הלכות חודש ניסן

בס"ד

הלכות חודש ניסן

מאת מרן הראשל"צ הגאון המקובל כמוה"ר מרדכי אליהו ע"ה.

הלכות ומנהגים לחודש ניסן

 א – חשיבות החודש – "החודש הזה לכם ראש חדשים, ראשון הוא לכם לחדשי השנה". רובו של החודש ימים טובים: בראש חודש ניסן הוקם המשכן וי"ב יום הקריבו הנשיאים את קרבנם, ועוד בו שבעת ימי הפסח ובו נגאלו ממצרים ובו עתידין להגאל. ולכן יש בו הלכות מיוחדות.( שו"ע תכט סע' ב. קלא סע' ז' ונו"כ שם ).

ב – כשאומר אדם על חודש ניסן שהוא ה"חודש הראשון" הוא מקיים מצוות עשה דאורייתא של "החודש הזה לכם ראש חדשים וכו'" וכל זאת כדי לזכור את החודש שבו יצאנו ממצרים.( עיין רמב"ן על התורה ).
ג – שואלין בהלכות פסח – קודם לפסח שלשים יום.( שו"ע תכט סע' א' ועיין ב"י ) על כן חובה על כל איש ישראל לשנן לעצמו היטב במשך ימים אלו יום יום את ההלכות הקשורות לחג הפסח. ולהתחיל גם בניקוי הבית ובקנית מוצרים לפסח. ורבים מיראי ה' וחושבי שמו נוהגים להתחיל בזה מיום י"ד באדר.( דהיינו פורים דפרזים, ועיין ר"ה ז' ע"א בכורות נ"ז ע"ב תוד"ה בפרוס כה"ח שם ס"ק ה', מש"ב ס"ק ב' ).
ד – גם אם אדם למד את ההלכות האלו בשנים עברו, ישוב ללומדם בכל שנה מפני שהשכחה מצויה. ועוד טעם יש בזה, שכל הלומד הלכה – בורא מלאך השומרו שלא יכשל בה.
ה – שני תלמידים השואלים את הרב בשלושים יום קודם הפסח אחד שאל בעניין הנלמד באותה שעה ואחד שאל בעניין הפסח – יקדים הרב לענות לזה ששאל בהלכות פסח, שזו שאלה בזמנה.( עיין ב"י ריש תכט ).
ו – החיוב ללמוד הלכות קודם החג הוא גם על יחיד וגם על ציבור, אלא שהציבור לא צריך לבטל סדר לימוד קבוע עבור זה, ודי בכך שיקצרו מעט מסדר לימודם הרגיל, וילמדו בו הלכות פסח.( עיין כה"ח וביאור להלכה שם ).
ז – תחנון בניסן – אין אומרים תחנון ונפילת אפים בכל חודש ניסן. שרובו ימים טובים בגלל הקרבת הנשיאים, וימי הפסח.( שם סע' ב ).
ח – אין אומרים "צדקתך" בשבת במנחה. וכן הדין בכל שבתות השנה, אם אין אומרים תחנון באותו יום אילו היה חול, אין אומרים "צדקתך" באותה שבת.( שם ובסי' רצב סע' ב ).
ט – אין אומרים "למנצח יענך" ו"תפילה לדוד" כל החודש. והאשכנזים אומרים "למנצח יענך" כל החודש חוץ מערב פסח שלא אומרים.( כה"ח תכט ס"ק מ ).
י – פרשת הנשיאים – בראש־חודש ניסן הוקם המשכן, והנשיאים הקריבו את קרבנם בחנוכת המשכן, כל נשיא הקריב יום אחד, ולכן נוהגים לקרות בפרשת הנשיאים מיום ראש־חודש ניסן, כל יום קוראים פרשה של אותו יום. וביום י"ג בניסן היו קוראים עד "כן עשה את המנורה".( כה"ח תכט ס"ק כב כג. יש נוהגים ליתן צדקה אחרי הקריאה. ויש נוהגים לקרות בספר יחזקאל וכו' ויש מוסיפים בקשות שונות. יש נוהגים לקרוא גם פרשת "ויביאו את המשכן", ופרשת "ויהי ביום כלות משה" ועיין בדרישה סימן תכט אות ב' באיזה יום הקרוב הנשיא הראשון ).
יא – אחר פרשת הנשיאים נוהגים לקרוא "יהי רצון" של הזכרת הנשמות כמובא בסידורים. והגאון רבי יוסף חיים זיע"א היה רגיל לומר את הבקשה לעילוי נשמות כל חודש ניסן.( מדברי הגאון רבי יוסף חיים זיע"א בהגדת אורח חיים עמ' א' סע' ב' משמע שהיו קוראים רק את פרשת הנשיא יום יום ולא את הבקשה המופיעה בסידורים אחריה. אחר כך היו מפרישים ג' פרוטות לצדקה, ואומרים "אנא בכח", "שיר המעלות בשוב" ו"הללויה הללו את ה' מן השמים". וכל זאת היו אומרים עם הפרוטות ביד ואחר כך נותנים אותם לצדקה. וטוב לעשות כדעת הבן איש חי בכל מקום שבו אין בדבר זה מחלוקת – כה"ח תכט ס"ק כב, כג ).
יב – יש קוראים פרשת הנשיאים מתוך ספר התורה, אבל המנהג הטוב לקרות מתוך סידור או חומש.
יג – תענית בניסן – אין מתענין בחודש ניסן אפילו תענית יארצייט, ואפילו חתן וכלה אין צריכים להתענות בו. ולדעת המשנה ברורה חתן וכלה צמים אפילו בר"ח ניסן.( שם ס"קי ).
יד – אין לגזור בו תענית ציבור. אבל תענית חלום מתענין. והבכורים מתענין בערב פסח.( שו"ע תכט סע' ב' ורמ"א שם. כה"ח ס"ק לד. רמ"א תקעג סע' א. חוקת הפסח. ויש נוהגים להתענות כל תעניות אלו וגם תענית יחיד, שכן דעת מרן השו"ע, אך אנו לא נהגנו כן. – עיין שו"ע תכט סע' ב' ובב"י באר היטב ס"ק ז. תצב סע' א ).
טו – הנוהגים להתענות בכל ערב ראש־חודש, יש אומרים שלא יתענו בערב ראש־חודש אייר, אלא אחר ר"ח, כיון שעדיין ניסן הוא.( מ"ב תכט ס"ק י ). ולדעת בא"ח.( בהגדת אורח חיים עמ' רמ ) טעם קלוש הוא ועל כן מי שנהג או רוצה בכך, יכול להתענות גם בערב ראש־חודש אייר.
טז – אבלות ובית עלמין – אין אומרים בחודש זה "צידוק הדין" לאבלים בשבעת ימי אבלות, ואפילו היה הנפטר תלמיד חכם מופלג. ואם נהגו לאומרו – ימשיכו כמנהגם.( עיין רמ"א תכט סעי' ב, כה"ח ס"ק לג ).
יז – אין מספידים כל חודש ניסן אלא לחכם "בפניו". דהיינו קודם הקבורה.( שם ).
יח – נוהגים לא ללכת לבית הקברות בחודש ניסן, ומי שיש לו אזכרה של יום השנה( יארצייט ) ילך בערב ראש־חודש ניסן. אמנם מי שיש לו אזכרה של היום השביעי או יום השלושים בתוך ניסן, יכול ללכת לבית הקברות( עיין בהלכות ראש השנה דיני הליכה לבית קברות ).
יט – נהגו לילך בערב ראש־חודש ניסן לבית הקברות להרבות בתפילה לע"נ הנפטרים, היות ועל פי הזוהר הקדוש יש בימים אלו תועלת גדולה לנפטרים מהמצוות והמעשים טובים שעושים לעילוי נשמתם. וטוב לעשות כן גם בערב ראש־חודש אייר.
כ – קמחא דפסחא – הזוהר הקדוש כתב כי בכל החגים והזמנים צריך האדם לשמוח ולשמח לב עניים, ואם הוא שמח לבדו ואינו משמח עניים, עליו נאמר: "וזריתי פרש על פניכם פרש חגיכם"( מלאכי ב ג ), וכן: "חדשיכם ומועדיכם שנאה נפשי היו עלי לטרח"( ישעיה א יד ). לכן יזהר כל אדם לשמח לב עניים יתומים ואלמנות, וה' ישמח לבבו.( זוהר יתרו פח ב ).
כא – כתב הרמב"ם( הלכות יום טוב פרק ו הלכה יח ) בעניין מצוות השמחה בחג שיש מצוה לשמוח ולשמח את אשתו וילדיו "וכשהוא אוכל ושותה חייב להאכיל( דברים ט"ז ) לגר ליתום ולאלמנה עם שאר העניים האומללים. אבל מי שנועל דלתות חצרו ואוכל ושותה הוא ובניו ואשתו ואינו מאכיל ומשקה לעניים ולמרי נפש אין זו שמחת מצוה אלא שמחת כריסו, ועל אלו נאמר( הושע ט' ) "זבחיהם כלחם אונים להם, כל אוכליו יטמאו, כי לחמם לנפשם". ושמחה כזו – קלון היא להם. שנאמר( מלאכי ב' ) "וזריתי פרש על פניכם פרש חגיכם".
כב – מנהג קדום ועתיק יומין אשר נהגו בו ראשונים ליקח חיטין ולחלקן לעניים כדי לסייע בידם בהוצאות החג המרובות. וכיום נוהגים ליתן מעות לאגודות המתעסקות בחלוקת מוצרי מזון לנזקקים.( רמ"א תכט סע' א. וכה"ח שם ).
כג – יש להדגיש, כי יש פוסקים אשר נתנו למנהג זה תוקף של הלכה. ודבר זה הוא חיוב על כל אדם, ואינו חומרא או חסידות בלבד. ועל כן מי שגר בעיר שלושים יום ויותר חייב ליתן למגבית זו. והעני שגר בעיר יותר משלושים יום יכול לקבל ממגבית זו. והגבאים יתנו לכל עני לפי מצבו ומספר נפשות ביתו.( משנ"ב ס"ק ה ).
כד – שבת הגדול – נהגו לדרוש בשבת הגדול בהלכה ובאגדה כדי להורות לעם את הדרך אשר ילכו ואת המעשה אשר יעשון. ואחד הטעמים שקורין אותו "שבת הגדול", משום שבשבת זו מתאסף קהל גדול לשמוע הלכות חשובות.( כה"ח תכט ס"ק ג. תל ס"ק ד ועיין בטור ובב"י טעמים נוספים ).
כה – מאחר שעיקר דרשת שבת הגדול היא ללמד לעם את המעשה אשר יעשון, ועיקר ההכנות הם לפני החג, לכן כשחל ערב פסח בשבת נהגו להקדים את דרשת שבת הגדול שתהיה שהות לקהל לדעת איך להכין את צרכי החג.( כה"ח תכט ס"ק ד ).
כו – בשבת הגדול אין הספרדים משנים בסדרי התפילה או בסדרי המאכל אלא נוהגים כמו בכל שבת. והאשכנזים נוהגים לומר במנחה של שבת זו חלק מההגדה של פסח מ"עבדים היינו" עד "לכפר על כל עוונותינו".( רמ"א תל סע' א. קצש"ע קז סע' ג. אמנם הנוהגים מנהג הגר"א לא אומרים בשבת חלק מההגדה ).
כז – יש מפטירים בשבת הגדול "וערבה".( קצש"ע קטו סע' ה. כה"ח תל ס"ק ג בשם הלבוש ). והספרדים נוהגים לומר "וערבה" רק כאשר ערב פסח חל בשבת.( כה"ח תל ס"קג ).
כח – יש אומרים שאין אומרים במוצאי שבת זו "ויהי נעם" "ואתה קדוש" ומנהג הספרדים לאומרו כמו בכל מוצאי שבת.( רמ"א רצה סע' א. עיין כה"ח שם ס"ק ט ובא"ח ויצא ).

 

ברכת האילנות

 

א – זמן הברכה – בחודש ניסן זוכים בברכת האילנות הבאה משנה לשנה ואין מברכים ברכה זו אלא פעם אחת בשנה.( שו"ע רכו סע' א ).
ב – טוב לברך ברכה זו בר"ח ניסן כי זריזין מקדימים למצוות. ויש מברכים אותה בחול המועד ברוב עם ובבגדים נאים. אם אינו יכול בימים אלו – יברך כל חודש ניסן. עבר ניסן – יברך בלי שם ומלכות.( כה"ח שם ס"ק א ).
ג – הנמצא בחו"ל במקום שאין האילנות מלבלבים בחודש ניסן אלא רק מאוחר יותר, לכשילבלבו – יברך ללא שם ומלכות. ולדעת המ"ב יברך עם שם ומלכות כשילבלבו אפילו אינו בחודש ניסן.( עיין מ"ב סי' רכ"ו ס"ק א' כה"ח סק"א, הגדת אורח חיים לבא"ח עמ' ז' אות י' ).
ד – אין לברך בשבת ויום טוב. ואפילו אם חל ר"ח בשבת ורוצה להיות בגדר "זריזין המקדימין" – לא יברך.( הגדת אורח חיים עמ' ז סע' ז. כה"ח רכו ס"ק ד ).
ה – על מה מברכים – צריך לברך לכל הפחות על שני אילנות, ואפילו אם הם מסוג אחד, ולכתחילה ראוי להדר ולברך על שני אילנות מאכל משני סוגים.( הגדת אור"ח ז סע' ט. כה"ח רכו ס"ק ב ).
ו – בשעה שמברכים על האילנות צריך שיהיו בהם פרחים פורחים. אולם אם התחילו לגדול פירות, ולא נשאר באילנות שום פרח, ואין אילנות פורחים בנמצא – יברך בלא שם ומלכות.( מ"ב רכ"ו ס"ק ד', כה"ח שם ס"ק ט' על מנהג העולם, כה"ח רכו סע' ב. ובזמנו של כה"ח עדיין לא יצאו לאור דברי הבא"ח בפירושו להגדה, ועיין להגר"א שם ס"ק ב' החולק בעיקרון על השו"ע וסובר שאפילו גדלו ממש יברך. ולמעשה הפוסקים כגאון תמיד יברכו, ואחרים יברכו בלי שו"מ. הגדת אורח חיים עמ' ז סע' יא בשם ספר האשכול עמ' 68 מהדורת תרכ"ח. ).
ז – ברכה זו נתקנה דווקא על אילני מאכל ולא על אילני סרק.( הגדת אורח חיים עמ' ז סע' יא. כה"ח רכו ס"ק ב, יא ).
ח – אין לברך על אילנות שידוע לו שהם מורכבים.( הגדת אורח חיים עמ' ז סע' יב בשם שו"ת רב פעלים ב, או"ח סי' לו. כה"ח רכו ס"ק יא ).
ט – מותר לברך ברכת האילנות על אילנות שהם בתוך שלוש שנים לנטיעתם.( הגדת אורח חיים עמ' ז סע' יב שו"ת רב פעלים ג, או"ח סי' ט ).
י – לא יברך על עצים הגדלים בעציצים בתוך ביתו.
יא – דרך הברכה – טוב להשתדל לברך ברכה זו בעשרה. אבל אין להשהות לשם כך את הברכה.( הגדת אורח חיים עמ' ז סע' ה. כה"ח רכו ס"ק ז ).
יב – טוב ליטול ידיים קודם הברכה.( הגדת אורח חיים עמ' ז סע' ג. כה"ח רכו ס"ק ג ).
יג – – עפ"י חכמי הקבלה, יש בברכה זו תיקון גדול לנשמת הנפטרים ובפרט לאביו ואמו. לכן ישתדל לומר "פתיחת אליהו" קודם הברכה( וי"א אחריה ). ואחר הברכה יפריש שלוש פרוטות לצדקה לעילוי נשמתם ויאמר בקשה המסודרת לעילוי נשמתם.( הגדת אורח חיים עמ' ז סע' ה ו. כה"ח רכו סע' ו' ח' ).
יד – מחוץ לעיר – טוב ורצוי לברך ברכה זו מחוץ לעיר, כדברי הגמרא, היוצא בימי ניסן ורואה אילנות מלבלבים. אמנם תלמיד חכם השוקד על לימודו – לא יאבד זמנו עבור יציאה מהעיר, ויברך על עצים שבחצרו. וכן יעשה מי שהיציאה קשה לו.( ברכות מג ב. הגדת אורח חיים עמ' ז סע' ח. כה"ח רכו ס"ק ג ).
טו – ראה אילנות ולא ברך – אם לא הזדמנו לו אילנות מלבלבים – צריך לחפש אחריהם, שמצוה זו היא חיוב על האדם.
טז – ראה אילנות מלבלבים ולא בירך עליהם – לא הפסיד ברכתו בזה, וכשיראה שוב אילנות מלבלבים יברך עליהם.( מאמ"ר ועיין כה"ח רכ"ו ס"ק י' ).
יז – נשים – יש מחלוקת אם מצוה זו נחשבת למצוה שהזמן גרמא ונשים פטורות או לא, לכן נשים לא תברכנה. וטוב שאשה תשמע את הברכה מבעלה שיכוין להוציאה ידי חובה.( בספר הר צבי כתב שתברך, ועיין בא"ח עקב ט', על ברכת החמה משמע מדבריו שלא תברך ).

נתקבל מידידי הרב הגאון חכם אליהו הלוי שליט"א:
מאוד יתעצם האדם בכוונתו בברכה זו שהיא לתקון הנשמות שהם מגולגלות בעצי השדה והעשבים בזמן זה הוא חודש ניסן.ומספרים על רבינו האר"י ז"ל שפעם אחת הלך ללמוד תורה באחד השדות כנראה בעיר צפת וראה את כל צי השדה מלאים נפשות מגולגלות אין מספר, שאל אותם רבינו האר"י ז"ל מה טיבם מדוע נתגלגלו בעצי השדה, אמרו לו על כי לא שבנו בתשובה, ושמענו כי יש כח לרבינו האר"י ז"ל לתקן אותם, והבטיח להם רבינו האר"י ז"ל לתקנם.והנה תלמידיו של רבינו האר"י ז"ל עמדו נדהמים כי ראו שרבם היה שואל ומשיב ולא ידעו עם מי ולמה, אמר להם רבינו הארי אם היה לכם רשות לראות הייתם תמהים על ריבוי הנשמות אשר היו פה בשדה זה המבקשים תיקון לנפשם.וציוה רבינו לתלמידיו לכווין בתפלת יוצר, המאיר לארץ ולדרים עליה ברחמים,שה' יתברך ימציא לנשמות הקדושות שנדחו ממחיצתם היינו שנתגלגלו מחמת עוונם תיקונם, להזמין להם אדם כשר שיברך ברכת הנהנין, ולכן תקנו ברכה זו שהיא ברכת האילנות.ומספרים עוד חכמי ורבני בגדאד שהיו רגילים לצאת מידי שנה בר"ח ניסן לברך ברכת האילנות מחוץ לעיר בחצר גינת ביתן אחד השייכים הערבים שהיה לו פרדס מפירות שונים.באחת השנים יצאו גדולי הרבנים והמקובלים עשרה במספר והחליטו לברך ברכת האילנות עם כוונות הרש"ש זיע"א וביניהם היה מו"ר המקובל האלוקי גדול המקובלים הרה"ג רבי סלמאן אליהו זצוק"ל מחבר הספר כרם שלמה על עץ חיים אשר עליו אמר הגאון האדיר המקובל האלקי רבינו יוסף חיים זצוק"ל כי נשמה גדולה כזו טרם ירדה לעולם.ואילו הגאון המקובל ראש המקובלים בירושלים הרה"ג רבי שאול דוויק הכהן זיע"א כששאלו אותו מי ימלוך אחריו אמר, ושלמה ישב על כסאי הכוונה למו"ר רבי סלמאן אליהו זצ"ל. וא"כ הלכו כולם ועמדו שם בחצר הפרדס וברכו ברכת האילנות בכוונה עצומה ואחר הברכה חילק להם השייך פירות מפרדסו כמנהגו בזה. לאחר כמה שעות באו קבוצות אחרות לברך ברכת האילנות באותו פרדס,והנה יצא השייך בעל הפרדס וקללם קללה נמרצת ולא הרשה להם להתקרב לפרדס, שאלו אותו מה חורי האף הגדול הזה.ענה להם, כי בבקר באו רבנים חשובים וברכו כמנהגם על העצים שלי וכבדתי אותם בפירות כמנהגי,אולם אח"כ ראיתי שהעצים עליהם ברכו יבשו כולם.לפיכך איני מרשה לכם לברך על העצים שבפרדס שלי שמא גם הם יתייבשו.הלכו להם כלעומת שבאו ונעשה רעש גדול בעיר על זה.אמרו חכמי הדור, שהמקובלים כל כך הועילו בברכתם,עד שתקנו כל הנשמות המגולגלות בעצים וגמרו את תיקונם, ולפיכך יבשו.ומכאן נראה מה גודל ערכה ומעלתה של ברכת האילנות. (כך שמעתי מפי מו"ר מרן הראשל"צ הגאון האדיר רבי מרדכי אליהו זצוק"ל ונידפס בקונטרס ברכת האילנות של רבינו יוסף חיים זצ"ל אשר הוציאו מכ"י רבי יוסף זליכה זצ"ל ושם מובא גם המעשה הזה מפי הראשל"צ זצ"ל שכתב הגדשה לרב יוסף זליכה ז"ל , ונדפס כעת גם בספרו של מרן הראשל"צ הגרמ"א זצ"ל מאמר מרדכי -שיעורי י"ג באלול בעמוד רלז ע"ש. )

Share Button

7 תגובות על הפוסט “הלכות חודש ניסן

  1. שלום לך חיים היקר,
    היכן ניתן למצוא את הבקשה המסודרת לעילוי נשמתם בברכת האילנות, זה לא מופיע לי בסידור. יש לך את הבקשה?

    דבר שני, שמעת שיצא לאור ברוך השם הספר מקבציאל של הבן איש חי זצוק"ל זיע"א, וכמו כן בן איש חי ועוד יוסף חי במהדורה חדשה ומתוקנת.

    • בס"ד
      רכשתי את הספר מקבציאל זה שלשה כרכים אחד מקבציאל ובן איש חי חדש ועוד יוסף חי חדש והמחיר 150 ש"ח.
      לגבי ברכת האילנות האם אתה מתכווין לשם יחוד שאומרים לפני הברכה וכולל את העלאת רוחות ונשמות המגוגלים בצומח ?
      בברכה
      חיים סלמן
      מנהל האתר

  2. לא, אני מתכוון לבקשה אחרי הברכה,
    כמו שרשם הרב מרדכי אליהו זצוק"ל:

    יג – – עפ"י חכמי הקבלה, יש בברכה זו תיקון גדול לנשמת הנפטרים ובפרט לאביו ואמו. לכן ישתדל לומר "פתיחת אליהו" קודם הברכה( וי"א אחריה ). ואחר הברכה יפריש שלוש פרוטות לצדקה לעילוי נשמתם ויאמר בקשה המסודרת לעילוי נשמתם.( הגדת אורח חיים עמ' ז סע' ה ו. כה"ח רכו סע' ו' ח' ).

      • בס"ד
        רבונו של עולם,קבל באהבה וברצון, קול רוחות הצדיקים הנראין על גבי שלש חומות של גן עדן המצפצפים בקולם כצפרים בכל בקר ובקר ומשבחים ומפארים את שמך מלכנו ומעתירים עלינו בית ישראל כדכתיב גם צפור מצאה בית. אנא ה' ענה עתירתם ותהיינה אזניך קשובות אליהם ותפילתם שעה ברחמים, ותפרוש עלינו סוכת שלומיך, ותקננו בעצה טובה מלפניך, ותרחמינו ותחיינו חיים ארוכים טובים ומתוקנים, חיים של שלום, חיים של ברכה, חיים של טובה, חיים של פרנסה טובה, חיים של חלוץ עצמות, חיים שיש בהם יראת חטא, חיים שאין בהם בושה וכלימה, חיים של עושר וכבוד, חיים שתהא בנו אהבת התורה ויראת שמים, חיים שתמלא משאלות לבנו לטובה לעבודתך וליראתך.
        אל מלא רחמים, הגדל נא חסדך על נפשות ורוחות ונשמות של הצדיקים, ויעלה ויבוא ויגיע ויראה וירצה וישמע ויפקד ויזכר זכרונם לפניך, לטובה ולברכה, לחן ולחסד ולרחמים ולשלום, וברחמיך הרבים תגדיל חסדך עליהם, ותמתיק גבורתך עליהם, ותפאר תפארתך עליהם, ותנעים נצחך עליהם, ותפרוש הודך והדרך עליהם, ותאיר ברית שלומך עליהם, ותגלה מלכותך עליהם, ותושיבם בסתר עליון ובצל שדי יתלוננו, ולקץ הימין תעמידם, ומנחל עדניך תשקם, ובצרור החיים תצרור נשמתם, ותשים כבוד מנוחתם, ותלוה אליהם השלום, ותפתח להם שערי אור שבעת הימים, שערי באר מים חיים, שערי גמילות חסדים טובים, שערי דרור, שערי היכלות עליונים, שערי וועד טוב, שערי זוהר הרקיע, שערי חדרים מלאים כל הון יקר ונעים, שערי טובה, שערי ירושלים העליונה, שערי כבוד ויקר, שערי לקח טוב, שערי מצח הרצון, שערי נועם העליון, שערי סודות האצילות, שערי עץ חיים, שערי פנים מאירות, שערי צרור החיים, שערי קרון פנים, שערי רצון, שערי שביל העליון, שערי תקווה טובה.
        אנא ה' חוס וחמול ורחם ברחמיך וחסדיך על כל נפשות ורוחות ונשמות של ישראל שנפטרו מהעולם הזה, ברכם טהרם רחמי צדקתך תמיד גמלם (ויכווין ר"ת בט"ר צת"ג) ותהיה מנוחתם כבוד, מנוחת שלום השקט ובטח, ותקיים בהם מקרא שכתוב ונחך ה' תמיד והשביע בצחצחות נפשך ועצמותיך יחליץ והיית כגן רווה וכמוצא מים אשר לא יכזבו מימיו.
        אבינו אב הרחמן עשה למען תורתך הקדושה ולמען שמותיך הקדושים הכתובים בה והרמוזים בה, ולמען זכות אברהם ויצחק ויעקב ומשה ואהרון ויוסף ודוד, ותחוס ותחמול ותרחם ברוב רחמיך וחסדיך על כל נפשות ורוחות ונשמות שלא עצרו כח לבוא אל מנוחתם, ועל כל נפשות ורוחות ונשמות המגולגלים בדומם וצומח ובבעל חי בלתי מדבר ובעל חי מדבר. ואתה האל הנוצר חסד לאלפים בטובך הגדול, ותשפיע שפע רב להם לאור באור החיים, ותתן להם כח ועזר ואומץ שיתבררו ויתקנו כראוי, ובאור פניך תשלים ברורם ותקונם במהרה, ותצילם מכל צר ואויב ומקטרג, ויעמדו מליצי יושר להמליץ טוב עליהם, ותעשה עמהם חסד כי כן דרכך לעשות חסד חנם בכל דור ודור.
        אנא בכח וכו'.

        בברכה
        חיים סלמן
        מנהל האתר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים