משמחה אחת בבית הכנסת ועל כן נהגו באופן הבא:

א. אם התרצו היו מוציאים ספר תורה נוסף לקריאה בחאן הפנימי או בסוכה.

ב. היו מתחילים לקרא שלושה פסוקים ופוסקים.

לשני היו קוראים שלושה פסוקים.

מכאן ואילך בכפוף לפרשיות פתוחות וסתומות חזרו שני פסוקים והוסיפו פסוק נוסף כדי שתהיה קריאה חדשה.

בכך מקסמו את מספר העולים שניתן להעלות בפרשה .

כך נהגנו למעשה בבית הכנסת ארם נהרים בחולון בשבתות שמחה ובפרט בראש השנה ויום הכיפורים.

כך גם נהג מורי ורבי שלמה החזן (שלמה ראובן מועלם) ע"ה וישר בעיני המנהג שכן הוא מפגין ידיעה הבנה וישום מלא של ההלכות הנוגעות להפסקות בקריאת התורה.

חלוקה זו החזיקה את הציבור מרותק לחומש שכן הסח דעת הקטן ביותר ואינם ידעו איה מקום כבודו.

אשרי אותו דור ואשרי הציבור שתמך במנהג זה ולא התבלבל ולא התלונן והשכיל להבין שעצם העליה לתורה מצוה ומעלה ולא מספר הפסוקים.

כמובן שדבורינו כפוף להלכות המסועפות ונהגנו כך היכן שמותר, להוציא פרשת האזינו , תוכחת בחוקותי וכי תבוא וכו'.

עוד ניחן מורי ע"ה ביכולת אינטואיטיבית מיוחדת במינה כאשר התאים כל חלוקה לעולה עצמו אם על פי שמו או שם משפחתו כגון וימהר אברהם .. לאברהם הלוי בביה"כ פרשת וירא, או ואסף איש טהור .. וכו'.

תזכה למצוות חכם אורן היקר. אתה מוזמן להוסיף לנו חידושים מידי פעם.

בראשית:

מנחה של שבת ושני וחמישי: לכהן עד: " ויהי ערב ויהי בקר יום אחד", ללוי עד: "ויהי ערב ויהי בקר יום שני", ולשלישי עד: "ויהי ערב ויהי בקר יום שלישי".

בשבת בבוקר: לכהן עד העולה הששי קוראים לכ"א יום אחד מבריאת העולם והששי מסיים אשר ברא אלוקים לעשות.

לסמוך שהוא עולה נוסף חוץ מששי מפסיקים ב:"את דרך עץ החיים". והשביעי משלים כל הפרשה.

נח:

במנחה של שבת ובשני וחמישי: לכהן עד "ושלושים אמה קומתה". ללוי עד "ונשי בניך איתך". לשלישי עד "כן עשה".

בשבת בבוקר: לכהן עד "כן עשה". ללוי עד "ככל אשר צוהו ה'". לשלישי עד "ופרו ורבו על הארץ". לרביעי עד "ויעל עולות במזבח". לחמישי עד "ומלאו את הארץ". לששי עד "ורבו בה". לסמוך עד "ובין כל בשר אשר על הארץ". והשביעי משלים הפרשה.

לך לך:

במנחה של שבת ושני וחמישי: לכהן עד "כל משפחות האדמה". ללוי עד "והכנעני אז בארץ". לשלישי עד "וחיתה נפשי בגללך".

בשבת בבוקר: לכהן עד "וחיתה נפשי בגללך". ללוי עד "ויקרא שם אברם בשם ה'". לשלישי עד "ויבן שם מזבח לה'". לרביעי עד "והוא כהן לאל עליון". לחמישי עד "כה יהיה זרעך". לששי עד "ומלכים ממך יצאו". לסמוך עד "וזרעך אחריך לדורותם". והשביעי משלים הפרשה.

וירא:

במנחה של שבת ושני וחמישי: לכהן עד "כן תעשה כאשר דברת". ללוי עד "תחת העץ ויאכלו".לשלישי עד "ולשרה בן".

בשבת בבוקר: לכהן עד "ולשרה בן". ללוי עד "ותחי נפשי". לשלישי עד "כאשר צוה אותו אלוקים". לרביעי עד "ביום הגמל את יצחק". לחמישי עד "באשר הוא שם". לששי עד "אנכי אשבע". לסמוך עד "ויכרתו שניהם ברית". והמשלים משלים הפרשה.

חיי שרה:

במנחה של שבת ובשני וחמישי: לכהן עד: ויענובני חת את אברהם לאמור לו. ללוי עד: לכל באי שער עירו לאמור. לשלישי עד: עובר לסוחר.

(השבת פרשת וירא הייתי בבית הכנסת המרכזי ברמת גן ששם כולם כמעט עירקים וקבלתי חיזוק להפסקות האלה מהחכם החזן שם שהוא בן קרוב לתשעים שנה ה' יאריך ימיו בטוב ושנותיו בנעימים.)

בשבת בבוקר: לכהן עד: ובה אדע כי עשית חסד עם אדוני. ללוי: ויקוד האיש וישתחו לה'. לשלישי עד: ויתן לו את כל אשר לו. לרביעי עד: אשר הוכיח ה' לבן אדוני. לחמישי עד: כאשר דבר ה'. לששי עד: והוא יושב בארץ הנגב. לסמוך עד: ויתן אברהם את כל אשר לו ליצחק. המשלים משלים את הפרשה.

תולדות:

במנחה של שבת ובשני וחמישי: לכהן עד: ותלך לדרוש את ה'. ללוי עד: בן ששים שנה בלדת אותם. לשלישי עד: מצוותי חוקותי ותורותי.

בשבת בבוקר: לכהן עד: מצוותי חוקותי ותורותי. ללוי עד: ויברכהו ה'. לשלישי עד: ופרינו בארץ. לרביעי עד: אתה עתה ברוך ה'. לחמישי עד: ויברכהו. לששי עד: ומברכיך ברוך. לסמוך עד: אשר נתן אלהים לאברהם. שביעי מסיים הפרשה.

ויצא:

במנחה של שבת ובשני וחמישי: לכהן עד: "עולים ויורדים בו". ללוי עד: "וזה שער השמים". לשלישי עד: "עשר אעשרנו לך".

בשבת בבוקר: לכהן עד: עשר אעשרנו לך. ללוי עד: יפת תואר ויפת מראה. לשלישי עד: ותקרא את שמו אשר. לרביעי עד: ויברכני ה' בגלליך. לחמישי עד: ואומר הנני. לששי עד: אליך עשה. לסמוך עד: ויוכח אמש. השביעי משלים הפרשה.

וישלח:

במנחה של שבת ובשני וחמישי: לכהן עד: "למצא חן בעיניך". ללוי עד: "הנשאר לפליטה". לשלישי עד: "אשר לא יספר מרב".

בשבת בבוקר: לכהן עד: "אשר לא יספר מרב". ללוי עד: "כי אם ברכתני". לשלישי עד:"ויברך אותו שם". לרביעי עד: "אשר חנן אלהים את עבדך". לחמישי עד: "אל אלהי ישראל". לששי עד: "מחלציך יצאו". לסמוך עד: "בני רחל יוסף ובנימין". והשביעי משלים הפרשה.

וישב:

במנחה של שבת ובשני וחמישי: לכהן עד: "כתנת פסים". ללוי עד: "ותשתחוינה לאלומתי". לשלישי עד: "שמר את הדבר".

בשבת בבוקר: לכהן עד: "ואביו שמר את הדבר". ללוי עד: "להשיבו אל אביו". לשלישי עד: "ויקרא שמו זרח". לרביעי עד: "ה' מצליח בידו". לחמישי עד: "יפה תאר ויפה מראה". לששי עד: "ואשר הוא עושה ה' מצליח". לסמוך עד: "ספרו נא לי". והשביעי משלים הפרשה.

מקץ:

במנחה של שבת ובשני וחמישי: לכהו עד: "בריאות וטובות". ללוי עד: "איש כפתרון חלומו חלמנו". לשלישי עד: "יענה את שלום פרעה".

בשבת בבוקר: לכהן עד: "את שלום פרעה". ללוי עד: "וישיתהו על ארץ מצרים". לשלישי עד: "רוח אלוהים בו". לרביעי עד: "עד כי חדל לספור כי אין מספר". לחמישי עד: "את האלהים אני ירא". לששי עד: "ויעמדו לפני יוסף". לסמוך עד: "אלהים יחנך בני". המשלים משלים את הפרשה.

ויגש:

במנחה של שבת ובשני וחמישי: לכהן עד: "ואביו אהבו". ללוי עד: "את דברי אדוני". לשלישי עד: "ונפשו קשורה בנפשו".

בשבת בבוקר: לכהן עד: "לפליטה גדולה". ללוי עד: "ואכלו את חלב הארץ". לשלישי עד: "ותחי רוח יעקב אביהם". לרביעי עד: "יעקב יעקב ויאמר הנני". לחמישי עד: "יוסף ובנימין". לששי עד: "הבאה מצרימה שבעים". לסמוך עד: "הא לכם זרע וזרעתם את האדמה". השביעי משלים הפרשה.

ויחי:

במנחה של שבת ובשני וחמישי: לכהן עד: "על ראש המטה". ללוי עד: "ויברך אותי". לשלישי עד: "קחם נא אלי ואברכם".

בשבת בבוקר: לכהן עד: "ויברך אותי". ללוי עד: "ואברכם". לשלישי עד: "בקרב הארץ". לרביעי עד: "וזרעו יהיה מלא הגוים". לחמישי עד: "ולבן שנים מחלב". לששי עד: "ולקדקד נזיר אחיו". לסמוך עד: "להחיות עם רב". השביעי משלים הפרשה.

שמות:

במנחה של שבת ובשני וחמישי: לכהן עד: "ותמלא הארץ אותם". ללוי עד: "ויקוצו מפני בני ישראל". לשלישי עד: "ותחינה את הילדים".

בשבת בבוקר: לכהן עד: "ותחינה את הילדים". ללוי עד: "כי מן המים משיתיהו". לשלישי עד: "וידע אלהים". לרביעי עד: "לדר דר". לחמישי עד: "ונצלתם את מצרים". לששי עד: "את האתת". לסמוך עד: "ויקדו וישתחוו". השביעי משלים הפרשה.

וארא:

במנחה של שבת ובשני וחמישי: לכהן עד: "ואזכור את בריתי". ללוי עד: "ומעבודה קשה". לשלישי עד: "מארץ מצרים".

בשבת בבוקר: לכהן עד: "מארץ מצרים". ללוי עד: "בארץ מצרים"(פרק ו' פסוק כ"ח). לשלישי עד: "בדברם אל פרעה". לרביעי עד: "כה' אלוקינו". לחמישי עד: "בקרב הארץ". לששי עד: "ספר שמי בכל הארץ". לסמוך עד: "כי לה' הארץ". והמשלים משלים הפרשה.

בא:

במנחה של שבת ובשני וחמישי: לכהן עד: "שלח עמי ויעבדוני". ללוי עד: " ויפן ויצא מעם פרעה". לשלישי עד: "מאת פני פרעה".

בשבת בבוקר: לכהן עד: "היה אור במושבותם". ללוי עד: "ובעיני העם". לשלישי עד: "לדורותיכם חוקת עולם". לרביעי עד: "תאכלו מצות". לחמישי עד: "כן עשו". לששי עד: "וינצלו את מצרים". לסמוך עד: "על צבאותם". והמשלים משלים הפרשה.

בשלח:

במנחה של שבת ובשני וחמישי: לכהן עד: "לפני העם". ללוי עד: "ויעשו כן". לשלישי עד: "ביד רמה".

בשבת בבוקר: לכהן עד: "לפני העם". ללוי עד: "ביד רמה". לשלישי עד: "ואתם תחרישון". לרביעי עד: "נלחם להם במצרים". לחמישי עד: "אני ה' רופאיך". לששי עד: "עשירית האיפה הוא". לסמוך עד: "ראש הגבעה". והמשלים משלים הפרשה.

יתרו:

במנחה של שבת ובשני וחמישי: לכהן עד: "ויצילני מחרב פרעה". ללוי עד: "ויצילם ה'". לשלישי עד: "לפני האלהים".

בשבת בבוקר: לכהן עד: "לפני האלהים". ללוי עד: "על מקומו יבא בשלום". לשלישי עד: "ותגיד לבני ישראל". לרביעי עד: "אשר תדבר אל בני ישראל". לחמישי עד: "והאלהים יעננו בקול". לששי עד: "וכל אשר לרעך". לסמוך עד: "אשר שם האלהים". והמשלים משלים הפרשה.

משפטים:

במנחה של שבת ובשני וחמישי: לכהן עד: "ויצאה אשתו עמו". ללוי עד: "ועבדו לעולם". לשלישי עד: "אין כסף".

בשבת בבוקר: לכהן עד: "ורפא ירפא". ללוי עד: "ואספת את תבואתה". לשלישי עד: "תחוג לי בשנה". לרביעי עד: "לא תבשל גדי בחלב אמו". לחמישי עד: "וצרתי את צורריך". לששי עד: "והסירותי מחלה מקרבך". לסמוך עד: "יגש אליהם". והמשלים משלים את הפרשה.

תרומה:

במנחה של שבת ובשני וחמישי: לכהן עד: "ועצי שטים". ללוי עד: "וכן תעשו". לשלישי עד: "אשר אתן אליך".

בשבת בבוקר: לכהן עד: "אשר אתן אליך" (פסוק ט"ז). ללוי עד: "לחם פנים לפני תמיד". לשלישי עד: "אשר אתה מראה בהר". לרביעי עד: "והיה המשכן אחד. לחמישי עד: "עורות תחשים מלמעלה". לששי עד: "אשר הראית בהר". לסמוך עד: "כן יעשו". והמשלים משלים את הפרשה.

תצוה:

במנחה של שבת ובשני וחמישי: לכהן עד: "ואת השש". ללוי עד: "שמות בני ישראל". לשלישי עד: "על שתי כתפיו לזכרון".

בשבת בבוקר: לכהן עד: "על שתי כתפיו לזכרון". ללוי עד: "על לבו לפני ה' תמיד". לשלישי עד: "והיה על מצחו תמיד לרצון להם לפני ה' ". לרביעי עד: "ריח ניחוח אשה לה' הוא" (פסוק י"ח). לחמישי עד: "לריח ניחוח לפני ה' אשה הוא לה'" (פסוק כ"ה) . לששי עד: "כל הנוגע במזבח יקדש". לסמוך עד: "אני ה' אלוקיהם" (פסוק מ"ו). והמשלים משלים את הפרשה.

כי תישא:

במנחה של שבת ובשני וחמישי: לכהן עד: "תרומה לה'". ללוי עד: "לכפר על נפשותיכם". לשלישי עד: "לו ולזרעו לדורותם".

בשבת בבוקר: לכהן עד: "ככל אשר ציויתיך יעשו". ללוי עד: "שבת וינפש". לשלישי עד: "לא ימיש מתוך האוהל". לרביעי עד: "וריחמתי את אשר ארחם". לחמישי עד: "שני לוחות אבנים". לששי עד: "כי בחודש האביב יצאת ממצרים". לסמוך עד: "בחלב אמו". והשביעי משלים הפרשה.

ויקהל:

במנחה של שבת ובשני וחמישי: לכהן עד: "ביום השבת". ללוי עד: "ועצי שטים". לשלישי עד: "כל אשר צוה ה'".

בשבת בבוקר: לכהן עד: "מלפני משה". ללוי עד: "נדבה לה'". לשלישי עד: "והותר". לרביעי עד: "ויהי המשכן אחד". לחמישי עד: "מלמעלה". לששי עד: "זהב טהור". לסמוך עד: "מעשה רוקח". והמשלים משלים את הפרשה.

פקודי:

במנחה של שבת ובשני וחמישי: לכהן עד: "ובתולעת השני ובשש". ללוי עד: "ככר לאדן". לשלישי עד: "כאשר צוה ה' את משה".

בשבת בבוקר: לכהן עד: "כאשר צוה ה' את משה"(פסוק א'). ללוי עד: "כאשר צוה ה' את משה (פסוק כ"א)". לשלישי עד: "כן עשו". לרביעי עד: "ויברך אותם משה". לחמישי עד: " כן עשה". לששי עד: "כאשר צוה ה' את משה (פסוק כ"ג)". לסמוך עד: "כאשר צוה ה' את משה (פסוק כ"ז)". והמשלים משלים את הפרשה.

ויקהל-פקודי כשהן מחוברות:

בשבת בבוקר: לכהן עד: "נדבה לה'". ללוי עד: "זהב טהור". לשלישי עד: "מעשה רוקח". לרביעי עד: "כאשר צוה ה' את משה" (פרק ט"ל פסוק א'). לחמישי עד: "כאשר צוה ה' את משה" (פרק ט"ל פסוק כ"א). לששי עד: "כן עשו". לסמוך עד: "ויברך אותם משה". והשביעי משלים הפרשה.

ויקרא:

במנחה של שבת ובשני וחמישי: לכהן עד: "לרצונו לפני ה'". ללוי עד: "עולה אשה ריח ניחוח לה'". לשלישי עד: "עולה הוא אשה ריח ניחוח לה'".

בשבת בבוקר: לכהן עד: "לרצונו לפני ה'". ללוי עד:"עולה אשה ריח ניחוח לה'". לשלישי עד: "עולה הוא אשה ריח ניחוח לה'". לרביעי עד: "ןיצקת עליה שמן מנחה היא". לחמישי עד: "על כל קרבנך תקריב מלח". לששי עד: "על כל לבונתה אשה לה'". לסמוך עד: "והיתה לכהן כמנחה". והמשלים משלים את הפרשה.

צו:

במנחה של שבת ובשני וחמישי: לכהן עד: "אצל המזבח". ללוי עד: "לא תכבה". לשלישי עד: "יקדש".

בשבת בבוקר: לכהן עד: "יקדש". ללוי עד: "כאחיו". לשלישי עד: "במדבר סיני". לרביעי עד: "מגבעות כאשר צוה ה' את משה". לחמישי עד:"כאשר צוה ה' את משה (פסוק י"ז). לששי עד:"כאשר צוה ה' את משה" (פסוק כ"א).לסמוך עד: "למנה כאשר צוה ה' את משה". והמשלים משלים את הפרשה.

שמיני:

במנחה של שבת ובשני וחמישי: לכהן עד: "כי היום ה' נראה אליכם" (פסוק ד'). ללוי עד: "כאשר צוה ה'". לשלישי עד: "כאשר צוה ה' את משה".

בשבת בבוקר: לכהן עד: "כי היום ה' נראה אליכם". ללוי עד: "ויעשה כמשפט". לשלישי עד: "וירא כבוד ה' אל כל העם". לרביעי עד: "ביד משה". לחמישי עד: "כאשר צוה ה'". לששי עד: "וייטב בעיניו". לסמוך עד: "וטהר". והשביעי משלים את הפרשה.

תזריע:

במנחה של שבת ובשני וחמישי: לכהן עד: "עד מלאת ימי טהרה". ללוי עד: "וטהרה". לשלישי עד: "שנית".

בשבת בבוקר: לכהן עד: "וטהרה". ללוי עד: "שבעת ימים שנית (פסוק ה')". לשלישי עד: "וטיהר הכהן את הנגע טהור הוא". לרביעי עד: "וטיהרו הכהן (פסוק כ"ג)". לחמישי עד: "כי צרבת המכוה היא". לששי עד: "טהור הוא". לסמוך עד: "שבעת ימים שנית". והשביעי משלים את הפרשה.

מצורע:

במנחה של שבת ובשני וחמישי: לכהן עד: "על מים חיים". ללוי עד: "וטהר". לשלישי עד: "תנופה לפני ה'".

בשבת בבוקר: לכהן עד: "תנופה לפני ה'". ללוי עד: "וטהר". לשלישי עד: "תנופה לפני ה'". לרביעי עד: "לכפר עליו לפני ה'". לחמישי עד: "וטהר". לששי עד: "לפני ה' מזובו". לסמוך עד: "ואחר תטהר". והמשלים משלים את הפרשה.

תזריע-מצורע כשהן מחוברות:

בשבת בבוקר: לכהן עד: "את הנגע טהור הוא". ללוי עד: "פרח בעור טהור הוא". לשלישי עד: "שבעת ימים שנית". לרביעי עד: "תנופה לפני ה'". לחמישי עד: "תנופה לפני ה'". לששי עד: "לפני ה' מזובו". לסמוך עד: "ואחר תטהר". והשביעי משלים הפרשה.

אחרי מות:

במנחה של שבת ובשני וחמישי: לכהן עד: "ואיל לעולה". ללוי עד: "בעדו ובעד ביתו". לשלישי עד: "כל קהל ישראל".

בשבת בבוקר: לכהן עד: "ואיל לעולה". ללוי עד: "ובעד ביתו". לשלישי עד: "כל קהל ישראל". לרביעי עד: "ובעד העם". לחמישי עד: "כאשר צוה ה' את משה". לששי עד: "אני ה' (פסוק ה')". לסמוך עד: "והגר הגר בתוככם". והמשלים משלים את הפרשה.

קדושים:

במנחה של שבת ובשני וחמישי: לכהן עד: "אני ה' אלהיכם" (פסוק ד'). ללוי עד: "אני ה' אלהיכם" (פסוק י'). לשלישי עד: "ויראת מאלהיך אני ה'.

בשבת בבוקר: לכהן עד: "אני ה' אלהיכם (פסוק ד'). ללוי עד: "ויראת מאלהיך אני ה'" (פסוק י"ד). לשלישי עד: "אני ה' אלוהיכם (פסוק כ"ה). לרביעי עד: "ויראת מאלוהיך (פסוק ל"ב). לחמישי עד: "אני ה'" (פסוק ל"ז). לששי עד: "כי אני ה' אלהיכם" (פסוק ז'). לסמוך עד: "מן העמים" (פסוק כ"ד). והשביעי משלים הפרשה.

אחרי מות-קדושים (מחוברות):

בשבת בבוקר: לכהן עד: "ובעד כל קהל ישראל". ללוי עד: "כאשר צוה ה' את משה". לשלישי עד: "אני ה'". לרביעי עד: "ויראת מאלוהיך אני ה'" (פרק י"ט פסוק י"ד). לחמישי עד: "ויראת מאלוהיך אני ה'" (פרק י"ט פסוק ל"ב). לששי עד: "ועשיתם אותם אני ה'". לסמוך עד: "כי אני ה' אלוהיכם". והשביעי משלים הפרשה.

אמור:

במנחה של שבת ובשני וחמישי: לכהן עד: "והיו קדש". ללוי עד: "אני ה'". לשלישי עד: "אני ה' מקדשו".

בשבת בבוקר: לכהן עד: "אני ה' מקדשו". ללוי עד: "להיות לכם לאלהים אני ה'". לשלישי עד: "כל מלאכת עבודה לא תעשו". לרביעי עד: "בכל מושבותיכם". לחמישי עד: "אני ה' אלהיכם". לששי עד: "תשבתו שבתכם". לסמוך עד: "אשר תתנו לה'". והמשלים משלים את הפרשה.

בהר סיני:

במנחה של שבת ובשני וחמישי: לכהן עד: "ואספת את תבואתה". ללוי עד: "כל תבואתה לאכול". לשלישי עד: "איש אל אחוזתו".

בשבת בבוקר: לכהן עד: "כל תבואתה לאכול". ללוי עד: "איש אל אחוזתו". לשלישי עד: "לבטח". לרביעי עד: "תתנו לארץ". לחמישי עד: "ושב לאחוזתו". לששי עד: "להיות לכם לאלהים". לסמוך עד: "הוא ובניו עמו". והמשלים משלים את הפרשה.

בחוקותי:

במנחה של שבת ובשני וחמישי: לכהן עד: "בארצכם". ללוי עד: "בריתי איתכם". לשלישי עד: "קוממיות".

בשבת בבוקר: לכהן עד: "לבטח בארצכם". ללוי עד: "בריתי אתכם". לשלישי(החזן הקורא בתורה עולה לעליה זו) עד: "בהר סיני ביד משה". לרביעי עד: יעריכנו הכהן". לחמישי עד "והיה לו". לששי עד: "לכהן תהיה אחוזתו". לסמוך עד: "קדש קדשים הוא לה'". והשביעי משלים הפרשה.

בהר-בחוקותי כשהן מחוברות:

בשבת בבוקר: לכהן עד: "כי אני ה' אלוקיכם". ללוי עד: "ושב לאחוזתו". לשלישי עד: "להיות לכם לאלוקים". לרביעי עד: "והקימותי את בריתי אתכם". לחמישי עד: "בהר סיני ביד משה". לששי עד: "יעריכנו הכהן". לסמוך עד: "לאשר לו אחוזת הארץ". והשביעי משלים הפרשה.

פרשת במדבר:

במנחה של שבת ובשני וחמישי: לכהן עד: "ראש לבית אבותיו הוא". ללוי עד : "אלפי ישראל הם". לשלישי עד: "במדבר סיני".

בשבת בבוקר: לכהן עד: "במדבר סיני". ללוי עד: "כן עשו". לשלישי עד: למשפחותיו על בית אבותיו". לרביעי עד: "לי יהיו אני ה'". לחמישי עד: "שנים ועשרים אלף". לששי עד: "ושבעים ומאתים". לסמוך עד: "כאשר צוה ה' את משה". והשביעי משלים הפרשה.

פרשת נשא:

במנחה של שבת ובשני וחמישי: לכהן עד: "לעבוד ולמשא". ללוי עד: "בן אהרון הכהן (פסוק כ"ח)". לשלישי עד: "בן אהרון הכהן (פסוק ל"ג)".

בשבת בבוקר: לכהן עד: "ואני אברכם". ללוי עד: "בן אהרון הכהן". לשלישי עד: "לחנוכת המזבח". לרביעי עד: "נחשון בן עמינדב". לחמישי עד: "אליצור בן שדיאור". לששי עד: "בן צורישדי". לסמוך עד: "אחיעזר בן עמישדי". והמשלים משלים את הפרשה.

פרשת בהעלותך:

במנחה של שבת ובשני וחמישי: לכהן עד: "כן עשה את המנורה". ללוי עד: "את כל עדת בני ישראל". לשלישי עד: "והיו לי הלויים".

בשבת בבוקר: לכהן עד: "והיו לי הלויים". ללוי עד: "כן עשו להם". לשלישי עד: "מה יצוה ה' לכם". לרביעי עד: "ולאזרח הארץ". לחמישי עד: "אני ה' אלוקיכם". לששי עד: "שלומיאל בן צורישדי". לסמוך עד: "את רוחו עליהם". והשביעי משלים הפרשה.

פרשת שלח לך:

במנחה של שבת ובשני וחמישי: לכהן עד: "ראשי בני ישראל המה". ללוי עד: "יהושוע". לשלישי עד: "בכורי ענבים".

בשבת בבוקר: לכהן עד: "בכורי ענבים". ללוי עד: "וזה פריה". לשלישי עד: "טובה הארץ מאד מאד". לרביעי עד: "סלחתי כדבריך". לחמישי עד: "ריח ניחוח לה' (פסוק ז')". לששי עד: "ריח ניחוח לה' (פסוק י"ג)". לסמוך: "ולגר הגר אתכם". והשביעי משלים הפרשה.

פרשת קורח:

במנחה של שבת ובשני וחמישי: לכהן עד: "על קהל ה'". ללוי עד: "רב לכם בני לוי". לשלישי עד: "גם השתרר".

בשבת בבוקר: לכהן עד: "רב לכם בני לוי". ללוי עד: "אל כל העדה". לשלישי עד: "אל פני אוהל מועד". לרביעי עד: "לראש בית אבותם". לחמישי עד: "איש מטהו". לששי עד: "יאכל אותו". לסמוך עד: "בתוך בני ישראל". והשביעי משלים הפרשה.

פרשת חקת:

במנחה של שבת ובשני וחמישי: לכהן עד: "אל תוך שריפת הפרה". ללוי עד: "בתוכם לחוקת עולם". לשלישי עד: "מים חיים אל כלי".

בשבת בבוקר: לכהן עד: "מים חיים אל כלי". ללוי עד: כבוד ה' אליהם". לשלישי עד: "ויקדש בם". לרביעי עד: "ויט ישראל מעליו". לחמישי עד: "נחש הנחושת וחי". לששי עד: "ואתנה להם מים". לסמוך עד: "הישימון". והשביעי משלים הפרשה.

פרשת בלק:

במנחה של שבת ובשני וחמישי: לכהן עד: "בעת ההיא". ללוי עד: "דברי בלק". לשלישי עד: "כי ברוך הוא".

בשבת בבוקר: לכהן עד: "כי ברוך הוא". ללוי עד: "אותו תעשה". לשלישי עד: "אותו אדבר". לרביעי עד: "אותו אשמור לדבר". לחמישי עד: "אותו אעשה". לששי עד: "משכנותיך ישראל". לסמוך עד: "אותו אדבר". והשביעי משלים הפרשה.

פרשיות חקת-בלק כשהן מחוברות:

בשבת בבוקר: לכהן עד: "כבוד ה' אליהם". ללוי עד: "מעליו". לשלישי עד: "הישימון". לרביעי עד: "כי ברוך הוא". לחמישי עד: "אותו אדבר". לששי עד: "אתו אעשה". לסמוך עד: "משכנותיך ישראל". והשביעי משלים הפרשה.

פרשת פינחס:

במנחה של שבת ובשני וחמישי: לכהן עד: "את בריתי שלום". ללוי עד: "במדין הוא". לשלישי עד: "מארץ מצרים".

בשבת בבוקר: לכהן עד: "על עולת התמיד ונסכה (פסוק י')". ללוי עד: "יעשה ונסכו (פסוק ט"ו)". לשלישי עד: "כל מלאכת עבודה לא תעשו (פסוק כ"ה)". לרביעי עד: "תמימים יהיו לכם ונסכיהם". לחמישי עד: "לריח ניחוח אשה לה'". לששי עד: "ומנחתה ונסכיהם". לסמוך עד: "מנחתה ונסכה (פסוק ט"ז)". והשביעי משלים הפרשה.

פרשת מטות:

במנחה של שבת ובשני וחמישי: לכהן עד: "בנעוריה". ללוי עד: "וה' יסלח לה". לשלישי עד: "וה' יסלח לה".

בשבת בבוקר: לכהן עד: "בנעוריה בית אביה". ללוי עד: "על ירדן יריחו". לשלישי עד: "תבואו אל המחנה". לרביעי עד: "כאשר צוה ה' את משה (פסוק מ"א)". לחמישי עד: "זכרון לבני ישראל לפני ה'". לששי עד: "מזרחה". לסמוך עד: "תעשו". והשביעי משלים הפרשה.

פרשת מסעי:

במנחה של שבת ובשני וחמישי: לכהן עד: "כל מצרים". ללוי עד: "בערבות מואב". לשלישי עד: "לרשת אותה".

בשבת בבוקר: לכהן עד: "בערבות מואב". ללוי עד: "לרשת אותה". לשלישי עד: "מזרחה". לרביעי עד: "בארץ כנען". לחמישי עד: "ללויים". לששי עד: "בתוך בני ישראל". לסמוך עד: "ידבקו בני ישראל". והשביעי משלים הפרשה.

פרשיות מטות-מסעי כשהן מחוברות:

בשבת בבוקר: לכהן עד: "על ירדן יריחו". ללוי עד: "לפני ה'". לשלישי עד: "מזרחה". לרביעי עד: "בערבות מואב". לחמישי עד: "קדמה מזרחה". לששי עד: "בארץ כנען". לסמוך עד: "ללויים". והשביעי משלים הפרשה.

פרשת דברים:

במנחה של שבת ובשני וחמישי: לכהן עד: "אותו אליהם". ללוי עד: "נהר פרת". לשלישי עד: "כאשר דבר לכם".

בשבת בבוקר: לכהן עד: "כאשר דבר לכם". ללוי עד: "אל תירא ואל תחת". לשלישי עד: "ינחילנה את ישראל". לרביעי עד: "ורגזו וחלו מפניך". לחמישי עד: "כיום הזה". לששי עד: "את הכל נתן ה' אלקינו לפנינו". לסמוך עד: "עד היום הזה". והשביעי משלים הפרשה.

פרשת ואתחנן:

במנחה של שבת ובשני וחמישי: לכהן עד: "ההר הטוב הזה והלבנון". ללוי עד: "חיים כולכם היום". לשלישי עד: "נותן לפניכם היום".

בשבת בבוקר: לכהן עד: "חיים כולכם היום". ללוי עד: "נותן לפניכם היום". לשלישי עד: "כל הימים". לרביעי עד: "אשדות הפסגה". לחמישי עד: "אשר לרעך". לששי עד: "זבת חלב ודבש". לסמוך עד: "כאשר ציונו". והמשלים משלים את הפרשה.

פרשת עקב:

במנחה של שבת ובשני וחמישי: לכהן עד: "אל גדול ונורא". ללוי עד: "יחיה האדם". לשלישי עד: "אשר נתן לך".

בשבת בבוקר: לכהן עד: "אל גדול ונורא". ללוי עד: "יחיה האדם". לשלישי עד: "אשר נתן לך". לרביעי עד: "ובזרועך הנטויה". לחמישי עד: "לתת להם". לששי עד: "השמים לרוב". לסמוך עד: "זבת חלב ודבש". והמשלים משלים את הפרשה.

פרשת ראה:

במנחה של שבת ובשני וחמישי: לכהן עד: "וישבתם בה". ללוי עד: "ובאת שמה". לשלישי עד: "וישבתם בטח".

בשבת בבוקר: לכהן עד: "וישבתם בטח". ללוי עד: "על אדמתיך". לשלישי עד: "כי תעשה הטוב והישר בעיני ה' אלוהיך". לרביעי עד: "לעשות הישר בעיני ה' אלוהיך". לחמישי עד: "בחלב אמו". לששי עד: "אשר תעשה". לסמוך עד: "לא ימשולו". והשביעי משלים את הפרשה.

פרשת שופטים:

במנחה של שבת ובשני וחמישי: לכהן עד: "נותן לך". ללוי עד: "ככל אשר יורוך". לשלישי עד: "ולא יזידון עוד".

בשבת בבוקר: לכהן עד: "ככל אשר יורוך". ללוי עד: "הוא ובניו בקרב ישראל". לשלישי עד: "הוא ובניו כל הימים". לרביעי עד: "לבד ממכריו על האבות". לחמישי עד: "תמים תהיה עם ה' אלוהיך". לששי עד: "הטיבו אשר דברו". לסמוך עד: "שרי צבאות בראש העם". והמשלים משלים הפרשה.

פרשת כי תצא:

במנחה של שבת ובשני וחמישי: לכהן עד: "תחת אשר עיניתה". ללוי עד: "לו משפט הבכורה". לשלישי עד: "וכל ישראל ישמעו ויראו".

בשבת בבוקר: לכהן עד: "לו משפט הבכורה". ללוי עד: "והארכת ימים". לשלישי עד: "שמה לרשתה". לרביעי עד: "אשר דברת בפיך". לחמישי עד: "נותן לך נחלה". לששי עד: "לפני ה' אלוהיך". לסמוך עד: "את הדבר הזה (פסוק י"ח)". והמשלים משלים את הפרשה.

פרשת כי תבוא:

במנחה של שבת ובשני וחמישי: לכהן עד: "לתת לנו". ללוי עד: "ובאותות ובמופתים". לשלישי עד: "אשר בקרבך".

בשבת בבוקר: לכהן עד: "אשר בקרבך". ללוי עד: "זבת חלב ודבש". לשלישי עד: "כאשר דבר". לרביעי עד: "כאשר דבר ה' אלוהיך לך". לחמישי עד: "אנכי מצוך היום". לששי עד: "בצאתיך". לסמוך עד: "בחורב". והשביעי משלים הפרשה.

פרשת נצבים:

במנחה של שבת ובשני וחמישי: לכהן עד: "כורת עמך היום". ללוי עד: "עמנו היום". לשלישי עד: "את כל דברי התורה הזאת".

בשבת בבוקר: לכהן עד: "עמך היום". ללוי עד: "פה עמנו היום". לשלישי עד: "הזאת". לרביעי עד: "למען חייך". לחמישי עד: "ובכל נפשך". לששי עד: "לעשותו". ( אין סמוך). והשביעי משלים הפרשה.

פרשת וילך:

במנחה של שבת ובשני וחמישי: לכהן עד: "כאשר דבר ה'". ללוי עד: "ולא יעזבך". לשלישי עד: "בחג הסוכות".

בשבת בבוקר: לכהן עד: "דבר ה'". ללוי עד: "ולא יעזבך". לשלישי עד: "כל זקני ישראל". לרביעי עד: "שמה לרשתה". לחמישי עד: "בבני ישראל". לששי עד: "וילמדה את בני ישראל". לסמוך עד "ארון ברית ה' לאמר". והשביעי משלים הפרשה.

פרשיות נצבים-וילך כשהן מחוברות:

בשבת בבוקר: לכהן עד: "התורה הזאת". ללוי עד: "למען חייך". לשלישי עד: "לעשותו". לרביעי עד: "דבר ה'". לחמישי עד: "ולא יעזבך". לששי עד: "לרישתה". לסמוך עד: "לעד בבני ישראל". והשביעי משלים הפרשה.

פרשת האזינו:

ראשי תיבות של ההפסקות בפרשה זו הם: הזי"ו ל"ך עפ"י הגמרא!! בפרשה זו אין סמוך!!!

במנחה של שבת ובשני וחמישי: לכהן עד: "ויכוננך". ללוי עד: "אל נכר". לשלישי עד: "אל מחוללך".

בשבת בבוקר: לכהן עד: "ויכוננך". ללוי עד: "אל נכר". לשלישי עד: "אל מחוללך". לרביעי עד: "ואין בהם תבונה". לחמישי עד: "ואין מידי מציל". לששי עד: "וכפר אדמתו עַמּוֹ". (לשים לב לניקוד). והשביעי משלים את הפרשה.

פרשת וזאת הברכה: בפרשה זו אין סמוך!!!

במנחה של שבת ובשני וחמישי: לכהן עד: "תהיה". ללוי עד: "שכן". לשלישי עד: "מנשה".

בשבת בבוקר: לכהן עד: "תהיה". ללוי עד: "שכן". לשלישי עד: "מנשה". לרביעי עד: "ירשה". לחמישי עד: "שחקים". לששי (חתן מעונה) עד: "תדרוך". השביעי (חתן תורה) קורא מתחילת הפרשה ועד סופה. חתן בראשית קורא מבראשית עד אשר ברא אלוקים לעשות. וחתן תורה קורא קדיש.

הפסקות לעולים בחגים:

ראש השנה:

ביום א' של ראש השנה קוראים "וה' פקד את שרה": אם חל בחול עולים ה' עולים ואם חל בשבת עולים ז' עולים: מנהגנו להעלות הרבה עולים:

לכהן עד: "כאשר צוה אותו אלהים". ללוי עד: "ביום הגמל את יצחק". לשלישי עד: "כי ביצחק יקרא לך זרע". לרביעי עד: "באשר הוא שם". לעולים נוספים עד: "אשה מארץ מצרים". עד: "אנכי אשבע". עד: "ויכרתו שניהם ברית". וחוזרים על אלה כמה פעמים שצריך. הסמוך קורא עד: "כי שם נשבעו שניהם". המשלים קורא עד: "ימים רבים".

ביום ב' של ראש השנה קוראים פרשת העקדה "ויהי אחר הדברים האלה והאלהים נסה את אברהם":

לכהן עד: "אשר אמר לו האלהים". ללוי עד: "וילכו שניהם יחדיו (השני)". לשלישי עד: "ויאמר הנני". לרביעי עד: "בהר ה' יראה". וחוזרים על השלישי והרביעי כמה שצריך לעולים נוספים. הסמוך קורא עד: "בבאר שבע". והמשלים קורא עד: "ואת מעכה".

יום הכפורים:

קוראים מתחילת פרשת אחרי מות "וידבר ה' אל משה אחרי מות ". עולים ו' עולים לתורה ואם חל בשבת עולים ז' עולים:

לכהן עד: "ואיל לעולה". ללוי עד: "וכפר בעדו ובעד ביתו". לשלישי עד: "ובעד כל קהל ישראל". לרביעי עד: "וכפר בעדו ובעד העם". לחמישי עד: "ואחרי כן יבוא אל המחנה". הסמוך עד: " חוקת עולם". המשלים קורא עד: "כאשר צוה ה' את משה".

יום טוב ראשון של סוכות:

קוראים בפרשת אמור "שור או כשב או עז כי יולד". עולים ה' עולים ואם חל בשבת עולים ז' עולים. מנהגנו להוסיף עולים רבים:

לכהן עד: "להיות לכם לאלהים אני ה'". ללוי עד: "שבת היא לה' בכל מושבותיכם". לשלישי עד: "כל מלאכת עבודה לא תעשו". לרביעי עד: " חוקת עולם לדורותיכם בכל מושבותיכם". עולים נוספים: עד: "לעני ולגר תעזוב אותם אני ה'". עד: "והקרבתם אשה לה'". עד: "תשבתו שבתכם". עד: "כל מלאכת עבודה לא תעשו". עד: "אשר תתנו לה'". והסמוך קורא עד: "בחודש השביעי תחוגו אותו". והמשלים משלים את הקריאה עד: "אל בני ישראל". והמפטיר קורא בספר שני בפרשת פינחס: "ובחמשה עשר יום".

הקריאות בחול המועד סוכות:

עולים ד' עולים בכל יום וקוראים בפרשת קרבנות החג "וביום השני", וביום השלישי" וכו' עד שביום הושענא רבא קוראים: "וביום השביעי".

שמחת תורה חג שמיני עצרת:

מוציאים שלושה ספרים: בראשון קוראים פרשת "וזאת הברכה" ועולים בו ז' עולים. ו' עולים קוראים עד: "על במותימו תדרוך",

והשביעי שהוא חתן תורה חוזר וקורא את כל הפרשה מתחילתה ועד סופה ולא קורא קדיש, ועולה חתן בראשית ואומר "בסימנא טבא" וקורא בספר בראשית מתחילתה עד: "אשר ברא אלהים לעשות". ואז החתן תורה קורא קדיש. והמפטיר קורא בספר השלישי: "ביום השמיני".

להלן הקיראות במדוייק:

פרשת וזאת הברכה: לכהן עד: "ועזר מצריו תהיה". ללוי עד: "ובין כתפיו שכן". לשלישי(ברכת יוסף) עד: "אלפי מנשה". לרביעי (ברכת זבולון) עד: "ים ודרום ירשה". לחמישי (ברכת אשר) עד: "ובגאוותו שחקים". לששי (חתן מעונה) עד: "על במותימו תדרוך". והשביעי (חתן תורה) חוזר וקורא את כל הפרשה כולה מתחילתה עד לעיני כל ישראל וממתין בצד. ועולה השמיני (חתן בראשית) לקרוא בספר בראשית מתחילתה עד אש ברא אלהים לעשות. ואז החתן תורה קורא קדיש. ואומרים הדרן עלך אורייתא קדישתא וכו' וכופלו שלש פעמים. ואומרים "יהא רעוא קודמך" וכו'. והמפטיר קורא: ביום השמיני".

מנהגינו לשורר שירים לכל עולה כפי המסודר בספרי בגדד.

 

Share Button

4 תגובות על הפוסט “הפסקות בפרשיות התורה לעולים לתורה

  1. מעניין ומחזק מאוד שגם בספר שיבת ציון של הרב בן ציון מוצפי הוא רושם את כל ההפסקות לעולים לתורה, וההפסקות זהות למנהג שלנו שכתוב פה.

    הרב בן -ציון מוצפי ציין שההפסקות לעולים בתורה הם כפי שקיבל מאביו חכם סלמן מצפי ע"ה שקיבל מחכם יוסף חיים ע"ה

    (ספר שיבת ציון, חלק א, עמוד 35)

    • בס"ד
      אני שמח מאוד חכם איציק. אכן חכם יצחק מחלב ע"ה מורי ורבי אמר שלמד זאת מפי ר' יעקב מצפי ע"ה.
      חיים סלמן
      מנהל האתר

  2. זכור לי עוד מבית זילכה בבגדד היה חכם יעקב מצפי קובע את ההפסקות בין העולים כך שתמיד מצא סיום חיובי ואף פעם לא משהו פסימי.

    • ס"ד
      נכון חכם יוסף. וחכם יצחק מחלב ע"ה סיפר לי כי הוא למד מר' יעקב מוצפי ע"ה את כל ההפסקות שטען כי נפלו שיבושים בחומשים ונמשכו עד היום.
      תודה על הערותיך המחכימות.
      חיים סלמן
      מנהל האתר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים