דרשה לפרשת וארא מהרב הגדול והפייטן חכם דוד מנחם שליט"א

בס"ד

דרשה לפרשת וארא מהרב הגדול והפייטן חכם דוד מנחם שליט"א

טוֹב אֲרֻחַת יָרָק וְאַהֲבָה שָׁם מִשּׁוֹר אָבוּס וְשִׂנְאָה בוֹ.
פיצוחים עבשים וסוכריות לחות היה נותן סבי בידי. ואהבתים. עד היום קונה אני חומוס יבש ומעפשו לכתחילה כדי לטעום מאותו הטעם שטעמתי מידו של סבא. וכן אעשה עם בוטנים ופיסטוקים שמשהה אני אותם עד שיתעפשו מעט ואוכלם. וכיוון שחושש אני שמא תדברו סרה בזקני נוחו עדן, או בי שאבדל לחיים טובים, שחו ואגל לכם סוד עיפוש זה:
זקני, מנוחתו עדן, היה מבסם קולו בשירה לאלוהיו ובלימוד תורתו יומם ולילה. והיה הבית מלא בהבל פיו. ועלה ההבל ובא תוך ארונותיו ואצטבאות מטבחו ולא הפריעוהו. וכיוון שמעולם לא צרר הזקן מאכליו בקשירה הדוקה, מרגישותו הרבה שמא יזדמן מאן דהו שיצטרך להם ותיכף ימצא הכל מוכן לפניו בלא שהות וימלא פיו בכל טוב, מצא גם ההבל את הפתח פתוח לפניו ומקום רחב לנוח בו, וקנה לו שביתה בשקיות פיצוחים ולִחְלחם והרטיבם. ובא לו בין סוכריה לעטיפתה וההבילהּ והמיסה מעט ונשתנתה צורתה ונתן בה טעם גן עדן!

ארוחת הבל הייתה. ואהבה שם הייתה ושם נשארה!

 

 

Share Button

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים