בתי כנסת שהיו בבגדד

 

 

בס"ד

תולדות כל בתי הכנסת שהיו בבגדאד בעירק. שאלו את זקניכם אם הם זוכרים חלק מבתי כנסת אלה ושלחו תגובתכם לכתבה.

להלן מסביר חכם יחזקאל סעאת ע"ה מאחרוני חכמי עירק מעט על בית הכנסת הגדול בעירק:

 

 

בתי כנסת שהיו בבגדאד בתקופה האחרונה:

בית הכנסת אליהו שאול ע"ה: הוא היה בשכונת "אל כראדה". היו מתפללים בה אלו השוכנים מחוץ לעיר והיתה נקראת בית הכנסת בין הכרמים. בנה אותה ראובן אליה שאול ע"ה. היו מתפללים בה בכל עת.

 

בית הכנסת אבו מנשה: בנה אותה הגביר מנשה זבידה ע"ה וקראה ע"ש אביו ונקראת אבו מנשה. כל הרבנים היו מתפללים בה. החזן היה חכם אלישע דנגור ע"ה. והיתה נקראת מדרש אבו מנשה, כי לפעמים היו לומדים בה הרבנים וגם היו לוקחים ממנה השטיחים למדרש הרבנים "זלכה" השכן כדי לישב עליהם בששת ימי החול. היא היתה בשכונת היהודים על אם הדרך, והרבה פעמים היו נכנסים שמה ערבים לשמוע הזמירות אשר היה מזמר בקולו הערב חכם אלישע דנגור ע"ה.

 

בית הכנסת אבו ראובן – נבנית מחדש קודם 20 שנה בערך בשכונת העוני על יד קהוואת אל זג'ירי. היו לומדים בה ביום ובלילה ומתפללים בה בכל עת. והיו לה שני פתחים משני צדיה כדי להקל על הקהל שיבואו מאיזה פתח שירצו.

בית הכנסת בבית ספר האלייאנס – היו מתפללים בה בכל שבת עם ישיבת חכם נסים משה סופר ע"ה. והיו מסדרים בה חתונות. היא היתה בנויה יפה ומפואר והיתה מתמלאת פה אל פה בימים נוראים ובחגים ובמועדים.

 

בית הכנסת ברוך – בשכונת תחת אל תכייה. בית הכנסת לתפארה. והיה דורש בה בכל יום וגם בשבת חכם עזרא מרדכי סופר ע"ה. והיו מתפללים בה בכל יום כמה מניינים. ובשבתות ובימים טובים ובימים נוראים היתה מתמלאת פה אל פה. אשתו של המרוחם ברוך עלתה לארץ.

בית המדרש ג'אווי – זה היה בית מדרשו של חכם אליהו עובדיה ע"ה והיו לומדים בה ישיבות בכל יום וביום שבת. גם היה שם חזן חכם יוסף שרים ע"ה. ובר"ה ויוה"כ היו באים ממרחקים לשמוע קולו של חכם שרים. והיו מאחרים בתפילה כל כך עד שהיו סומכים תפלת מוסף לתפלת מנחה ולא היו הולכים הביתה. היה שם חזן ותוקע יהודה אבו אל מזיקה ע"ה. יהי זכרו ברוך.

 

בית הכנסת דהאן – היתה בשכונת קהוואת אל זג'יירי. היה מתפלל שם חכם ששון ישראל ע"ה שהיה דורש בה בכל שבת שלש שעות. והחזן היה חכם מנשה שלו הלוי ע"ה. הוא היה דורש ביום תשעה באב בבוקר ובערב. והיו מתאספים שם קהל רב לשמוע את קולו הערב של החזן וגם את קולו של חכם ששון ישראל ע"ה. הגבאי של בית הכנסת היה חכם דוד שמאי ע"ה.

 

בית הכנסת דינה – היתה בשכונת קהוואת אל כביר'י. היה דורש בה חכם עזרא בן אדם ע"ה. והיו מתפללים בה כמה מניינים. והחזן שם היה חכם אליהו נחום ע"ה. והיו לומדים בה ישיבה בכל בוקר קודם עלות השחר. ובכל ערב היו דורשים בה קביעות למוסר.

בית הכנסת דניאל – היתה בשכנות לבית הכנסת ברוך. היו מתפללים בה בכל יום והיה דורש בה חכם חיים מעלם. והיו לומדים בה ישיבה בבוקר קודם התפילה זהר ומדרשים. לפעמים היה מתפלל בה חכם שמעון אגאסי וחכם אפרים זלכה ע"ה. היא היתה בין בית הכנסת ברוך לבין מדרש ג'אווי.

 

בית הכנסת הגדול – כך היה מפורסם שמו בכל הארץ. הוא היה גדול מכל בתי הכנסת הנמצאים בבגדאד. והיתה להם קבלה מהרב הגאון חכם עבדאללה סומך ע"ה שזהו בי כנישתא דשף ויתיב בנהרדעא, הוא אשר בנה יכניהו מלך יהודה מעפר שהביא מארץ ישראל. ולבסוף בימים האחרונים, נכתבה קבלה זו על אבן שיש ע"י חכם עזרא דנגור ע"ה. והאבן הושמה על שער בית הכנסת ולבסוף מפני הפחד הכניסו אותה לפנים.

בית הכנסת הזה היא אשר היה בה חזן חכם ששון מרדכי ע"ה. ואח"כ בנו ואח"כ בן בנו חכם יצחק מרדכי. בית הכנסת נחרבה ונבנתה מחדש ע"י הגביר הידוע מנשה זבידה ע"ה בשנת התר"ך. עד הימים האחרונים של יהודי בגדאד היו משפצים בה את בדקיה כי היתה קדושה בעיני ההמון כמו בית המקדש ממש. משפחת דוד ששון היו שולחים כסף כדי להחזיקה ולשפץ את חומותיה. וחכם עזרא דנגור ע"ה היה בה לבסוף חזן והוא היה משתדל ןממציא כספים לצבעה ולהדרה ולקנות לה שטיחים. בה היו מספידים לכל הרבנים. בה היה דורש בארבע שבתות רבנו יוסף חיים ע"ה ואח"כ בנו חכם יעקב ע"ה ואח"כ נכדו חכם דוד ע"ה. והיו מתאספים בה קהל רב עד מאוד, עד שהיו מפליגים במניינם קרוב לעשרת אלפים. בה היה מלמד מאמרי החוק לישראל חכם משה שלאת ע"ה בכל שבת ואחריו בא חכם יחזקאל עזרא בכור ע"ה. לפעמים היו יושבים שם הב"ד ודנים בעלי בתים. בה היו מניחים את העירובי חצירות לכל השנה. היה לה מחוץ עוד בית כנסת לימות הקיץ שהיו מתפללים בה בקייץ בלבד מפני החום. היו לה שלשה פתחים כדי שיצאו הקהל בריוח אחרי הדרשה. התוקע שם היה חכם חיים מעלם. היה דורש בה קביעות בכל יום בערב חכם יחזקאל הלוי ע"ה. וחכם עזרא דנגור ע"ה היה משכים קודם עלות השחר כדי להגיד שירות ותשבחות כל יום מעין ברכותיו. והיו באים עוד רבנים ומשתתפים עמו בזמירות. ואחרי גמר התפילה היה לומד ש"ע דבר יום ביומו.

היו בה קרוב למאה וחמישים ספרי תורה ישנים עם חדשים. והיה בה חומש עתיק יומין שהיו שמים אותו בכסא אליהו הנביא בשעת הברית מילה. ואח"כ לפני העליה לארץ נחרבה בית הכנסת הזו עד היסוד מרוב מי התהום שעלו בה עד מטר ויותר. וחידש אותה מחדש המרוחם יוסף מרדכי ע"ה למנוחת המרוחמת אשתו פרחה סומך ע"ה וקרא לה בשם כנסת פרחה סומך תנצב"ה.

 

בית הכנסת הקטן – היא היתה גם כן גדולה ורק לפי שהיתה קטנה מבית הכנסת הגדול נקראה בית הכנסת הקטן. גם היא היתה מקודשת בעיני הקהל. היה דורש בה בכל שבתות השנה רבנו יוסף חיים ע"ה. והיה דורש בה בכל יום עין יעקב וש"ע אחרי גמר תפילת שחרית. כל בני משפחתו היו מתפללים שםוהיא נקראת על שמם. היה בה חומש עתיק יומין שהיו שמים אותו בכסא אליהו הנביא אשר כל פרשה מהפרשיות בו היתה כתובה באותיות זהב ולקחה אותו אח"כ פרחה בת דוד ששון ע"ה. לבסוף נחרבה בית הכנסת הזו ונשארה חריבה עד שבא חכם מנשה צאלח. והיו לומדים למעלה בקומה השנייה ומתפללים למטה בקומת הקרקע. גם לה היה בית כנסת חיצון שמתפללים בו בקיץ.

חכם בנימין בן חכם משה ע"ה סיפר שהגביר מנשה זבידה ע"ה הוא אשר חידש את בנין בית הכנסת הקטן בעוד שבית הכנסת הגדול עדיין היה קיים והפריש כסף גם בשביל בית הכנסת הגדול ועסק בן במסחר עד שנחרב בית הכנסת הגדול. אז בנה אותו מחדש והוציא עליו יותר כסף כפליים ממה שהרויח במסחר.

 

בית הכנסת החדש – כך היה נקרא ע"ש שנבנה מחדש אחרי שתי בתי כנסת הנזכרים. היה שם חזן חכם משה חיים שלמהדוד ע"ה. והיו לומדים שם כמה ישיבות בשבתות ובחול. והיו לה שני פתחים. והיתה הומה מרוב אנשים שהיו באים אליה משני עבריה. והיה לה בית כנסת חיצון שהיו מתפללים בו בקיץ. והיה למטה ממנו בית כנסת עמוק שהיו מתפללים בו מנין ראשון וממש היה מתחת לארץ. והיו לומדים הילדים שם תנ"ך על גבי אצטבאות. גם בית כנסת זה נחרב ונתערב בבנין בית הכנסת מנשה צאלח.

 

בית הכנסת שבשכונת הוויידי – הוא היה מחוץ לעיר ונבנה שם אחרי שיישוב היהודים נתרבה שם ועל יד על יד נבנה ונתחזק והיו מתפללים בו בכל יום. והיה שם חזן חכם יהושע ברוך בכור ע"ה בן אחיו של חכם שלמה בכור ע"ה. והיה רואה את כל צרכי בית הכנסת. אח"כ הוא עלה לארץ והתיישב ולמד בישיבה בגבעתיים עם חכם משה יהושע ע"ה. בית הכנסת הזו נבנה ע"י הנדיב מנשה יחזקאל מעלם חיים ע"ה.

 

בית המדרש זלכה – קנה אותו מנשה זבידה כבית מדרש לרבנים כדי ללמד בו ישיבות. ובעל הבית שהיה ממשפחת זלכה הסכים למכרו בתנאי שיקרא בית מדרש זלכה על שמו. ולפי שהגביר מנשה זבידה היה מעוניין דוקא לקנותו מפני שהוא שכן של בית הכנסת אבו מנשה, הסכים לזה ועד הימים האחרונים לא נשתנה שמו.

הוא היה דומה בבניינו יותר לבית מאשר לבית כנסת והיו בו כמה חדרים לכל חדר ישיבה אחת. והיה בו חדר גדול וספרייה גדולה המכילה בתוכה כמה אלפי ספרים שקנה הרה"ג מוה"ר עבדאללה סומך ע"ה. והיה מלמד שם ישיבה גדולה.

המדרש הזה היה מסוגל שילמדו בו תלמידים במשך ששה חודשים ויהיו בקיאים בלימוד כמרא ותוספות. ויצא שמעו בכל העולם לשם ולתהלה וכל הרבנים למדו בו והב"ד גם כן היו דנים בו. לבסוף נתווספו בו ישיבות הלילה והיו לומדים בו כמה ישיבות והיו ישנים שמה עם כרים וכסתות. הוא נחרב ונבנה מחדש מנדבות הקהל. והיו מתפללים בו בכל יום ייראוך עם שמש ועוד כמה מניינים אח"כ למי שלא הספיק לבוא. אח"כ נבנה על ידו מקום לבית הדין בבית הכנסת החיצון של בית הכנסת הגדול ונשאר רק ללמוד בו ישיבות ביום ובלילה מאין הפסק. ועד הימים האחרונים נמצא קיים וחזק ולמדו בו ישיבות.

היה שם חזן חכם צדקה חוצין ע"ה ואח"כ היה חכם ששון דנגור ע"ה ואח"כ חכם יעקב מצפי ע"ה. חזן למנין השני היה חכם יחזקאל עזרא עבודי אצלאן ע"ה ואחריו היה חכם יעקב חי יוסף נקאש ע"ה.

גם בשבתות היו לומדים בו כמה ישיבות. ולא נסגר לא בלילה ולא ביום, ממש גן עדן התחתון. וכל הנכנס בו הרגיש קדושה וטהרה ויראת שמים.

 

בית הכנסת יחזקאל בשכונת תחת אל תכייה. הוא נבנה ע"י החכם הגדול יחזקאל שלמה דוד ע"ה . בנין חשוב ונפלא והוא היה ביתו של חכם דוד בן מאיר דודו של רבנו יוסף חיים ע"ה.

היה בו חזן חכם דוד שאול ע"ה. והיה דורש בו קביעות בכל יום חכם עזרא מרדכי סופר ע"ה. ותמיד היו בניו של חכם יחזקאל שולחים כסף כדי לחזק את בדקיו והיה קיים עד הימים האחרונים של יהודי עירק והתפללו בו יום יום.

 

בית המדרש יעקב צמח שכן לבית הכנסת אבו מנשה ושכן לבית הכנסת החדש. הוא היה בנוי קומה למעלה והיו מתפללים בו גם למטה. החזן שם היה חכם מעלם רחמים ארוכים. היו בו כמה ספרי תורה ובנו אליהו מעלם רחמים ע"ה היה תוקע שם. מתחלתו היה מדרש לרבנים ואח"כ נעשה בית הכנסת והיו מתפללים בו בכל יום.

 

בית הכנסת יצחק חיים היה בשכונת קאצ'י אל חג'את. הוא היה שכן לבית הכנסת יצחק שלום. היה מתפלל שם חכם יהודה פתייא ע"ה והחזן היה נסים דוד הלוי ע"ה. השמש היה אביו דוד הלוי ע"ה ואח"כ בנו ששון דוד הלוי ע"ה. אח"כ נחרב ע"י הממשלה שעשו שם רחוב גדול.

 

בית הכנסת יצחק שלום עובדיה. היה נמצא באותה שכונה במבוי אחד. החזן שם היה מעלם נסים, חזן מובהק ויודע דקדוק ומתפלל בנחת. חכם משה יהושע ע"ה לימד שם בישיבה משבת לשבת והיו לומדים אצלו קרוב לעשרים בעלי בתים. ונמשכה הישיבה הזו קרוב לארבעים שנה. היו לומדים עין יעקב וגמרא והלכות דבר בעיתו שתי שעות בכל שבת קודם תפילת המנחה. ולא עזב חכם משה יהושע ע"ה את הישיבה הזו עד שעלה לארץ.

 

בית הכנסת יצחק פרחה. היה בשכונת עבאס אפנדי. בנה אותו הגביר יצחק פרחה מפני שלא היו לו בנים. והיה שם חזן חכם דוד מצפי ע"ה והיה שם עוד בית כנסת חיצון לימות הקיץ עד הימים האחרונים של יהודי עירק שם.

 

בית הכנסת כ'זאם. היה על יד בית הכנסת הנז'. בנו אותה משפחת כ'זאם למנוחת אביהם ובניו שטבעו בנהר. היה שם חזן חכם יעקב ציון מעלם נסים ע"ה. והיו דורשים שם רבנים בכל יום שבת קודש. והיו מתפללים בה כמה מניינים בכל יום ויום כי בשכונה ההיא לא היו בתי כנסת מספיק.

בית המדרש כ'תינה. היה על יד בית הכנסת הגדול והקטן ומול מדרש תלמוד תורה. הוא היה בנוי שתי קומות. היה מתפלל שם חכם יחזקאל עזרא אליה ע"ה והחזן שם היה חכם עזרא מרדכי סופר ע"ה וגם זקנו של חכם משה יהושע ע"ה ואביו ע"ה. וכולם היו מתפללים שם בר"ה וביוה"כ ובימיו האחרונים נספח למדרש מנשה צאלח ע"ה.

 

בית הכנסת מאיר אליהו ע"ה. הוא היה באמצע העיר קרוב לשוק. הוא הבית אשר בנה לשם ולתפארה הגביר היקר מאיר אליהו שלמה דוד ע"ה ואח"כ נפטר בלא בנים (הוא אשר בנה את בית החולים הגדול הנקרא בית חולים מאיר אלייאס ושכבו שם כמה אלפים ורבבות חולים ויצאו בריאים). ואחרי ותו הסכימו היורשים לעשותו בית הכנסת ובית המדרש לרבנים והיו בו כמה חדרים וכמה אכסדראות וכמה מרתפים לקיץ. היו לומדים שם הרבנים הגדולים כמה ישיבות כל היום גם אחרי הצהרים. והיה מלא ספרים מתלמוד וש"ס ופוסקים. והיו מתפללים בו כמה מניינים בבוקר ובערב כי היה קרוב לכל. וכשהיו הקהל יורדים מהשוק, היה להם חשק להתפלל בו. והיה ממונה שם על ההכנסות חכם אליה חבה ע"ה ועמד קיים עד ימי יהדות עירק האחרונים.

הערה של מזל מהמשפחה: למאיר אליאס שעל שמו יש בית כנסת ובית חולים בעירק היו ילדים, צויין בכתבה שלא היו לו בנים יש את שמעון ויעקב אליאס הם נולדו בעירק אך נסעו וגרו בסוריה בעלי הוא הבן של יעקב אליאס

 

בית הכנסת מאיר טווייג. נבנה מחדש מירושת הגביר מאיר טווייג ע"ה בשכונת אל בתאווין. והיה מונה שם פקיד קרוב משפחתו חתן אחותו חכם דוד יצחק תוואפיק ע"ה. והיו מסדרים שם חתונות כי היה גדול ומרווח ובנוי לפי האופנה החדשה. היו מתפללים בו שניים שלושה מניינים בכל יום וחכם משה יהושע ע"ה היה תפלל שם. גם חכם דוד בן חכם יעקב ע"ה היה מתפלל שם והיו לומדים בכל לילה קרוב לשעתיים. גם היה פקיד שם חכם דוד תוואפיק ע"ה שהיה מגיד דרשה בכל שבת בבוקר קודם מנחה. והחזן שם היה חכם עבודי צאלח ע"ה שהיה לו קול ערב וכל הקהל היה נהנה מתפילתו. ובימים הנוראים היו מתאספים שם אלפים ורבבות אנשים ונשים והיו עושים שני מניינים אפילו בר"ה וביוה"כ מאין מקום אחד שיכיל אותם. ואח"כ בנו בצדו בית ספר ג"כ ע"ש מאיר טווייג ע"ה הנזכר מההכנסות. ובית הספר הזה היה ביד הממשלה אבל בית הכנסת נשאר ביד המתפללים בו בכל יום. והשתדלו לבנות שם בית טבילה עם מים חמים.

 

בית הכנסת מאיר רפאל ע"ה. היה בשכונת אבו סיפיין על יד ביתו של חכם שמעון מרדכי ע"ה. בנה אותו המרוחם מאיר רפאל ע"ה הדוד של חכם רפאל יצחק חיים ע"ה. וכל זמן שהיה בחיים לא נודע לחכמים כי הוא בנה אותו. והיו קוראים לו בית הכנסת שב"ו. ואחר שנפטר הודיעו ברבים שהוא בנה אותו והוא אשר תיקן ועשה מחדש מעקה לגג של בית הכנסת הגדול והוציא עליו כמה אלפי לירות שלא ליפול הנופל ממנו מבלי שידע שום אדם על זה. בית הכנסת שלו היה הומה מאנשים רבים כי היה בנוי בשכונת העוני והיו מתפללים בו בכל יום תמיד ועד סוף ימי יהדות זו.

 

מדרש תלמוד תורה. בו היו לומדים תורה וכתיבת רש"י חצי קולמוס שקוראים אותה כתיבת היהודים. והיו מתפללים בו בכל יום וגם בשבת ובחגים ובימים הנוראים. הגבאי שם היה הדוד של חכם סלמן חוגי עבודי ע"ה והיה קיים עד הסוף ולמדו בו תינוקות של בית רבן.

 

בית הכנסת מלכה. היה בשכונת קהוואת אל כביר'י. היה פתוח כל היום ויושבים בו שם אנשים מיוחדים כדי להלביש תפילין לאלו שאינם מניחים תפילין בבוקר. והיו מלמדים אותם לקרוא קריאת שמע ופרשת קדש לי כל בכור מלה במלה כי היו הרבה עמי הארץ שם שלא ידעו בין ימינם לשמאלם. והיו מקבלים המלמדים משכורת חדשית מחברת זכות הרבים אשריהם ואשרי חלקם.

 

בית הכנסת מנשה צאלח ע"ה. הוא נבנה מחדש על מקום חורבת בית הכנסת הקטן ובית הכנסת החדש ומדרש יעקב צמח ובית הכנסת הנמוך. ומתפללים בו בכל יום ומסדרים בו חתונות. ולמעלה על הגג היה בית ספר לתלמידים שלומדים בו רוב למודי קודש. והמרוחם מנשה צאלח הנ"ל הוא היה בן אחיו של המרוחם מאיר אליהו ע"ה והיה קיים עד הימים האחרונים.

 

בית הכנסת מסעודה סלימאן ובית ספר בשכונת בחר קרוב לבית הכנסת שחמון. הוא היה בית ספר והתפללו שם בתמידות בכל הימים עד הימים האחרונים. והיו לומדים ישיבות בשבת מבעלי בתים ובראשם היה חכם נסים כד'ורי ע"ה.

 

בית הכנסת מסעודה שם טוב ע"ה בת המרוחם יוסף שם טוב ע"ה. הייתה בנויה בשכונת האורפלי מחוץ לעיר. והיה שם גבאי אברהם שעשוע ע"ה שעלה אח"כ לארץ. והיה שם חזן חכם יצחק אליהו ע"ה. והיו מתפללים שם בכל יום ומסדרים שם חתונות ובימים הנוראים עושים בו שני מניינים. והיה קיים עד הימים האחרונים.

 

בית הכנסת מצרי. היא הייתה בנויה על יד בית הכנסת יצחק שלום ובית הכנסת יצחק חיים. היה שם חזן המרוחם שמעון מעלם נסים ע"ה. והיה שם דרשן מעלם יחזקאל עזרא שמעיה ע"ה והייתה קיימת עד הימים האחרונים.

 

בית הכנסת נעסה. הייתה בנויה בשכונת קהוואת אל זג'יר'י. על יד בית הכנסת אבו ראובן. הגבאי שלה היה יחזקאל עזרא ע"ה שטרח בה הרבה ושיפץ אותה כמה פעמים. היה בה החזן מעלם יעקב מג'לאד ע"ה. היו מתפללים בה הרבה מניינים בחול ובשבת בקיץ היו מתפללים בה גם על הגג בית כנסת וגם בימים הנוראים היו עושים מנין ראשון בגג. אח"כ היה בה החזן המרוחם עזרא ציון שוחט ע"ה והייתה קיימת עד הימים האחרונים.

 

בית הכנסת סופר. הייתה מול סמטת בית קטן קרובה לקהוואת אל כביר'י. היה בה חזן חכם ציון בן חכם דוד ע"ה. התפללו בה בכל יום. שכנה לבית הכנסת שאול. שניהם היו במבוי אחד והיו קיימים עד הימים האחרונים.

 

בית הכנסת עזרא דהוד ע"ה. הייתה בשכונת אל בתאווין. הוא נהרג שם במקום ע"י ערבים ובנו לו שם בית הכנסת על הקרקע שלו ונקראת על שמו. היו מתפללים בה כל יום. החזן שם היה חכם בנימין בן עבודי אצלאן ע"ה וחכם משה אברהם מרידך ע"ה היה מגיד שם דרוש בכל יום ויום קודם תפילת מנחה וגם ביום שבת קודש אחרי הצהרים. והיו באים שם קהל רב לשמוע את דרשותיו כי היה לו מענה לשון וקולו נשמע למרחוק. הייתה קיימת עד הימים האחרונים.

בית הכנסת פרחה. על יד בית הכנסת שכּר במבוי אחד. היו מתפללים בה בכל יום ובימות הקיץ היה מטיף בה דברי מוסר חכם יחזקאל עזרא הלוי ע"ה.

 

בית הכנסת בשכונת אל עלוויה – הייתה מחוץ לעיר ונבנתה ע"י כמה אנשים מתנדבים. היה שם גבאי חכם חיים משה כ'ד'יר ע"ה. היה שם בית טבילה כבאר מים חמים. היו מתפללים בה בכל יום. השכן אפרים זלוף ע"ה היה מסדר את כל ענייני בית הכנסת והיתה קיימת עד הימים האחרונים.

 

בית הכנסת רימה – הייתה בשכונת אבו שבל. היה ם חזן המרוחם אברהם מאיר סומך ע"ה והיו מתפללים בה בכל יום.

 

בית הכנסת מנשה גרג'י ע"ה – הייתה בשכונת אל דהדוואנה. לא היה שם בשכונה רק בית הכנסת הזה. היו מתפללים בה בכל יום. חכם יעקב שאול בלבול ע"ה היה דורש שם. בלילה קודם עלות השחר הייתה שם ישיבה שלומדים זוהר הקדוש והייתה קיימת עד הימים האחרונים.

 

בית הכנסת פרחה סומך – השם החדש אשר ניתן לבית הכנסת הגדול אחרי שבנה אותו מחדש המרוחם יוסף מרדכי למנוחת אשתו המרוחמת פרחה סומך ע"ה.

 

בית הכנסת ראובן יהודה – הייתה בית המדרש הבנוי שתי קומות על יד בית הכנסת ג'אווי. הייתה שם ישיבה של חכם שמעון אגאסי ע"ה. בכל שבת היו לומדים אצלו בעלי בתים כשעתיים קודם תפילת המנחה והיו מתפללים בה כל יום.

 

בית הכנסת בשכונת רכיתא – הייתה מחוץ לעיר ונבנתה ע"י אנשי השכונה. היו לומדים שם זוהר והלכות. מנהל בית הכנסת והישיבות היה חכם גרג'י בן יוסף סחייק ע"ה. זכה ועלה לארץ ולמד בגבעתיים אצל חכם משה יהושע ע"ה פעמיים בשבוע.

 

בית הכנסת שאול – על יד בית הכנסת סופר, שכנים זה לזה במבוי אחד. היה מתפלל שם רבנו יוסף חיים ע"ה ואחיו וכל משפחתו. כנראה שבית הכנסת הזה בנה אותו אביו המרוחם חכם אליהו בן חכם משה חיים ע"ה. משפחת בית אימו של חכם משה יהושע ע"ה ג"כ היו מתפללים שם. ואח"כ טרח בו חכם בנימין ושפצו וסדרו מחדש. קודם לכן היה במבוי בית שימוש והיה רבנו יוסף חיים ע"ה מנקה אותו מכיסו.

 

בית הכנסת מדרש חכם שמעון בנו של חכם ששון מרדכי ע"ה. היה בנוי שתי קומות והיו מתפללים בו למעלה והילדים לומדים בו למטה. הוא היה על יד בית הכנסת הגדול ונחרב ונתערב בבית הכנסת מנשה צאלח ע"ה והיו מתפללים בו משפחת חכם ששון מרדכי ע"ה.

 

בית הכנסת שכּר – בית כנסת גדול ובנוי לתפארה. היה דורש בו כל שבת חכם יחזקאל עזרא הלוי ע"ה. גם בכל יום היה עושה קביעות שמה על יד בית הכנסת פרחה והיה מתמלא פה אל פה בשעת הדרשה. ואח"כ לקחה הממשלה קרוב לחציו להרחבת הכביש ונבנה מחדש והיה קיים עד הימים האחרונים.

 

בית הכנסת שיך יצחק גאון – היה באמצע השוק חנוני בשכונת היהודים והיו לו שני פתחים. כל היום היה פתוח והיו לומדים שם ישיבה של סומים בעל פה. היו בו חזנים ממשפחת חכם נסים כדורי ע"ה, אביו וסבו ואבא של סבו חכם עבדאללה חנין ע"ה. אמו של הגאון שיך יצחק קבורה הייתה בבית הכנסת בריחוק כמה מטרים. והיו הקהל באים להשתטח על קבר הגאון והיו נענים. גם רבנו יוסף חיים ע"ה היה בא להשתטח על קברו בערב יוה"כ כי לא היה הולך לבית הקברות רק בערב ראש השנה. והיה שם עוד בית כנסת קטן מצד השני של הגאון והגאון היה קבור בין שתיהן. והיו מתפללים שם בכל יום. גם הייתה שם ישיבת עין יעקב משבת לשבת של חכם דוד שאול ע"ה קודם תפילת המנחה.

 

בית הכנסת רחל בת אליהו רחמים שחמון ע"ה – נבנתה שתי קומות קומת קרקע בית הכנסת מהודר וקומה שניה בית ספר. החזן שם היה שלמה ראובן ע"ה שהיה לו קול נעים ומצלצל. והיה כל הקהל בא לשמוע את קולו. היו מסדרים בו חתונות. והיו מתפללים בו שני מניינים. במנין הראשון היה החזן המרוחם אברהם חיים בן חכם יחזקאל עזרא אלייה ע"ה. ועשו על נשמתה ספר תורה מכסף ומצופה זהב וספר זה הועלה ארצה ונמצא בבית הכנסת בית אל בגבעתיים עם הס"ת של הסבתא שלה והביא אותם החזן שלמה ראובן עימו והיה חזן בבית הכנסת הגדול לספרדים ברמת גן.

 

בית הכנסת שמואל – היה בשכונת אל סנך. נבנה ע"י חכם אברהם נחום ע"ה בנוי לתפארה והתפללו בו בשבתות ובחגים ובימים נוראים.

 

בית הכנסת שמש – היה ברחוב הראשי למשפחת שמש בית ספר גדול עם בית הכנסת. והתפללו בו בכל יום ומסדרים היו בו חתונות והיה קיים עד הימים האחרונים.

 

בית הכנסת שמש – בשכונת אל בתאווין. נבנה מחדש על פי האופנה החדשה. בנין מהודר עם רהיטים מהודרים. החזן שם היה חכם יהושע מנשה ע"ה והייתה לו שם ישיבה והיה קיים עד הימים האחרונים.

 

אלו בתי הכנסת שהיו בבגדאד. וז"ל הגמרא מגילה דף כ"ט ע"א: תניא רבי אליעזר הקפר אומר: עתידין בתי כנסיות ובתי מדרשות שבבבל שיקבעו בארץ ישראל, שנאמר: כי כתבור בהרים וככרמל בים יבוא. והלא דברים קו ומה תבור וכרמל שלא באו אלא לפי שעה ללמוד תורה נקבעים בארץ ישראל, בתי כנסיות ובתי מדרשות שקורין ומרביצין בהן תורה על אחת כמה וכמה. ע"כ.

 

Share Button

15 תגובות על הפוסט “בתי כנסת שהיו בבגדד

    • בס"ד
      תודה לך אלעד על תגובתך.
      אם יש לך פרטים עליו אכניס אותם מיד. כנראה שבית כנסת זה לא הופיע בספר "קץ הימין" של חכם משה יהושע ע"ה שממנו העתקתי את כל פרטי בתי הכנסת בעירק.
      אשמח אם תכנס לכתבות אחרות ותגיב עליהם.
      כמו כן ספרלחבריך על האתר שיכנסו גם הם.
      חיים סלמן
      מנהל האתר

  1. בית הכנסת מוזכר בספר מסע לבבל של דוד סלמאן ששון בעריכת מאיר בניהו,כמו כן מוזכר במספר ספרים נוספים של ד"ר אברהם בן יעקב על יהדות בבל. בפן האישי -משפחתה של סבתי – מאנע, נהגה להתפלל שם, והסב של סבתי- יחזקאל עזרא אליהו אהרון מאנע החזיק בבית הכנסת. שמו של בית הכנסת הוקדש על ידו למישהי עקרה שלא היו לה ילדים- פרחה בינת דבי.

    • בס"ד
      תודה לך אלעד על הפרטים.
      אם תוכל להעתיק ולשלוח לי חלק ממה שכתוב על בית הכנסת הזה אשמח להכניס.
      חיים סלמן
      מנהל האתר

    • שם משפחתי המקורי הוא מאנע. סבי מצד אבי ז״ל נקרא אליהו מאנע. האם ייתכן שיש בינינו קשר משפחתי?

  2. ידוע למישהו אם יש קשר משפחתי בין מאיר אליהו שלמה דוד לחכם באשי הרב משה חיים שלמה דוד שמאש?

    לרב שמאש היה בן בשם אליהו. אולי קרוי על שמו??
    כשמונה מלך עיראק על ידי הכובשים המערביים, ערך לכבודו הרב משה שמאש אירוע כבוד בבית הכנסת מאיר אליהו, או כפי שמופיע ברישום משפחתי – מאיר אליאס. חשבתי לי שאולי לרב משה שמאש היה קשר משפחתי למייסד בית הכנסת.

    למי שיש מידע אשמח לקבלו כאן בפורום או במייל – ezragabbay@gmail.com

  3. אני הייתי ילד בן 11 וזוכר את האזור בשכונת אבול סעד בית ספר אלאיינס שהיה בת ספר לבנות ,למטה יותר ,היה בית ספר מנשה צאלח ובית הספר מדרש תלמוד תורה .
    בית הספר לעוורים במורד מאלייאנס ,רחל שחמון הרבה יותר הלאה משם
    מה שאני רוצה לומר אני כיילד ראיתי בשלושת בתי הספר הנ"ל בתי ספר יסודיים ולא ידעתי ששימשו כבתי כנסת .
    אני אישית למדתי בבית הספר היסודי מנשה צאלח .
    בחגים ובימי כיפור ,אכן שימשו כבתי כנסת לכלל היהודים .
    זיכרונות ילדות !!!

    • בס"ד
      תודה לך חכם אפרים ששון על ששיתפת אותנו בזכרונותיך.
      אכן זכית ללמוד במקומות הקדושים האלה.
      ה' יאריך ימיך בטוב ושנותיך בנעימים.
      נשמח אם תשלח לנו תמונות משם אם יש לך.
      חג סוכות שמח
      חיים סלמן
      מנהל האתר

  4. ב"ה

    חברים יקרים. הנני נצר למשפחת דהאן אשר לה שייך בית הכנסת דהאן, המוזכר כאן באתר האם משהו יודע לספק פרטים נוספים אודות המידע המובא כאן כגון: תמונות, מסמכין, תיעוד וכיוב.

    אשמח לתגובת מנהל האתר ולחברים היקרים
    חנוכה שמח
    אברהם

  5. מאת יוסף שירוני ג, חול המועד תשע"ו(26 אפריל 2016)
    יבורכו כל אלה שהשתתפו להוצאה לאור המפעל החשוב והמרגש תולדות בתי הכנסת .
    הייתה לי הזכות להתפלל בבית הכנסת נעסה .
    בקריאת הכתבה על אף ונעלמו מזכרוני בעבור תקופה כה ארוכה אך נותרו הרגשה
    שנפעמה לימי הילדות .
    בהוקרה – יוסף

  6. למאיר אליאס שעל שמו יש בית כנסת ובית חולים בעירק היו ילדים,צויין בכתבה שלא היו לו בנים יש את שמעון ויעקב אליאס הם נולדו בעירק אך נסעו וגרו בסוריה בעלי הוא הבן של יעקב אליאס

  7. שלום וברכה,
    אשמח לקבל עוד מידע על חכם רפאל יצחק חיים זצ"ל.
    ועל חכם מאיר רפאל זצ"ל
    תודהוברכה מראש

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים